בשכונת בקעה והמושבה היוונית שבירושלים9 באוקטובר 2017

קובץ GPX להורדה מרחק: 9.5 ק"מ ק"מ טיפוס-מצטבר: 90 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

טיול זה ביום שישי (6/10/2017) היה במסגרת שיטוט נוסטלגיה שרוני רווה (הבת שלי) ואני קיימנו במקומות הזכורים לטוב מהעבר.

 

******

המסלול 
התחלה וסיום:
גן השושנים רחוב דובנוב
שולי שכונת טלביה,
הפסקה קלה
במתחם התחנה הראשונה
רחובות שכונת בקעה,
פארק המסילה,

רחוב עמק רפאים
שולי המושבה הגרמנית,
לב המושבה היוונית

 

*****
שכונות בקעה והמושבה היוונית
חלק משכונות רווחה ערביות
שנבנו בדרום ירושלים
בתקופת השלטון הבריטי

*****

******
שכונת בקעה
נקראת גם גאולים

מקור שם השכונה מהשפה ערבית ומשמעותו בקעה או מישור. בשנותיה הראשונות של המדינה שמה הוסב לשכונת גאולים, אולם שם זה לא "נתפס" ולא "נקלט" והיא מוכרת לכולם בשמה הערבי.

תחום השכונה:

מדרום, רחוב רבקה,
ממערב רחוב פייר קניג,
מצפון מערב רחוב המסילה
וממזרח דרך חברון

מיקום בקעה

שמות הרחובות, ברובם על פי שמות שבטי ישראל כמו ראובן, דן, נפתלי ועוד; אישים מתקופת השופטים: ברק, אהוד, בעז וגם אישים מסוף תקופת בית ראשון עד אמצע הבית השני: גדליה, אסתר המלכה, שמעיה, אבטליון, מתתיהו.

 

הבתים הראשונים באזור נבנו בסוף המאה ה-19 בקרבה לתחנת הרכבת שזה נבנתה ויועדו בעיקר עבור עובדי הרכבת. בתים פשוטים אלה נהרסו כשני עשורים לאחר מכן. בשנות ה-20 של המאה הקודמת שכונת בקעה נבנתה כאחת מהשכונות הערביות מחוץ לחומות העיר העתיקה. תושביה היו מוסלמים ונוצרים) ארמנים ויוונים אורתודוקסים). דיירי השכונה היו בעיקר משפחות אמידות, חלקן הגיעו מבית לחם וסביבתה. הבתים שנבנו היו בתי מידות בני שתי קומות, ששילבו סגנונות בנייה מזרחיים ומערביים.

השכונה ותיחומה בשנות 1926

במהלך מלחמת העצמאות השכונה נכבשה על ידי כוחות ההגנה ותושביה נטשו אותה. בסיום המלחמה במרבית בתיה הריקים התיישבו פליטים מהרובע היהודי וכן עולים חדשים. בחלק אחר מהמבנים התמקמו כוחות צה"ל שנפרסו בדרום העיר. בשנות ה-50 נבנו בשכונה שיכוני בטון גדולים ומכוערים בשטחים חקלאיים והם אוכלסו על ידי עולים חדשים ממזרח אירופה ומארצות האסלאם. כמו כן נבנו מבני ציבור ובתי ספר. כך השכונה אופיינה במראה אשר שילב בתים ערביים לצד שיכונים.

המסלול בשכונת בקעה

 

בשנות ה-80 החלו בבניית פרויקטים אדריכליים חדשים למעמד הביניים אשר רבים מבנייניהם הקיפו חצרות פנימיות. בשנות ה-90 החלה עיריית ירושלים את "פרויקט שיקום שכונות" במסגרתו שופצו והורחבו רבים משיכוני הבלוקים משנות ה-50. במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 מחירי הדירות בשכונה עלו ואת רבים מתושבי השכונה הוותיקים החלו להחליף מהגרים אמידים מארצות הברית ומצרפת.

דרך בית לחם

דרך בית לחם

גם זה בדרך בית לחם

*****

סמטת ברק

סמטה ללא שם בין דרך בית לחם ורחוב מרדכי היהודי

*****

****

*****

****

ישן ועליו חדש

ההבדלים?

שילוב ?

****

*****

*****

****

אחד ממבני השיכון בבקעה

יש מקום להתרווח בו בדרך בית לחם

דרך בית לחם פינת מרים החשמונאית

*****

המושבה היוונית

מושבה היוונית נמצאת בסמיכות למושבה הגרמנית. רחובה הראשי הוא רחוב יהושע בן נון המקביל לרחוב עמק רפאים שנקרא בתקופת המנדט רחוב אפתימיוס . .

מיקום ותיחום המושבה היוונית

 

השכונה נוסדה בשנת 1900 על ידי בני העדה היוונית-אורתודוקסית שחיפשו מענה לצפיפות המגורים שלהם ברובע הנוצרי בעיר העתיקה, שם חיו סביב מתחם הפטריארכיה היוונית. השכונה תוכננה בדגם של רשת רחובות מקבילים וניצבים זה לה.

המושבה היוונית בשנת 1926

המושבה היוונית התפתחה במיוחד בשנות ה-20 וה-30, כאשר לארץ הגיעו מהגרים יוונים אורתודוקסים רבים שגורשו מטורקיה. בשכונה גרו גם משפחות ערביות וארמניות וכן משפחות של פקידים וקציני צבא בריטיים. במלחמת העצמאות נותרו במושבה מעט משפחות יווניות. רוב תושביה עזבו אותה ומצאו מקלט במנזרי העיר העתיקה. הם לא יכלו לשוב אליה לאחר המלחמה ורבים מהם היגרו אל מעבר לים ולא חזרו. המושבה הפכה לשכונה ישראלית, ואוכלסה במהירות בעולים חדשים אשר לא שמרו על הסדר והטיפוח שהשכונה הייתה בנויה בהם. תוספות מאולתרות קלקלו את צורתם של הבתים. בחלק מהם כנראה שגם נעשו ביזה והרס. חלקים גדולים של השכונה הפכו למשכנות עוני.

המסלול במושבה היוונית

המרכז היווני

****

לאחר מלחמת ששת הימים חודשה הפעילות החברתית והתרבותית של הקהילה היוונית במועדון היווני שברחוב יהושע בן נון 8 שבמרכז השכונה. המועדון שופץ בתחילת שנות ה-80 בידי התושבים שנשארו במקום, ובידי אלה שחזרו מהעיר העתיקה. כיום נמצא המועדון תחת חסות ממשלת יוון ומתקיימות בו פעילויות הקשורות בתרבות יוון, כמו לימוד השפה היוונית וריקודים יווניים.

החזית הצפונית של המרכז היווני

השער הצפוני

בעשורים האחרונים עלתה קרנה של השכונה וניתנה תשומת לב לערכם המיוחד של הבתים. בעקבות כך הפכה המושבה היוונית לשכונה יוקרתית ומבוקשת. בחלקה הפונה לרחוב עמק רפאים נפתחו חנויות, מסעדות ובתי קפה ובהם קפה הלל בו התרחש פיגוע התאבדות בשנת 2003.

******

סוף דבר
מסלול קצר

לסיבוב של שעתיים
עם עצירות רבות 
ובו מראות
מתאים לטיול ברגל
מומלץ בחום

 

 

*****

השאר תגובה