חיפה, הכנסיות הלטיניות (רומיות-קתוליות)6 בנובמבר 2019
במסגרת פרויקט "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות בעיר ואודות הכנסיות והמנזרים ומוסדותיהם השונים (ראו "נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז), ביקרתי ביום שלישי (29/10/2019) במתחם הכנסייה הרומית קתולית -הלטינית הנמצא בשדרות המגינים.
הביקור במתחם הכנסייה הקתולית (הלטינית) תואם מראש עם ג׳יהאן א-נופי (פסיכולוגית) שהיא פעילה בקהילה ומוכרת גם בשם טרם נישואיה לפני שנים רבות ג'יהאן ג'וברן. היא מכירה בעלי תפקידים רבים שיוכלו לפתוח לי דלתות. הקשר איתה נוצר באמצעות עמיתתה, הפסיכולוגית אמירה שהלא, שהיא, כפי שכבר צוין בתיעודים קודמים, חברה של הבת שלי ואותה הכרתי לפני כשנה.
כבר בפנייה ראשונה אל ג'יהאן נופי, שהצגתי לה בשיחת טלפון את מטרת מיזם "נוצרים בחיפה", היא התלהבה מהמיזם והסכימה "להתגייס" לסייע לי, בתיאום המפגש במתחם זה במתחמים נוספים בעיר לרבות תיאום לוח הזמנים וגם הצטרפה לחלק מהסיורים.
הביקור הראשון שהיא תאמה היה עם הנזירה מארי מח'אלפה פוקולרה – אופרה דה מריה שפתחה את דלתות המנזר וכנסיית אליהו הנביא ליד כיכר פריז שבימים אלה נשלמת מלאכת שיפוצה ועליה סיפר לי הנזיר הכרמיליטי האיטלקי, האב פאוסטו.
החלק העיקרי של הביקור, שתואם על ידה, היה עם הנזיר הכרמליטי האב פרנצסקו ניגרל ראמוס. המכונה בפי אנשי הקהילה הלטינית אבונה פקו.
ביקור עם אבונה פקו כלל שני חלקים. החלק הראשון היה סיור במתחם הכנסייה הלטינית בשדרות המגינים. שם ביקרתי בכנסיית יוסף הקדוש, מנזר הכרמליטים וגם בבית ספר כרמל גן ילדים סנטה אנה הסמוך.
שבוע לאחר הביקור, ביום שלישי (5/11/2019) הגעתי שוב לביקור קצר במנזר הסמוך לכנסייה ובעיקר לצורכי צילום. הפעם הגיעה איתי ד"ר שולי לינדר – ירקוני, אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה. כמו בשבוע קודם גם הפעם הוביל אותנו אבונה פקו.
כנסיית סנט איליא הלטינית
(כנסיית אליהו הנביא)
כנסיית אליהו הנביא נמצאת ליד כיכר פאריז שטרם הקמת המדינה נקראה בכיכר חמרה. היא הייתה הכנסייה הלטינית הראשונה שנבנתה בחיפה. היא נחנכה בשנת 1867 ויכלה להכיל כ-400 מתפללים. במלחמת העצמאות נפגעה הכנסייה והתושבים הלאטינים שנשארו בעיר העתיקו את מקומם מהעיר העתיקה. אז הנזירים הכרמליטים קבעו את מרכזם במבנה בית הספר הסלזיאני בעיר במקום בו נמצא היום בית הספר כרמל.
בימים אלה לאחר שנים רבות שכנסיית אליהו הנביא הייתה מוזנחת, היא שוקמה ואמורה לפתוח את דלתותיה לקראת חג המולד הקרב בליל 24 – 25 בדצמבר 2019
המתחם הלטיני
שדרות המגינים 76 -80
כנסיית יוסף הקדוש,
ומנזר הכרמליתים
כנסיית יוסף הקדוש היא כנסייה קתולית השייכת למסדר הכרמליתי, אשר שוכנת בשד' המגינים 78 במושבה הגרמנית בחיפה.
סמוך לכנסייה המוקדשת ליוסף הקדוש, שוכנים בית-הספר "כרמל" ומשרדי הרובע הלטיני בעיר.
*****
מסדר הכרמליתים – בראשיתו כלל המסדר הכרמליתי נזירים בלבד, שהתבודדו במורדות הר הכרמל באזור נחל שיח. ברתולד הקדוש, שהגיע לארץ ישראל מקלבריה שבאיטליה במסגרת מסעי הצלב, בחר בהר הכרמל כמקום מושבו, בעקבות המסורת לפיה שם פעל אליהו הנביא. בשנים 1206–1214 קיבלו הכרמליתים תקנון מאלברט, הפטריארך הלטיני של ירושלים, שכלל 16 סעיפים וביניהם ציות לראש המסדר, מגורים בתאים פרטיים, דבקות בתפילה, שמיעת מיסה מדי בוקר בבית התפילה של הקהילה, סגפנות, עבודה, שתיקה מתפילת הערבית ועד לתפילת הבוקר למחרת, הינזרות מבשר.
המקום היחיד שהתאים לפעילותם של המתבודדים הנוצרים, שנאלצו לעזוב את מקומותיהם שנתפסו בידי המוסלמים, היה בהר הכרמל. עם התמוטטות הממלכה הצלבנית, חזרו הכרמליתים לאירופה ושבו לכרמל רק במאה ה-17. הם התגוררו בכוכים שמעל מערת אליהו, וב-1767 בנו את מנזרם בראש הכרמל בגלל קדושתם של כף הכרמל, מערת פרוספר ומערת אליהו, הנמצאים בסמיכות. כמו כן, הכרמליתים מאמינים, שהמנזר נבנה על שרידי קפלה קדומה, המזוהה כמקום הפולחן הקדום ביותר בעולם המוקדש למרים, ולכן הכנסייה מכונה במקור "גבירתנו של הכרמל". בקרן הכרמל (דיר אל-מוחרקה) נמצא מנזר כרמליתי נוסף, הנושא את שמו של אליהו הנביא, שעל פי המסורת הכרמליתית, הוא המקום שבו התחולל המאבק בין אליהו לבין נביאי הבעל. בחצר המנזר שבקרן הכרמל ניצב פסל של אליהו הנביא.
כאמור, הכנסייה הלטינית הראשונה שנבנתה בחיפה הייתה כנסיית אליהו הנביא שנמצאת בכיכר פריז (בעבר נקרא בכיכר חמרה) ונחנכה בשנת 1867 ויכלה להכיל כ-400 מתפללים. במלחמת העצמאות נפגעה הכנסייה, והנזירים הכרמליטים קבעו את מרכזם במבנה בית הספר הסלזיאני בעיר. בשנות ה-50 של המאה ה-20 הצליחה הקהילה לאסוף כסף להקמת מבנה כנסייה חדש, וזה תוכנן על ידי האדריכל האיטלקי אנטוניו ברלוצי, ונחנך ב-1961, שנה לאחר מותו. כנסיית יוסף הקדוש היא המבנה האחרון שתכנן ברלוצי בארץ הקודש.
*****
הקהילה הלטינית בחיפה מונה כ-5000 איש שפעילותם הדתית והחברתית מתקיימת לרוב במתחם הלטינים. הם המתגוררים ברחבי העיר ובעיקר בעין הים, הדר, וואדיס ניסנס ועוד. אנשי הקהילה משולבים בחיי עיר הם בעלי מקצועות חופשיים במגוון עיסוקים. ילדי הקהילה לומדים בשלושה בתי ספר: בית הספר האיטלקי טרה סנטה, בית ספר כרמל ובית ספר נזירות נצרת שיוצג בתיעוד נפרד.
למבנה הנדמה לתיבה הוענקה חזית מלבנית. הוא עשוי מציפוי אבן בהיר, שבו נקבעו אבנים בגוון חום בהיר היוצרות צורת צלב לטיני. במרכזו של הצלב קבוע חלון ויטראז' עגול, ובבסיסו ניצבת דלת הכניסה לכנסייה. על הדלת נראה תבליט מרכזי המתאר את המשפחה הקדושה, ובכל אחד משני צדדיו שלוש סצינות מחייו של יוסף הקדוש: משמאל נראים נישואיו למרים, הבשורה ולידת ישוע; ומימין הבריחה למצרים, יוסף וישוע בנגריה ומות יוסף.
אולם הכנסייה עשוי מחלל בודד ופונה לכיוון צפון-צפון-מזרח. האולם מעוצב בגוונים פסטלים ובצבעים חמים ועיצובו מודרני. חלונות ויטראז' בקירות הצד מחדירים אור אל האולם, ומתחת להם נראה תיאור של 14 תחנות הצלב. עמודים בגווני ורוד המסודרים לאורך קירות האולם תומכים בחמש קשתות הנושאות בתורן את התקרה, ואלמנט הקשת מופיע גם על הקיר הצפוני שמאחורי המזבח. בקיר זה פתח מקושת המוביל אל חלל המשך צר ונמוך מהאולם, הנושא תקרת קמרון חבית. משני צדדיו של הפתח תלויים שני פסיפסים המתארים את יוסף אוחז בישו התינוק בנוכחות מרים (משמאל), ואת הבתולה והילד (מימין).
אל חלל ההמשך מוליכות שלוש מדרגות רוחביות שמשני צידיו חלונות, הצבוע בגווני צהוב המובלט על ידי אור השמש החודר דרך החלונות. בקצהו, מתחת למוטיב נוסף של קשת, קבוע קרוסיפיקס גדול. הצלב עשוי מלוחות צבעוניים מרובעים ומלבניים, וקווי המתאר שלו חורגים מצורתו של צלב מסורתי.
בחלון העגול שמעל דלת הכניסה קבוע מעשה ויטראז' מודרני שבו נראה דג, סמלו של ישו, והכיתוב "ΙΧΘΥΣ" ביוונית, היינו "דג". בוויטראז' זה וביצירות אמנות נוספות באולם, דוגמת הפסיפס שעל חזית המזבח ופסיפס הבתולה והילד שמימין לו, חוזר ומופיע מוטיב השמש.
*******
******