בין שובל, בית קמה, שדה צבי וקלחים9 באפריל 2017

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 35 ק"מ טיפוס-מצטבר: 300 מטר גלריית תמונות גלריית מפות

 

הטיול ביום שבת (8/4/2017) בצפון הנגב היה עם חבריי מחברי קיבוץ שובל ושכניהם מרהט.

 

היינו קבוצה שכללה תשעה אנשים: ורד ובני בלול, גילי ואלי בנשימול ומורן קלמן (קיבוץ שובל); ד"ר שריף אל הוזייל, באסם אל הוזייל ויוסף אלמסרי (רהט); ארז צפדיה (עומר) ואני (מבשרת ציון).

 

*******
מסלול הטיול

היו בו קטעים דומים לשני טיולים קודמים באזור והם
משובל דרך בית קמה למורד נחל שקמה ויובליו וביתרונות רוחמה
במרחבי הלס בין שובל ובין ביתרונות רוחמה

מסלול הטיול

משובל צפונה לעבר בית קמה,
חציית כביש השובלים (כביש 293) 
מערבה לעבר יער בית קמה וביתרונות רוחמה
דרומה בקטע קצר מקביל לכביש הביתרונות (כביש 334)
דרום מערב בדרך המקבילה לשדה הנחיתה
מצפון לשדה צבי קטע קצר לאורך "שביל שובלים"
ממזרח למושב קלחים
קטע קצר מקביל לכביש השובלים, בין שדה צבי ובין פעמי תש"ז
דרך השדות דרום מזרחה חזרה לשובל 

********

מרחב הטיול

אזור הטיול הוא ברובו מישורי – גלי בו הפרש הגבהים המתון בין הגבעות משתרע על פני מרחק אופקי רב. על אף הפרשי הגובה הקטנים והשיפועים המתונים, פני השטח אינם חד גוניים. על היבט הטופוגרפי של אזור הטיול ניתן ללמוד מהמפה הטופוגרפית ותצלום האוויר לעיל. תבליט האזור, כאמור, מישורי גבעות בצורת גלים מאורכים שגבעם נע בין 140 מ' על פני הים ובין 220 מ' מעל פני הים ואילו תכסית האזור היא של שטחים נרחבים של גידולים שדה למיניהם וחורשות ובערוצי הנחלים צמחיה המאפיינת אותם.

מרחב חקלאי בצפון הנגב


האזור הגאוגרפי,
בין קצה מישור החוף הדרומי ובין צפון הנגב

התפר בין
הקצה המערבי של השפלה הדרומית הנמוכה,
הקצה הדרום מזרחי של חוף פלשת,
הקצה הצפון מזרחי של מישור חוף הנגב

בין אגני הניקוז
של יובלי נחל שקמה היורדים צפונה
ושל יובלי נחל גרר היורדים דרומה

אקלים באזור

האקלים הוא המרכיב הראשוני המשפיע על כלל הסביבה. תנאי האקלים וכמויות המשקעים קשורים באופן ישיר למשטר המים, לסוג המסלע ולתפוצת קרקעות, וקובעים את אופי תהליכי הבליה ועיצוב הנוף ואת עוצמתם. אלה משפיעים על עיצוב התבליט ועל אופי החי והצומח ועל תפוצתו. מרחב הטיול נמצא באזור המעבר בין אזור האקלים הים-תיכוני לאזור האקלים המדברי שנקרא גם אקלים ערבתי. הגבול בין שני אזורי אקלים אלו מוגדר על סמך ממוצע משקעים רב שנתי של 400 מ"מ. סיווג זה מבוסס על שיטת המיון המתבססת בעיקר על צומח טבעי. האקלים הערבתי מאפיין את אזור המעבר בין האקלים הים תיכוני לאקלים המדברי, וחופף חלקית למה שמכונה "ספר המדבר". אזור זה נכלל באזור ה"צחיח למחצה". האקלים הים תיכוני ו/או הערבתי באזור זה מתאפיין בשתי עונות עיקריות – קיץ ארוך ויבש, וחורף קצר יחסית, עם משקעים בכמות בינונית (באקלים הים תיכוני) עד נמוכה (באקלים הערבתי). משרע המשקעים בתוך האזור ניכר, כאשר המשקעים פוחתים מצפון לדרום ופוחתים גם ככל שמתרחקים מהים. הפחתת המשקעים מצפון לדרום חזקה במיוחד מדרום לקו קריית גת ( 5 מ"מ משקעים לק"מ הדרמה). צפונית לקו זה ההפחתה מתונה יותר ( 1.9 מ"מ לק"מ הדרמה). ההפחתה עקב ההתרחקות מהים היא של 3.1 מ"מ לק"מ. עם זאת, באזורים מסוימים ייתכן שיש הגברה במשקעים עם ההתרחקות מהים. שאר הנתונים האקלימיים (לחות, רוח ועוד) מושפעים בעיקר מהמרחק מהים ופחות מההצפנה וההדרמה.

ארץ הלס

לס היא סוג של קרקע שהרכבה הוא ממשקעי טין (סילט) בעיקר ומיחסים שווים של חרסית וחול המחוברים באופן רופף באמצעות סידן פחמתי (CaCO3), חומר אורגני, תחמוצות ברזל ומינרלים נוספים. צבעה הוא צהוב עד חום בהיר.
אדמות הלס מכסות כ-10% משטח כדור הארץ ועוביין הממוצע מגיע לכמה עשרות מטרים, כמו כן, לרוב לא ניתן למצוא קרקע לס משוכבת. אדמת הלס מאפיינת את שוליהם של מדבריות רבות בעולם. מרבצי לס נפוצים בין קווי הרוחב 20° – 50° צפון, סין וארצות הברית מהוות את מרבצי הלס הגדולים ביותר. משקע הלס הוא הומוגני ונקבובי, ומכיל גרגרי קוורץ, פלדספר ועוד מינרלים. בנוסף, קרקע הלס נוצרת מהשקעה של חומר דק המכילה שחק של סלעי גיר וקירטון. מאחר שאין סלע אחד המכיל את כל מרכיבי הלס, המסקנה המתבקשת היא שהוא נוצר כתוצאה מבליית כמה סוגי סלעים.‏
קרקע הלס מצטברת בעיקר בערוצים ובכיסי קרקע בהשקעה השניונית של אבק. על כן, היא נאטמת בקלות ובצורה זו מגבירה את הנגר העילי והשיטפונות באזורים המדבריים, היוצרים ערוצונים ונוף של ביתרונות, ובמקומות אלו מתפתח הצומח. לכן קרקע לס היא פורייה וטובה מאוד לגידולים חקלאיים. בנוסף היא קרקע עשירה במינרלים, חומרים אורגניים ואוורירית ולכן היא מנקזת טוב את המים וקל לחרוש ולנטוע בה צמחים. כמו כן, שחיקת הקרקע הינה איטית מאוד והיא נשארת פורייה למשך זמן רב. קרקע הלס בארץ ישראל עשירה במלחים רוב קרקעות הלס בארץ ישראל נמצאות בדרום, ומדלדלות ככול שעולים צפונה ומערבה.
בשנים האחרונות ההשערה הרווחת שמקור אדמת הלס הינה כתוצאה של השקעה איאולית מאסיבית. מקורות חולות אלו הם ממדבר סהרה וחולות סיני. נראה שכמות האבק פוחתת ככל שמתרחקים מהמקור כיוון שבדרום פוגשים רבדים עבים של משקע איאולי דק זה (בסביבות רוחמה מגיעה ל 15-12 מטר). בפלשת הצפונית הרבדים האלה הולכים ונעשים דקים יותר ויותר עד שלבסוף בשרון אין רבדים אבקיים או חרסיתיים הנוצרים והסחף האיאולי המועט מתערבב על-פי הרוב רק עם החול שלמטה בתהליך של יצירת החמרה רק ברכסי החול. העוצמה של רובדי החרסית והסילט משתנה גם כן בהדרגה ממזרח למערב. במזרח הרבדים הנזכרים עבים יחסית כיוון שהסחף האיאולי יכול היה לשקוע באזור במשך תקופה ממושכת. ואילו במערב תקופת השקיעה קצרה יותר והרבדים דקים יחסית.‏
הלס הוא בית גידול המאופיין בצמחייה נמוכה ושיחים נמוכים. לרוב נראה הבית גידול כמו שדה בור פתוח ריק מצמחים ובעלי-חיים. אך הוא מהווה בית גידול למינים רבים הנמצאים בסכנת הכחדה. האזורים של קרקעות לס מהווים בתי גידול שונים של בעלי חיים וצמחים יותר מסוגי קרקע אחרים, ויש בעלי חיים וצמחים שהם אנדמיים ללס. חצרים הוא מוקד חשוב של מישורי הלס בארץ, והוא מהווה בית גידול הנמצא בסכנת הכחדה. הוא מהווה מערכת טבעית וייחודית, אשר מכילה בתוכה מינים ייחודיים. ובמיוחד החוברה המדברית (עוף דוגר קרקע), אשר מרבית אוכלוסייתו בישראל נמצאת בחודשי הקיץ באזור חצרים בישראל. ‏
מקור והרחבה

ההיבט היישובי הנוכחי 
התפר בין שטחי שלוש מועצות אזוריות

ההיבט היישובי בעבר

באתר סקר ארכאולוגי של ישראל מצוין שאזור הטיול לא נסקר. מה עושים? פונים לחבר מומחה.
אלה הדברים שכתב לי עמיתי הארכאולוג דן גזית:
אזור הטיות הוא גבעי, ברובו מתון, שתשתיתו שכבות רוחיות (איאוליות) עמוקות – בעיקר ליס ומעט חרסיות. הליס העמוק מכסה אתרים עתיקים, ורק הגדולים והמאוחרים ביותר, מהתקופה הביזנטית ואילך, מרשימים בגודלם ובבולטותם בשטח (חורבת קצין, חורבת עמודיה). בצפון השטח אותרו  שרידי כפרים אחדים, המעידים על נוכחות חקלאים ומסחר במאות ה-10-11 (ערב התקופה הצלבנית) הקשורים למצרים הפאטימית בדרום ולשפלת יהודה במזרח. בתקופת הכיבוש המצרי (לקראת אמצע המאה ה-19), הוקמו בשטח – על-ידי אוכלוסיה מצרית ובעידוד השלטונות –  חוות חקלאיות שהתפרנסו על גידולי-בעל של תבואות ומטעים. השטח זרוע שרידי בוסתנים של האוכלוסייה הבדווית מלפני 1948. בשטח זה עברו בעבר דרכי-רוחב אחדות שקישרו את צפון רצועת עזה עם דרום הר חברון.

דמות היישוב בשלהי המאה ה-19

דמות האזור בתקופת המנדט

דמות האזור בשנים הראשונות של המדינה

העשור הראשון

*******

קטעי המסלול והמראות

תכסית האזור

בין שובל ובין בית קמה

יציאה מקובץ שובל

קיבוץ ש‏וֹ‏בָ‏ל משתייך לתנועת הקיבוץ הארצי (תנועת השומר הצעיר) ונכלל בתחומי המועצה האזורית בני שמעון. הקיבוץ שוכן ליד העיר רהט והגישה אליו היא דרך כביש 26444. גאוגרפית הוא נמצא במרכז מדינת ישראל: בדיוק במחצית המרחק בין הנקודה הצפונית ביותר בחרמון לבין הנקודה הדרומית ביותר באילת.
להרחבה ראו בטיולים קודמים בסביבה.

 

בין שובל ובין בית קמה

 

מרחב השדות הצמוד מצפון לקבוץ שובל

הבאר הלבנה, מוכסה בגג בטון. שמשה את הבידואים באזור עד העברתם בראשית שנות ה-50

 

כביש 293 הוא כביש אזורי המחבר בין כביש באר שבע – נחל עוז ( כביש 25) בצומת הגדי לכביש 6 וכביש 40 במחלף קמה. אורכו 18 ק"מ. הכביש הוארך בשנת 2015 בכ-750 מטרים מזרחה מצומת קמה הקיים שצומצם ועד מחלף קמה החדש עם כביש 6, שנפתח באזור זה לתנועה.

בין שובל ובין בתרונות רוחמה ושדה צבי

צילום למזכרת

חורש אשלים ושיטים

בשולי יער בית קמה

בשולי בתרונות רוחמה

שולי בתרונות רוחמה

מבט ממול צילום מורן קלמן

 

כביש 334 הוא כביש אורך אזורי בנגב המערבי המחבר בין כביש 293 בצומת שדה צבי לכביש 232 בצומת דורות הסמוכה לשדרות. אורכו 17 ק"מ. הכביש מכונה גם "דרך ארץ הבִּתרונות", מכיוון שהוא חוצה את שמורת הטבע בתרונות רוחמה.

 

בין שדה צבי ובין קלחים

 

שביל השובלים –  הוא מסלול טיול לרוכבי אופניים. אורכו כ-13 קילומטרים. השביל מתפתל בין מושב ניר משה במערב לבין מנחת רוחמה במזרח דרכו נכנסנו אליו ומתחבר במספר דרכים אל מרחב שקמה הצמוד צפון. צירי גישה מחברים את השביל עם המושבים הסמוכים לו מדרום: ניר משה, ניר עקיבא, שדה צבי וקלחים. השביל עובר בין שדות מעובדים ומטעים, בצד יערות נטועים וערוצי רדודים של נחל זדה ונחל הוגה. תוואי השביל נוח לרכיבה ואין בו שיפועים חדים. השביל וצירי הגישה אליו מסומנים בשלטי הכוונה.  שם השביל נגזר מהשמות הראשוניים של היישובים שמדרום לו. בעת היווסדם, בשנות ה-50', הם נקראו "יישובי השובלים" על שם הקיבוץ הסמוך שובל, עד שזכו לשמות  משלהם. את השביל הכשירו בשנת 2013 רשות ניקוז שקמה-בשור, קק"ל מ.א. מרחבים ומשרד החקלאות.  טרם הכשרת השביל אזורים הסמוכים אליו היו זרוקים מקבצי אשפה ענקיים שהיוו מטרד הן מבחינת הריח, הן מבחינת הרס הנוף והן מבחינת היתושים והמזיקים שהגיעו לאזור. הכשרת השביל הייתה חלק משיקום נחל  זידה ופינוי הפסולת. בנוסף לשבילים נסללו מחדש נטעו עצים באזור. עם סיום העבודות בקק"ל התגאו גאים שהפכנו את הנחל המזוהם והמלוכלך לשדרת טיולים מטופחת ומוקד תיירות מקומית.

 

בשולי פרדס הלימונים בשדה צבי

 

שדה צבי הוא מושב בתחום המועצה האזורית מרחבים שהוקם בשנת 1953 על ידי תושבי ירושלים מתנועת 'מהעיר אל הכפר' של הסוכנות היהודית. באותה השנה הצטרפו לתושבים, שעוד נותרו במושב, עולים ממרוקו ותוניסיה שנקלטו במסגרת הקליטה הישירה 'מהאונייה למושב'. בתחילה נקרא המושב שובל 5 ושמו הנוכחי ניתן למושב לזכרו של צבי הירשפלד, ממייסדי החווה החקלאית רוחמה ב- 1912. גודל שטחי המושב כ- 4,000 דונם ורק מעטים מתושביו עוסקים בחקלאות, בעיקר חממות וירקות לשוק המקומי. שאר התושבים מועסקים בעבודות שונות במושב ומחוצה לו.  במושב מתגוררים כ- 420 תושבים.

 

יישובי השובלים

מנחת רוחמה. מה מעניין בלהטיס טיסנים?

 

מועצה אזורית מרחבים – גובלת עם תשע רשויות מקומיות בצפון הנגב ושטחה 580,000 דונם. בתחום המועצה חמישה עשר מושבים, יישוב קהילתי אחד, כפר נוער חינוכי ובסיס חיל האוויר חצרים. בלב המועצה שוכנת קריית החינוך ובה בתי הספר האזוריים, הכפר השיקומי "עלה נגב", מרכז תעסוקה קהילתי "מעברים" ומתנ"ס. כמו כן, יש בשטח המועצה שני פארקי תעשייה במבועים ובאופקים ופארק התעשייה "נ.ע.מ" המשותף גם למועצה האזורית שדות נגב ולנתיבות. הזרועות הכלכליות החשובות של המועצה הן החברה הכלכלית של המועצה וחברת "מושבי הנגב", החברה החקלאית הגדולה ביותר במזרח התיכון, ובה שותפים כל המושבים במועצה. המועצה הוקמה בנובמבר 1951, כדי לאגד את היישובים החקלאיים בסביבות כביש הרעב, שכללו את הקיבוץ אורים ושבעת המושבים הסמוכים: בטחה, גילת, מסלול, פדויים, פטיש, רנן, ותפרח. בשנת 1963 אוחדה עם המועצה אזורית שלחים ויישוביה אשבול, ניר משה, ניר עקיבא, פעמי תש"ז, קלחים, שדה צבי ותלמי ביל"ו.

 

מגיעים לכניסה למושב קלחים

אחת ההפסקות הקצרות בכניסה לקלחים

קלחים הוא מושב המשתייך לארגון יישובי האיחוד החקלאי בתחום המועצה האזורית מרחבים. המושב נוסד באוגוסט 1954 על ידי עולים מארצות צפון אפריקה, מאוחר יותר הצטרפו למושב תושבים ילידי הארץ. שמו של המושב נקרא בתחילה 'שובל 4' ו'שדמה' עד שקיבל את שמו קלחים על שמה של חווה לגידול תירס ששכנה בקרבת מקום, קודם להקמת היישוב. שטחו של המושב עומד על כ- 5,100 דונם כאשר 1,300 דונם מתוכם הועברו לחברת מושבי הנגב. מרבית חברי המושב מתפרנסים מעבודות חוץ. כמה מחברי המושב עוסקים בחקלאות.  חקלאי נוסף הוא גידול שרכים ירוקים. במושב קיימת הרחבה קהילתית של 50 מגרשים נוספים המשווקים כעת. אוכלוסיית המושב מגוונת וכחצי מהמשפחות הן משפחות חדשות שקנו מגרשים ונחלות, רובן על ידי בעלי מקצועות חופשיים.

 

עצרנו לצילום ואת למטה גם ראינו

למול מושב שדה צבי

בין פעמי תש"ז לשובל 

 

פַעֲמֵי תַּשַ"ז הוא מושב והוא חלק ממועצה אזורית מרחבים. במושב גרים דתיים, חילונים וחרדים. היישוב הוקם ביום כ"א סיון תשי"ג, 4 ביוני שנת 1953 על ידי עולים מפרס, ונקרא על שם יישובי 11 הנקודות שהוקמו במוצאי יום כיפור בשנת תש"ז (1946). שטחו של המושב כ- 1,500 דונם והתושבים עוסקים בעבודות חוץ שונות. במושב מתגוררים כ- 500 תושבים. במושב קיימות רפתות, בתי אריזה, גידול פטריות, צימרים וסטודיו לקרמיקה.

 

עצירה להמתנה לאחרונים ובעיקר לי. לפני שממשיכים

המסלול במרחב השדות בין פעמי תש"ז לשובל

בדרך לעבר שובל וממול צריחי מסגדי רהט

******

סוף דבר

היה זה טיול נינוח ונעים בארץ הלס
נעמה מאוד הרכיבה במשבצת החקלאית הרב גונית
המשתרעת בין היישובים שובל, בית קמה, רוחמה, שדה צבי וקלחים.

הייתה זו הנאה צרופה לרכב במשך כשלוש שעות
במרחב הפתוח בו נמצאים שדות רבים, חלקם זרועים וחלקם לא.

*******

האביב באזור זה מגיע לסופו.
הירוק מעורב עם צהוב וחום שולטים בנוף.

כאן ראוי לצטט את השיר
קצר פה כל כך האביב
שר :יהודה פוליקר 
מילים: דוד גרוסמן
 לחן: יהודה פוליקר

יש רגע קצר בין אדר לניסן 
שהטבע צוהל בכל פה 
הוא שופע חיים 
שיכור ומבושם  
 איך שיופי יכול לרפא!

נסער ומשולהב ומתיז 
ניצוצות  
אך עוד רגע ייבּול ויצהיב 
כי הנה בשוליו כבר הקיץ ניצת  
 קצר פה כל כך האביב.

קצר וחטוף ושובר את הלב 
לחשוב שהוא תכף ידעך 
מבטו רק נפקח 
אך התחיל ללבלב  
 רק ניתן לי ותכף נלקח.

אביב עול-ימים וסוער 
וסופו 
כבר כתוב בעלי ניצניו, 
אבל הוא מסתחרר 
כפרפר במעופו, 
 וכמוהו-נצחי בעיניו.

קצר וחטוף ושובר את הלב 
לחשוב שהוא תכף ידעך 
מבטו רק נפקח 
אך התחיל ללבלב  
 רק ניתן לי ותכף נלקח.

ואת ואני היודעים 
ונורא הדבר שרק הוא לא  
עד כמה קצרים החיים, 
 החיים הקצרים שניתנו לו.

נדיב ונסער ומכאיב 
קצר פה כל כך 
 האביב.

******

תודה

לכל חברי הקבוצה, שכמו תמיד, נעמה לי חברתם.
למורן קלמן על ההובלה והצילום
לדן גזית על תוספת המידע
לסמדר בן דור שהעבירה לי את מילותיו של השיר המצוטט 

 

 

 

  • Moshe Katz

    אזור יפה ורחב ידיים. סיפור הקמתו של שביל השיבולים דומה מאוד לסיפור הקמתו של שביל הנעמן. קרן הקימת והרשויות המקומיות הפכו אזור מוזנח ו"מגעיל" לשביל שהוא פנינת נוף אמיתית.