הדפסה

עניינו של תיעוד זה הוא מראות ביקור בנבי סמואל

אל המקום הגעתי עם חברי הדסי זכריה ביום רביעי 26 בפברואר 2020.

נבי סמואל מכונה גם קבר שמואל הנביא וגם אַ-נַבִּי צַמְוִיל הוא אתר המקודש לשלוש הדתות (יהדות, נצרות ואיסלם) כמקום קבורתו של שמואל הנביא.

****

מבט מדרום

***

מיקום: פסגת הר המתנשא לגובה של 884 מ' מעל פני הים. פסגת ההר ניתן לראות את כל ירושלים עד הרי גוש עציון מדרום וחלקו של גוש דן ממערב, רמאללה, ביתוניה ואל בירה בצפון ורכס שועפט במזרח.

****

המקום חולש על סביבתו הקרובה: מצפון רמת גבעון והכפר אל-ג'יב; מדרום מזרח שכונת רמות, מדרום המרחב מבית איכסא לעבר כביש ירושלים – תל אביב ומצפון מערב היישוב גבעת זאב וממערב שכונת הר שמואל.

****

****

מבט צפונה לעבר ביר נבאללה והלאה באופק את בירה

מבט צפונה לעבר הכפר אל ג'יב

מבט מערבה לעבר שכונת הר שמואל חלק מגבעת זאב

מבט דרומה לעבר בית איכסא

מבט דרומה לעבר שכונת רמות ושכונת הר שלמה

מבט קרוב יותר לשכונת רמות

האתר הוא אתר ארכיאולוגי שנקרא נבי סמואל שמפעילה רשות הטבע והגנים.

*****

***

****

המבנה הבולט ביותר בשטח הוא מסגד הבנוי על מצודה צלבנית.
בקריפטה של המסגד נמצא קבר שמיוחס לשמואל הנביא. 

*****

סביב מבנה המסגד והקבר בתוכו נמצא הכפר נבי סמואל (אַ-נַבִּי צַמְוִיל). עד מלחמת ששת הימים בשנת שנת 1967 חיו בכפר יותר מאלף איש, וחלקם ברחו במהלך המלחמה. בשנת 1971 נהרס הכפר על ידי צה"ל ותושביו פונו לשטח סמוך לגבעה ממזרח ללב האתר. הכפר נמצא בתחום גדר ההפרדה, אך מחוץ לקו הירוק, בשטח C, ומנוהל על ידי המנהל האזרחי באיו"ש. כיום זה כפר קטן, הכולל מעט משני עשרות בתים ומתגוררים בו בקיר20 משפחות סה"כ 250 נפש.

האתר וסביבתו ברבע האחרון של המאה ה-19

האתר וסביבתו בשנות ה-40' טרם הקמת המדינה

להרחבה אודות המקום והאתר, ממצאים הארכיאולוגיים, מסורות, המערכה במלחמת העצמאות ובמלחמת ששת הימים ועוד.

האתר וסביבתו בסוף שנות ה-50' טרם מלחמת ששת הימים

*****

המסגד הבנוי על מצודה צלבנית

 חשיבותו בתקופה הצלבנית בהיותו נקודת התצפית הראשונה, ממנה יכלו עולי הרגל לעיר הקודש לראות את ירושלים, בצעדם על הדרך הראשית לירושלים מצפון (כביש 443 של ימינו). בשל כך נקרא האתר בשם "הר השמחה" (Montis Gaudii). אז נבנה במקום מנזר – ומצודה. מסביב למצודה נחצב חפיר רחב ועמוק.

****

***

****

לאחר נפילת ארץ ישראל בידי צלאח אל-דין האיובי, הפכה המצודה למסגד, ומסורת קבורת שמואל התחזקה מאוד הן בקרב המוסלמים והן בקרב היהודים. אין כמעט עולה רגל יהודי שביקר בארץ באותה עת, שאינו מזכיר את ציון קברו של שמואל הנביא במקום, ולעיתים אף את קברם של הוריו – אלקנה וחנה

***

****

****

****

המדרגות לגג

גג המסגד

גג המסגד

******

קבר שמואל

***

****

המבואה לקריפטה

***

****

****

****

****

****

******

סוף דבר,

אתר נבי סמואל
מקום נגיש ומעניין,
אתר קדוש,
אתר אריכאולוגי מרתק,
מקום תצפית אחד היפים בארץ.
מקום שממנו ניתן ללמוד
על הגיאוגרפיה של הרי יהודה
על הסוגיות הגיאופוליטיות
מקום רווי היסטוריה,
אתר חשוב במלחמה על ירושלים
במלחמת העולם הראשונה
גם במלחמת העצמאות
וגם במלחמת ששת הימים.

*****

כדאי להגיע ביקור
ל"השקיע" זמן בביקור יסודי במקום
כדי להטמיע את כל המידע עליו
ואפשרויות התצפית ממנו