לפני מספר שבועות, איל אופק פנה אלי: " "האם תוכל לרכב איתי, כמה שיותר זמן בירושלים, כולל העיר העתיקה". מיד הסכמתי.

 

סכמנו שנטייל יום שלם מצאת החמה בשעת בוקר וועד סיום היום או צאת הנשמה, הקרוב ביניהם.

 

איל העביר לי את רשימת המקומות שביקש שנעבור בהם לרבות לאורך הקו העירוני.

 

הכנתי תכנית מסלול בתוואי שיעבור ברוב המקומות שציין.

 

כמו כן הסכמנו שנזמין את החברים ברשימת התפוצה.

 

ביום ראשון (21/10/2018) ממשנו את התכנית. בשעת בוקר מוקדמת התכנסנו קבוצה שכללה שישה חברים: איל אופק, ג'אדר ורבה, רון מאיר, ארז צפדיה, לוי אבנון ואני.

 

 

בזמן התארגנות ליציאה לדרך, הסתבר ששכחתי את המצלמה בבית. לרגע הצטערתי. מיד התעשתי.  החברים הבטיחו לצלם. הם לא אכזבו. בלי צילומיהם תיעוד זה לא היה מתאפשר. זו הזדמנות להודות לכולם, אלה שצלמו הרבה ואלה שצלמו מעט.

 

 

יצאנו לדרך ממגרש החניה ליד מכללת שכטר ושם גם סיימנו בשעת ערב.

 

מסלול הטיול

מקומות ומראות לאורך המסלול

קטע ראשון,
ממכללת שכטר
דרך שולי מתחם קמפוס גבעת רם,
אל שדרות הרצל,
הלאה על גשר המיתרים
ולתחנה המרכזית 

קטע שני,
מכיכר אלנבי 
ובעיקר רכיבה מנהלתית
ללא עצירות להסבר
דרך רחוב ירמיהו, רחוב בר אילן,
רחוב שמואל הנביא 
לכביש 1 – דרך בר לב
לשכונת שמעון הצדיק
הידועה בשם שכונת שיח ג'ראח

 

קטע הר הצופים
עליה מקריית הממשלה מזרח ירושלים
בית הקברות הצבאי הבריטי
שולי מתחם בית החולים הדסה,
למול שער קמפוס האוניברסיטה
תצפית מעל עיסויה
תצפית אל ואדי ג'וז והעיר העתיקה
תצפית לעבר מדבר יהודה

שֵׁייח' גָ'רַאח היא שכונה במזרח ירושלים, ממזרח לדרך בר לב (המכונה בפי הירושלמים "כביש מספר 1"), מצפון למושבה האמריקאית ומדרום-מערב להר הצופים והגבעה הצרפתית. השכונה נקראת כנראה, על שם חוסאם א-דין בן שרף א-דין עיסא אלג'ראחי, נסיך מאנשי חצרו של צלאח א-דין ורופאו האישי, שבנה במקום זאווייה ונקבר בה לאחר מותו בשנת 1201. השכונה נחשבת למבוססת וליוקרתית בין שכונות ירושלים הערביות. שוכנות בה קונסוליות ונציגויות של מדינות זרות: בריטניה, טורקיה, בלגיה, ספרד, הוותיקן, צרפת, איטליה, יוון ושוודיה ושל ארגונים בינלאומיים כגון האו"ם. בשכונה ממוקמים גם מספר מסעדות גורמה ומלונות יוקרתיים, כגון אמריקן קולוני. בסמוך לשכונה הוקמה קריית הממשלה ע"ש מנחם בגין ובה נמצאים: המטה הארצי של משטרת ישראל ומשרדי ממשלה הכוללים את משרד המשפטים, משרד השיכון, המשרד לביטחון פנים ומשרד המדע והטכנולוגיה.
הרחבה והפניות

שיירת "הדסה" הייתה שיירת משוריינים שהסיעה יהודים בדרכם להר הצופים ב-13 באפריל 1948, ד' בניסן תש"ח במהלך מלחמת העצמאות. השיירה כללה עובדי רפואה של בית החולים הדסה הר הצופים, עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגיני ההר, חולים, מבקרים ואזרחים. בעת שעברה בשכונה הערבית שייח' ג'ראח, הותקפה השיירה בידי פורעים ערבים, שרצחו 77 מנוסעי השיירה (במשך שנים השתרשה טעות בנוגע למספר החללים בשיירה והיא כונתה גם שיירת הע"ח). ההתקפה אירעה ימים ספורים לאחר פרשת דיר יאסין, ולטענת עבדאללה א-תל, מפקד הלגיון הערבי בירושלים, היוותה נקמה על הרג בני הכפר.
פירוט והפניות

בית קברות צבאי בירושלים הוא אחד משישה בארץישראל המערבית בהם טמונים חללי מלחמת העולם הראשונה מבריטניה ובנות בריתם. הנוספים הם אלה הנמצאים בדיר א-לבלח, עזה, באר שבע, רמלה וחיפה.
במהלך כיבוש סיני וארץ ישראל ובשנות המנדט הבריטי איבדה האימפריה הבריטית 14,493 חיילים: 12,197 – ממלחמת העולם הראשונה (תוכם, 9,703, שהם 80%, זוהו והשאר, 2,494 שהם 20%, לא זוהו), ועוד 2,296 מתום מלחמת העולם הראשונה, עד תום המנדט הבריטי על ארץ ישראל.

******

חלק בתי קברות צבאיים בריטיים בארץישראל לא נועדו להיות בתי קברות צבאיים בהם נקברים חיילים באופן רגיל, אלא נתפשו כפעולה חד פעמית לשם קבורת חללי מלחמת העולם הראשונה בלבד. בבתי הקברות בבאר שבע, הר הצופים ודיר אל בלח נקברו רק חללים ממלחמת העולם הראשונה. בבתי הקברות ברמלה, בעזה ובחיפה נקברו גם חללים בריטיים שנהרגו לאחר מלחמת העולם הראשונה, בין השאר בזמן המרד הערבי הגדול וכתוצאת מפעולות תנועת המרי העברי ובמלחמת העולם השנייה – סך הכל 2,296 חללים, מתוכם 1,933 בריטים. מבין הסך הכולל היו 561 חיילים שלא מתו עקב פעילות מלחמתית. ברמלה נקברו חללים כמעט עד לתום השלטון הבריטי בארץ ב-15 במאי 1948. חללים בריטיים מאז ועד 30 ביוני 1948 נקברו בבית הקברות הצבאי חוף כיאט בחיפה.

*****

בית הקברות הצבאי השביעי בארץ ישראל הוא בית בית הקברות לחיילים הגרמנים הנמצא בתחום בית החולים המשפחה הקדושה בנצרת ושבו קבורים 261 חיילים ומפקדים גרמנים ממלחמת העולם הראשונה, אשר נלחמו בארץ ישראל לצד האימפריה העות'מאנית במסגרת מעצמות המרכז.
ראוי לציין שרחבי ארץישראל המערבית אין בתי קברות צבאיים בהם טמונים חללי האימפריה עות'מאנית שנטמנו או באזורי הקרבות או בתי קברות מוסלמיים בקרבתם.

******

להרחבה ראו בית העלמין הצבאי הבריטי בהר הצופים, הטקס השנתי לזכר חללי הממלכה המאוחדת במלחמת העולם הראשונה בסיני ובארץישראל

עיסאוויה הוא כפר ערבי שהפך לאחר מלחמת ששת הימים להיות שכונה בעיר ירושלים, השוכן במורדותיו המזרחיים של הר הצופים בצפון ירושלים, על שפת מדבר יהודה. בשנת 2014 התגוררו בשכונה 13,571 תושבים. השכונה גובלת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית ובשכונות הגבעה הצרפתית וצמרת הבירה. במקום ישנן מערות קבורה רבות החצובות בסלע הקירטון. אחת ההשערות גורסת כי מקומה של עיר הכוהנים נוב הוא באזור זה. ההשערה המקובלת בנוגע לשם הוא המסדר המוסלמי סופי בשם עיסאווה שצמח במרוקו במאה ה-16.
הרחבה והפניות 

קטע הר הזיתים
מאוגוסטיה  ויקטוריה,
דרך א-תור
תצפית מלון שבע הקשתות
מורד גת שמנים

קטע סביב העיר העתיקה ובתוכה
דרך העופל מעל נחל קדרון וחפירות הר הבית
כניסה בשער האשפות
טיפוס לבתי מחסה
סיבוב ברובע היהודי,
יציאה משער ציון,
שולי הר ציון במחוץ לחומה הדרומית 
תצפית על גיא בן הינום בפינה דרום מערבית 
מחוץ לאורך החומה המערבית 
שער יפו
הרובע הנוצרי ובעיקר
בשולי מתחם פטריארכיה הלטינית
יציאה מהשער החדש

 

הפסקת אוכל
חומוס בן סירא.
טעים מאוד!
אחד המקומות
הטובים בעיר…

קטע אחרון,
מהפסקת צהרים עד סיום
מרכז העיר והשכונות הסמוכות
רחוב הלל ורחוב המעלות
שכונת גן רחביה
מתחם רטיסבון
לב רחביה
שדרת גן הכוזרי
שדרות בן מימון
תצפית על עמק המצלבה
שכונת שערי חסד
שכונות נחלאות
חציית רחוב בצלאל
שכונות זכרונות 
רחוב אגריפס
שור מחנה יהודה
לאורך יפו
כיכר ציון ושולי נחלת שבעה
גן עצמאות
ומתחם בריכת ממילא ובית הקברות המוסלמי
שכונת מחנה ישראל
מתחם ימק"א
שכונת טלביה
תיאטרון ירושלים
רחוב פלמ"ח
שכונת קריית שמואל 
עמק המצלבה
ניות
שכונת נווה שאנן.
מכללת שכטר

מנזר רטיסבון הוא מנזר צרפתי קתולי השוכן ברחוב שמואל הנגיד 26 בשכונת רחביה בירושלים, ליד בית הכנסת ישורון. נבנה בין השנים 1876 ו-1897 ושימש כמנזר, בית ספר מקצועי ובית יתומים. מייסדו הוא האב אלפונס רטיסבון, יהודי מומר מצרפת.
חזית המנזר שאורכה כתשעים מטר מעוצבת בסימטריה האופיינית לסגנון הרנסאנס – בארוק האיטלקי עם אלמנטים רומנסקיים. האדריכל הוא האב מ' דומה (M.Doumet). משני קצוות החזית מתחילים שני אגפים של המנזר. האגפים הדרומי והצפוני מתנשאים לגובה של קומה נוספת מעל האגף המרכזי. ראשית נבנה הצד הצפוני של חזית הבניין ונחנך בשנת 1884 ואילו הצד הדרומי של חזית הבניין נבנה רק לאחר מכן ובנייתו נשלמה בשנת 1891. באגף הדרומי של המנזר ישנה קפלה אשר נחנכה בשנת 1894 ואילו האגף הצפוני נבנה רק לאחר מכן והוא ארוך יותר ממקבילו הדרומי. לאמצעו של האגף הצפוני מחובר אגף נוסף הניצב לאגף הצפוני. חלק זה של הבניין נבנה רק בשנות השלושים של המאה העשרים. במרתף הבניין נמצאים אולמות גדולים המאופיינים בקירות עבים ובתקרות בעלות קימרונות. האולמות שימשו בעבר ככיתות לימוד, חדר אוכל ומטבח. בחצר הצפונית של המנזר מצוי מגדל שמירה שהוקם בשנות השלושים של המאה התשע-עשרה, ימי שלטונו של איברהים פאשה בארץ ישראל. המגדל שימש כחלק ממערכת של מגדלי שמירה ואיתות על הדרך בין ירושלים ליפו. כיום המנזר נמצא בבעלות קריית הוותיקן.
חלק מתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש המבנה כמפקדה של גדוד תותחנים אוסטרי שנשלח לארץ ישראל על מנת לסייע לצבא העות'מאני במלחמתו באנגלים. לאחר המלחמה הושב המנזר למסדר "אבות ציון". בשנת 1921 חנתה בחצר המנזר "פלוגה" של גדוד העבודה שעסקה בחציבת אבנים באזור ירושלים. עקב מקום חנייתה כונתה הפלוגה בשם "פלוגת רטיסבון".
בתקופת מלחמת העצמאות התגוררו בבניין רטיסבון הנשים והילדים מכפר עציון שפונו לשם כאשר המגורים בגוש עציון הפכו למסוכנים. לאחר מלחמת העצמאות שימש המבנה את האוניברסיטה העברית שכן לא ניתן היה ללמוד בקמפוס האוניברסיטה בהר הצופים. עם השנים הוחזר הבניין לרשותה של הכנסייה הקתולית.
משנת 1970 פועל במקום סמינר תאולוגי נוצרי, העוסק בלימודי נצרות ליהודים. אחד ממורי הסמינר היה חתן פרס ישראל האב מרסל דיבואה. בשנת 1998 פרס הוותיקן את חסותו על הסמינר, ושמו החדש של  הסמינר הוא "המוסד האפיפיורי רטיסבון".
בתחילת שנות ה-90 השכיר הוותיקן חלקת קרקע שבתחומי המנזר לקבלן הישראלי מרדכי אביב לצורך בניית מתחם מגורים יוקרתי במקום בשם "לב רחביה". הייתה זו העסקה הראשונה בין הוותיקן לאיש עסקים ישראלי. כיום משמש המבנה להרצאות וכבית מלון לצליינים.

להרחבה ראו השדרה בשכונת רחביה שחזרה למרחב הציבורי

שכונות אוהל משה

טַלְבִּיֶה היא שכונה הגובלת בצפון עם שכונת רחביה, בדרום עם שכונת קטמון, בצדה המזרחי נמצא גן הפעמון, ובמערבה משכן הנשיא ומוסדות התרבות שסביבו. השכונה הוקמה בשנות ה-20 של המאה ה-20, ואוכלסה בעיקר בידי תושבים ערבים-נוצרים אמידים. במהלך מלחמת העצמאות נטשו התושבים הערבים את בתיהם, והשכונה אוכלסה בתושבים יהודים.

התיאטרון העירוני של ירושלים, השוכן בשכונת טלביה בעיר, בסמוך למשכן בית הנשיא. מאז היווסדו, תיאטרון ירושלים התפתח להיות אחד משני מתחמי התרבות והאמנות הגדולים בישראל (השני: מרכז גולדה בתל אביב). המתחם נותן במה לכל אמנויות הבמה, המסך, האמנות החזותית והאמנות הפלסטית ומציג שפה אמנותית עדכנית. הוא מעניק לקהל מתרחב של שוחרי אמנות ותרבות, חוויה תרבותית כוללת וחושף אותו ככל האפשר לשיח, לאתגרים וליצירה התרבותית העכשווית בארץ ובעולם. מדי ערב מועלות במתחם הצגות של מיטב התיאטראות וקבוצות התיאטרון בארץ, מופעי מחול של להקות מובילות מהארץ ומהעולם, קונצרטים, מופעי מוזיקה, מפגשי תרבות, מופעי בידור וסרטי איכות. בד בבד מוסיף התיאטרון לפתח הפקות מקור, פסטיבלים ואירועים מיוחדים. בשנת 1958, עיריית ירושלים, בראשותו של מרדכי איש שלום, הכריזה על תחרות עיצוב לתיאטרון עירוני. האדריכלים מיכאל נדלר, שולמית נדלר ושמואל ביקסון זכו בפרס הראשון. טדי קולק, הגה יחד עם ידידיו הנדבנים מיילס מ. וגיטה שרובר, את רעיון הקמתו של תיאטרון ירושלים, ותרומתה של משפחת שרובר אפשרה את בנייתו של האגף המרכזי של הבניין. הנחת אבן הפינה לתיאטרון התקיימה באוקטובר 1964. הבניין נחנך בחודש אוקטובר 1971, ובו אולם אחד – תיאטרון שרובר ובו 970 מקומות ישיבה. במהלך שנות ה-80, בסיוע תרומות של משפחת קראון משיקגו ומטעם הקרן לירושלים, נבנה אגף נוסף בתיאטרון, אשר נחנך בפברואר 1986, וכולל 3 אולמות נוספים: אולם הנרי קראון – 760 מקומות, אולם רבקה קראון – 450 מקומות ישיבה, והתיאטרון הקטן – 117 מקומות ישיבה. התכנון של האגף החדש בוצע על ידי משרד האדריכלים המקורי. מאוחר יותר, נפתח אולם נוסף, האולפן- BLACK BOX, ובו עד 280 מקומות ישיבה, המשמש למופעים שונים ומגוונים. במתחם התיאטרון שוכן גם בית קפה, חנות ספרים ותקליטורים ואכסדראות מרווחות שעל קירותיהן מוצגות תערוכות אמנות מתחלפות.

 

*****

סוף דבר 

היה זה טיול נינוח וארוך
עם חבורה נחמדה, מתעניינת וסולידרית
עברנו בחלקים רבים ומגוונים של העיר

******

הוא החל בשעה 07:00 והסתיים בשעה 17:30
רכבנו שש שעות ועצרנו ארבע וחצי שעות 
מזג האוויר היה נעים

למרות האובך הקל שהיה 

******

היה תענוג כמו כל הטיולים בעיר.
אף פעם לא משעמם בירושלים.
מראות ביום שונים מאלה שבערב
והם משתנים מעונה לעונה.

****

חזרנו לבית מבסוטים
עם טעם של עוד.
נמצא בזמן הקרוב
הזדמנות מתאימה
להמשיך לטייל יחד!!!