מבט מתל אשקף מזרחה

הדרך בין ערוץ נחל אלכסנדר ובין סוללת המאגר

מבט לכיוון דרום על ערוץ נחל אלכסנדר

מבט ממצפור ויקר על מאגר משמר השרון המשמש גם תחנת האכלה לשקנאים.  המאגר, שנפחו כמיליון מ"ק, קולט  את מי השטפונות בנחל אלכסנדר והוא משמש לאגירה ואף למילוי מאגרים נוספים. מסביב למאגר ניטעה גינת נוי נאה ובה מדשאה ופרחים מושכי פרפרים וחרקים. הרחבה אודות המצפור

מבט ממצפור ויקר מערבה אל הפרדסים

יורדים מהמצפור חזרה לדרך הצמודה לערוץ הנחל

*******

הקטע ממצפור ויקר לעבר אגמון חפר

*****

*****

בדרך הצמודה לגדה המערבית של נחל אלכסנדר

מקום כניסת נחל שכם אל נחל אלכסנדר

נחל שכם הוא נחל הזורם בשומרון, ואחד מיובליו העיקריים של נחל אלכסנדר  . ראשיתובאזור העיר שכם בין הר גריזים והר עיבל ומכאן שמו. אל הנחל חוברים יובלים נוספים המנקזים את האזור שמצפון מערב לשכם, עד לסילת א-ד'אהר. הנחל זורם בבקעה רחבה משכם מערבה ועד רמין, שם הוא מתחתר במעבר צר עד ענבתא, שכיוונו צפון מערב. לאחר מכן שב הנחל לזרום מערבה עד לנור א-שמס, שם מגיע הנחל למישור. הנחל חולף מצפון לטול כרם ומדרום לשוויכה, חוצה את גדר ההפרדה מדרום לבת חפר, ונשפך לנחל אלכסנדר ממזרח לגן יאשיה. אורכו מראשיתו ועד לנקודת החיבור עם נחל אלכסנדר כ-30 ק"מ.
במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הנחל זוהם במי שפכים מאזור שכם וטול כרם, כולל פסולת תעשייתית של בתי בד, והיה גורם הזיהום המרכזי של נחל אלכסנדר. בשנת 1996 יזמה המועצה האזורית עמק חפר בשיתוף פעולה עם עיריית טול כרם, קק"ל והמשרד להגנת הסביבה פרויקט לשיקומו. הוקם מתקן לטיהור שפכים בסמוך לבת חפר, שמטהר את מרבית השפכים (מט"ש יד חנה). במהלך שנת 2012 פונו מאפיק הנחל כ-75,000 קוב בוצה מזוהמת ופסולת על ידי יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים של משרד הביטחון.

בדרך אל אגמון חפר מהכניסה הדרום מזרחית

אגמון חפר הואפארק הציפורים בעיינות חוגלה, או בשמו הרשמי "אגמון עמק חפר", נפתח באפריל 2017. הפארק בן 300 הדונמים ממוקם בשטח ששימש את בריכות הדגים של קיבוץ עין החורש, סמוך לנחל אלכסנדר, והוקם ביוזמת רשות ניקוז ונחלים שרון ובתכנון אדריכל הנוף ליאור לווינגר ("סטודיו אורבנוף"). מטרת הקמתו ליצור פארק מים טבעי שיחזיר את מגוון עופות המים וחיות הבר שחיו  במקום בשנים עברו.
לפרויקט זה חברו ביחד מספר גורמים: המועצה האזורית עמק-חפר, שגייסה חלק מהכסף מתורמים יהודים מקנדה, רשות ניקוז ונחלים שרון שדאגה לתכנון הפרויקט, ביצעה אותו ותהיה אחראית על תחזוקתו, קיבוץ עין-החורש שהקצה את השטח, אגודת אפיקי עמק-חפר שדואגים להעברת המים לאתר, רשות מקרקעי ישראל שמסייעת אף היא לפרויקט והעבירה לרשות הניקוז מיליוני ₪ מהקרן לשטחים פתוחים.
הכוונה הייתה להקים בעמק חפר אגמון החולה בזעיר אנפין, ובכך ליצור פנינת טבע ייחודית נוספת לאורך נחל אלכסנדר, שתהווה ריאה ירוקה ואטרקציה לחובבי הטבע בלב מדינת ישראל. במסגרת הפרויקט חוברו בריכות הדגים ויוצר  גוף מים בעל פני שטח של כ –200 דונם. בתוך גוף המים הכנו שבילי הליכה ודקים, עליהם יוכלו ללכת המבקרים שינועו בין עצים וצמחיה ויוכלו לראות במים מבחר דגים המטפלים באיכות המים ובניקיונם. בנוסף נבנה דק תצפית מחופה כמסתור מפני השמש על גבעה שיוצרה במקום.
במעמד חנוכת האגמון  צוינה חנוכתו של שביל השרון שהוא פרי יוזמה של תושב כפר סבא, יעקב שרייבמן ואחרים, שבצוותא עם קבוצת שביל ישראל ממעברות, סימנו שביל הליכה מזרחי לשביל ישראל הקלאסי, המחבר את יישובי השרון מגשר מכמורת בכביש 2, לאורך נחל אלכסנדר כשהוא נושק לאגמון חפר, המשמש נקודת חניה והתבוננות לצועדים, והלאה אל לב השרון, קדימה צורן, כפר סבא ודרום השרון.
ראו לאגמון החולה נולד אח קטן במרכז הארץ: אגמון הציפורים עמק חפר

תכנית האגמון

*****

הקטע מאגמון חפר ומערבה לעבר כביש 4

*****

מבט אל אגמון חפר מכיוון דרום

דרכי האגמון

מבט אל אגמון חפר מכיוון צפון

****

מבט ממצפור אגמון מערבה אל ערוץ נחל אלכסנדר בעמק חפר

מבט אל ערוץ נחל אלכסנדר מהגשר המחבר את הדרך בין העוג ובין גבעת חיים מאוחד

תעלת נחל אלכסנדר ממערב לקיבוץ העוגן

חציית נחל אלכסנדר מהגדה הדרומית לצפונית בסמוך לכביש 4

******

החלק השני המערבי של המסלול

*****

נחל אלכסנדר ויובליו בחלק המערבי של המסלול

*****

******

הקטע הראשון,
לאורך הגדה הצפונית
עד גשר הצבים

****

*****

מבט על ערוץ הנחל מזרחה מכיוון גשר המייתרים הסמוך למעברות

מבט על ערוץ הנחל מזרחה מכיוון גשר המייתרים הסמוך למעברות

מבט על ערוץ הנחל מערבה מכיוון גשר המייתרים הסמוך למעברות

עצירה להזדהות ולהסבר

עצירה בדרך מערבה על הגדה הצפונית

*****

אזור גשר הצבים

"גשר הצבים" הוא הכינוי לגשר מעל נחל אלכסנדר, מזרחית למושב כפר ויתקין.  הגשר המקורי היה גשר עץ שהוקם בידי חברי כפר ויתקין בשנת 1936, ושימש גם לנסיעת כלי רכב. עם השנים הדרדר מצבו של הגשר הישן, ובשנת 1986 נבנה לידו גשר חדש. הגשר הישן המשיך לשמש כמה שנים להולכי רגל בלבד, עד שנהרס לבסוף, אחרי שנפגע בשיטפון גדול בשנת 1992. בצידו הדרומי-מערבי של הגשר, לצד "צפרדע" לאשפה, נמצאת עמדת שמירה הבנויה בטון ששימשה לאבטחת הגשר בתקופת המרד הערבי (1939-1936) וגם לאחר מכן, עד מלחמת העצמאות.
להרחבה אודות נחל אלכסנדר וגשריו באזור כפר ויתקין

****

הצב הרך עלה לתצוגת תכלית

בנחל אלכסנדר נמצאת אוכלוסייה גדולה של צב רך, הזוחל הגדול ביותר ששרד בארצנו לאחר הכחדת תנין היאור בראשית המאה ה- 20. צב זה הוא ממוצא אפריקאי ומגיע בישראל לגבול תפוצתו הצפוני. בניגוד לצב היבשה המוכר והחביב, הצב הרך הוא טורף הניזון מדגים וחסרי חוליות, ובעבר נהגו להאכיל את הצבים בנחל אלכסנדר בפגרי תרנגולי הודו. צב זה גדול בהרבה מצבי היבשה, אורכו עד 1.2 מטר ומשקלו מגיע עד 50 ק"ג. שריונו רך ואינו קשיח כמו זה של צב היבשה. כיום האכלת הצבים אסורה, למרות הפיתוי לעשות זאת. הדבר פוגע בהם והופך אותם תלויים בבני אדם ולא במזון הטבעי הנמצא בנחל. כמו כן יש לציין שהצבים עלולים לנשוך, ולכן – אפשר לראותם, אך אין להטרידם ובפרט לא לנסות לגעת בהם. הצב הרך היה שכיח בעבר בנחלי החוף. הזיהום הכבד פגע באוכלוסיות רבות, ואוכלוסיית נחל אלכסנדר היא הבולטת ביותר ששרדה למרות הזיהום הכבד בנחל. אוכלוסייה זו מרוכזת בקטע המערבי של נחל אלכסנדר בו האפיק עמוק ומלא במים כל השנה. הצבים מטילים את ביציהם במדרונות חוליים בגדת הנחל, בעיקר ממערב לגשר. לרוב ניתן לראות את הצבים שוחים בנחל או עולים להתחמם בסלעים לאורך הגדה. בחורף הצבים בדרך כלל מצמצמים את פעילותם ושוהים בקרקעית הנחל.

****

****

קטע שני מגשר הצבים
לאורך הגדה הדרומית
והלאה בדיונות מצפון לחופית
עד חציית כביש 2

******

*****

חופית הוא יישוב קהילתי השייך למועצה אזורית עמק חפר. הוא נבנה על חולות נודדים – דיונות, שהשתרעו מצפון למושב כפר ויתקין ועד נחל אלכסנדר. שטח היישוב כ- 350 דונם. שמו, חופית, ניתן לו מכיוון שהוא סמוך לחוף הים וכן על שם הציפור היפה חופית. מספר תושבי היישוב כ-700 העובדים במקומות שונים בטווח נסיעה של בין חיפה לתל אביב ויותר. ביניהם רופאים ואחיות, מורים וגננות, עובדי משרדי ממשלה, אנשי צבא קבע, פקידים, מהנדסים ובעלי מקצוע נוספים. תושבי היישוב ברובם צברים, רבים בני כפר ויתקין ששמחו לבנות ביתם סמוך לכפר ובחלקם יוצאי ארצות אירופה וארצות אנגלוסכסיות.
היישוב נוסד בשנת 1953 במטרה להקים שכונת מגורים לאנשים בעלי מקצוע שעבדו במושב כפר ויתקין כמו: רצען, פחח, סנדלר, ספר, שרברב, רופאים ומורים. המשפחות הראשונות נכנסו לבתיהן בשנת 1954. השנים הראשונות היו שנות בראשית חלוציות. כביש מקשר לכפר ויתקין וכן כביש ליציאה לכביש החוף – עדיין לא היו.
בראשית שנות השישים הכשירו עוד מגרשים ל-30 המשפחות הראשונות נוספו ליישוב. מספרן גבר משנת 1967 ובקצב מהיר נוספו רחובות ניתנו להם שמות הקשורים בנושא הים. היישוב הפך להיות שיכון בן כ- 250 משפחות למעשה, שיכון עירוני – ולא ישוב חקלאי המתפרנס מחקלאות או תעשיה.
המקור

*****

אזור הטלה הביצים

בדרך החולית בין חופית ובין ערוץ הנחל

מבט על חרבת סמרה על הגבעה מעל הגדה הצפונית

חורבת סמארה הוא מבנה השוכן על גבעה בגובה של 15 מ' מעל פני הים, צפונית לנחל אלכסנדר ולחופית. צורתו של המבנה כשל מלבן ובו שלושה חדרים מחוברים זה לזה. הוא נתמך בשלוש קשתות חיצוניות המעגנות את קירותיו אל סלע הכורכר. המבנה הוקם בסוף המאה ה-19 על ידי עבדאללה סמארה, תושב טול כרם שהחזיק באדמות האזור, והוא שימש אותו לתצפית עליהן. חמולת הסמארה הם צאצאי שומרונים שאוסלמו. מאוחר יותר הפך אותו השלטון העות'מאני לתחנה לגביית מכס על האבטיחים שגודלו בעמק חפר, ויוצאו לרחבי האימפריה. האבטיחים הועברו לאורך הנחל על גבי גמלים או באמצעות רפסודות, עד לנמל מינת אבו זבורה, בחוף מכמורת של ימינו.
כיום שוכן המבנה בתחומי הגן הלאומי נחל אלכסנדר, והוא משמש את המטיילים בו לתצפית על האזור. דרומית-מערבית למבנה נחשפו שרידיה של חווה חקלאית ובה רצפת פסיפס מהתקופה הרומית המאוחרת וגתות ייןמהתקופה הביזנטית. עוד נמצאו במקום מערות קבורה שנחצבו בסלע הכורכר. שביל ישראל העובר לאורך הנחל מעפיל אל המבנה.

ממשיכים לדשדש בחול

מתקדמים לקצה הדרך החולית

*****

קטע חציית כביש 2 לעבר החוף

קטע חציית כביש 2 לעבר החוף

כביש 2  ידוע גם בשם "כביש החוף" ולעתים בשם "כביש חיפה-תל אביב החדש". עד הקמת המדינה כביש תל אביב – חיפה עבר דרך רמת גן, בני ברק, פתח תקווה ולאורך השרון לאחר סלילת כביש החוף הוא נקרא כביש תל אביב – חיפה הישן (היום כביש 4). לאחר הקמת המדינה נסלל כביש 2 שהחליף את כביש 4 ככביש החוף הראשי בקטע שבין תל אביב לחיפה.
כביש 2 נסלל במספר שלבים מתל אביב צפונה. על סלילת הקטע מתל אביב עד נתניה הוכרז באוגוסט 1949 והעבודות החלו בנובמבר 1949 במקביל בנתניה ובתל אביב. עד מרץ 1950 נסללו יותר ממחצית הכביש וביולי 1950 הוא נפתח לתנועה. על סלילת הקטע ממחלף נתניה עד חדרה הוכרז בינואר 1950‏ ומכרז יצא במאי 1951. אולם העבודות על הכביש התעכבו זמן רב. בתחילה נסלל הכביש מנתניה עד כפר ויתקין ואף זופת קטע של שני קילומטר, אולם בשנת 1955 העבודות נפסקו למספר חודשים בגלל חוסר תקציב. עם חידוש העבודות התרכזה העבודה בבניית גשר גדול מעל נחל אלכסנדר. בשנת 1957 הושלמה הכנת תוואי הכביש לקראת זיפותו‏, אולם בהיעדר תקציב נדחה זיפות הכביש לשנת התקציב הבאה. בינתיים שימש הכביש לנסיעה בעת שכביש 4 המקביל הוצף. עבודות הזיפות החלו ביולי 1958 והוא נחנך בינואר 1959. במהלך שנת 1963 הורחב הכביש לדו-מסלולי בכל כיוון. הקטע עד נתניה נחנך באוקטובר 1964 ובאמצע שנת 1965 נפתח המסלול הנוסף עד גבעת אולגה, למעט מעל נחל אלכסנדר בגלל הצורך להרחיב את הגשר מעל הנחל. אולם מהר מאוד קצב התנועה גבר וגרם בשעות העומס לפקקים לאורך הקטע, בכניסה לכפר ויתקין, בכניסה לנתניה, בכפר שמריהו, בכניסה להרצליה ובצומת גלילות. הקטע מחדרה עד לחיפה נפתח לתנועה ב-1969. הקטע האחרון התבסס על מחלפים. במסגרת בניית קטע זה נבנה מחלף זכרון יעקב שהיה המחלף הראשון בישראל שנפתח לתנועה במפגש דרכים בין עירוניות. בשנות ה-80 וה-90 הוסבו גם שאר הצמתים בקטעים הוותיקים למחלפים, וקטע הכביש מתל אביב למחלף נתניה הורחב לשלושה נתיבים בכל כיוון, ונתיב רביעי לכל כיוון ממכון וינגייט עד מחלף פולג. בינואר 2013 הפך רשמית הקטע שבין מחלף קיסריה למחלף עתלית לדרך מהירה המסומנת בתמרור הרשמי המיועד לכך, ובכך המהירות המרבית המותרת בקטע זה עלתה ל-110 קמ"ש. בשאר קטעי הכביש המהירות המותרת היא בין 90 ל-100 קמ"ש. החל מיוני 2013 ביצעה חברת נתיבי ישראל הרחבה של הכביש בין מחלף נתניה למחלף חבצלת, באמצעות הוספת נתיב נסיעה שלישי, שנחנך במרץ 2015.‏ מקור

מבט צפונה מגשר המחלף על כביש 2

הקטע לאורך חוף הים

*****

אתנחתא בחוף 1

אתנחתא בחוף 2

*****

צפונה על החוף לעבר השפך

חציית מוצא הנחל לים

*****

שפך נחל אלכסנדר – נקודת השפך של הנחל אל הים נמצאת מצפון לחוף בית ינאי. בנקודה זו היה במאה ה-19 נמל קטן ששימש למסחר באבטיחים. בתקופת המנדט שימש הנמל לקליטת אניות מעפילים, ובשנת 1948 עגנה בו האנייה אלטלנה שהובילה נשק בשביל האצ"ל אך נאלצה להמשיך לחופי תל אביב.

רגע לפני חציית השפך

דהירה בחיבור בין הנחל והים

על הגדה הצפונית סמוך לשפך

המרכז הארצי להצלת צבי ים של רשות הטבע והגנים שוכן בכפר הנוער מבואות ים, סמוך למכמורת. המרכז הוקם על ידי הרשות בשנת 1999 והוא מוקדש להצלת אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל, השייכים לשני מינים עיקריים – צב ים חום וצב ים ירוק. מין נוסף המצוי בחופי הים התיכון ובים סוף הוא צב ים גלדי, אך מספר הפרטים ממין זה אשר טופלו במרכז קטן יחסית. מינים אלה נמצאים בסכנת הכחדה בשל דיג, שיט, זיהום הים ופגיעה באזורי המחיה שלהם, ולכן נמצאת אוכלוסיית צבי הים בירידה מאז תחילת המאה ה-20. המרכז מספק מקום מוגן לטיפול בצבי ים פגועים שנפלטו אל החוף, מאפשר רבייה ואימון לקראת שחרור אל הטבע, דואג להשבת הצבים אל הים (יותר מ-60% מהצבים המטופלים משוחררים בסופו של התהליך לחופשי), עוסק בחינוך ובהסברה ועורך מחקרים בנושא; כל זאת במטרה לייצב את אוכלוסיית צבי ים לאורך חופי הארץ. בדרך כלל מגיעים צבי ים פגועים אל המרכז בעקבות יוזמה של אזרחים, דייגים, חובבי ספורט ימי ואחרים; והטיפול בצבים נעשה על ידי מתנדבים. הצבים נבדקים ומאובחנים, טפילים ומזהמים שנדבקו אל גופם מוסרים ובמידה הצורך הם מטופלים על ידי וטרינר. לצבים מותאמת דיאטה המבוססת בעיקר על דגים, סרטנים, דיונונים וחסה. פעילות קבועה נוספת של המרכז ושל פקחי רשות הטבע והגנים היא סריקת חופי הים והעתקת קני צבים לחוות הדגרה בשמורות טבע לאורך החוף. עם בקיעת הביצים בחווה משוחררים הצבים הצעירים לחופשי באופן מבוקר, ועד כה שוחררו בדרך זו יותר מ-50,000 פרטים. בשנת 2008 החל המרכז להצמיד משדרים לוויניים אל גופן של צבות ים, במטרה לעקוב אחר מיקומן, והתקדמותן ניתנת לצפייה באינטרנט באופן מקוון. בכוונת המרכז להקים מבנה חדש וגדול יותר מהקיים, בתחומו של גן לאומי נחל אלכסנדר, סמוך לשפכו של הנחל, שיכלול, בין היתר, מרפאה משוכללת, בריכה עם שיפוע דמוי חוף שתאפשר רבייה במקום ומרכז מבקרים. להרחבה בעניין

****

הקטע לאורך הגדה הצפונית
מחוף הים עד גשר הצבים

*****

*****

מתחת לגשר כביש 2 בדרך מזרחה על הגדה הצפונית

עוד נקודת תצפית קסומה

*****

קטע אחרון, בדהרה על כביש 5720 מזרחה עד תל חפר והלאה דרך קטע כביש 4 עד למעברות ומתחם דור אלון

*****

תל חפר (תל אפשר) – התל מצוי בשוליה הצפוניים של פרצת נחל אלכסנדר, ברכס הכורכר מצפון לקיבוץ מעברות, לצד צומת חפר. שטחו מעל 40 דונם וגובהו 24.5 מטר מעל פני הים. הוא הגדול והחשוב מבין האתרים הקדומים בעמק חפר. מן התל נקודת תצפית על כל האזור. ההתיישבות בתל החלה באלף ה-ג' לפני הספירה. במקום פרחה עיר במאות י"ט – י"ח לפנה"ס. על פי ממצאים נוסדה העיר על ידי מתנחלים ישראלים קדומים ומאז יושב על ידי ישראלים עד שלהי תקופת המלוכה. בתל חפר יישוב של שומרונים מהתקופה הביזנטית. בתל נמצאו מטבעות מתק' הלניסטית: אלכסנדר ינאי (בית חשמונאי). תק' רומית: בן כוזיבא (בר כוכבא), טרינוס דיקיוס. תק' ביזנטית: יוסטינוס ה-א'. פסל של ארוס מאבן גיר נתגלה לרגלי התל. המקור הסקר הארכיאולוגי של ישראל, אתר 10 מפה 57.

*****