עמק חפר, לאורך גדות נחל אלכסנדר עד מוצאו לים17 ביוני 2019

קובץ GPX להורדה מרחק: 37 ק"מ טיפוס-מצטבר: 115 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

טיול לאורך נחל אלכסנדר מעניין בכל זמן ובכל עונה. לאורכו דיוושנו פעמים רבות.

 

ביום שבת (15/8/2019) יצאו שוב לטייל לאורך גדותיו עד השפך. הצעה לקיים את הטיול הייתה של מיכאל עוזרמן והוא גם הוביל אותו.

 

מיכאל הוא מתנדב בנאמני נחל אלכסנדר והבטיח להראות לנו מספר חידושים.

"נאמני נחל אלכסנדר הינם קבוצת מתנדבים שפועלת במסגרת המועצה אזורית עמק חפר. מטרתה לשמור על הנחל וסביבותיו באמצעות תורנויות שבועיות. בין השאר,  המתנדבים עוסקים בהדרכות בנושאי הנחל השונים לגני ילדים, בתי ספר, וכן לקבוצות שונות הפונות מיוזמתן .הנאמנים מסייעים בהתנדבות גם לעבודות מחקר של התלמידים. כמו כן נאמני הנחל מסייעים לרשות הטבע והגנים בפרויקטים שונים ובניהם ניטור הצב הרך."

בשעת בוקר מוקדמת התכנסנו במתחם דור אלון בצומת העוגן סמוך לקיבוץ משמר השרון

 

בפעם זו הקבוצה הייתה גדולה וכללה את מיכאל עוזרמן (נתניה) וחבריו עדי קידר (פרדסיה), אריה שדה (נתניה), אילן שניבל (בית יצחק). כמו כן השתתפו חבריי והם משה כץ וצביקה אסף (אפק), לוי אבנון (חמדיה), פיפ (סאסע), אלי שחר (תל יצחק), מיכאל סופר (תל אביב), דורון קדמיאל (כרכור) ואני (פרדס חנה).

 

יצאנו לדרך שלושה עשר חברים מתוכם עזבו ארבעה בסוף חלקו הראשון ואז המשכנו תשעה.

 

*****
המסלול 

המסלול

*****

*****

*****

המסלול חופף, משיק או סמוך 
למסלולי טיולים קודמים באזור 
שתועדו והם אלה הבאים:

מחוף מכמורת אל חדרה (היער, מערב העיר והנחל) והלאה לאורך מצוקי גדור, ספטמבר 2018, קיץ תשע"ח
* לאורך ובסביבת גדות נחל אלכסנדר בעמק חפר עד חוף הים, דצמבר 2017, חורף תשע"ח
* עמק חפר, העיר חדרה ואגן נחל חדרה, אביב תשע"ז, מאי 2017,
*  בין מעברות לגבעת אולגה דרך נחל אלכסנדר, מצוק החוף ופארק השרון, חורף תשע"ז, ינואר 2017
משני צדדי עמק חפר ונחל אלכסנדר, בין העוגן ובין אליכין, קיץ תשע"ו, אוגוסט 2016
מערב מישור חפר עד חוף הים ושפך נחל אלכסנדר, קיץ תשע"ו, אוגוסט 2016
* מכפר יונה לעמק חפר, קיץ תשע"ה, יולי 2016
* מהעוגן בין מערב נחל אלכסנדר ומערב נחל חדרה, תחילת קיץ תשע"ה, מאי 2015
* ערב עמק חפר עד חוף הים, תחילת אביב תשע"ה, אפריל 2015
* סובב העוגן בעמק חפר, סוף חורף תשע"ה, אפריל 2015
* אגן נחל אלכסנדר במזרח עמק חפר, תחילת חורף תשע"ה, דצמבר 2014
* מהעוגן לחוף הים וחזרה דרך נחל אלכסנדר, סתיו תשע"ה, אוקטובר 2014

המתעניינים במידע ובתוכן נוסף 
אודות האזור והמקומות
ימצאו אותו בתיעוד הטיולים לעיל

*****

האזור הגאוגרפי,
חלקו הצפוני של השרון

*****

******

******

דמות האזור,
שטחים פתוחים,
מרביתם חקלאיים
ובצידם יישובים כפריים

*****

*****

המועצה האזורית עמק חפר ממוקמת בחלקו הצפוני של השרון, בין חדרה בצפון לבין נתניה וכביש נתניה- טול כרם (כביש 57), בדרום, ובין הים במערב לבין ה'קו הירוק' במזרח. שטח המועצה משתרע על כ-130,000 דונם. בתחום שיפוט המועצה נמצאים ארבעים וחמישה יישובים – מושבים, קיבוצים, יישובים קהילתיים, שכונות ומוסדות חינוך, ואוכלוסייתה מונה כ-40,000 נפש.  המועצה האזורית עמק חפר נמנית על המועצות האזוריות המבוססות, החזקות והוותיקות בארץ. היא המועצה האזורית הראשונה שהוקמה מבין המועצות האזוריות בארץ, כבר בתקופת היישוב, טרם הקמת המדינה. היא הוקמה בשנת 1940. בשנה זו הפך 'ועד הגוש' – התארגנות וולונטרית של היישובים באזור עמק חפר, למועצה האזורית המוכרת הראשונה בארץ על ידי ממשלת המנדט הבריטי. הקמת המועצה האזורית בשנת 1940 ,יצרה לראשונה, במרחב הכפרי בארץ-ישראל, שיטה חדשה של שלטון מקומי. צורת שלטון מקומי זו הונהגה בקרב קבוצות יישובים, אשר רובן מקרב 'ההתיישבות העובדת'. תולדות המועצה האזורית עמק חפר
מועצה אזורית היא צורת שלטון מקומי המאגדת, מבחינה מוניציפלית, מספר יישובים כפריים או קהילתיים באזור גאוגרפי מסוים. המועצה היא גוף בעל ישות משפטית, הרשאי לעשות חוזים, להחזיק מקרקעין, לרכשם ולמוכרם, לתבוע ולהיתבע. צורת שלטון מקומי זו מקיפה בשטחיה את מרבית קרקעות המדינה (85%). השלטון המוניציפלי במועצה אזורית הוא דו רובדי ומתחלק בין שני גופים: ועד הישוב ומועצה אזורית כשאין חלוקת סמכויות ברורה בין שניהם. 'צו המועצות המקומיות' אזוריות (תשי"ח- 1958( קובע כי לוועד המקומי יהיו בתחום הנהלתו אותן סמכויות שיש למועצה, עם כי הוא מעניק למועצה עדיפות על פני הוועד המקומי.

תחום מוא"ז עמק חפר

*****  

השינוי לאורך זמן בדמות האזור

דמות האזור בסוף המאה ה-19

דמות האזור בשנות ה-40' במאה הקודמת, כעשור לאחר התחלת ההתיישבות הציונית

דמות האזור בראשית ימיה של המדינה

******

יחידות הנוף במרחב הטיול 

***

המקור: החברה להגנת הטבע, השרון הצפוני סקר, ניתוח והערכה של משאבי טבע ונוף אייר תשנ"ט – אפריל 1999

******

נחל אלכסנדר

נחל אלכסנדר ויובליו בתחום הטיול

נַחַל אַלֶכְּסָנְדֶר (בעבר נקרא  Nahr Iskanderuneh) הוא נחל הזורם מהרי השומרון ועד לים התיכון. ברובו הוא זורם בעמק חפר. שפך הנחל מצוי מצפון לנתניה בין המושבים מכמורת ובית ינאי. הנחל מנקז את אזור שכם ומרכז השומרון, וכן חלק ממרזבת השרון, גבעות החול האדום ואבוסי השרון. אורך הנחל כ-32 ק"מ חלקו התחתון של הנחל וסביבותיו הם גן לאומי מוכרז.
יובליו העיקריים של נחל אלכסנדר הם: נחל שכם, נחל תאנים, נחל אומץ, נחל בחן ונחל אביחיל. בחלקו העליון, ההררי, הנחל אכזב, מכיוון שהמבנה הסלעי גורם לחלחול רב. עד לפני כמה שנים היה הנחל מזוהם מאוד, אך לאחר שזכה לטיפול מקיף של ניקוי ושיקום, הוא היום פנינה של טבע, במימיו הנקיים חיים בעלי חיים רבים ובגדותיו צומחת צמחייה עשירה.
קיימות שתי גרסאות למקור שמו של נחל אלכסנדר: אחת היא על שמו של המלך אלכסנדר ינאי שהיה מלך מבית חשמונאי וכבש את האזור שבו זורם הנחל במאה ה-1 לפנה"ס. לפי ההסבר השני לשם, טרם קום מדינת ישראל, ערביי הארץ קראו לנחל "וואדי איסכנדיר" (או "נהר אסכנדורה"), על שם אסכנדר אבו זבורה, בעל קרקעות עשיר וסוחר אבטיחים מצליח שחי במאה ה-19 והיה מייצא אבטיחים מאזור שכם למצרים. הוא היה משיט את האבטיחים ברפסודות ששטו לאורך הנחל עד לים התיכון, שם סמוך למושב מכמורת של היום היה "מינת אבו זבורה" (נמל אבו זבורה) שבבעלותו, ומשם הוא היה שולח אותם באוניות למצרים

תחום ניקוז של נחל אלכסנדר והנחלים חדרה ופולג

להרחבה אודות נחל אלכסנדר והמקומות לצדדיו 

*******

החלק הראשון, המזרחי של המסלול 

******

נחל אלכסנדר ויובליו בחלק המזרחי של המסלול

 

*******

קטע ראשון
מהיציאה ממתחם דור אלון
בקרבת משמר השרון
בשולי קיבוץ העוגן,
בתוך מושב בית הלוי
ולעבר תל אשקף

*****

*****

*****

העוגן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי שהוקם בשנת 1947 על ידי הגרעין שנוסד בשנת 1939. מייסדי קיבוץ העוגן הם יוצאי תנועת הנוער של השומר הצעיר מצ'כוסלובקיה. הראשונים הגיעו ארצה בשנת 1939 ושהו כ-8 שנים במחנה ליד כפר סבא. חברי הקיבוץ עלו הקרקע בשנת 1947 בוואדי קובני בעמק חפר, במקום שנמצא עד היום. מקור השם סמלי, "הטלנו עוגן במולדת". במשך השנים הצטרפו חברים רבים מארצות שונות כולל הונגריה, אוסטריה, איטליה, ילידי הארץ ועוד. לקיבוץ הייתה חשיבות בתקופת מלחמת העצמאות שפרצה כמה חדשים לאחר מכן, בהיותו נקודת משמר על כביש השרון, שהיה אחד מעורקי החיים החשובים של היישוב היהודי דאז.

תכנית הקיבוץ

מפי דן גזית חבר גבולות למדתי עוד על קיבוץ העוגן. לקראת אמצע שנות ה-60 חל משבר חריף בקיבוץ גבולות בנגב המערבי , בעיקר על רקע חינוך הילדים (לא היו בקרבת מקום מוסדות-חינוך מתאימים) ועל רקע עזיבה גדולה של חברי הגרעין המערב-אירופי (שוויץ-בלגיה-צרפת). אז, רוב קבוצת הוותיקים (תורכיה-רומניה) מגבולות עברה להעוגן וכך נותר קיבוץ גבולות עם פחות מ-40 חברים ולקח לו שנים ארוכות להתאושש מהמשבר.
כיום אוכלוסיית קיבוץ העוגן כוללת כ- 550 אנשים מתוכם למעלה מ-300 חברים וכ-100 ילדים היתר הם חיילים וצעירים בחופשה ובני זוג של חברי קיבוץ. כיום הקיבוץ בהפרטה כמעט מלאה. יחד עם זאת ישנה רשת ביטחון עבור הזקוקים לכך. יש עזרה הדדית, יש תמיכה בחולים. קיים ועד מנהל ומנהלת קהילה אשר מטפלים בנושאי משק וחברה. החינוך מופרט ובתי הילדים עד גיל בית ספר פתוחים עבור ילדי הסביבה. ילדי הקיבוץ לומדים ב"יובלים" ובתיכון ב"רמות – חפר".
כלכלת הקיבוץ: מפעל העוגן פלסט שנוסד ב- 1941 כבית מלאכה לוולקניזציה עוד בכפר סבא והפך משך הזמן לבית חרושת לפלסטיק. כיום המפעל מייצר יריעות פלסטיק, ריצוף, חומרים לאיטום גגות ובריכת שחיה, מפות, שולחן ועוד. החקלאותרפת חפר- רפת חלב משוכללת בבעלות קיבוץ העוגן וקיבוץ מעברות. גד"ש חפר – גידולי שדה שונים: כותנה, תירס, חיטה ועוד. גידולי השדה הם שיתוף פעולה בין שלושה קיבוצים: העוגן, משמר השרון ומעברות. יש מטעים לגידול אבוקדו. קיימות יזמויות פרטיות כעסקים זעירים. חלק של הכנסות הקיבוץ הן מהשכרת דירות ומבני הציבור. יש טיפול בנוי ובאחזקת דירות, בית מלאכה לחברים מבוגרים או מוגבלים, כמו כן בית סיעודי לטיפול באוכלוסיה הזקוקה לכך.

במטעים ממזרח למושב בית הלוי

בֵּית הַלֵּוִי הוא מושב השייך למועצה אזורית עמק חפר. המושב הוקם בשנת 1945 על ידי עולים מבולגריה ויוגוסלביה על פני שטח שחלקו הגדול היה ביצה (עד היום בצידו המזרחי של היישוב הביצה קיימת), בשנים הראשונות של בית הלוי המתיישבים היו בחיכוך מתמיד עם תושביהם של הכפרים הערבים הסמוכים במרחק של כ – 2 קילומטר שבזזו בלילה רכוש ובעלי חיים.
מושב בית הלוי נקרא על שמו של רבי יהודה הלוי, אחד מגדולי המשוררים וההוגים של יהדות ספרד שנולד וגדל בעיר טולדו בימי הביניים, אחת הסיבות העיקריות לכך שהמושב נקרא על שמו היא אות להזדהות של המתיישבים הראשונים מבולגריה עם היהדות הספרדית.
בכל שנות קיומו מושב בית הלוי היה יישוב קטן וצנוע של עובדי אדמה חרוצים שייבשו בתחילה ביצות ולאחר מכן גידלו וטיפחו זנים שונים של פרי הדר, רפתות, לולים וירקות, במשך השנים חלק גדול מהחקלאים עשה הסבה מפירות וירקות לגידול של פרחים ונכון להיום ניתן להגיד בוודאות כי רוב החקלאים במושב הם מגדלי זנים ירוקים של פרחים שמשווקים בעיקר לבורסת הפרחים בהולנד אך גם כאן בישראל לשווקים המקומיים. במהלך שנות ה- 90 עבר בית הלוי שדרוג רציני מבחינת המראה החיצוני שלו כאשר בוצעו בו עבודות תשתית משמעותיות, מדרכות התווספו (עד אז לצידי הכביש היו חולות), כבישים נסללו, מגרש הכדורסל עבר שיפוץ וכ"ו… בו בזמן ההרחבה החדשה החלה לתפוס תאוצה ודם חדש הגיע אל המושב. כיום מושב בית הלוי נחשב לאחד מהמושבים היותר יוקרתיים ועם איכות חיים גבוהה באזור עמק חפר והשרון, מה שהיה פעם נקרא חור באמצע שום מקום הפך לפנינה בשרון.
המקור אתר המושב 

מעבר הכרחי

מדשדשים בחולות, פעם ראשונה

*****

הקטע באזור תל אשקף
ומאגרי הקולחין

*****

*****

אזור גבעות החול האדום

חַנִּיאֵל הוא מושב בתחום המועצה אזורית עמק חפר. היישוב הוקם ב-1950 כמושב עובדים על ידי עולים מרומניה על אדמות הכפר הערבי קאקון שנכבש וננטש במלחמת העצמאות. בשנים האחרונות מתפרנסים רבים מתושבי המושב ממקצועות חופשיים. במושב נבנתה הרחבה שהגדילה את האוכלוסייה ל-170 משפחות. בכפר 72 משקים (נחלות), 5 משקי עזר וכ-80 משפחות שהקימו את ביתם במסגרת החלטת מועצת מקרקעי ישראל להרחבת היישוב הכפרי בין השנים 1993–2000.
היישוב קרוי על שם חניאל בן אפוד, נשיא שבט מנשה, אחד מעשרת הנביאים שחילקו את ארץ ישראל לשבטים "בְנֵי יוֹסֵף לְמַטֵּה בְנֵי-מְנַשֶּׁה נָשִׂיא חַנִּיאֵל בֶּן-אֵפֹד" (במדבר פרק לד' פסוק כג'). תחילה נקרא המושב "בורגתה ב' מכיוון שמיקומו היה סמוך למושב בורגתא שהוקם כשנה קודם לכן .
מקור, הרחבה והפניות

העליה מכיוון צפון על תל אשקף

מיקום התל

תל אשקף הוא תל קטן קדום באזור של גבעות החול האדום (חמרה) הנמצא בשולים המערביים של הסחף האלוביאלי של נחל אלכסנדר. שטחו כ-4 דונם, והוא בולט כ-6 מ' מעל סביבתו. מצפון לתל נמצא מעיין הנובע מים גם כיום. בחודש מאי 2003 נערכה חפירת בדיקה בשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל. החפירה נועדה לחשוף את השרידים הקדומים לאורך תוואי כביש 571, המקיף את השוליים הצפוניים והמערביים של התל (390 מ' אורך). בראשית שנות ה-2000 הפכו השוליים הצפוניים של התל וחלק מהשוליים המערביים שלו לאתר פסולת אזורי, שפגע קשות בשרידים העתיקים, ולכן הצטמצם שטח החפירה לשוליים הצפוניים-מזרחיים של התל. בשטח החפירה נפתחו חמישה ריבועים, בשלושה מהם נחשפו שרידים מהתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. בעבר לוקטו באתר חרסים מתקופות הברזל, הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית ומימי הביניים בעת כריית בור האשפה בתל התגלה מצבור חרסים גדול מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית, הכולל כמות גדולה של נרות חרס מטיפוס 'שומרוני' מיקומו של התל בקרבת נחל אלכסנדר משך אליו מתיישבים כבר בתקופות הקדומות. בקרבת התל התגלו שלושה אתרים (תל שטרי בבורגתה, עולש ואתר ליד נחל אמץ) ובית קברות (בקיבוץ מעברות) מהתקופה הכלקוליתית. בצדו הדרומי של התל לוקטו חרסים מהתקופה הכלקוליתית. על פי עדות תושבי המקום בחלק הצפוני-מערבי של מאגר מי השופכין הסמוך לתל משתרע אתר מהתקופה הכלקוליתית. כן, בחורבת בורגתה הסמוכה (בורג' אל-עטוט; ח' אל-בורג) התגלו שרידי יישוב ומגדל מהתקופה הצלבנית. מהחפירה בשנת 2003 אפשר ללמוד על חשיבות המסחר ותעשיית היין בתקופות הרומית הקדומה והביזנטית. בחפירה התגלו שברים רבים של כלי אגירה גדולים, בהם קנקנים ואמפורות מיובאות, מהתקופה הרומית הקדומה. כלים אלה מלמדים על מסחר, חלקו ימי, שהיה כנראה חלק חשוב בכלכלת היישוב במקום; אפשר שבקרבת מקום היה בית מידות שטרם נחשף. בתקופה הביזנטית בולט העיסוק בענף היין, כפי שמעידים כמה שלבים בגת שנחפרה. החרסים שמקורם בבורות מלמדים כנראה שהתל היה מיושב לאורך תקופות רבות למן התקופה הכלקוליתית.
להרחבה ראו גם אורית סגל תל אשקף, חדשות ארכיאולוגיות גיליון 120 לשנת 2008 וגם אתר 43, מפת כפר יונה 57, סקר ארכיאולוגי  של ישראל 
בשנת 2018 הוכשרה על התל נקודת תצפית לזכרו של יהושע ("שוקה") דורפמן (8 באוקטובר 1950 – 31 ביולי 2014) שהיה קצין תותחנים ראשי בשנים 1993 עד 1995, ומנכ"ל רשות העתיקות משנת 2000 עד שהלך לעולמו בקיץ 2014.

 

 

 

 

 

מבט מתל אשקף מזרחה

הדרך בין ערוץ נחל אלכסנדר ובין סוללת המאגר

מבט לכיוון דרום על ערוץ נחל אלכסנדר

מבט ממצפור ויקר על מאגר משמר השרון המשמש גם תחנת האכלה לשקנאים.  המאגר, שנפחו כמיליון מ"ק, קולט  את מי השטפונות בנחל אלכסנדר והוא משמש לאגירה ואף למילוי מאגרים נוספים. מסביב למאגר ניטעה גינת נוי נאה ובה מדשאה ופרחים מושכי פרפרים וחרקים. הרחבה אודות המצפור

מבט ממצפור ויקר מערבה אל הפרדסים

יורדים מהמצפור חזרה לדרך הצמודה לערוץ הנחל

 

*******

הקטע ממצפור ויקר לעבר אגמון חפר

*****

*****

בדרך הצמודה לגדה המערבית של נחל אלכסנדר

מקום כניסת נחל שכם אל נחל אלכסנדר

נחל שכם הוא נחל הזורם בשומרוןואחד מיובליו העיקריים של נחל אלכסנדר  . ראשיתובאזור העיר שכם בין הר גריזים והר עיבל ומכאן שמו. אל הנחל חוברים יובלים נוספים המנקזים את האזור שמצפון מערב לשכם, עד לסילת א-ד'אהרהנחל זורם בבקעה רחבה משכם מערבה ועד רמיןשם הוא מתחתר במעבר צר עד ענבתאשכיוונו צפון מערב. לאחר מכן שב הנחל לזרום מערבה עד לנור א-שמסשם מגיע הנחל למישור. הנחל חולף מצפון לטול כרם ומדרום לשוויכהחוצה את גדר ההפרדה מדרום לבת חפרונשפך לנחל אלכסנדר ממזרח לגן יאשיהאורכו מראשיתו ועד לנקודת החיבור עם נחל אלכסנדר כ-30 ק"מ.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הנחל זוהם במי שפכים מאזור שכם וטול כרם, כולל פסולת תעשייתית של בתי בדוהיה גורם הזיהום המרכזי של נחל אלכסנדר. בשנת 1996 יזמה המועצה האזורית עמק חפר בשיתוף פעולה עם עיריית טול כרםקק"ל והמשרד להגנת הסביבה פרויקט לשיקומו. הוקם מתקן לטיהור שפכים בסמוך לבת חפר, שמטהר את מרבית השפכים (מט"ש יד חנה). במהלך שנת 2012 פונו מאפיק הנחל כ-75,000 קוב בוצה מזוהמת ופסולת על ידי יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים של משרד הביטחון.

בדרך אל אגמון חפר מהכניסה הדרום מזרחית

אגמון חפר הואפארק הציפורים בעיינות חוגלה, או בשמו הרשמי "אגמון עמק חפר", נפתח באפריל 2017. הפארק בן 300 הדונמים ממוקם בשטח ששימש את בריכות הדגים של קיבוץ עין החורש, סמוך לנחל אלכסנדר, והוקם ביוזמת רשות ניקוז ונחלים שרון ובתכנון אדריכל הנוף ליאור לווינגר ("סטודיו אורבנוף"). מטרת הקמתו ליצור פארק מים טבעי שיחזיר את מגוון עופות המים וחיות הבר שחיו  במקום בשנים עברו.
לפרויקט זה חברו ביחד מספר גורמים: המועצה האזורית עמק-חפר, שגייסה חלק מהכסף מתורמים יהודים מקנדה, רשות ניקוז ונחלים שרון שדאגה לתכנון הפרויקט, ביצעה אותו ותהיה אחראית על תחזוקתו, קיבוץ עין-החורש שהקצה את השטח, אגודת אפיקי עמק-חפר שדואגים להעברת המים לאתר, רשות מקרקעי ישראל שמסייעת אף היא לפרויקט והעבירה לרשות הניקוז מיליוני ₪ מהקרן לשטחים פתוחים.
הכוונה הייתה להקים בעמק חפר אגמון החולה בזעיר אנפין, ובכך ליצור פנינת טבע ייחודית נוספת לאורך נחל אלכסנדר, שתהווה ריאה ירוקה ואטרקציה לחובבי הטבע בלב מדינת ישראל. במסגרת הפרויקט חוברו בריכות הדגים ויוצר  גוף מים בעל פני שטח של כ –200 דונם. בתוך גוף המים הכנו שבילי הליכה ודקים, עליהם יוכלו ללכת המבקרים שינועו בין עצים וצמחיה ויוכלו לראות במים מבחר דגים המטפלים באיכות המים ובניקיונם. בנוסף נבנה דק תצפית מחופה כמסתור מפני השמש על גבעה שיוצרה במקום.
במעמד חנוכת האגמון  צוינה חנוכתו של שביל השרון שהוא פרי יוזמה של תושב כפר סבא, יעקב שרייבמן ואחרים, שבצוותא עם קבוצת שביל ישראל ממעברות, סימנו שביל הליכה מזרחי לשביל ישראל הקלאסי, המחבר את יישובי השרון מגשר מכמורת בכביש 2, לאורך נחל אלכסנדר כשהוא נושק לאגמון חפר, המשמש נקודת חניה והתבוננות לצועדים, והלאה אל לב השרון, קדימה צורן, כפר סבא ודרום השרון.
ראו לאגמון החולה נולד אח קטן במרכז הארץ: אגמון הציפורים עמק חפר

תכנית האגמון

*****

הקטע מאגמון חפר ומערבה לעבר כביש 4

*****

מבט אל אגמון חפר מכיוון דרום

דרכי האגמון

מבט אל אגמון חפר מכיוון צפון

****

מבט ממצפור אגמון מערבה אל ערוץ נחל אלכסנדר בעמק חפר

מבט אל ערוץ נחל אלכסנדר מהגשר המחבר את הדרך בין העוג ובין גבעת חיים מאוחד

תעלת נחל אלכסנדר ממערב לקיבוץ העוגן

חציית נחל אלכסנדר מהגדה הדרומית לצפונית בסמוך לכביש 4

******

החלק השני המערבי של המסלול

*****

נחל אלכסנדר ויובליו בחלק המערבי של המסלול

*****

******

הקטע הראשון,
לאורך הגדה הצפונית
עד גשר הצבים

****

*****

מבט על ערוץ הנחל מזרחה מכיוון גשר המייתרים הסמוך למעברות

מבט על ערוץ הנחל מזרחה מכיוון גשר המייתרים הסמוך למעברות

מבט על ערוץ הנחל מערבה מכיוון גשר המייתרים הסמוך למעברות

עצירה להזדהות ולהסבר

עצירה בדרך מערבה על הגדה הצפונית

*****

אזור גשר הצבים

"גשר הצבים" הוא הכינוי לגשר מעל נחל אלכסנדרמזרחית למושב כפר ויתקין.  הגשר המקורי היה גשר עץ שהוקם בידי חברי כפר ויתקין בשנת 1936, ושימש גם לנסיעת כלי רכב. עם השנים הדרדר מצבו של הגשר הישן, ובשנת 1986 נבנה לידו גשר חדש. הגשר הישן המשיך לשמש כמה שנים להולכי רגל בלבד, עד שנהרס לבסוף, אחרי שנפגע בשיטפון גדול בשנת 1992בצידו הדרומי-מערבי של הגשר, לצד "צפרדע" לאשפה, נמצאת עמדת שמירה הבנויה בטון ששימשה לאבטחת הגשר בתקופת המרד הערבי (1939-1936) וגם לאחר מכן, עד מלחמת העצמאות.
להרחבה אודות נחל אלכסנדר וגשריו באזור כפר ויתקין

****

הצב הרך עלה לתצוגת תכלית

בנחל אלכסנדר נמצאת אוכלוסייה גדולה של צב רך, הזוחל הגדול ביותר ששרד בארצנו לאחר הכחדת תנין היאור בראשית המאה ה- 20. צב זה הוא ממוצא אפריקאי ומגיע בישראל לגבול תפוצתו הצפוני. בניגוד לצב היבשה המוכר והחביב, הצב הרך הוא טורף הניזון מדגים וחסרי חוליות, ובעבר נהגו להאכיל את הצבים בנחל אלכסנדר בפגרי תרנגולי הודו. צב זה גדול בהרבה מצבי היבשה, אורכו עד 1.2 מטר ומשקלו מגיע עד 50 ק"ג. שריונו רך ואינו קשיח כמו זה של צב היבשה. כיום האכלת הצבים אסורה, למרות הפיתוי לעשות זאת. הדבר פוגע בהם והופך אותם תלויים בבני אדם ולא במזון הטבעי הנמצא בנחל. כמו כן יש לציין שהצבים עלולים לנשוך, ולכן – אפשר לראותם, אך אין להטרידם ובפרט לא לנסות לגעת בהםהצב הרך היה שכיח בעבר בנחלי החוף. הזיהום הכבד פגע באוכלוסיות רבות, ואוכלוסיית נחל אלכסנדר היא הבולטת ביותר ששרדה למרות הזיהום הכבד בנחל. אוכלוסייה זו מרוכזת בקטע המערבי של נחל אלכסנדר בו האפיק עמוק ומלא במים כל השנה. הצבים מטילים את ביציהם במדרונות חוליים בגדת הנחל, בעיקר ממערב לגשר. לרוב ניתן לראות את הצבים שוחים בנחל או עולים להתחמם בסלעים לאורך הגדה. בחורף הצבים בדרך כלל מצמצמים את פעילותם ושוהים בקרקעית הנחל.

****

****

קטע שני מגשר הצבים
לאורך הגדה הדרומית
והלאה בדיונות מצפון לחופית
עד חציית כביש 2

******

*****

חופית הוא יישוב קהילתי השייך למועצה אזורית עמק חפר. הוא נבנה על חולות נודדים – דיונות, שהשתרעו מצפון למושב כפר ויתקין ועד נחל אלכסנדר. שטח היישוב כ- 350 דונם. שמו, חופית, ניתן לו מכיוון שהוא סמוך לחוף הים וכן על שם הציפור היפה חופית. מספר תושבי היישוב כ-700 העובדים במקומות שונים בטווח נסיעה של בין חיפה לתל אביב ויותר. ביניהם רופאים ואחיות, מורים וגננות, עובדי משרדי ממשלה, אנשי צבא קבע, פקידים, מהנדסים ובעלי מקצוע נוספים. תושבי היישוב ברובם צברים, רבים בני כפר ויתקין ששמחו לבנות ביתם סמוך לכפר ובחלקם יוצאי ארצות אירופה וארצות אנגלוסכסיות.
היישוב נוסד בשנת 1953 במטרה להקים שכונת מגורים לאנשים בעלי מקצוע שעבדו במושב כפר ויתקין כמו: רצען, פחח, סנדלר, ספר, שרברב, רופאים ומורים. המשפחות הראשונות נכנסו לבתיהן בשנת 1954. השנים הראשונות היו שנות בראשית חלוציות. כביש מקשר לכפר ויתקין וכן כביש ליציאה לכביש החוף – עדיין לא היו.
בראשית שנות השישים הכשירו עוד מגרשים ל-30 המשפחות הראשונות נוספו ליישוב. מספרן גבר משנת 1967 ובקצב מהיר נוספו רחובות ניתנו להם שמות הקשורים בנושא הים. היישוב הפך להיות שיכון בן כ- 250 משפחות למעשה, שיכון עירוני – ולא ישוב חקלאי המתפרנס מחקלאות או תעשיה.
המקור

*****

אזור הטלה הביצים

בדרך החולית בין חופית ובין ערוץ הנחל

מבט על חרבת סמרה על הגבעה מעל הגדה הצפונית

חורבת סמארה הוא מבנה השוכן על גבעה בגובה של 15 מ' מעל פני הים, צפונית לנחל אלכסנדר ולחופית. צורתו של המבנה כשל מלבן ובו שלושה חדרים מחוברים זה לזה. הוא נתמך בשלוש קשתות חיצוניות המעגנות את קירותיו אל סלע הכורכר. המבנה הוקם בסוף המאה ה-19 על ידי עבדאללה סמארה, תושב טול כרם שהחזיק באדמות האזור, והוא שימש אותו לתצפית עליהן. חמולת הסמארה הם צאצאי שומרונים שאוסלמו. מאוחר יותר הפך אותו השלטון העות'מאני לתחנה לגביית מכס על האבטיחים שגודלו בעמק חפר, ויוצאו לרחבי האימפריה. האבטיחים הועברו לאורך הנחל על גבי גמלים או באמצעות רפסודות, עד לנמל מינת אבו זבורה, בחוף מכמורת של ימינו.
כיום שוכן המבנה בתחומי הגן הלאומי נחל אלכסנדר, והוא משמש את המטיילים בו לתצפית על האזור. דרומית-מערבית למבנה נחשפו שרידיה של חווה חקלאית ובה רצפת פסיפס מהתקופה הרומית המאוחרת וגתות ייןמהתקופה הביזנטית. עוד נמצאו במקום מערות קבורה שנחצבו בסלע הכורכר. שביל ישראל העובר לאורך הנחל מעפיל אל המבנה.

ממשיכים לדשדש בחול

מתקדמים לקצה הדרך החולית

*****

קטע חציית כביש 2 לעבר החוף

קטע חציית כביש 2 לעבר החוף

כביש 2  ידוע גם בשם "כביש החוף" ולעתים בשם "כביש חיפה-תל אביב החדש". עד הקמת המדינה כביש תל אביב – חיפה עבר דרך רמת גן, בני ברק, פתח תקווה ולאורך השרון לאחר סלילת כביש החוף הוא נקרא כביש תל אביב – חיפה הישן (היום כביש 4). לאחר הקמת המדינה נסלל כביש 2 שהחליף את כביש 4 ככביש החוף הראשי בקטע שבין תל אביב לחיפה.
כביש 2 נסלל במספר שלבים מתל אביב צפונה. על סלילת הקטע מתל אביב עד נתניה הוכרז באוגוסט 1949 והעבודות החלו בנובמבר 1949 במקביל בנתניה ובתל אביב. עד מרץ 1950 נסללו יותר ממחצית הכביש וביולי 1950 הוא נפתח לתנועה. על סלילת הקטע ממחלף נתניה עד חדרה הוכרז בינואר 1950‏ ומכרז יצא במאי 1951. אולם העבודות על הכביש התעכבו זמן רב. בתחילה נסלל הכביש מנתניה עד כפר ויתקין ואף זופת קטע של שני קילומטר, אולם בשנת 1955 העבודות נפסקו למספר חודשים בגלל חוסר תקציב. עם חידוש העבודות התרכזה העבודה בבניית גשר גדול מעל נחל אלכסנדר. בשנת 1957 הושלמה הכנת תוואי הכביש לקראת זיפותו‏, אולם בהיעדר תקציב נדחה זיפות הכביש לשנת התקציב הבאה. בינתיים שימש הכביש לנסיעה בעת שכביש 4 המקביל הוצף. עבודות הזיפות החלו ביולי 1958 והוא נחנך בינואר 1959. במהלך שנת 1963 הורחב הכביש לדו-מסלולי בכל כיוון. הקטע עד נתניה נחנך באוקטובר 1964 ובאמצע שנת 1965 נפתח המסלול הנוסף עד גבעת אולגה, למעט מעל נחל אלכסנדר בגלל הצורך להרחיב את הגשר מעל הנחל. אולם מהר מאוד קצב התנועה גבר וגרם בשעות העומס לפקקים לאורך הקטע, בכניסה לכפר ויתקין, בכניסה לנתניה, בכפר שמריהו, בכניסה להרצליה ובצומת גלילות. הקטע מחדרה עד לחיפה נפתח לתנועה ב-1969. הקטע האחרון התבסס על מחלפים. במסגרת בניית קטע זה נבנה מחלף זכרון יעקב שהיה המחלף הראשון בישראל שנפתח לתנועה במפגש דרכים בין עירוניות. בשנות ה-80 וה-90 הוסבו גם שאר הצמתים בקטעים הוותיקים למחלפים, וקטע הכביש מתל אביב למחלף נתניה הורחב לשלושה נתיבים בכל כיוון, ונתיב רביעי לכל כיוון ממכון וינגייט עד מחלף פולג. בינואר 2013 הפך רשמית הקטע שבין מחלף קיסריה למחלף עתלית לדרך מהירה המסומנת בתמרור הרשמי המיועד לכך, ובכך המהירות המרבית המותרת בקטע זה עלתה ל-110 קמ"ש. בשאר קטעי הכביש המהירות המותרת היא בין 90 ל-100 קמ"ש. החל מיוני 2013 ביצעה חברת נתיבי ישראל הרחבה של הכביש בין מחלף נתניה למחלף חבצלת, באמצעות הוספת נתיב נסיעה שלישי, שנחנך במרץ 2015.‏ מקור

מבט צפונה מגשר המחלף על כביש 2

הקטע לאורך חוף הים

*****

אתנחתא בחוף 1

אתנחתא בחוף 2

*****

צפונה על החוף לעבר השפך

חציית מוצא הנחל לים

*****

שפך נחל אלכסנדר – נקודת השפך של הנחל אל הים נמצאת מצפון לחוף בית ינאי. בנקודה זו היה במאה ה-19 נמל קטן ששימש למסחר באבטיחים. בתקופת המנדט שימש הנמל לקליטת אניות מעפילים, ובשנת 1948 עגנה בו האנייה אלטלנה שהובילה נשק בשביל האצ"ל אך נאלצה להמשיך לחופי תל אביב.

רגע לפני חציית השפך

דהירה בחיבור בין הנחל והים

על הגדה הצפונית סמוך לשפך

המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים שוכן בכפר הנוער מבואות ים, סמוך למכמורת. המרכז הוקם על ידי הרשות בשנת 1999 והוא מוקדש להצלת אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל, השייכים לשני מינים עיקריים – צב ים חום וצב ים ירוק. מין נוסף המצוי בחופי הים התיכון ובים סוף הוא צב ים גלדי, אך מספר הפרטים ממין זה אשר טופלו במרכז קטן יחסית. מינים אלה נמצאים בסכנת הכחדה בשל דיג, שיט, זיהום הים ופגיעה באזורי המחיה שלהם, ולכן נמצאת אוכלוסיית צבי הים בירידה מאז תחילת המאה ה-20. המרכז מספק מקום מוגן לטיפול בצבי ים פגועים שנפלטו אל החוף, מאפשר רבייה ואימון לקראת שחרור אל הטבע, דואג להשבת הצבים אל הים (יותר מ-60% מהצבים המטופלים משוחררים בסופו של התהליך לחופשי), עוסק בחינוך ובהסברה ועורך מחקרים בנושא; כל זאת במטרה לייצב את אוכלוסיית צבי ים לאורך חופי הארץ. בדרך כלל מגיעים צבי ים פגועים אל המרכז בעקבות יוזמה של אזרחים, דייגים, חובבי ספורט ימי ואחרים; והטיפול בצבים נעשה על ידי מתנדבים. הצבים נבדקים ומאובחנים, טפילים ומזהמים שנדבקו אל גופם מוסרים ובמידה הצורך הם מטופלים על ידי וטרינר. לצבים מותאמת דיאטה המבוססת בעיקר על דגים, סרטנים, דיונונים וחסה. פעילות קבועה נוספת של המרכז ושל פקחי רשות הטבע והגנים היא סריקת חופי הים והעתקת קני צבים לחוות הדגרה בשמורות טבע לאורך החוף. עם בקיעת הביצים בחווה משוחררים הצבים הצעירים לחופשי באופן מבוקר, ועד כה שוחררו בדרך זו יותר מ-50,000 פרטים. בשנת 2008 החל המרכז להצמיד משדרים לוויניים אל גופן של צבות ים, במטרה לעקוב אחר מיקומן, והתקדמותן ניתנת לצפייה באינטרנט באופן מקוון. בכוונת המרכז להקים מבנה חדש וגדול יותר מהקיים, בתחומו של גן לאומי נחל אלכסנדר, סמוך לשפכו של הנחל, שיכלול, בין היתר, מרפאה משוכללת, בריכה עם שיפוע דמוי חוף שתאפשר רבייה במקום ומרכז מבקרים. להרחבה בעניין

****

הקטע לאורך הגדה הצפונית
מחוף הים עד גשר הצבים

*****

*****

מתחת לגשר כביש 2 בדרך מזרחה על הגדה הצפונית

עוד נקודת תצפית קסומה

*****

קטע אחרון, בדהרה על כביש 5720 מזרחה עד תל חפר והלאה דרך קטע כביש 4 עד למעברות ומתחם דור אלון

*****

תל חפר (תל אפשר) – התל מצוי בשוליה הצפוניים של פרצת נחל אלכסנדר, ברכס הכורכר מצפון לקיבוץ מעברות, לצד צומת חפר. שטחו מעל 40 דונם וגובהו 24.5 מטר מעל פני הים. הוא הגדול והחשוב מבין האתרים הקדומים בעמק חפר. מן התל נקודת תצפית על כל האזור. ההתיישבות בתל החלה באלף ה-ג' לפני הספירה. במקום פרחה עיר במאות י"ט – י"ח לפנה"ס. על פי ממצאים נוסדה העיר על ידי מתנחלים ישראלים קדומים ומאז יושב על ידי ישראלים עד שלהי תקופת המלוכה. בתל חפר יישוב של שומרונים מהתקופה הביזנטית. בתל נמצאו מטבעות מתק' הלניסטית: אלכסנדר ינאי (בית חשמונאי). תק' רומית: בן כוזיבא (בר כוכבא), טרינוס דיקיוס. תק' ביזנטית: יוסטינוס ה-א'. פסל של ארוס מאבן גיר נתגלה לרגלי התל. המקור הסקר הארכיאולוגי של ישראל, אתר 10 מפה 57.

*****

סוף דבר,

*****

טיול זה היה ארוך,
הוא נמשך כשש שעות,
מתוכן ארבע ורבע שעות תנועה
(רכיבה וגם דידוש בחול)
ושעה ושלוש רבעי עצירות
להסבר ולהפסקות.

*****

נהינו מכל רגע,

*****

מזג האוויר היה נעים ולא מעיק,
הבריזה מכיוון הים שנשבה
בחלק המערבי של המסלול
רק הוסיפה.

****

למרות שאין זו
הפעם הראשונה
שאנו מטיילים באזור זה,
גם הפעם למדנו והשכלנו. 

*****

תודה למיכאל עוזרמן
שיזם את הטיול, הוביל הסביר,
וסייע בהכנת התיעוד,

תודה לכל המשתתפים שתרמו
ליצירת חבורה
שהתנהלה באווירה נעימה
מתעניינת צמאה דעת.