ערב קיץ בלב ירושלים: בגנים, בשכונות ובחוצות העיר14 ביולי 2017
ביום חמישי (13/7/2017) עוד טרם חשיכה, החל הסיבוב הראשון בסדרת טיולי קיץ בירושלים של שנה זו, חלקו היה בשעות האור האחרונות וחלקו לאחר שקיעת החמה.
מספר דקות לאחר השעה 18:00 יצאנו לדרך קבוצה בת תשעה חברים שהתקבצו ממקומות שונים, חלקם הגיעו מהצפון והם: גיל מועלם ובנו עדי (גבעת יואב), צביקה אסף (אפק), תמיר בלאס (יזרעאל), אלי פרומברג (תל אביב), רון בן יעקב (רעות), דוד מאיר (נגבה), רוני ברוכין (ירושלים) ואני (מבשרת ציון).
כמו ברוב הטיולים בעיר, התחלנו בקרבה לכניסה המערבית.
******
מסלול הטיול בלב ירושלים,
סיבוב מעגלי עם כיוון השעון
לפני היציאה
*******
קטעי, המסלול המקומות המראות
******
חלק ראשון, בשעות האור
יציאה משכונת משכנות האומה (לשעבר מתחם משרד החוץ)
גן הורדים בקריית הלאום
מול כנסת ישראל
אזור המוזאונים (ישראל, ארצות המקרא, מדע)
מול קמפוס גבעת רם וביה"ס תכון ליד"ה
חצייה בגשר מעל כביש בגין
סיבוב בשכונת בית הכרם
דרך שכונת קרית משה ומול ישיבת מרכז הרב
שדרות הרצל ועליה לגשר המייתרים
בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.שנבנתה בשנות העשרים של המאה הקודמת. שכונת בית הכרם הינה שכונת הגנים השלישית מתוך שש שתוכננו והוקמו בירושלים – תלפיות, רחביה, בית הכרם, בית וגן, קריית משה ומקור חיים. היא תוכננה על-ידי האדריכל ריכרד קאופמן ונבנתה על שטח אדמה סלעי שנרכש מידי הכנסייה היוונית אורתודוכסית בשנת 1920, על ידי חבריי "אגודת בוני בית" – שבסיסה הוא איחוד בין אגודת המורים ואגודת הפקידים בני העלייה השנייה, שמנו 148 חברים רשומים. מתווכת ברכישה היתה חברת "הכשרת היישוב". בגלל התוואי הסלעי של השטח הקימו אנשי "גדוד העבודה" את אחת ממחצבות האבנים שלהם לצרכי בנייה בסמוך לשכונה.
בצפון גובלת השכונה בשכונת קריית משה, במערב בשכונת יפה נוף ויער ירושלים ובשדרות הרצל, בדרום ברמת בית הכרם ובמזרח בדרך בגין וגבעת רם. השכונה קרויה על שם בית הכרם המקראית, אשר ייתכן כי שכנה באזור עין כרם של ימינו. יישוב מקראי זה מוזכר בספר נחמיה (ג‘, י"ד): "ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר הפלך בית הכרם, הוא יבננו ויעמיד דלתותיו ומנעוליו ובריחיו".
עד היום שומרת בית הכרם על מעמדה כאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בירושלים. על אף ההתפתחות האורבנית של ירושלים ומיקומה המרכזי, היא נותרה שכונה שקטה, בעלת בניינים נמוכים. בשל הביקוש הרב למגורים בשכונה, הוקמו סביבה שכונות לוויין יוקרתיות כיפה נוף ורמת בית הכרם, המהוות יחדיו את שכונת בית הכרם רבתי. בשכונות אלה מתגוררים כ-25,000 איש, רובם חילונים. אוכלוסיית השכונה ברמה סוציו-כלכלית גבוהה.
****
חלק שני, מהכניסה לעיר והלאה לחלק החרדי
בשכונת מאה שערים מכיכר השבת עד רחוב שבטי ישראל
מאה שערים הייתה השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות העיר העתיקה, והייתה אז הגדולה והמרוחקת ביותר. הוקמה בידי אנשי היישוב הישן היוצאים מהעיר העתיקה. קדמו לה משכנות שאננים, מחנה ישראל,נחלת שבעה ובית דוד.
השכונה נוסדה על ידי "חברת בוני ירושלים". קבוצת המייסדים כללה את בן-ציון ליאון, יוסף ריבלין ויואל משה סלומון שהיה ממקימי שכונות נחלת שבעה ובית דוד. בראש הקבוצה עמדו הרב שלמה זלמן בהר"ן והרבשמואל הומינר, שבנה בה את הבית הראשון והיה הראשון שהעז לעבור לגור שם גם בלילה. הייתה זו "שכונת אגודה", אחת ממספר שכונות שנבנו אז על ידי התאגדות תושבים שביקשו להקים בתי מגורים בתנאים חברתיים וכלכליים נוחים. מאה חברי האגודה היו רחוקים מלהיות בעלי אמצעים – ברובם התפרנסו מכספי החלוקה, ולכן, ככל הנראה, רכשו לעצמם מגרש מרוחק יחסית מדרך המלך של אותה תקופה – רחוב יפו, שבסביבתו הקרובה היו מחירי הקרקעות גבוהים יותר. הקרקע נרכשה בשלושה שלבים מערביי הכפר ליפתא, סה"כ כ-32 דונם.
מייסדי השכונה בחרו לה שם מפסוק מפרשת תולדות, שהייתה פרשת השבוע בזמן ייסוד החבורה: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'" (בראשית, כו, יב), וכן משום שמייסדיה מנו מאה חברים. השם נבחר גם כיוון ש"מאה שערים" שווה בגימטריה ל-666. מספר זה מסמל, על פי הגר"א, שמקימי השכונה היו צאצאי תלמידיו, את משיח בן יוסף וקיבוץ גלויות.
מתכנן השכונה היה האדריכל והארכאולוג הגרמני תושב ירושלים קונרד שיק. באייר ה'תרל"ד (מאי 1874) הונחה אבן הפינה לשכונה ובראש חודש כסלו ה'תרל"ה (דצמבר 1874) הושלמה בנייתם של עשרת הבתים הראשונים בשכונה. בה'תרמ"א חגגו את חנוכת השכונה כולה, ובמהלכה הוגרלו בתי השכונה בין חברי הקבוצה.
בתי השכונה נבנו במקור כחומה רציפה, מטעמי ביטחון, וקירותיהם החיצוניים מקיפים חצר פנימית גדולה. כמו בעיר העתיקה באותם ימים, השערים נסגרו עם רדת הלילה ונפתחו שוב עם בוקר. בחצר מוקמו בורות המים המרכזיים של השכונה. עם גידול אוכלוסיית השכונה נבנו בתים נוספים בתוך אותה חצר, כך שאיבדה במידה רבה את אופייה המקורי.
בשנת ה'תר"ן (1890) כללה השכונה 200 בתים וכ-800 תושבים, ושלוש שנים לאחר מכן עלה מניין הבתים ל-300 ומספר התושבים לכ-1,500, כתוצאה משיעור הילודה הגבוה וגלי העלייה ממזרח אירופה. הגידול המהיר באוכלוסייה פגע בסטנדרטים התברואתיים והיא הפכה למקום מגורים צפוף ומוזנח. לכך תרמה גם העובדה שלאחר מלחמת העצמאות וחלוקת ירושלים הייתה השכונה לשכונת ספר הסמוכה לגבול הירדני.
ניהול השכונה הופקד בידי ועד אשר מנה 7 חברים ואכף את התקנון הנוקשה של השכונה. בצד הקפדתו היתרה על ניקיון השכונה וקביעת תקנות באשר לניקוז מים באמצעות מרזבים אל בורות המים, דאג הוועד גם לשמר את אופייה האדוק בתקנות מסוג "אסור להשכיר דירה למי שאינו מוחזק לישראל כשר". כדי למנוע חשש שברבות הימים ישתנה אופי האוכלוסייה, נקבע מראש כי התקנות הן לדורות ואין לשנותן.
כרבני השכונה כיהנו, בין השאר, הרב שאול חיים הלוי הורוויץ שייסד את ישיבת מאה שערים יחד עם הרב זרח ברוורמן וכיהן כרב השכונה וראש הישיבה בשנים (ה'תרמ"ה-ה'תרס"ה), וכן בן אחותו הרב יוסף גרשון הורוויץשכיהן בתפקידים אלו כ-46 שנים (ה'תרס"ה-ה'תשי"א).
כחלק מגידולה של השכונה נבנו סביבה "שכונות לוויין", ובהן בתי ורשה, בתי אונגרין, בתי נייטין, בית ישראל. סביב השכונה נבנו שכונות, קריות ושיכונים חרדיים נוספים. הכיכר המרכזית באזור היא כיכר השבת, המחברת את מאה שערים עם שכונת גאולה הסמוכה. השכונה סובלת מהזנחה, צפיפות ולכלוך, המעיבים על איכות החיים בה. לאחרונה מסתמנת מגמה של שיפוץ והרחבה של בתים בשכונה תחת פיקוח עיריית ירושלים והמועצה לשימור אתרים.
בשנים האחרונות מתרבות החנויות בשכונה ורחוב מאה שערים הפך לשדרת מסחר. ישנם המנסים להיאבק בתופעה ולמנוע מכירת דירות לבתי עסק.
חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית. החסידות מתאפיינת בשמרנות וברצון לשמר את הווי החיים של היישוב הישן בירושלים, בהתנגדות חריפה לציונות, באורח חיים דתי קפדני, בסגנון לבוש מיוחד ובדגש על תפילה בקצב מתון ובהתלהבות. החסידות מונה כאלף משפחות ומרכזה בפאתי שכונת מאה שערים. בנוסף לקהילה המרכזית בירושלים, לחסידות קהילה קטנה יותר בבית שמש. אדמו"רה הנוכחי הוא הרב דוד קאהן.
******
חלק שלישי, משכונת מסוררה למרכז העיר
לאורך רחוב הלני בשכונת מוסררה,
לאורך רחוב שבטי ישראל עד כיכר צה"ל
מתחם עיריית ירושלים וכיכר ספרא
מגרש הרוסים
כיכר ציון ורחוב יפו
רחוב שלומציון המלכה
*****
חלק רביעי, ממרכז העיר למתחם התחנה הראשונה וחזרה לגן סאקר
שכונת נחלת שבעה
גן העצמאות
מול מלונות היוקרה (ואלדוף אסטוריה וקינג דויד)
מתחם ימק"א
דרך שכונת טלביה למתחם התחנה הראשונה
קטע בפארק המסילה, המושבה הגרמנית
רחוב עמק רפאים
המנזר היווני במושבה היוונית
קרית שמואל
עמק המצלבה וגן סאקר
*****
סוף דבר
טיול מענג זה נמשך ארבע שעות ושלוש רבעי שעה
העצירות וההפסקות נמשכו למעלה משעה וחצי
נהינו מכל רגע גם ברכיבה וגם בעצירה
****
ירושלים עיר מיוחדת במינה
אין עוד מקום כזה בתבל
נמשיך ונדווש בעיר ככל שיהיה ניתן