הדפסה

לסיור זה שהתקיים ביום חמישי (29/3/2019) הוזמנתי על ידי חברי יאיר פז.

הסיור נערך במסגרת מחנה מחקר גיאוגרפי-עירוני שיאיר מעביר לתלמידיו במכון שכטר.

סיור זה הוא המשך לשני סיורי הכנה קודמים במרחב בו מתקיים מחנה המחקר שבוצעו בשבועות הקודמים: הראשון מנזר סן סימון בקטמון, ירושלים והשני שיטוט ברגל במושבה הגרמנית בירושלים.

את הסיור הוביל והדריך אילן שטייר, "פעיל חברתי" שהוא תושב השכונה, חוקר היסטוריה עצמאי.

******

קטמונים,
גוננים, בשמה העברי
היא שכונה בדרום ירושלים.

****

שכונת קטמונים מורכבת מתשעה תת-שכונות ומונה כ-25,000 תושבים. השכונה גובלת במזרח במקור חיים, במערב ברמת שרת ובמלחה. מדרום לה מצוי לה פארק המסילה ומעבר לו בית צפאפא, אזור תעשיה תלפיות ושכונת מקור חיים, אילו בצפונה שוכנות קטמון (המכונה "קטמון הישנה") וגבעת הוורדים (רסקו).

מרחב הקטמונים

השכונה נבנתה על המדרון הרכס היורד אל נחל רפאים שבשלהי המאה ה-19 היה חלק מהעורף החקלאי של העיר העתיקה בו נמצאו קרקעות של תושבי הכפר בית צפפה. מעת זו נבנו בהדרגה המושבה הגרמנית, המושבה היוונית ושכונת קטמון.

מרחב הקטמונים בשלהי המאה ה-19

מרחב הקטמונים בשנים האחרונות של תקופת המנדט, טרם הקמת המדינה.

מרחב הקטמונים בימי מלחמת העצמאות

הקטמונים נבנו מדרום לשכונת קטמון בראשית ימיה של המדינה. מטרה הוספת של הקמת השכונה במיקום זה הייתה למלא את המרחב עד קו שביתת הנשק עם ממלכת ירדן בבניה ישראלית

מיקום הקטמונים בשנותיה הראשונות של המדינה

תחילת הבניה בשנת 1952 הייתה לשכן את העולים החדשים שהגיעו לישראל. עד למלחמת ששת הימים היתה שכונת גוננים שכונת ספר על הגבול הירדני. היא התגוננה אל מול ההתקפות הירדנים ומכאן שמה החדש – גוננים.

מרחב הקטמונים בשנת 1958

בשנות ה-50' בזו אחר זו נבנו השכונות גונן א', גונן ב', גונן ג', גונן ד, גונן ה' (נקראת סן סימון) וגונן ו' . בסוף שנות ה-50 הוקמה שכונת גונן ח' (רח' השומר ורח' הנוטרים), ובתחילת שנות ה-60 הוקמה גונן ט' שנבנתה בצפיפות גבוהה יותר מאשר השכונות האחרות. שכונת קטמון ז' נבנתה לאחר מלחמת ששת הימים לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ם וניתן לה שם אחר "פת".
בשכונה נבנו בתחילה מבנים דו-קומתיים שכללו בין ארבע לשמונה דירות, ושהיו בבעלות ציבורית של החברות עמידר ופרזות. הדירות שהוקמו היו קטנות למדי, אך הקרקעות סביבן היו נרחבות יחסית, והן נוצלו על ידי התושבים להקמת בוסתנים בהם גודלו בעיקר גפנים, עצי תאנה, רימון, זית, שקד, לימון ושסק. בשנים מאוחרות יותר נבנו "שיכוני זוגות צעירים" – חלקם בסגנון שיכוני "רכבת" – בני מספר כניסות ובעלי 3 עד 4 קומות, חלקם בחיפוי אבן וחלקם בחיפוי "שפריץ". החל משנות ה-70, נמכרו רוב הדירות לתושביהן, לאחר שהיו בבעלות ציבורית במשך כ-20 שנה.

מרחב הקטמונים בסוף שנות ה-50'

מיקום הקטמונים במרחב העירוני ערב מלחמת ששת הימים.

במשך השנים, בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים, חלה התפתחות מאסיבית של אזור דרום ירושלים מבחינה אורבאנית וכלכלית, עם הקמת מרכזי עסקים באזור התעשייה תלפיות ובמלחה, והקמת שכונות חדשות באזור. תהליך זה, בנוסף לסלילת עורקי תחבורה ראשיים בשכונות, הביא להתעוררות בקטמונים. תושבים וצעירים החלו להרחיב את בתיהם ולשפר את איכות החיים. הרחבת הבתים המקוריים נעשתה תוך התפשטות לשטחי הקרקע הצמודים לבתים. כיום קיים קושי להבחין באופיים המקורי של רחובות רבים ובאותם שיכוני וותיקים של ראשית שנות ה-50. התהליך האינטנסיבי של התפתחות שעבר על השכונה שינה את פניה.
מקור ונתונים דמוגרפיים אתר עיריית ירושלים

מרחב הסיור

*****

התחלה פארק המסילה

פארק המסילה כולל את הקטעים הבאים: 1. מתחם "התחנה הישנה" עד דרך בית לחם; 2. קטע דרך בית לחם עד צומת אורנים בו הפארק עובר בקו הגבול בין שכונת בקעה לשכונת המושבה הגרמנית; 3. קטע צומת אורנים עד גשר כביש משה ברעם בו הפארק עובר בין בתי שיכונים של שכונת קטמון ממערב, ושכונת מקור חיים, ולאחר מכן אזור התעשייה והמסחר של תלפיות, ממזרח. בחלקו הצפוני של המקטע (סמוך לצומת אורנים) מתחם פנאי וספורט, שבו מתקני כושר, מתקני משחקים וברזיה; 4. קטע גשר משה ברעם עד גשר דב יוסף. בו עובר הפארק בתוך שכונת בית צפאפא, סמוך למטעי זיתים ובוסתנים; 5 קטע גשר דב יוסף עד גשר תחת דרך דוד בנבנישתי. בתחילת מקטע זה מסתיימת המסילה הישנה המשמשת כאלמנט מרכזי בפארק, ומתחילה המסילה המודרנית. בנקודה זו השביל מתפצל: החלק הצפוני פונה לכיוון שכונת קטמון, ומסתיים במגרש החניה של אצטדיון טדי, והחלק הדרומי ממשיך בין המסילה מצד אחד, ומטעי זיתים מצד שני, תחת דרך בנבנישתי ותחת כביש בגין דרום.

****

פארק המסילה המשתרע לאורך תוואי  מסילת הרכבת הישנה לירושלים שהפסיקה לפעול בשנת 1998, עקב מצב התחזוקה הרעוע של המסילה. בשנת 2000, הוחלט על חידוש ושיפוץ הקו, אך עיריית ירושלים בראשות אהוד אולמרט התנגדה לפתיחתה מחדש של תחנת הרכבת הישנה על רקע כוונה להפוך את התחנה הישנה למתחם נדל"ן, ורצון למנוע מעבר של רכבות בשכונת המושבה הגרמנית ובקעה ובמקומה הוקמה חדשה, תחנת הרכבת מלחה שנפתחה בשנת 2005, כתחנת הקצה של הקו (כ-5 קילומטר מדרום מערב לתחנה הישנה); כך מסילת הרכבת באזור זה נותרה ללא שימוש. בשנת 2002, החלו עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים לקדם תוכנית פיתוח במתחם הרכבת למגורים, מסחר ומלונאות, וקו רכבת קלה שאמור לעבור בחלקו בתוואי המסילה (הקו הכחול), קו שיחבר את דרום-מזרח העיר (תלפיות והסביבה) אל אזור התעשייה הר חוצבים ושכונת רמות, דרך מרכז העיר. התוכנית כללה גם הזזה של בניין התחנה הישנה כדי לפנות מקום לכביש שיחבר את רחוב דוד רמז עם דרך בית לחם. אך עקב התנגדות מצד תושבי שכונת בקעה והמושבה הגרמנית, המועצה לשימור אתרים והחברה להגנת הטבע שונתה התוכנית. בתקופת ראש העיר אורי לופוליאנסקי, ביקשה עיריית ירושלים לישם תוכנית משנות השמונים ולסלול כביש רחב שכולל ארבעה נתיבים ("כביש 34"), משכונת בקעה ועד סמוך לבית צפאפא. בין צומת הרחובות פת וברעם לכיוון אזור התעשייה תלפיות, ומשם עד צומת אורנים, בכניסה לאזור עמק רפאים. מנגד, התארגנה קבוצת תושבים בקריאה לבטל את הפרויקט ולהסב את תוואי המסילה לפארק ציבורי, והוקם "ועד פארק המסילה" שפעל להקמת הפרויקט.
היוזמה לבניית הפארק התקבלה בוועדת התכנון והבנייה בשנת 2009, והקמתו החלה בשנת 2010. הוא תוכנן על ידי משרד מנעד. באפריל 2013 זכתה עיריית ירושלים בפרס אות העיצוב על הקמת הפארק וביולי 2013 הוענק פרס קרוון לאדריכלות גנים למתכנני הפארק.
תושבי השכונות בדרום ירושלים (המושבה הגרמנית, מקור חיים, הקטמונים, בקעה) באמצעות המנהלים הקהילתיים, בשיתוף עם החברה להגנת הטבע, מעורבים בהחלטות על גורל השטחים הפתוחים לאורך מסילת הרכבת הנטושה ועודדו את העירייה להקים פארק לרווחת התושבים.
בינואר 2016, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובניה של עיריית ירושלים את תוכנית הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים. אף על פי שבתוכנית המקורית של מערך הרכבת הקלה בירושלים, הוצע להשתמש בתוואי המסילה הישן לרכבת קלה, הוחלט לא לפגוע בפארק המסילה ולהעביר את התוואי המתכנן ברחוב עמק רפאים. כמו כן בוטלה תוכנית "כביש 34" ושטח זה ישמש לתוואי הקו במקביל לפארק המסילה. עם זאת בשתי נקודות קצרות יפגע תוואי הקו בפארק. בתחילת הפארק ליד מתחם התחנה לאורך של כ-300 מטר ובצומת אורנים לאורך של כ-400 מטר.
מקור והפניות 

עמדת השמירה בשכונת מקור חיים הנושקת לפארק המסילה

*****

******

שוליים דרומיים,
מבט מכיוון פארק המסילה

****

****

****

****

****

*****

רחוב מעגלי יבנה וסביבתו

*****

*****

*****

****

*****

****

*****

****

*****

****

*****

****

*****

****

*****

*****

גינה קהילתית היא פרויקט בו מאמצים תושבי אזור מסוים אזור לא בנוי בשכונה והופכים אותו לגינה ירוקה ומטופחת, העומדת לרשות התושבים. הגינה קהילתית נותנת מענה למגוון של צרכים: יצירת מקום מפגש קהילתי, חיזוק הקשרים הבינאישיים של חברי הקהילה, העצמה של האוכלוסיה המקומית, יצירת זיקה של התושבים כלפיי סביבתם, סיפוק אישי מפעולות הגינון והאינטרקציה עם הטבע והאדמה, לימוד והתנסות בתחום הגננות וגידול עצמאי של מזון טרי ואורגני. יום פועלות בישראל כ-200 גינות קהילתיות, אליהן מצטרפות גינות חדשות רבות. חלק מהגינות הקהילתיות מוקמות ונתמכות על ידי ארגונים סביבתיים או מוסדות חינוכיים כגון: בתי ספר, גנים, מתנ"סים ומרכזים קהילתיים, וחלק מהן פועלות באופן עצמאי כיוזמה קהילתית של אדם או קבוצה.

****

שמות הרחובות

הרחובות בקטמונים קרויים בעיקר על שם מנהיגים וחכמים יהודיים מתקופת בית שני, דוגמת הרחוב הראשי החוצה את השכונה, רחוב רבן יוחנן בן זכאי, והמשכו, רחוב יהודה הנשיא, וכן רחובות נוספים דוגמת רשב"ג, ברוריה, יוסי בן יועזר. שמות הרחובות  האחרים: אלכסנדריון, ברניקי וניקנור הם שמות של יהודים. אלכסנדריון על שמו של אלכסנדר ינאי, ברניקי היתה אחותו של אגריפס השני וניקנור הוא האיש שקברו עם הכתובת "ניקנור בונה ההיכל" נמצאה בהר הצופים ונקראת עד היום מערת ניקנור ובה קבור אושיסקין.

*****

****

מבנים

*****

****

*****

*****

*****

*****

*****

מעברים ושטחים ציבוריים

*****

****

****

*****

****

****

****

****

*****

****

****

מה יהיה העתיד?

מבשרי ההתחדשות העירונית, האם כך תראה השכונה בעתיד?

*****

התחדשות עירונית בגוננים – תוכניות, ספקות ועוד

******
סוף דבר
סיור לא שגרתי מעניין
על התפתחות ושינוי דמותו
של מרחב עירוני
שאינו נכלל במפת הטיולים
מומלץ! 

ס