הדפסה

אתמול בערב סיימתי את יום שהייתי ברמת גן בטיול עירוני עם רוני ביתי שסיימה את יום עבודתה. מראש ידענו שיום קיץ זה הוא לוהט מאד אבל החלטנו שלא נכנע לחום והלחות. לא נוותר! נצא להתאוורר במרחבי העיר ורחובותיה ובשפת הים.

הטיול התחיל בנסיעה באוטו בחיפוש אחר מקום חניה חופשי. נסענו מבית הורד בגבעתיים לעבר דרך משה דיין ומצאנו מקום שכזה בשכונת תל חיים שנמצאת על גבול תל אביב עם גבעתיים ותחומה בין רחוב הורודצקי בצפון, הרחובות דרך השלום ודרך הטייסים במזרח, רחוב לה גווארדיה בדרום ודרך משה דיין במערב.

שכונת תל חיים נקראת על שם ד"ר חיים חיסין. בנו, אלכסנדר חיסין, קנה את קרקעות השכונה בשנות ה-30' של המאה שעברה וביקש שתיקרא על שם אביו, שהיה ממייסדי אחוזת בית. מייד לאחר מכן נבנתה השכונה. המילה "תל" היא משום שבמרכז השכונה היה בעבר תל גדול. היא הייתה שכונת קצה בתקופה שבין מאורעות המרד הערבי (1936 – 1939) ועד מלחמת העצמאות עד הקמת המדינה (1948) שימשה השכונה כעמדה קדמית ומקום אימונים עבור יחידות ההגנה וזאת לנוכח מיקומה מול הכפר סלמה שתושביו התנכלו לתושבי השכונה ולשכונות יד אליהו והתקווה. ביום הקמת המדינה (15.5.1948) החלה לפעול בשוליים של השכונה תחנת שידור של קול ישראל וממנה שודר בשידור ישיר טקס הכרזת המדינה שהיה לשידור הראשון של קול ישראל. משדר התחנה נבנה במחתרת והותקן במבנה תת-קרקעי שנמצא במפגש הרחובות יצחק שדה ודרך משה דיין והכוונה לשמרו כאתר מורשת. תחנת השידור פעלה עד שנת 2004.  מסוף שנות ה-60' ובעיקר בשנות ה-70'  ובתחילת שנות ה-80' הייתה בשכונה תנופת התפתחות, וכיום היא נחשבת לשכונת יוקרה באזורה. למעט מספר רבי קומות בכניסה לשכונה, רובה מאופיינת בבנייה נמוכה של שתי קומות.

הכוונה בתחילת הטיול הייתה להגיע ליפו ומשם להתגלגל לאורך טיילת החוף. לכן, החלטתי שמנקודת ההתחלה בשכונת תל חיים נרכב לכיוון דרום תל אביב.

מסלול טיול בדרום תל אביב ובנמל יפו 3-8-2015

יצאנו לדרך לפני השעה 18:00. עדין השמש זרחה והיה חם ולח. מייד הגענו לרחוב לה גווארדיה ומשם פנינו לדרך משה דיין ורכבנו לכיוון דרום. חצינו את צומת דרך משה דיין עם הדרך שחלקה נקרא דרך ברלב וחלקה דרך הלח"י (דרך זו היא קצה כביש 461, הכביש הישן בין תל אביב ללוד דרך צומת מסובים, אור יהודה ויהוד). הגענו לשכונת הארגזים שגובלת בדרך לח"י בצפון, ברחוב בושם במזרח, בפארק מנחם בגין נחל איילון בדרום ובשכונת עזרא במערב.

שכונת הארגזים נבנתה על שטח שבו נמצאה עד מלחמת העצמאות העיירה סלמה שנכבשה באפריל 1948 במבצע חמץ במסגרתו הורחב התחום הטריטוריאלי הישראלי בדרום תל אביב ונכבשה העיר יפו. לאחר המלחמה שוכנו בבתי העיירה עולים חדשים. חלק מהם הקימו בתים חדשים ובמשך השנים נבנו בשכונה בתים נוספים, חלקם בידי בניהם של התושבים הראשונים וחלקם בידי תושבים חדשים, בהם קבוצת אסירים משוחררים שהתיישבו במתחם המכונה "מתחם אסמל". תושביה הראשונים של השכונה לא הורשו לרשום את נכסיהם, ולא הוכרה כל זכות קניין שלהם שלהם בבתים. למעשה התושבים שהגיעו בהמשך התיישבו במקום ללא היתר לכך, ומשכך, גם הם נעדרי זכויות קניין במקום. התרחבות השכונה נעשתה באופן עצמאי, ללא שהוקמו התשתיות לכך. מרבית רחובותיה אינם אלא שבילים צרים ולא סלולים. בשנת 1991 הוקמו בשכונה  56 מגורונים (קרוואנים) לשיכון עולי יוצאי חבר העמים וזוגות צעירים. בשכונה אין מערכת ניקוז מסודרת  והיא היא סובלת מהצפות כמעט מדי חורף. כבר לפני יותר משני עשורים נעשו מספר ניסיונות ללא המלחה לממש תכניות פינוי – בינוי. נקווה וייתכן שיום אחד תשתנה דמותה של השכונה שיצחק רבין בביקורו בה בשנת 1992 אמר שהיא מזכירה את שכונת ג'באליה בעזה

עברנו דרך שכונת הארגזים והגענו לפארק מנחם בגין הרחב והנאה ובלבו האגם.

פארק דרום תל אביב

פארק מנחם בגין, הגן העירוני הגדול נקרא גם פארק דרום, שמו מעיד על מיקומו בדרום העיר והוא גובל בשטחים חקלאיים של מקווה ישראל. הוא ממוקם בין אפיק נחל איילון ושכונות דרום תל אביב, משתרע על שטח של 1,000 דונם כאשר רק כ-500 דונם פותחו. אחזקת הפארק ותפעולו נעשים באחריות חברת גני יהושע מנהלת את פארק הירקון. בפארק מדשאות, מתקני משחקים, אגם לסקי מים בכבלים, היחידי בארץ ומרכז ספורט מגוון. הכוונה שבעתיד פארק זה יהיה חלק מ"החגורה הירוקה" של דרום תל אביב ויתחבר עם הגן הלאומי הגדול ע"ש אריאל שרון שהמוקד שלו הוא אתר האשפה לשעבר חיריה.

פארק דרום למול שכונות דרום העיר

לאחר סיבוב בפארק עברנו בתוך שכונת עזרא  שרחובותיה ובתיה הנמוכים נאים ומטופחים. מראה השכונה הזכיר לי כפרים בחופי ביוון ובסיציליה.

שכונת עזרא

שכונת עזרא הוקמה על ידי יהודים יוצאי ארצות ערב לפני קום המדינה כחלק מהתפשטות שכונת התקווה הסמוכה דרומה. סמוך לשכונה נמצא גשר מעל נחל איילון (היום נקרא גשר קיבוץ גלויות) ששימש את ההולכים בשביל עפר מאבו כביר במערב לכפר סלמה ממזרח לה. בראשית מלחמת העצמאות הוצבו בשכונה כוחות מחטיבת גבעתי של ההגנה שהגנו עליה ועל שכונת התקווה מפני התקפות הערבים משני היישובים הערבים הסמוכים. בשני העשורים הראשונים השכונה גדלה כתוצאה ממעבר עולים אליה מהמעברות. מדי חורף, שוואדי מוסררה, הלא הוא נחל האיילון עלה על גדותיו, סבלה השכונה מהצפות וניתוק ממרכז תל אביב. בלילה הראשון של  מלחמת המפרץ (18.1.1991), נפל בשכונה טיל הסקאד הראשון שפגע במדינת ישראל. הטיל גרם להרס מספר בתים ולמספר פצועים קל, אך לא היו נפגעים בנפש. בשכונה לא היו מקלטים וחלק מהתושבים נפצעו בעת מנוסתם אל המקלט הציבורי. רבים מתושבי השכונה פונו באותו לילה למלונות בתל אביב וחלקם נשארו שם במשך חודשים ואף נדדו ממלון למלון במשך שנים, עד שנבנה ביתם מחדש. לאחר מכן ולאור הרס השכונה, הוחלט לשקם אותה והתשתיות והבתים חודשו. השכונה מתאפיינת בבתים נמוכי קומה ובאוכלוסייה הנחשבת לחלשה במונחים חברתיים-כלכליים.

שכונת עזרא

יצאנו משכונת עזרא. השעה הייתה מאוחרת וויתרנו על כניסה לשכונת התקווה שאליה נגיע בהזדמנות קרובה אחרת. בדרך לח"י חצינו את גשר קיבוץ גלויות מעל נתיבי איילון. השמש הייתה בדרכה אל הים.

מעבר בגשר קיבוץ גלויות לקראת שקיעה

המשכנו ונכנסנו לשכונת קריית שלום הנמצאת במרובע שבין דרך קיבוץ גלויות בצפון, דרך בן צבי בדרום, תל כביר במערב ונתיבי איילון במזרח. רכבנו בשכונה להנאתנו. גם בתיה ורחובותיה של שכונה זו מטופחים ונאים. במרחב הציבורי גינות רבות.

בתוך שכונת קריית שלום

קריית שלום  – נבנתה בעשור הראשון ובעצם בנויה משלוש שכונות עיקריות – הגדולה שבהן "שיכון ותיקים" שיועדה לוותיקי הארץ חברי ההסתדרות הכללית והוקמה כאגודה שיתופית על ידי ההסתדרות, באמצעות חברת שיכון עובדים.  במקביל הוקם "שיכון אנשי צבא קבע" על ידי משרד הביטחון. כמו כן הוקם "שיכון סלע" (רמת יוהנה) אשר היה מיועד ליוצאי אצ"ל ולח"י חניכי בית"ר. עיקר בתיה של השכונה הנם בתים דו קומתיים המיועדים לארבע יחידות דיור ושטח של כל מבנה כזה הוא כ-0.5 דונם. בשנות ה-60 ' נבנו מבני רכבת אשר היו אופייניים לאותה עת והם מקיפים היום את השכונה מצִדה הדרומי והמזרחי. רחובה הראשי של השכונה הוא שדרות ישראל גורי המסתיים בלולאה הנושאת את השם "רחוב הקשת". שני הרחובות נדמים במפה לאות ש’ בכתב-יד. בשטח השכונה שוכנים בית הנוער העובד והלומד שהוקם באתר בו שכן "בית יצקר", מקום בו נרצחו יוסף חיים ברנר וחבריו, ובית האחוזה של כרם פאשה, המשמש כיום כבית כנסת. בדרום השכונה נמצא מתקן האימונים של קבוצת מכבי ת"א בכדורגל. במרכז השכונה, בתחילת רחוב הקשת, נמצא שבט צופי "הגבעה". השבט נוסד בשנת 1963 והוא אחד השבטים הוותיקים בתל אביב. כיום, רוב אוכלוסיית השכונה מורכבת מיוצאי בוכרה שהגיעו בשנות ה-60 וה-70 . בשנים האחרונות החלו להשקיע בבניית תשתיות בשכונה ובשיפור מצבם הסוציאלי של תושביה.

מגדל המים בראש הגבעה בקריית שלום

המשכנו בדרך בן צבי והתקדמנו מערבה לעבר יפו. מול אבו כביר התעכבנו מעט והסתובבנו בגינה מול המתחם המנזר הרוסי ובמרכזו כנסיית פטרוס הקדוש.

מתחם המנזר הרוסי מול אבו כביר

לאחר ביקור במקום, התקדמנו לעבר נמל יפו

בירידה לנמל יפו

תמיד נחמד להגיע לנמל יפו במיוחד בשעת ערב שהפעם הייתה מהבילה מתמיד

מבט על נמל יפו מדרום

שהמשכנו את הטיול, כבר היה חושך ורכבנו מרחק קצר לאורך הטיילת.

מבט על טיילת יפו – תל אביב בראשית הערב

כבר התחיל להיות מאוחר וצריך לשוב לבית. מהטיילת מול נווה צדק חתכנו ברחובות מאחורי מגדל שלום לעבר שדרות רוטשילד והגענו למרגלות מגדל היוקרה ברוטשילד 1.

ברוטשילד 1

המשכנו ורכבנו לאורך מחצית אורכה של שדרות רוטשילד עד רחוב שנקין בו פנינו לעבר רחוב לינקולן. המשכנו בו עד גשר מעריב. הבטנו בגשר זה שימיו ספורים וייהרס בשבועות הקרובים במסגרת עבודת חפירת מנהרת הרכבת. המשכנו הלאה לרחוב יצחק שדה עד צומת דרך משה דין. רכבנו לאורכה וחזרנו לנקודת ההתחלה ושם הסתיים הטיול.

מסלול טיול בדרום תל אביב ובנמל יפו 3-8-2015

משפטים לסיום, אודה על האמת אף פעם לא עברתי בתוך שכונות אלה של דרום העיר שאינן נחשבות שכונות עילית. התפעמנו מהמראה המטופח של שכונות אלה, שפע הגינות, שבילים מסודרים ובעיקר הניקיון. שכונות נאות אלה הם פרי עמלם של אנשי עיריית תל אביב והמוביל אותה ראש העיר הנמרץ רון חולדאי. השקעה זו של העירייה וגורמים נוספים ראויה לשבח ובעיקר מכבדת את תושביהן.

שמחנו שהסתובבנו בחלקי העיר הגדולה שלא היו מוכרים לנו. היה לנו יופי של טיול ערב שהתנהל בנחת ונמשך כמעט ארבע שעות.  למרות החום הלחות נהנינו מאוד. בסוף הטיול דיוושנו מהר לשם הספורט.

המלצה שלנו לצאת ולהכיר את המקומות הלא מוכרים בתל אביב שהם קרובים ורחוקים… כדאי ומעניין!