השדרה בשכונת רחביה שחזרה למרחב הציבורי10 באוקטובר 2018

 

בימים אלה של סתיו תשע"ט, חזרו לרשות הציבור בשכונת רחביה 'שדרות יהודה הלוי' הנקראים היום גן הכוזרי. גן זה מקשר בין רחוב הקרן הקיימת בצפון לרחוב רמב"ן בדרום.

 

****

מבט על השדרה מצפון אל דרום מכיוון רחוב אל חריזי

 

הגן הוחזר לאחר מאבק שהחל מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 בין מוסד יד בן צבי ובין תושבי השכונה המאוגדים במנהל הקהילתי גינות העיר.

 

*****

רחביה היא שכונה הנמצאת במרכז הגיאוגרפי של ירושלים, ממערב לעיר העתיקה ולמרכז העסקים הראשי של העיר. מצפון לשכונה נמצאת שכונת נחלאות, ממזרח נמצאים אזור "מרכז העיר" ושכונת טלביה, מדרום שוכנת שכונת קטמון (גונן) וממערב נמצאים גן סאקר ועמק המצלבה. גבולות השכונה – משתרעים לאורך הרחובות הבאים: בצפון – הרחובות בצלאל, מנורה, אוסישקין, קק"ל, אבן שפרוט, דיסקין והגר"א; במערב – שדרות בן צבי וחיים הזז ורחוב טשרניחובסקי; בדרום – הרחובות הרב חן, הרב ברלין, הרב חרל"פ, הפלמ"ח, הנשיא וז'בוטינסקי; במזרח – הרחובות בלפור, בן מימון, המלך ג'ורג' ושמואל הנגיד. עם זאת, מבחינה תפיסתית גבולות השכונה אינם ברורים די צורכם, וישנן חפיפות מסוימות בין רחביה לשכונות הסובבות אותה. השכונה נמצאת ממערב לקו פרשת המים הארצי העובר ברחובות שמואל הנגיד, המלך ג'ורג' וקרן היסוד על חלק משלוחה המשתפלת מערבה לכיוון עמק המצלבה (נחל רחביה). רחוב עזה בנוי בתוואי של ערוץ המתנקז גם הוא לנחל רחביה. השכונה בנויה ברובה בשיפוע מתון יחסית, אך ישנם מספר אזורים בעלי שיפועים חריפים המקשים בעיקר על תנועת הולכי הרגל.

*****

שכונת רחביה החלה להבנות בשנות ה-20' של המאה הקודמת ןתוכננה בדגם שכונת גנים על ידי האדריכל ריכרד קאופמן שתכנן באותה עת גם את שכונות בית הכרם, תלפיות, בית וגן, קריית משה ואחרות.
שכונת רחביה היא מצרף של ארבע שכונות שהוקמו בדירוג ו
שכונת רחביה א' הוקמה על שטח בן 124 דונם שנרכש בשנת 1922 מידי הכנסייה היוונית אורתודוקסית על ידי חברת "הכשרת הישוב" והקרן הקיימת לישראל. השטח היה שומם, ממזרחו ניצב מנזר רטיסבון וממערב שכנה שכונת שערי חסד שהוקמה ב-1908.לאחר השלמת התכנון, החלה מכירת 140 מגרשים, שנעשתה בצורה חופשית. מחירי המגרשים היו גבוהים ביותר ורק קונים מבוססים יכלו לרכוש מגרשים בשכונה.
שכונת רחביה ב' הנמצאת מדרום לרחביה א' ושטחה נרכש ע"י קבוצת אנשים פרטיים ב-1928 וכלל 144 דונם. שטח זה נקנה ע"י חברת "הכשרת היישוב" בשנת 1930. גם מכירת המגרשים בשכונה זו נעשתה בצורה חופשית אולם מחירי המגרשים היו יקרים יותר מאשר ברחביה א'. במקביל למכירת המגרשים ברחביה ב' נמשכה מכירת המגרשים ברחביה א'.
שכונת רחביה  ג' נבנתה על עוד מגרשים שנרכשו בשנת 1933 וכוללים את מגרש הספורט שבין הרחובות עזה ומטודלה ואזור רחובות התיבונים, בן לברט ובן סרוק
שכונת רחביה ד',  נבנתה על השטח שהשתרע בין הרחובות עזה, ברטנורא וארלוזורוב ("כרם אל רוחבאן") ומספר מגרשים בין הרחובות הרב ברלין וחרל"פ של היום ("חריקת אל קוס").
בשכונה רחביה קיימים חמישה מתחמים של גושי בתי דירות משותפים
מעונות עובדים א' – רחוב אבן שפרוט 16-14 :מתחם שנבנה ב-1933 כמעונות עובדים קואופרטיביים. הבניה נעשתה בסגנון הבינלאומי ללא ציפוי באבן.
מעונות עובדים ב' – בין הרחובות ברטנורא, ארלוזורוב ועזה: מתחם שנבנה ב-1934 במתכונת דומה לזו של מעונות עובדים א'. .
ראש רחביה – רחוב קק"ל 8 :בניין מגורים משותף בעל מספר כניסות המקיף חצר פנימית. הבניין תוכנן בסגנון הבינלאומי ונבנה בשנים .1936-37.
גן רחביה – רחוב שמואל הנגיד פינת רחוב נרקיס: קבוצה של שלושה בתי מגורים משותפים שנבנו בשנים 40-1937 ותוכננו בסגנון הבינלאומי
לב רחביה – רחוב קק"ל 12 :פרויקט מגורים בן 85 דירות שנבנה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 בחצר מנזר רטיסבון ובשיתוף עמו על קרקע שהוחכרה לקבלן
הרחבה, הפניות ועוד פרופיל שכונתי: רחביה וקריית שמואל  הוצאת מכון ירושלים לחקר ישראל נובמבר 2008

*****

כאמור, שלב הראשון תוכננה "רחביה א'", שגבולותיה היו רחוב המלך ג'ורג' במזרח, רחוב רמב"ן בדרום, רחוב אוסישקין במערב ורחוב הקרן הקיימת בצפון. במרכז השכונה תוכננה שדרה ירוקה החוצה את השכונה מצפון לדרום. שדרה זו נועדה להולכי רגל ולמטיילים והייתה אמור להיות, על פי התכנון, רחבה יחסית. בקצה הצפוני של השכונה תכנן קאופמן להקים בית כנסת. לימים הוקמה במקום בו אמור היה לעמוד בית הכנסת – הגימנסיה העברית רחביה.
השדרה שימשה בתור הגן הציבורי המרכזי של רחביה, בשנת 1926 ניתן לה השם 'שדרות יהודה הלוי' שם זה שונה לאחר שהוחלט לקרוא לשדרה בכניסה לירושלים על שם יהודה הלוי אך לבסוף נקראה השדרה בכניסה לעיר על שם זלמן שזר תושבי השכונה נהגו לנפוש בה וילדי השכונה שיחקו בה. השדרה הוקפה בגדר ובה שערים.

*****

*****

עם השנים הופקעו שטחים שונים מהשדרה מסיבות שונות. בחלקה הצפוני של השדרה נבנה מקלט ציבורי. בראשית שנות החמישים, עם מינויו של יצחק בן צבי לנשיא המדינה, הוא עבר להתגורר בבניין צמוד לשדרה.

*****

חזית בית הנשיא השני

 

אז הוחלט מטעמי ביטחון, לבנות גן מגודר לבית הנשיא, חלק מהשדרה הופקע למטרה זאת והושאר רק מעבר צר להולכי רגל. בדרום השדרה היא הוצרה על מנת לאפשר בניית בתי דירות. בחלוף השנים הפך מעון הנשיא השני ל"יד יצחק בן צבי".

****

****

למעשה, לאחר שבית הנשיא הועבר למיקום אחר בשכונת טלביה, הסיבה להצרת השדרה הסמוכה כבר לא התקיימה. על כן, ניהלו תושבי השכונה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 מאבק במוסד יד בן צבי (אשר שוכן עתה בבניין) במטרה להשיב את שטחי השדרה שהוצמדו לבית הנשיא לרשות הציבור.

*****

לפני מספר שנים שכשהוצגו תוכניות ההרחבה השונות של יד יצחק בן צבי לאחר שרכש את בית החלוצות הוצגה גם באופן ברור ע"י תושבי רחביה התביעה להשבתו של הגן לציבור. לצורך כך הם אף הקימו לצורך כך את "וועד גן הכוזרי". וועד זה ניהל על כך במהלך השנים מאבק ציבורי חסר פשרות. עם השלמת הבניה להתאמת בית החלוצות לורכי יד יצחק בן צבי, הושגה הסכמה בין הנהלתו לבין המינהל הקהילתי בשיתופם של הפעילים שיוקם צוות תכנון משותף יחד עם המערכת העירונית אשר תקבל את האחריות לשטח ולאחזקת הגן. נקבע שייעוד הגן יהיה להוות את המרחב הציבורי הפתוח והמרכזי של שכונת רחביה וקהילתה המתחדשת, ולהיות הנשא של סיפורה ההיסטורי של השכונה והאישים שפעלו בה, כולל סיפורו של בית הנשיא ויד בן צבי.

*****

תוכנית התחדשותו של גן הכוזרי, התבססה על הייעוד המוסכם ולקחה בחשבון את צרכי הקהילה המתחדשת ברחביה, וכן את חזון וצרכי די יצחק בן צבי.

****

*****

****

בשנת 2018 שטח הגן הוחזר לציבור תוך בניית גדר חדשה ליד בן צבי.

משמאל גדר החדשה שנבנה למוסד ימחק יצחק בן צבי

*****

****

במהלך העבודות הושאר בגן הכוזרי העתק קטע מפסיפסבית הכנסת העתיק במעון שנעשה על ידי נעמי הנריק. כמו כן הוזז למיקום חדש בשטח יד בן צבי התבליט מגש הכסף, מעשה ידי גיסתו של בן צבי, הפסלת בתיה לישנסקי.

*****

*****

מקור וגם תכנון גן הכוזרי

 

*****

 

סוף דבר,
יש לברך על כך שהשדרה
שהייתה חלק בלתי נפרד
ממרקם שכונת רחביה הוחזרה לציבור.

יש להצטער שהדבר נעשה
בתום מאבק מיותר ממושך
שנמשך שנים כה רבות.

אולי היה ניתן להגיע להסכמות
שנים רבות קודם
ולמנוע את הדרת הציבור
משדרה יפה זאת.

 

 

  • amiramoren

    כך כתב לי גרשון הכהן לאחר הפרסום:
    "עמירם יקר גן הכוזרי הוא מחוז ילדותי. גדלתי ברחוב קרן קיימת וכילד ביליתי בגן הזה שעות ארוכות מידי יום.
    שם למדתי לתופף בהקשבה לתזמורות שהיו מלוות טקסים בבית הנשיא.
    היה אירוע שבאתי כילד בן 5 עם תוף לחזות באירוע קבלת פנים לשגריר שהגיע לבית הנשיא. כשהתזמורת הפסיקה לתופף אני המשכתי וזה נגמר במפגש של סבתא שלי עם המנצח של התזמורת, שבמקרה הגיעו ארצה מאותה העיר."