הדפסה

בשבוע שעבר, בעקבות תיעוד השיטוט תל אביב, לאורך רחוב ארלוזורוב המשנה בהדרגה את דמותו, חברי אבגד מאירי העביר לי מספר צילומים של מראה הרחוב מהעבר.

את התמונות הוא קיבל משני עמיתים לחקר העבר של העיר, שי פרקש, שמוליק תגר.

תמונות אלה עוררו בי את הרצון לחזור ולשוטט ברחוב ארלוזורוב.

רציתי לצלם שוב את הרחוב ולנסות להשוות, ככל לניתן, את מראות העבר עם הווה.

הרצון לצאת לרחוב שוב נבע גם מ"הרעב" למראות נוספים של דופק החיים בו ובעיקר בצמתיו הראשיים.

ביום רביעי (28/8/2019), שבוע לאחר השיטוט הראשון, יצאתי שוב לשוטט ברחוב ולצלם בו.

הפעם הצטרפו אלי שני חבריי, הדסי זכריה ואבגד מאירי.

התיעוד להלן כולל רק צילומים,
מעט מהעבר וביניהם אלה שצולמו בשיטוט.

בתיעוד הקודם תל אביב, לאורך רחוב ארלוזורוב המשנה בהדרגה את דמותו,
ניתן לקרוא אודות הרקע ההיסטורי של התפתחות הרחוב והתכניות לפיתוח בעתיד והביקורת עליהן.

***** 

רחוב ארלוזורוב נקרא על שם חיים ארלוזורוב שנרצח בקייץ 1933 בקצהו, במקום שהיום משתרע גן העצמאות

חיים ארלוזורוב (1899-1933) סופר ומדינאי, מראשי תנועת הפועלים בא"י, חבר בהנהלת הסוכנות ומנהל המחלקה המדינית שלה. חיים ארלוזורוב נולד ברומאני שבאוקראינה. בעקבות הפוגרומים ב 1905 עברה משפחתו לגרמניה.
לאחר שסיים את בית הספר התיכון, למד כלכלה באוניברסיטת ברלין ובשנת 1924 קיבל תואר דוקטור. במהלך לימודיו באוניברסיטה, כתב ארלוזורב מאמרים בהם הביע את השקפתו כי רק על ידי שיתוף פעולה והבנה הדדית בין העם היהודי והעם הערבי, תוכל התנועה הציונית להגשים את רעיון הבית הלאומי. ב 1923, בהיותו בן 24 בלבד, נבחר לחבר בוועד הפועל הציוני. שנה לאחר מכן עלה ארצה.
עם הקמת מפא"י היה ארלוזורוב לאחד ממנהיגיה. היה מקורב לחיים וייצמן. בקונגרס הציוני ה 17, ב 1931, נבחר לחבר הנהלת הסוכנות ולמנהל המחלקה המדינית בירושלים. בתפקיד זה נתגלה לא רק כאידיאולוג ופובליציסט, אלא גם כדיפלומט ומדינאי מן המעלה הראשונה. קשר קשרים עם הנציב העליון ושיפר את היחסים בין הממשל הבריטי בארץ ישראל לתנועה הציונית. ארלוזורב האמין כי שלטונות המנדט הבריטי יסייעו להגשמת המפעל הציוני. עד מהרה התאכזב מהמדיניות הבריטית והגיע למסקנה כי יש להגשים את רעיון הקמת המדינה גם במחיר התנגשות עם השלטונות הבריטים.
בתחילת 1933, עם עליית היטלר לשלטון, החל ארלוזורוב לעסוק בהעלאת יהודי גרמניה ובאירגון תכנית "העברה", שאפשרה הוצאת חלק מרכושם.
בליל שבת, 16 ביוני 1933, בטיילו עם רעייתו על שפת ימה של ת"א, נורה ארלוזורוב ונהרג. התנועה הציונית איבדה את אחד ממנהיגיה החשובים והבולטים. הרצח עורר בציבור סערה. היו שהאמינו כי ארלוזורוב נרצח בידי יהודים, חברי פלג קיצוני של המפלגה הרוויזיוניסטית שחלקו על דעותיו, והיו שסברו כי ארלוזורוב נורה בידי שני מתנקשים ערבים. תעלומת הרצח לא נפתרה עד היום.
על שמו הקיבוץ גבעת חיים והמושב כפר חיים וכן רחובות ביישובים עירוניים וכפריים

הלווית חיים ארלוזורוב

הלווייתו של חיים ארלוזורוב בדרכה מבית הועד הפועל אל בית קברות טרומפלדור. כאן לפני 'בית ישמעילוף' ,שנה 1933

להרחבה אודות, על הרצח, החשד, המעצר, ההספד, החקירה,ןעוד 

*******

רחוב ארלוזורוב 1964

רחוב ארלוזורוב פינת ויצמן בתל אביב שנות החמישים

רחוב ארלוזורוב פינת ויצמן בתל אביב אחרי כמעט שבעים שנים

****

בניית בית סולל בונה ברחוב ארלוזורוב, ת"א עבר לקופ"ח, ינואר 1964-6

בניין מטה שירותי בריאות כללית (בעבר קופת חולים כללית) היום

מבט על הרחוב מכיוון מזרח אל מערב בראשית שנות ה-50'

בניין ועד הפועל בית ההסתדרות ברקע בבנייה 1951-2

בית הועד הפועל ברח' ארלוזורוב במחצית שנות ה-60'

למול מטה ההסתדרות החדשה

****

****

מי זקוף יותר? הרוכב או מגדל ה-100

צומת רחוב ארלוזורב ורחוב אבן גבירול וקצה בנייני סומיל בראשית שנות ה-50'

בשמלה אדומה בלי צמות

התכנסנו כאן….

לשמאל שור…

אהבתי!

רחוב ארלוזורוב 1943

*****

****

****

"קוביות" לבחירה

אבגד והדסי בשיחת עדכון ברגוע

המשך הדיון,

****

"חיבוקי"

ואו….עדכון הדדי….איזה מצח?!

עדכון לכל צרה שלא תהייה

גם בהמתנה ברמזור מתעדכנים

כתום זה השלג הלבן החדש, מזכיר לי את השאלה באיזה צבע תרצה את הפס כסף?

הוכחה שהבריזה המשיכה הלנשוב לפנות ערב

יד לשלושה

****

הופ….קדימה צעד….איזה דיוק!

מי צריך, אם בכלל, להגיד שלום

אחדות הצבע הצהוב,

אדום עולה!

מבט מכיוון הים לעבר צפון ת"א ארלוזורוב ושדות סומייל 1937-

"שתיים במכה" – הכל אפשרי ביחד, אכילה ודיבור

הרחבה הפנימית של גראז' חברת "המעביר", לימים מוסך "דן", רחוב ארלוזורוב 17 תל אביב 1937

שיעור התעמלות לנהגי חברת "המעביר" במפלס העליון של הגראז', רח' ארלוזורוב תל אביב 1937

הכוונה הייתה להגיע
עד גן העצמאות
מעל חוף הים.

לא הספקנו!
בפעם הבאה אגיע!

מחנה הצבא הבריטי בצפון תל אביב בין ארלוזורוב לנורדאו אח'כ מחנה יונה 1947-לימים מתחם מלון הילטון

סוף מפתיע, הגענו למקום הזה ברחוב דיזנגוף שם אבגד נזכר בטעמי העוגות

מזכרת עם יהודית אלתר בעלת המקום, בשיחה מתגלגלת איתה למדנו על השורשים ההונגריים הדומים שלה ושלי. מסתבר שגם גדלנו ברמת גן ולמדנו שנתיים באותו בית ספר תיכון. עולם קטן אמרנו?

*****

סוף דבר,

שיטוט בעיר הוא תענוג גדול
גם שהוא ללא מטרה מוגדרת,
בעצם כן עם מטרה,
להתבונן באנשים
ולחוש את דופק העיר,

*****

היה כיף לחזור
תוך שבוע
לאותו מקום
להיות עם חבריי
משכבר הימים
ובעיקר
להמשיך ולצלם

*****