לטיול  מאומץ ומענג בחבל ארץ זה שלרוב אינו יעד לטיולים, יצאנו ביום השבת (3/3/2018) במזג אוויר אביבי.

 

היינו קבוצה שכללה עשרה אנשים, שמרביתם הגיעו מיישובי הדרום, חלקם מהמרכז ואחד "השקיע" והגיע ממפרץ חיפה. הפעם השתתפו בטיול איל גזית ודוד פידברג (משמר הנגב), אמיר הורוביץ (ניר עקיבא), אבי דן (גבים), ארז צפדיה (עומר), לייזר קוברסקי (שובל), חיים רובינצ'יק (ביצרון), בועז בן חורין (הרצליה), צביקה אסף (אפק) ואני (מבשרת ציון)

 

את הטיול יזם איל גזית ואת המסלול תכנן אמיר הורוביץ ועדכן אותו על פי בקשתי. הוא גם הוביל.

 

******
המסלול 
יציאה מחוות פיליפ (לצד כביש 40)
הכיוון נגד מהלך השעון

 

 

קטעי מסלול זה זהים, חופפים או סמוכים לשני טיולים קודמים באזור שתועדו  והם: 
* בגבעות לכיש דרומה לעבר נחל אדוריים ובאר מאחז (דצמבר 2015)
* גבעות מזרח לכיש, גבעות גד ונחל אדוריים

 

******

האזור ודמותו
השפלה הדרומית

 

השפלה, או שפלת יהודה, היא אזור גאוגרפי המשתרע בין הרי יהודה למישור החוף. מבחינה מורפולוגית השפלה היא אזור מעבר בין הרי יהודה הגבוהים ממזרח לבין מישור החוף הנמוך ממערב מתוך ארבעה גבולות של השפלה, רק הגבול המזרחי ברור ומוגדר והוא הגבול עם הרי יהודה שעובר בתחתית ולאורך כפיפת האנטיקלינה שלהם. כפיפה זו יצרה הפרשי גבהים ברורים בין ההר לגבעות השפלה. לדוגמה, בעוד שהרי חברון מתנשאים לרום של 900 מטר מעל פני הים, הרי אזור בית גוברין מתנשא רק לגובה של כ- 450 מטר מעל פני הים. דוגמה נוספת להפרשי הגבהים ניתן למצוא בירידה מגובה של כ- 800 מטר מעל פני הים באזור בית אל לגובה של כ- 250 מטר מעל פני הים באזור לטרון. שלושת הגבולות האחרים של השפלה אינם ברורים. הגבול המערבי אמור לעבור בנקודת החיבור הנמוכה בין סלעי הקרטון והנארי לבין אדמות הסחף של מישור החוף. אך לאור התרחבות מניפות הסחף, קיימת חדירה של אדמות אלו לאזור הקירטונים. גם הגבול הצפוני אינו ברור וחד וכך גם הגבול הדרומי.

 

מבחינה טופוגרפית ומבחינת הרום מעל פני הים, יחידות הנוף של אזור הדום הר שומרון דומה לאזור השפלה. מבחינה גיאולוגית – זמן היווצרות ומסלע והתהליכים שעיצבו את שתי יחידות הנוף קיימים הבדלים. הגבול בין שתי יחידות הנוף הוא גבול תפוצתם של הסלעים השונים המרכיבים את יחידת הנוף הצפונית (הדום הר שומרון והשפלה).
בעוד שהיחידה הצפונית של הדום הרי השומרון מורכבת מגיר ודולומיט הרי השפלה מורכבת מסלעי קרטון ומכוסה בנארי. מבחינה גיאוגרפית מדובר על אזור מעבר אפק – ראש העין עמק איילון ותוואי נחל איילון.
גם גבולה הדרומי של השפלה אינו ברור וחד משמעי. כיום, מקובל שהגבול הדרומי עובר לאורכו של נחל שקמה. הגבול אינו ברור וחד משמעי כיוון שגם בבקעת באר שבע ניתן למצוא את מאפייני סלעי הקרטון של שפלת יהודה ומנגד באזורי השפלה שמצפון לנחל שקמה ניתן למצוא הרבדות לס.
בנוסף, גם מבחינה טופוגרפית וגם מבחינה נופית אזור להב – גבעות גורל הוא המשך רציף של השפלה. השפלה היא יחידת נוף הנטויה מכיוון מזרח לכיוון מערב. השתפלות זו מתחילה מגובה של כ- 450 מטר מעל פני הים ועד לגובה של כ- 150 מטר מעל פני הים.

 

******

מבחינה הנדסית ניתן לדמות את השפלה למשולש מאורך שבסיסו בדרום וקודקודו בצפון. אורכה של השפלה כ- 50 ק"מ ורוחבה הממוצע נע בין 12 ק"מ ל – 15 ק"מ. קיימות מספר אפשרויות לחלוקתה של השפלה. מבחינה אורכית נהוג לחלק את השפלה לשתי רצועות אורך: הראשונה, השפלה הגבוהה (המזרחית) שהיא רצועה הבנויה מגבעות מעוגלות שביניהן מתפתלים נחלים. גובהה של רצועה זו כ- 450 מטר מעל פני הים. הרצועה מורכבת מסלעים קירטוניים, בדרך כלל עם כיסוי נארי. הצמחייה האופיינית באזור זה היא שיחם ובתה ים תיכונית. השניה, השפלה הנמוכה (המערבית) שהרום שלה מגיע ל- 250 מטר מעל פני הים. נופה מתון יותר והתעבורה ביחידה זו נוחה. חלקים נרחבים מהיחידה מכוסים באדמות סחף המאפשרות עיבוד חקלאי. הצומח האופייני באזור זה הוא שיחייה, בתה וצומח עשבוני. בקו הגבול בין שתי רצועות אלו ניתן למצוא את התלים הגדולים כגון: צרעה, בית שמש, עזקה, גודד מראשה ועוד. מבחינה רוחבית ניתן לחלק את השפלה לשלוש יחידות נוף רוחביות: השפלה הצפונית המשתרעת בין נחל שילה לנחל שורק והיא צרה והיא ממוקמת מול ההתרוממות של בית אל. השפלה המרכזית המשתרעת בין נחל שורק לנחל האלה. השפלה הדרומית המשתרעת בין נחל האלה לבין מורדות הדרומיים של גבעות גורל המשקים לבקעת באר שבע. 

קו המגע בין סלעי הגיר והדולומיט הקשים של הרי יהודה לבין סלעי הקרטון הרכים יוצר קו חולשה אופייני שתהליכי הסחיפה בו מואצים ומוגברים. קו מגע זה בין סלעים קשים ורכים מאפשר את יצירת עמקי התלם הנמשכים מכיוון צפון לדרום ובניהם אוכפים נמוכים והם עמק איילון, עמק נחל שורק, עמק האלה, עמק גוברין ועמק יבל.

*****

האקלים הוא המרכיב הראשוני המשפיע על כלל הסביבה. תנאי האקלים וכמויות המשקעים קשורים באופן ישיר למשטר המים, לסוג המסלע ולתפוצת קרקעות, וקובעים את אופי תהליכי הבליה ועיצוב הנוף ואת עוצמתם. אלה משפיעים על עיצוב התבליט ועל אופי החי והצומח ועל תפוצתו. מרחב הטיול נמצא באזור המעבר בין אזור האקלים הים-תיכוני לאזור האקלים המדברי שנקרא גם אקלים ערבתי. הגבול בין שני אזורי אקלים אלו מוגדר על סמך ממוצע משקעים רב שנתי של 400 מ"מ. סיווג זה מבוסס על שיטת המיון המתבססת בעיקר על צומח טבעי. האקלים הערבתי מאפיין את אזור המעבר בין האקלים הים תיכוני לאקלים המדברי, וחופף חלקית למה שמכונה "ספר המדבר". אזור זה נכלל באזור ה"צחיח למחצה". האקלים הים תיכוני ו/או הערבתי באזור זה מתאפיין בשתי עונות עיקריות – קיץ ארוך ויבש, וחורף קצר יחסית, עם משקעים בכמות בינונית (באקלים הים תיכוני) עד נמוכה (באקלים הערבתי). משרע המשקעים בתוך האזור ניכר, כאשר המשקעים פוחתים מצפון לדרום ופוחתים גם ככל שמתרחקים מהים. הפחתת המשקעים מצפון לדרום חזקה במיוחד מדרום לקו קריית גת ( 5 מ"מ משקעים לק"מ הדרמה). צפונית לקו זה ההפחתה מתונה יותר ( 1.9 מ"מ לק"מ הדרמה). ההפחתה עקב ההתרחקות מהים היא של 3.1 מ"מ לק"מ. עם זאת, באזורים מסוימים ייתכן שיש הגברה במשקעים עם ההתרחקות מהים. שאר הנתונים האקלימיים (לחות, רוח ועוד) מושפעים בעיקר מהמרחק מהים ופחות מההצפנה וההדרמה.

מרחב הטיול
חלק מאגן הניקוז
של נחל שקמה

נחל שקמה הוא אחד מהנחלים הגדולים, המפותלים והעתיקים היורדים משדרת ההר אל השפלה והלאה למישור החוף הדרומי. שטח אגן היקוות הנחל מעורך בכ- 750 קמ"ר. יובליו העליונים מתחילים בשלוחת דהרייה בדרום הר חברון ויורדים אל השפלה באזור גבעות להב-דביר. כיוון הזרימה הוא מדרום לצפון. במעלה הדרך מכיוון מזרח מצטרפים  לנחל שקמה נחל מגדלית ונחל פורה. באזור עיינות חסי ליד תל חסי נחל שקמה מתלכד עם נחל אדוריים שאגן הניקוז שלו גדול יותר מנקז את המורדות המערביים של הר חברון.
מרבית הנחלים המצטרפים לערוץ הראשי של נחל שקמה המאוחד עם נחל אדוריים שכיוונו מזרח-מערב בנוסף לאלה שהוזכרו, מגיעים כיוון דרום וכוללים את  נחל סד, נחל חצב, נחל זדים ונחל חנון. מצפון מנקזים אליו נחל ברור ונחל עובד. בדרכו מערבה נחל שקמה פורץ את רכסי הכורכר ואת החולות ממשיך עד לים, אליו הוא נשפך באזור זיקים.
מקורות המים העיקריים של נחל שקמה הם מי שיטפונות ומספר נביעות באפיק נחל שקמה, נחל אדוריים, נחל פורה ונחל סד. יש הגורסים שהעובדה שיפוע הנחל מתון ובמהלכו נוצרו פיתולים רחבים, מעידים על על היותו נחל קדום. הנחל זרם לכל אורך הזמן לבד ממספר מקומות בהם הייתה הפרעה או סתימה בגלל הצטברות סחף, גלישות עפר, התמוטטויות של מצוקים קטנים אל אפיקו, הצטברות דיונות והחולות הנודדים בתקופות יצירת רכסי הכורכר השונים, ולמעשה חוסמים את הזרימה בנחל כמו ברוב נחלי הארץ.
נחל שקמה נתון לפעילות מרובה של נגר עילי ושיטפונות. שטחי הניקוז הגדולים, עוצמת המשקעים, אדמת הלס האטימה ומיעוט צמחייה הם הגורמים העיקריים לסחיפה ולהיווצרותם של בתרונות. השיטפונות יוצרים בקטעים של הנחל גדות תלולות, עם מצוקים נמוכים. הזרימה החזקה וקרקע הלס האטומה מונעים גם את חלחול המים אל מאגרים תת קרקעיים, אבל מסייעים לאגירת מים בבורות וסכרים.

 

בעבר מרחב הטיול
מול קו שביתת הנשק (הקו הירוק)
שנקבע מול ממלכת ירדן
עם תום מלחמת העצמאות

בשני העשורים הראשונים
אזור ספר מול הקו הירוק

ממזרח לאזור הטיול
נמצא מכשול ההפרדה

*****

שטח אימונים פעיל

מבחינה חוקית שטח אימונים הוא שטח צבאי סגור על פי תקנות ההגנה שעת חירום 1945 שהן חלק מהחקיקה הראשית של המדינה (בניגוד לתקנות חוק מסוים שמתקין השר הממונה על אכיפתו ומאושרות על ידי הכנסת). לכן, מבחינה חוקית, הכניסה והיציאה של אזרחים לתחומו אסורה. אולם, בפועל איסור זה אינו נאכף הן על ידי האזרחים והן על ידי הצבא שאינו מונע כניסת אליהם בעיקר בסופי שבוע ובתקופות חגים בעת שלא מתקיימים בהם אימונים.
בהיבט התכנוני שטח אימונים אינו מוגדר ייעוד קרקע בתוכניות המתאר (הארצית, המחוזית והמקומית). הוא מוגדר לרוב שטח חקלאי, שמורת טבע, שטח לתכנון בעתיד וכיו"ב.  אולם, בתכנית המתאר הארצית הכוללת (תמ"א 35) בסעיף 15 של הוראות התכנית נקבע שכל מה שמוגדר שטח אימונים לפי ההגדרה לעיל וכל מתקן ביטחוני המוגדר על פי פרק ו' של חוק התכנון והבניה מבטל ועדיף על כל שימוש אזרחי אחר שנקבע בתוכנית.
להרחבה ראו עמירם אורן ורפי רגב (2008) ארץ בחאקי – קרקע וביטחון בישראל ירושלים: הוצאת כרמל 

כאן המקום להדגיש
שמאחר ומדובר בתחום שטח אימונים
שבו מתקיים ירי באש
אי אפשר, אסור בתכלית האיסור ומסוכן
להיכנס אליו באמצע השבוע.

 

המסלול, קטעיו, המקומות והאתרים 

חרבת מאחז

 

קרב חרבת מחאז נערך בין  30 בספטמבר 1948 – ו-6 באוקטובר 1948 מספר ימים לפני "מבצע יואב" שנועד להסיר סופית את המצור של הצבא המצרי על הנגב. בקרבות עשרת הימים נכשל צה"ל בניסיונותיו לפרוץ לנגב שנשאר מנותק. המצרים סירבו לאפשר העביר שיירות לנגב הנצור וציפו להתמוטטות הכוח היהודי בנגב.
בזמן ההפוגה השנייה לאחר קרבות עשרת הימים חטיבת הנגב הייתה בכוחות מדולדלים ותשושים שפעלו להגנת היישובים הקיימים אך לא היה בכוחם לצאת לפעולות התקפיות. באותה עת הוחל בתכנון "מבצע יואב" בו ישתתפו ארבע חטיבות לצורך פריצת המצור לנגב. להיערכות למבצע זה נדרש מבצע לוגיסטי רחב היקף.
היה זה "מבצע אבק" ובו השתתפו מטוסי תובלה של חיל האוויר שאך זה הוקם. מדרום – מזרח לקיבוץ רוחמה הוכשר שדה תעופה לנחיתת המטוסים. במבצע הוטסו צפונה חיילי חטיבת הנגב של הפלמ"ח (חט' 12) התשושים לשם התארגנות מחדש ולנגב הוטסו טונות של אספקה-תחמושת, מזון, דלק ועוד. במקום חטיבת הנגב הגיעו לאזור לוחמי חטיבת יפתח (חט' 11) שסיימו את התארגנותם במחנה במרכז הארץ לאחר הקרבות שניהלו במסגרת "מבצע דני" בחודש יולי. משימתם הראשונה הייתה להגן על שדה התעופה. המצרים ראו בפעולות אלה הפרת תנאי ההפוגה והתכוונו לשבש את המבצע. בתחילת ספטמבר התברר כי המצרים מתכוונים להוציא מכלל פעולה את שדה התעופה ליד רוחמה על ידי תפישת משלטים בקרבתו. לוחמי חטיבת יפתח תפסו שורת תילים שבהם החלו המצרים להתחפר: תל קוניטרה (תל קשת) תל חסי ממערב לו ושניהם מצפון לשדה התעופה, תל נגילה ממזרח ותל מוליחה (מילחה) מדרום מזרח.

 

המצרים הגיבו בריכוז כוחות חי"ר, שריון, ארטילריה וגם כוחות לא סדירים מאזור פלוג'ה. במשך שבוע התחוללו קרבות בהם עברו המשלטים מיד ליד.
לאחר הקרבות המצרים נסוגו וחטיבת יפתח קיימה חגורת אבטחה על המסלול וכך התאפשר המשך הפעלת שדה התעופה ליד רוחמה ואת המשך ההכנות למבצע יואב. בקרבות חרבת מחאז נהרגו 13 ונפצעו 30 מלוחמי חטיבת יפתח.
להרחבה על הקרבות ראו ספר הפלמ"ח כרך ב' עמ' 594 – 613 וגם אורי אלגום (1984), "קרבות חירבת מחאז" מערכות, 294 – 295, יולי 1984, עמ' 99 – 106

 

סיפור  קרב של חטיבת יפתח בחרבת מחאז שימש רקע לרומן "ימי צקלג" פרי עטו של הסופר ס. יזהר. הרומן שנחשב לאחת מיצירות המופת של הספרות הישראלית יצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1958 וזיכה את יזהר בפרס ישראל. הרומן מתאר שבוע של קרבות בנגב במהלך מלחמת העצמאות סביב משלט הקרוי בספר נקודת גובה 244. ברוח זרם התודעה מתמקד הסיפור בעולמם הנפשי של הדמויות, צעירי הפלמ"ח, הן בזמן הקרבות והן בזמן ההפוגות שביניהם. אף שיזהר בכוונה אינו מציין את השם 'חרבת מחאז' בשום שלב בספר, הוא הקפיד לשחזר במדויק את מהלכי הקרבות, תאריכיהם, בעלי החיים, הצמחייה ואף מיקום הכוכבים בשמים אף ששינה את שמות הדמויות וקיצר את זמן הקרב משמונה ימים לשבעה.

 

גבעות גומר  – שמורה מוצעת באזור זה הוא אחד המרחבים הפתוחים הגדולים ביותר ששרדו במרכז הארץ, ומהווה חלק מרכזי במרחב הביוספרי של דרום השפלה. בין היתר כולל המרחב שפע אתרי עתיקות מתקופות שונות, וביניהם חורבת גומר, חורבת מורן, חורבת כישור, חורבת נקיק ועוד. בחלק מאתרים אלו יש מערכות מסתור מתקופת מרד בר-כוכבא (השנים 135-132 לספירה).
בתחום השמורה יש השתנות אקלימית מהותית מצפון לדרום, ולכן השמורה מהווה אזור מעבר בין מיני חי וצומח ים-תיכוניים למיני חי וצומח ערבתיים ומדבריים. כתוצאה מכך, עשירה השמורה במיוחד במגוון המינים שבה.
בחלקה הצפוני של השמורה ניתן לראות חורש ספר, הכולל עצים ושיחים גדולים של חרוב מצוי, אשחר א"י, ליבנה רפואי ועוד. ככל שמדרימים, מתחלף החורש הטבעי שבשמורה בנופי בתה עשבונית.

 

חרבת נקיק – חורבה גדולה בשפלה הדרומית , ברום של כ – 410 מ' , שהיתה כפר בת של דורא בהר חברון . הכפר הוקם במאה ה – 19 על שרידי יישוב קדום מימי הבית השני ומן התקופות הרומית והביזנטית . במקום נמצאו שרידי מיבנים ומערות קבורה (רובם מהתקופה הביזנטית), וכן מערכת מסועפת של מחילות שמשולבים בה בורות פעמון וחדרים תת-קרקעיים (כנראה מערכת מסתור מימי מרד בר כוכבא). מצפון לחורבה יש בית קברות של היישוב הקדום, ובו מערות כוכים.  כפריי הר חברון שדדו כאן את הקברים . הכפר נכבש וניטש במבצע יואב במלחמת העצמאות , ותושביו נמלטו לכפר דורא.

אום שקף

אתר שתוכנן להגיע אליו
אולם בפועל לא הגענו
אבל שווה אזכור והתייחסות

 

חירבת אום א-שקף היא חורבה של עיר תת-קרקעית קדומה מהתקופה הביזנטית בשיפוליו המערביים של דרום הר חברון,‬ בגובה 425 מטר מעל פני הים. שוכנת כ-3 ק"מ מדרום ליישוב שקף בחבל לכיש. לא ברור מדוע ומתי ננטש המקום. גיל ההריסות מעיד על נטישה של מבנים עתיקים כנראה בני 2000 שנה. במקום נשתמרו שרידי מבנים גדולים, בנויים מאבן מסותתת, חלקם מעל הקרקע, אך רובם נמצאים מתחתיה, והם יוצרים עיר גדולה. ‬במקום מערות מסתור רבות וגם הרבה בורות מים. חלק מהמערות טבעיות, אחרות הושלמו על ידי תושבי האזור בתקופות שונות. חלק מהמערות שימשו כמערות מילוט עוד בתקופה הרומית. אלו נחצבו בכוונה לעכב את הרומאים על ציודם המסורבל ולכן לחלקן פיתולים של 90 מעלות וכן יציאות סודיות. חלק מן המערות שימשו לאחסון מוצרי מזון בקירור טבעי. חלק נוסף של המערות שימש למגורים ובהן ניתן לראות חלוקה לחדרים גדולים, משקופים חצובים באבן עם פיתוחים, ובחלק מהמבנים נשאר הגג שלם. השרידים העליונים הגלויים לעין הם כנראה מתקופה מאוחרת יותר. כנראה מכפר מוסלמי בן כ-200 שנה, כפר זה הוקם על ידי חקלאים שנהגו לרדת מהרי חברון לטפל בשדות. במשך השנים נשארו חקלאים אלה במקום והקימו את היישוב.

התמונות להלן
מטיול אחר במקום
משנת 2014

 

נחל אדוריים הוא נחל אכזב שאורכו כ-30 ק"מ. יובליו העליונים יורדים בחלקו הדרומי של הר חברון באזור שמדרום לכפר דורא וכולל גם את הגבעות עליהן שוכנים הכפרים השכנים אל-קוסור, אל-מראג'ם, א-טבקה ואל-מאג'ור‏. הנחל ממשיך לאורכו של כביש 3265 וסמוך לכפר בית עווא שבהדום הר חברון מול שקף הוא חותך את כביש 354, חוצה את הקו הירוק ואת כביש 358. בהמשך מתעקל הנחל בתוך יער אמציה, סמוך למושב אמציה. באזור זה מתחברים אליו מכוון דרום נחל דומה ובהמשך נחל כלך. לאחר מספר ק"מ עובר הנחל מתחת לכביש 6 (מצפון למחלף מאחז), סוללת הרכבת לבאר שבע, וכביש 40 (בין מושב אחוזם לשמורת פורה) ושם הוא מצטרף לנחל שקמה שמימיו נאספים למאגר שקמה הנמצא בחולות ממערב לקיבוץ זיקים. בתקופת הגשמים יוצר הנחל, בזכות שטח הניקוז הגדול שלו, זרימה חזקה בערוצו. לאורך הנחל מספר אתרים היסטוריים ובתקופת החורף מתאפיין המקום בפריחה מרהיבה (במיוחד של כלניות) המושכת מטיילים רבים.

 

סכר אדוריים – הסכר נבנה ב-1963 על ידי הקרן הקיימת לישראל בתחילת שמורת יער אמציה, ונועד לאגור את מי השטפונות.

תל אַגְרָה – נמצא בשמורת יער אמציה. הנחל מקיף את התל בעיקוף צפוני גדול. על התל מערות מסתור ושרידי ישוב. למרגלות התל נמצאה פירצה בערוץ הנחל ובחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום חושבים החוקרים שערוץ הנחל הוסט כדי למנוע הצפת שטחים חקלאיים.

 

סוף דבר

מסע זה נמשך כחמש שעות
מתוכן שלוש וחצי שעות רכיבה
ושעה וחצי עצירות והפסקה.

*****

היה תענוג לדווש במרחב
הפתוח מאופק אל אופק
באזור גבעות השפלה
שגובהן נע בין 200 ל-400 מ',
מרבית הגובה המצטבר כ-400 מ' ויותר
היה ב-20 ק"מ הראשונים

*****

אין ספק,
מראה הגבעות המעוגלות
וערוצי נחלים ביניהם
מאוד יפה ובמיוחד בחורף.
הכל ירוק!

*****

שמחנו שנוצרה הזדמנות מתאימה לדווש
באזור נכלל בתחום שטח אימונים פעיל. 

*****. 

תודה

 

לאיל גזית על היוזמה, 
לאמיר הורביץ על התכנון והובלה
לכולם על תרומתם ליצירת אווירה נעימה
לחברים שסייעו לי במעבר ברגל
בקטעים המסוימים וקצרים