סיבוב ערב סתיו קייצי בדרום ירושלים6 בספטמבר 2018

קובץ GPX להורדה מרחק: 16.5 ק"מ טיפוס-מצטבר: 225 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

לסיבוב זה בדרום העיר יצאתי לבד בערב יום רביעי (5/9/2018).

 

****

 

היה זה יום חם מאוד! יצאתי בשעתיים האחרונות של אור היום וסיימתי לאחר השקיעה.

 

המסלול, מעגלי
תחילתו וסיומו
במתחם בית הלוחם
סמוך לגן החיות

 

 

******

יציאה ממתחם בית הלוחם
* טיפוס לרום שכונה מלחה
* ירידה לעבר מתחם קניון מלחה
* למול אצטדיון טדי
* קצה רחוב גולמוב עד צומת פת
* לאורך רחוב הרצוג
* שביל גן ניות
* במעלה רחוב עזה
* דרך קצה שכונת טלביה למתחם ימק"א
* גן משכנות שאננים
* מתחם התחנה הראשונה
* פארק המסילה עד הארנה
* המשך בשביל האופניים עד גן החיות
* חזרה לבית הלוחם

 

******

 

****

מראות הדרך

****

מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. השכונה גובלת בדרום ביער גילה, במזרח בקטמונים, בצפון ברמת שרת, קריית היובל ועיר גנים, ובמערב בגבעת משואה. היא כוללת את בתי הכפר הערבי אל-מאלחה שתושביו נמלטו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר פרשת דיר יאסין. השם העברי שניתן לשכונה עם צירופו לשטח המוניצפאלי של ירושלים הוא מנחת, על שם העיר המקראית מנחת ששכנה באזור.
הכפר הערבי אל-מאלחה היה זירה של קרבות מרים במלחמת העצמאות. עד ההכרזה על מדינת ישראל, היה הכפר נקודה אסטרטגית ממנה צלפו כוחות ערבים על ירושלים. אנשי האצ"ל לחמו באזור הכפר. הוא נכבש בידי צה"ל ב-14 ביולי 1948 ותושביו נמלטו. שטח הכפר והאדמות סביבו סופחו לירושלים המערבית, יחד עם שטחי הכפרים עין כרם, ליפתא, דיר יאסין וכפרים נטושים נוספים שהיו בתקופת המנדט הבריטי מחוץ לגבול השיפוט של העיר.
בשנות ה-50 יושבו הבתים הנטושים של מלחה בעולים, רובם מכורדיסטן, ומיעוטם מתוניס וממרוקו. בראשית ימיה נחשבה לשכונה מרוחקת ונחשלת, הסובלת מהזנחה ומיושבת באוכלוסייה מעוטת יכולת. בנוסף, קרבתה לקו הגבול הירדני, פגמה בתחושת הביטחון במקום. עם השנים, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים החלו אנשי בוהמה לגלות עניין באופי הכפרי והציורי של השכונה, על בתי האבן הערביים שנשתמרו בשלמותם וסמטאותיה הצרות. בשכונה החל תהליך איטי ובלתי-מאורגן של שימור ושיפוץ חלק מהבתים.
בשנות ה-90 החל גל פיתוח גדול בסמוך של מלחה ההיסטורית. בצד בתי הכפר הישנים קמה שכונה של בתים פרטיים, קוטג'ים ודירות יוקרה. בסמוך הוקמו אצטדיון טדי, היכל הכדורסל של ירושלים, גן טכנולוגי, היכל פיס ארנה, וקניון ירושלים (הידוע לרוב כ"קניון מלחה") – מהגדולים והמצליחים בקניוני ישראל.
בשנת 2005, עם חידוש קו הרכבת ההיסטורי תל אביב-ירושלים שעבר בסמוך לשכונת מלחה, נבנתה במלחה תחנת הרכבת הראשית של ירושלים. בנוסף, פועל במקום מסוף מרכזי לאוטובוסים לשכונותיה הדרום-מערביות של העיר וליישובי יהודה.
הסמטאות שבשכונה הישנה (שבסיסה בתי הכפר הערבי) נקראות על שם ספינות מעפילים. רחובותיה של מלחה החדשה נקראים על שם בעלי חיים, בשל הקרבה לגן החיות התנ"כי הסמוך.

המסלול במרחב שכונת מלחה בתחילתו ובסופו

מבט מערבה משכונת מלחה אל קריית יובל

מבט מערבה משכונת מלחה אל דרום קריית יובל וברקע שכונת משואה

מבט מרום שכונת מלחה אל מתחם קניון מלחה, אצטדיון טדי, הגן הטכנולוגי ותחנת הרכבת

קניון ירושלים (קניון מלחה) – הוקם על ידי קבוצת 'קניוני עזריאלי' נפתח בשנת 1993. הקניון מהווה מוקד משיכה מרחבי ירושלים, ויש התולים בו את היחלשותו של מרכז העיר הירושלמי.
הגן הטכנולוגי ירושלים (ג.ט.י) – מתחם גדול שבו ממוקמים מספר בניינים ומגדל ובו 17 קומות. בנוסף קיימים עוד שלושה בנינים המאוכלסים על ידי חברות היי טק, טכנולוגיה, בנקאות(הנהלת בנק לאומי בירושלים וסניף ראשי), מדיה בינלאומית, פרמקולוגיה, מוסדות אקדמיים (האוניברסיטה הפתוחה, מכללת ג'ון ברייס, המכללה החרדית ירושלים), משרדים שונים ועוד.
תחנת הרכבת ירושלים מלחה – התחנה נפתחה ב-9 באפריל 2005 ומשמשת כיום כתחנת קצה למרות שתוואי המסילה עליה היא נמצאת ממשיך עד לתחנת הרכבת הישנה של ירושלים(אך המסילה אינה במצב תפעולי כיום). התחנה ממוקמת בקילומטר 76.269 מתחנת הרכבת תל אביב דרום, או 175.029 קילומטר מתחנת חיפה מזרח.

 

מבט משכונת מלחה מזרחה אל תחנת הרכבת מלחה ליד הגן הטכנולוגי

למול אצטדיון טדי

אצטדיון טדי – אצטדיון כדורגל הנקרא על שם ראש עיריית ירושלים, טדי קולק. אצטדיון טדי הוקם בשנת 1992 (החליף את אצטדיון ימק"א), ומשמש כיום כמגרשה הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים והפועל ירושלים. האצטדיון מכיל כ-34,000 מקומות ישיבה, והוא האצטדיון השני בגודלו בארץ, לאחר אצטדיון רמת גן. האצטדיון נחשב לאחד המתקדמים והמטופחים בארץ.

קטע נתיבי בגין בין אצטדיון מלחה ובין קניון מלחה

 

*****

העבודות להקמת הקו הירוק של הרכבת הקלה החלו ב-28/5/2018 רשמית במתחם צומת פת – אחד הצמתים הסואנים והצפופים בעיר. עבודות התשתית יימשכו כארבע שנים, ובסופן יחלו העבודות להנחת המסילות, שיימשכו כשנה נוספת. כחלק מעבודות התשתית תבוצע הפרדה מפלסית וישוקע מקטע הכביש הרצוג-גולומב, לאורך 50 מטרים, על מנת לאפשר נסיעה רציפה בין רחוב הרצוג לבין רחוב גולומב. שיקוע קטע הכביש יפחית את עומסי התנועה בצומת וייצור מדרג תנועה ברור בין כלי הרכב לרכבת הקלה.
לאורך השנה הראשונה יבוצעו עבודות התשתית בשולי הדרך, ברחובות הרצוג וגולומב ובצומת פת. יש לציין כי בשלב זה, שיימשך כאמור כשנה, הסדרי התנועה בצומת פת יישמרו במתכונתם הנוכחית, ולא צפוי כל שינוי בקווי התחבורה הציבורית המגיעים לצומת, הן מבחינת תדירותם והן מבחינת מקום התחנות.

קטע הכשרת מסילת הרכבת הקלה בקו הירוק

הקו הירוק יהיה הקו השני של הרכבת הקלה שיפעל בירושלים, אשר יהפוך אותה לעיר בעלת רשת תחבורה ציבורית נגישה המבוססת על רכבת קלה.

רשת קווי הרכבת הקלה

הקו הירוק ישרת כרבע מיליון מתושבי העיר ויחבר בין מוקדי העניין: שני הקמפוסים של האוניברסיטה העברית, מרכזי התעסוקה הגדולים של תלפיות, השכונות הגדולות בעיר ומוקדי הפנאי הגדולים במלחה: אצטדיוני ספורט, גן חיות והקניון.

****

אורך הקו – 19 ק"מ ומספר התחנות לאורך הקו – 36. הקו הירוק יתחיל בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים, ימשיך ברחוב שרגאי, שדרות לוי אשכול, רחוב חטיבת הראל, רחוב בר אילן, רחוב שרי ישראל, שדרות שז"ר (הכניסה לעיר), קמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, מחלף בייט, רחוב הרצוג, צומת פת, רחוב דב יוסף, ויסתיים שכונת גילה . בנוסף, יכלול הקו שלוחה לאזור התעסוקה בתלפיות, מאזור רחוב הפרסה, רחוב פייר קניג, רחוב התנופה ורחוב רבקה – באורך של כ-3.1 ק"מ.
מקור ופירוט מקטעי העבודות

*****

חסימת הדרך

עוד פרויקט נבנה בואדי בין שכונת גבעת מרדכי ורחוב הרצוג

*****

פרויקט שביל האופנים "מתחנה לתחנה" הוא פרי שיתוף  של עיריית ירושלים, משרד התחבורה והרשות לפיתוח ירושלים – באמצעות חברת מוריה, שביל אופנים אשר יחבר את תחנת רכבת מלחה לתחנה המרכזית שברחוב יפו. תוואי הפרויקט "מתחנה לתחנה" יעבור מתחנת הרכבת מלחה דרך מחלף גולומב לכיוון עמק הצבאים, עמק המצלבה, שדרות חיים הזז, יחצה את דרך רופין (יתחבר לשביל אופניים המתוכנן ברופין), גן סאקר, שדרות שז"ר, נורדאו ויתחבר לרחוב יפו עד לתחנה המרכזית.
 ההשקעה בפרויקט תמומן על ידי משרד התחבורה, עיריית ירושלים, הרל"י – קרן גוטסמן, ועומדת על-סך 45 מיליון שקלים. אורכו הכולל של השביל הינו 5.5 ק"מ.
 שביל האופנים "מתחנה לתחנה" יהווה חוליה נוספת בטבעת הפנימית של שביל האופניים העירוני, העובר במרכז העיר, משכנות שאננים ופארק המסילה.  בשל מורכבותו הרבה יבוצע הפרויקט בשלבים ויחולק למקטעים שונים, עם חיבור לשבילי אופנים קיימים שבוצעו בעבר, כדוגמת שביל האופנים מתחנת מלחה ועד לדרך גולומב שבוצע במסגרת פרויקט הארכת כביש בגין דרום.

גן ניות

בניין ימק"א

ימק"א ירושלים (באנגלית: Jerusalem International YMCA) הוא מרכז תרבות וספורט הממוקם בלבה של ירושלים ומסונף לארגון ימק"א (איגוד הצעירים הנוצרים) בארצות הברית. מרכז ימק"א ירושלים חורת על דגלו טיפוח אחווה וידידות בין נוצרים, מוסלמים ויהודים דרך פעילויות תרבות וספורט משותפות. בבניין, שהוא אחד היפים והבולטים בירושלים ומן היפים בין בנייני הארגון בעולם, פועלים גם אולם קונצרטים קטן ומהודר ומלון, ובמשך שנים רבות פעל במקום גם אצטדיון ימק"א ששימש כמגרשן הביתי של קבוצות בית"ר ירושלים והפועל ירושלים, עד שפונה ונהרס לטובת פרויקט נדל"ן יוקרתי. מבנה ימק"א עצמו הוכרז כמבנה לשימור

******

ב-8 בינואר 1878 נחתמה חוקת ימק"א ירושלים על ידי קבוצת כמרים. הארגון התחייב לפעול לפי עקרונות ימק"א לונדון. בתחילה שכן הארגון בחנות ספרי קודש קטנה ברחוב יפו, אך לאט לאט הארגון גדל ונוצר מחסור במקום, ולכן הארגון נדד ממקום למקום. בפרוץ מלחמת העולם הראשונה הפסיק הארגון את פעילותו.
ב-1917 הארגון שב לפעול כדי לספק את צורכיהם של החיילים הבריטים שכבשו את ירושלים. בשנת 1920 התמנה למזכיר הכללי של הארגון ד"ר ארצ'בלד ס. הארט. תחת ניהולו פרחה האגודה. באותו זמן ביקר בירושלים המיליונר האמריקאי ג'יימס ג'רווי שהתחייב לתרום כסף לבניית בניין קבע לימק"א ישראל.
ב-1926 החלו בבניית הבניין ובאפריל 1933 נחנך הבניין על ידי הגנרל אלנבי. בניין זה נחשב לאחד היפים ביותר שבבנייני ימק"א בעולם. בסמוך למבנה נבנה, כפי המקובל על ידי ארגוני ימק"א ברחבי העולם, אצטדיון ספורט. הבניין היה מרכז תרבותי חשוב בירושלים כבר מתקופת היווסדו.
לא כולם תמכו בבניית מרכז הארגון בירושלים. בכרוז שפורסם בשנות השלושים הזהירו אלמונים: "אזהרה גלויה… וכן הננו פונים בקריאה אל הנער העברי לא לבקר בקלובים זרים, בייחוד בקלוב 'הצעירים הנוצרים' אשר מטרתו לצוד ברשתו את מבחר בנינו…"
הבניין עצמו שימש במהלך השנים גם למטרות ציבוריות. כך, למשל, שימש בשנת 1946 כמקום מושבה של ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל שבאה לבחון את האפשרות לקלוט בארץ ישראל את פליטי השואה.
במלחמת העצמאות, הבניין וסביבתו עברו לשליטת ישראל במבצע קלשון. במהלך מבצע זה נערכו חילופי ירי בין מלון המלך דוד שממול לבניין לבין שכונת ימין משה.
במשך השנים בניין ימק"א שימש את אוכלוסיית ירושלים באירועי תרבות רבים ומגוונים. לקראת סוף שנות התשעים הוחל בתוכנית שימור למבנה ושינוי יעוד קרקע למגרש הכדורגל שלו.
מקור, הרחבה והפניות

*****

מתחם אדוונסטים סמוך למתחם ימק"א

הכנסייה האדוונטיסטית של היום השביעי (או: המשיחית שומרי השבת היא זרם אדוונטיסטי (המאמין בביאתו השנייה של ישו המשיח) בנצרות הפרוטסטנטית, שבו מקדשים את יום השבת, בניגוד למרבית הזרמים שמחשיבים את יום ראשון כיום השבתון המקודש. הכנסייה נוסדה באופן רשמי בשנת 1863 בארצות הברית.
רבים מעיקרי האמונה של הקהילה נשענים על חלק מכתביה של אלן גולד וייט, שהחל משנת 1844 ובמשך 19 שנה ראתה "חזיונות" או "נבואות" במקומות ציבוריים, ובהמשך חייה התנבאה בנושאים שונים הקשורים לתפקודה של הקהילה בעולם.
אין כמורה רשמית בכנסייה זו, אבל יש פסטורים ("רועי קהילה" באנגלית) המנהיגים את הקהילה.
באופן רשמי הכנסייה טוענת שאינה רואה בשלילה את קיומן של כנסיות נוצריות אחרות, אך "מעדיפה את הטקסים והמוסדות" שלה, וחשוב לה שחבריה יהיו אלו "שראו את האור".
יש המגדירים בארצות הברית את הכנסייה ככת, בייחוד עוזבי הכנסייה, אך רבים מהכנסיות בארצות הברית רואים בה כנסייה נוספת עם נוהגים שונים.
בישראל לקהילה יש מיסיון שתפקידו לפנות ליהודים הרוצים להמיר את דתם. בתי הקהילה בישראל נקראים "בתי כנסת", ונמנעים בהם מצורת הצלב – שאינו מקובל בקהילה בישראל כסמל הרשמי שלה. אגף זה פעיל בארגנטינה, צ'ילה, אורוגוואי, הולנד, ארצות הברית (בעיקר בפלורידה) ובישראל.[4][5] אנשי הקהילה מפעילים בישראל 28 מרכזי קהילה, רובן למען עובדים זרים ברומנית, ספרדית, רוסית ואנגלית, וכן מרכז באמהרית ובעברית. ארבעת האחרונים פונים ליהודים עולי אתיופיה, עולי הארצות דוברות האנגלית והרוסית, ויהודים ישראלים. הכנסייה מפיצה ספרות בעברית שנועד לציבור היהודי בישראל דתי כחילוני, וכן חלק מאתר המרשתת שלה מוקדש ומיועד ליהודים (ונקרא הקהילה האדוונטיסטית בני ציון.
מקור ועיקרי האמונה

******

****

 

*****

*****

*****

*****

*****

הפעם מישהו שיצלם אותי

*****

****

תיאטרון החאן הפועל במתחם החאן הירושלמי הוא התיאטרון הרפרטוארי היוצר היחיד בירושלים ונחשב לאחד המובילים בישראל. התיאטרון אימץ את צורת מבנה שער הכניסה לחאן – קשתרחבה, שהפכה סימן ההיכר של המבנה – כחלק מהלוגו שלו.

מתחם תחנת הרכבת

בתוך מתחם התחנה הראשונה. הפעם ריק.

****

פארק המסילה

קצה שכונת בקעה

קטע הפארק בתוך בית צאפפה

קטע המסילה מול מתחם ארנה

פיס ארנה ירושלים – הוא אולם רב תכליתי בעל 11,600 מקומות ישיבה, הממוקם ממזרח לאצטדיון טדי ולקניון מלחה בשכונת מלחה, בשטח של 40 אלף מטר מרובע. האולם כולל חדר כושר, אזור עיתונות ומזנונים. מלבד לפעולות ספורט על ענפיו השונים, מיועד האולם לשמש גם כמרכז תרבות, בידור והיכל התכנסויות לוועידות מהארץ ומהעולם, מרכז למופעי רוק וכנסים בינלאומיים.

הקטע בנחל רפאים מול עין יעל

 

סוף דבר

סיבוב זה נמשך כשעתיים ורבע
העצירות היו מעטות
לצורכי חציית כבישים ברמזורים 
ולמטרות צילום.

*****

היה זה עוד סיבוב חביב ששילב
קצת פעילות ספורט וטיול.
אפילו למדתי דברים חדשים

****

אף פעם לא משעממם לשוטט בירושלים
המראות משתנים מפעם לפעם.

*****

לאחר הטיול השלמתי את הפעילות הספuרטיבית
בשחיה קצרה של  500 מ' בבריכה
פשוט כיף!
אני אוהב את השילוב
רכיבה ושחייה
מעת לעת אשתדל לחבר את שניהם.

השאר תגובה