בערב קיץ מרכס חלילים במבשרת ציון להר חרת ולהר איתן וחזרה דרך צובה7 ביולי 2016

קובץ GPX להורדה מרחק: 23.85 ק"מ טיפוס-מצטבר: 430 מטר גלריית תמונות

 

ביום ראשון (3/7/2016) חרגתי מנוהגי ויצאתי לטיול. בחרתי באחד ממסלולי הבית באזור מבשרת ציון. לכבוד יום הולדתו של אלי שחר מתל יצחק, הזמנתי אותו לדווש בהרי יהודה. יחד אתו הגיע ארנסטו סקלרובסקי גם הוא מתל יצחק.

 

יצאנו לדרך בחמש לפנות ערב. התחלנו ברכס חלילים, עלינו לשדרות הראל הנמצאות על קו הרכס ורכבנו לכל אורכן, רכבנו לעבר המדרון המזרחי של הר חרת ומשם דרך המדרון הדרומי הגענו לצומת הסטף. רכבנו בצד המזרחי של הר איתן וטיפסנו אל פסגתו בעליה התלולה מדרום הידועה בשם "מעלה הלבלב". גלשנו מההר וירדנו לנחל צובה. טיפסנו בין המטעים לעבר קיבוץ צובה ומשם המשכנו על הרכס עד מעוז ציון וחזרנו לביתי. זה היה מסלול הטיול.

 

החברים מגיעים ומתארגנים ליציאה

 

החלק הראשון והחלק האחרון של הטיול היה בתוך השטח הבנוי של מבשרת ציון.

 

מבשרת ציון – יישוב פרוורי במחוז ירושלים ומוניציפאלית מוגדר מועצה מקומית. הבינוי ברוב חלקי היישוב הוא על מורדות הרכס שגובהו הממוצע 750 מ' ומאופיין בבניה צמודת קרקע ובניה רוויה בצפיפות נמוכה. שטח היישוב משתרע משני צדדי של כביש מס' 1 הראשי לירושלים, כ- 6 ק"מ של כביש מערבית לכניסה לירושלים. שטח השיפוט של המועצה הוא כ-6,500 דונם  וכולל כ – 6,300  יחידות דיור ב- 15 שכונות.

 

היישוב מבשרת ציון הוקם מאיחוד שלושה יישובים שנבנו בקצה המזרחי של פרוזדור ירושלים בואכה העיר במחצית הראשונה של שנות ה-50' במאה שעברה: הראשון, מעוז ציון א' יישוב הוקם בשנת 1951 באזור הקסטל מדרום לכביש ירושלים תל-אביב, בתחילה כמעברת עולים יוצאי כורדיסטאן ועיראק ואחר כך כיישוב בעל אופי כפרי המשלב משקי עזר. מרבית מהתושבים עבדו במחצבה שהייתה בחלק הדרומי של היישוב. השני, מעוז ציון ב' יישוב שהוקם בשנת 1954 ממזרח למעוז-ציון א' ואף הוא אוכלס על ידי עולים מכורדיסטאן.  שני היישובים נקראו שנים רבות גם בשם "קסטל" והשלישי, מבשרת ירושלים יישוב שהוקם בשנת 1956 מעברו הצפוני של כביש ירושלים-תל אביב ואוכלס על ידי עולים יוצאי צפון אפריקה. שלושת היישובים תוכננו כיישובים בעלי אופי כפרי עם בתים בני קומה אחת ומשק עזר לידם. ראו עוד על הקמת היישוב. בשנת 1963 אוחדו שלושת היישובים למועצה מקומית אחת שנקראה מבשרת ציון, שם שהוא שילוב השמות מעוז ציון ומבשרת ירושלים. גם בשנים שבאו אחר-כך נשמרה, במידה רבה, ההפרדה בין יוצאי עיראק, פרס וכורדיסטאן מצד אחד לבין העולים מהרי האטלס, מצד שני… גשר הראל שנבנה בתחילת שנות ה-70 מעל כביש מספר 1 סימל את תחילת השילוב בין האוכלוסיות השונות. האוכלוסייה החדשה שהגיעה ליישוב החל משנת 1978 היא ברובה אוכלוסייה חילונית שיצאה מירושלים וחיפשה מפלט משאון הכרך, אך עדיין חיפשה את קרבת העיר כמקור פרנסה ושירותים. החל משנת 1980 החל היישוב להתפתח בקצב מואץ. מאז ועד היום נמצא היישוב בתנופת פיתוח ללא הפסק, כ-11 שכונות חדשות נבנו בישוב, הוקמו מרכזים מסחריים ונבנה "קניון הראל" – כמרכז המסחרי הגדול אשר משרת את תושבי היישוב ויישובי הסביבה. תושבי מבשרת ציון מעוניינים בשמירת אופיו של היישוב כעצמאי, המספק צרכי תושביו, בעל צביון כפרי ובנייה נמוכה, יישוב עם פארקים ושטחים פתוחים המצוי בלב אזור ירוק ושומר על ערכי טבע ונוף. זו אחת הסיבות שתושבי מבשרת ציון התנגדו למספר ניסיונות בעשורים האחרונים לספח את היישוב לתחום ירושלים.

 

 

 

 

חלק הטיול המסלול הראשון בשטח הפתוח היה על הדרך המתפתלת בחצי גובה במדרון המזרחי והדרומי של הר חרת

 

הר חרת המתנשא לגובה של 780 מ' מעל פני הים הוא המשך של רכס הראל. שטח ההר הינו גן לאומי כחלק מתכנית רחבה של יער סטף ומתכנית פארק מוצא. במורדות ההר נמצא עין חרת שהוא מעיין נקבה עם ברכת איגום שמימיו שימשו להשקיית טרסות חקלאיות. בחורבת חרת הסמוכה נמצאים שרידים של בית חווה שמשמה הערבי ח`רבת אל חורית נגזר שמו של ההר "חרת". מדרום למעיין נמצא נחל חרת היורד לאורך המורד המזרחי של ההר ומתחבר לנחל שורק.

 

 

ואלה המראות המקומות בקטע זרך זה לכיוון מזרח שהשמש היורדת אט אט במערב מאירה עליהם.

מבט מהדרך לכיוון המרכז הרפואי הדסה עין כרם

 

מבט לעבר עין כרם ושכונות קרית מנחם וקרית יובל במערב ירושלים

 

הירידה למעין עין חרת

עוד מבט לעבר עין כרם ושכונות קרית מנחם וקרית יובל במערב ירושלים

למול מתחם הכנסייה הרוסית בעין כרם

קטע הדרך בתוך הכרם

מבט לעבר הר אורה ורכס קריית מנחם מעל עין כרם

הר אורה מעל הדסה עין כרם

 

המשך הדרך לאחר שיצאנו מכרם הזיתים היה בתוך החורש. בפיצול דרכים פנינו מערבה והתחלנו לעלות על הדרך במדרון הדרומי של ההר. העליה בתחילה הייתה תלולה וקצרה. התגברנו גם עליה יפה. בהמשך בנקודה מסוימת תוואי דרך זו היה מעל ובמקביל לכביש 395 בקטע היורד מצומת איתן לצומת כרם. ממול כבר ראינו את פסגת הר איתן אליה פנינו היו מיועדים. המשכנו עוד מערבה ובפיצול הבא פנינו ימינה בדרך הדרומית, יותר נכון לומר בסינגל הקצר שהוביל אותנו עד גרם המדרגות דרכנו ירדנו לכיכר צומת איתן.

 

חצינו את כביש 395 ועלינו לדרך המקיפה את הר איתן (מסומנת אדום במפות סימון שבילים). כאן החל קטע המסלול במדרונות הר איתן ועל פסגתו.

 

אורך הדרך המקיפה את הר איתן הוא כ-8 ק"מ אבל אנחנו רכבנו רק חלק ממנה. התחלנו לרכב בקטע הדרך הסלולה מעל הסטף בתחילה במגמת ירידה מול המרכז הרפואי הדסה ומול רכס אורה–עמינדב–הר שלמון ומתחת לו בלט המושב אבן ספיר.

 

מבט משביל סובב הר איתן לעבר עין כרם והשכונות מעליו

 

אחרי צומת הכניסה למתחם הסטף פנינו מערבה בדרך. התחלנו לטפס בארבע עליות נחמדות. שיפוע בהן מתון והן שימשו כהכנה לקראת ההמשך. המשך הדרך בתוואי נוח ואפילו מעט ירידה קלה שבדיווש בה היה במהירות הגבוהה מהממוצע.

 

עבודות דילול היער

 

 

זהו הגענו לנקודת הטיפוס במעלה הנקרא "מעלה לבלב". על שם מעלה זה כתב לי גידי בשן, איש הקרן הקיימת רכז קהילה ויער סטף אזור ההר: "מעלה הלבלב: – את הסיבוב הידוע של הר איתן אימצה חבורת רופאים ומדענים מבי"ס לרפואה וביה"ח הדסה. מנהיגם הבלתי מעורער ג'ינג'י משוגע למדי בשם ירחמיאל דגן (דיגן), שעושה רבות לשמירה על ההר וחינוך אחרים בנושא. כאשר נותח בלבלבו ביקש וקיבל באופן יוצא דופן שלט קטן המנציח את עלייתו הראשונה במעלה התלול לאחר הניתוח." בסוף אפריל 2016 ירחמיאל דגן (דיגן) שם קץ לחייו בעת שקפץ אל מותו במחצבת הר חרת. ביום השבעה למותו נקבע מעלה הלבלב על שמו.

 

 

הדיווש במעלה הלבלב שאורכו כ-2 ק"מ, אולי קצת יותר הוביל אותנו לפסגת הר איתן מדרום. במעלה זה שתי עליות קצרות אבל עם שיפוע תלול מאד, בין 12% ל-15%. רכבנו בקצב איטי ומדוד ללא הפסקה.

 

הגענו לפסגת הר איתן שגובהה כ-775 מ'.

מעט דרומה לפסגת הר איתן מצויים שרידי הכפר הערבי הנטוש אל-לוז שנכבש על ידי חטיבת הראל במסגרת כיבוש הכפר סובה (להלן) שנועד לסלק סופית את הסכנה הנשקפת לכביש ירושלים תל אביב מדרום ולהרחיב את השליטה על הרכסים מעל עין כרם ומערב ירושלים. כיבוש זה היה ב-13 ביולי 1948 בקרבות עשרת הימים במלחמת העצמאות. אחריה הוקם במקום היישוב לוזים שאוכלס על ידי עולים מתימן שעלו במרבד הקסמים. מיקום היישוב על פסגת ההר קירח לא התאימו אז ליישוב שפורק זמן קצר אחרי הקמתו.

 

פסגה זו היא משטח ישר ויש בו תצפית מרהיבה ומלאה של 3600.  בשעת האור האחרונה מראה הנוף בכל הכיוונים היה יפה ביותר כפי שניתן ללמוד מהצילומים להלן.

מבט לשלוחת שורק

אלי "חתן היום הולדת"

יחד עם ארנסטו

מזכרת איתי

 

בירידה מפסגת ההר עצרנו לעוד תצפית מרהיבה

מבט לעבר קיבוץ צובה ונחל צובה המפריד בין רכס הר חרת והר איתן במזרח ושלוחת צובה והר הטייסים והר פיתולים במערב.

מבט לעבר הר חרת מהמדרון הצפוני של הר איתן

 

לאחר התצפית גלשנו בדרך למטה ועברנו בתוך חורשת אקליפטוסים במורד ההר בה נמצאים שרידי מחנה צבאי.

 

האקליפטוס אינו שייך לחורש הים התיכוני. זה עץ שיובא מאוסטרליה בשלהי המאה -19 לייבוש הביצות וזה עץ אותו נטעה קק"ל בשנות החמישים במסגרת ייעור ביטחוני ובעיקר הסוואת מחנות צה"ל ודרכים סמוכות לגבול. בחורשת האקליפטוסים היה קיים מחנה צבאי שנבנה בראשית שנות ה-50 וניצל את עיי הכפר הפלסטיני סטף. מחנה זה נקרא מחנה ל"ה על שם מחלקת הפלמ"ח שנטבחה בדרכה לסייע לגוש עציון בינואר 1948 שמו העממי היה מחנה הסאטף.

מחנה הסטף היה מחנה הבית של יחידה 101 המפורסמת שהוקמה ביולי 1953 והייתה שייכת פיקודית וארגונית למחוז ירושלים. אני מניח שלא צריך להזכיר מי היה מפקדה ומה היו מעלליה. יחידה זו לא האריכה ימים ובתחילת שנת 1954 פורקה, מספר חודשים בלבד אחרי הקמתה. מורשת היחידה שחייה היו קצרים יישארו כנראה לנצח ויש רבים המתרפקים עליה אחרי פירוק יחידה 101 המחנה נשאר ושימש את פלוגת השריון הסודית שהגנה על ירושלים עד מלחמת ששת הימים. למי ששכח, על פי הסכמי שביתת הנשק עם ירדן מ-1949 אסור היה להחזיק בירושלים נשק כבד. אבל להפקיר את העיר, שהיא בירת המדינה אי אפשר היה. מה עשה צה"ל הקים את היחידה שחנתה מחוץ לעיר ובקרבתה. היחידה "נחשפה" במלחמת ששת הימים עת הייתה שותפה עם הכוחות שפעלו לכיבוש חלקה המזרחי של העיר. אחרי מלחמת ששת הימים המחנה המשיך להתקיים ושימש את יחידות מהמערך הלוגיסטי של פקוד המרכז ובין היתר את יחידת הקבורה הפיקודית. המחנה פורק סופית בשנות ה-80 והיחידות שחנו בו הועברו למחנה בית זית הסמוך שנמצא למרגלות הר חרת. מחנה זה אף הוא נעזב בשנות ה-90' ועומד נטוש עד ימינו. מערכת הביטחון מסרבת להעביר את שטחו לשימוש אזרחי. המעוניין לדעת למה יפנה אלי ויקבל את התשובה

 

המשכנו וירדנו במורד הכביש דרך חניון הסטף לכיכר צומת כרם ושם החל הקטע המסלול בנחל צובה וברכס צובה. ונכנסנו נכנסתי לדרך מקבילה ומעל לנחל צובה.

מטעי קיבוץ צובה בתוך נחל צובה הנראים מהדרך ממזרח

למול תל צובה

 

במעבר הצר בין הסלעים חצינו את הנחל וטיפסנו בדרך בין המטעים לקיבוץ צובה. בקצה העלייה הגענו לקיבוץ צובה וחלפנו מדרום לתל צובה.

 

בתל צובה נמצאים שרידי מצודה צלבנית בלמונט (ההר היפה) שהיא חלק ממערך מצודות לאורך הדרך מירושלים למישור החוף. המקום מזוהה גם עם צובה המקראית ממנה הגיע אחד מנאמני דוד המלך יגאל בבן נתן. עד 1948 נמצא במקום הכפר הפלסטיני סובה שנכבש סופית בקרבות עשרת הימים ביולי שנה זו. מיד עם תום המלחמה הקימו חיילים משוחררים במקום את הקיבוץ פלמ"ח צובה.

 

 

 

בקיבוץ צובה ועקפנו ממערב את מפעל הזכוכית. המשכנו צפונה בדרך ממערב לתל צובה בדרך החוצה את שלוחת צובה. גם הפעם, כמו בכל הזדמנות הרכיבה בקטע זה לקראת שקיעה מזמנת מראה מרשים של הרכס ממול המקבץ היישובי הכולל את עין נקובה ועין רפה, אבו גוש ומעליהם בית נקופה, קריית ענבים ומעלה החמישה. כמובן שאי אפשר לפסס את כביש 1 והעבודות המתבצעות בו.

מול הכפר אבו גוש ומעל עין רפה

 

נותרה לנו עוד שתי עליות נחמדות בקצה הכרם והמטע למול תל צובה.

עליה לפני אחרונה ברכס צובה

כרמי צובה בשעת שקיעה ומבט לעבר העליה האחרונה

 

הגענו רגעים בודדים לפני החושך אל מעוז ציון. דרך רחובות חלק זה של מבשרת ציון הגענו לבנין המועצה המקומית לרגלי הגן הלאומי הקסטל. משם רכבנו לאורך שדרות הראל עד קצה הצפוני שלהם בואכה לשכונת רכס חלילים. התגלגלנו במורד שדרות החושן חזרה לביתי.

 

את הטיול סיימנו בארוחת ערב קלה שסעדנו במרפסת ביתי. מזג אוויר היה אידאלי, לא חם, לא לח ולא קר –  אוויר הרים נעים של שעת ערב וכדברי המשוררת "צלול כיין".

 

אפילוג 

היה לנו טיול קיץ מענג שנמשך שלוש וחצי שעות מתוכן כמעט שלוש רבעי שעה היו זמן שהוקדש לעצירות ובעיקר לתצפית ולהסבר. מזג אוויר היה נעים, חמים ויבש. זכינו לתאורה נפלאה של שעות בין ערביים וזמן שקיעה שהאירה את ההרים סביב כמו תאורת תאטרון. נהנינו מתצפיות רבות על הנוף הייחודי והיפה. דברנו (איך אפשר בלי) קצת על הגאוגרפיה של הרי יהודה. הטיול התנהל באווירה חברית נינוחה ונעימה. השקענו הרבה אנרגיה במספר עליות "משובחות" שהגובה המצטבר הגיע ל-415 מ'. טיול מסוג כזה בשעת ערב קיץ הוא חביב ומלבב. כיף גבול היה לארח את אלי וארנסטו אצלי ולשתף אותם בחוויה של השיטוט באזור זה בשעות אלה.

 

  • Moshe Katz

    מעולה, הרביתי לטייל ברגל באזור בשנות נעורי לפני מלחמת ששת הימים ואחריה. יהיה מהנה לחזור אליו על אופניים.

    • amiramoren

      משה הרי יהודה וגבעות השפלה מחכים שתגיע. בשמחה אטייל אתך באופניים באזורים אלה