בין גבעות השפלה הנמוכה ממזרח לשוהם ולבית נחמיה עד מרגלות תל חדיד20 בינואר 2016

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 19.14 ק"מ טיפוס-מצטבר: 228 מטר גלריית תמונות

בשבת (16/1/2016) היה עוד יום של מזג אוויר מושלם המתאים ליציאה לשטח בכלל ולטיול רכיבה בפרט. הצטרפתי לטיול של קבוצת גלגליגיל שיצאה מהיישוב שוהם לעבר פארק שוהם בגבעות שממזרח ליישוב.

 

הקבוצה כלל את גיל רוטהולץ (ראש הקבוצה), שי אבנון שהוביל את הטיול, רפי יעקב, ירון מוצניק, עידו שטיין, יוני שטלצר, שאפי אבוהב, יקי אלישע, אבי ירקוני, טדי מורג, נוסף (מתנצל לא יודע את שמו) ואני.

 

יום לפני הטיול לא היה לי ברור אם אצא אליו.  התחזית מזג האוויר לסופשבוע זה הייתה שבת חורפית-אביבית עם הרבה "שמש בשמים". חשבתי שנכון וראוי שבנוסף לטיול הגדול והמענג יום קודם, במערב רמות מנשה ובכתף הכרמל, אצא גם בשבת. החזאים הבטיחו שיום שני יהיו רוחות ואובך ובהמשך יהיה גשם ונכון יהיה לנצל כל הזמנות מתאימה לצאת לשטח. בדיעבד הסתבר שהחזאים צדקו. על הפרק עמדה ההצעה להצטרף לטיול זה של קבוצת גלגלגיל. בהזמנה לטיול צוין מסלול הטיול יכלול רכיבה בשני סינגלים ובעברית שני חד-שביל. מדובר היה בשני חד שבילים חדשים שהקבוצה טרם רכבה בהם: חד שביל  שוהם וחד שביל חדיד. המסלול הוגדר בדרגת קושי בינוני++. התלבטתי אם להצטרף לטיול. חברים אתם דיברתי על המסלול, חלקם יעצו לי ואמרו שלא כדאי שאצא, כי בגלל מגבלותיי יהיה לי קשה. אחרים אמרו צא! אך, קח בחשבון שיהיו לאורך חד השביל מקומות  "בעייתיים" עבורך. בערב שבת המשכתי להתלבט. מצד אחד רציתי לטייל במקומות חדשים, ומצד שני חששתי שיהיה לי קשה ולא אעמוד בקצב הרכיבה של הקבוצה ואהיה למעמסה. לאחר שיחת טלפון עם גיל רוטהולץ, ראש הקבוצה, התעודדתי. החלטתי שאצא. אמרו לי פעם "שקשה יש רק בלחם"… חשבתי שכדאי שאנסה עד כמה אני יכול לרכוב בחד שבילים שאינם נחשבים קשים במיוחד.

 

בשבת בבוקר הגעתי למקום התכנסות הקבוצה בשוהם. מסלול הטיול הוא זה המוצג במפה.

מסלול הטיול

 

אקדים ואומר שדמות אזור הטיול, בין כביש 6 במזרח ובין כביש 444 במערב אינו דומה  לדמות האזור עד מלחמת ששת הימים. בין השנים 1949 – 1967 היה זה אזור ספר למול גוש  דן כמוצג בשתי המפות המדברות בעד עצמן.

אזור הטיול במרחב הספר עד 1967

אזור הטיול בספר עד שנת 1967

אזור הטיול בספר עד שנת 1967

מסלול הטיול ביחס לקו הירוק והיישוב שוהם

 

החלק הראשון של הטיול בו הושקע המאמץ הרב ביותר בחד שביל (סינגל) בפארק שוהם שגודלו כ-2,000 דונם מוגדר יער קהילתי.

מפת יער פארק שוהם של קק"ל

קק"ל רואה בטיפוח יערות מסוג זה מהלך חשוב ביותר בשמירה על איכות החיים, איכות הסביבה והצדק חברתי. יערות מסוג זה נועדו בעיקרם למען הקהילות שחיות בקרבתם. על פי קק"ל זהו החוט המקשר בין הקהילה לערכי הטבע והמורשת שבסביבתה הקרובה וכלי חשוב למחויבות קהילתית סביבתית. לפיכך, פעילות קק"ל ביער הקהילתי מושתתת על העקרונות האלה: שימור וטיפוח היער וערכי הטבע שבו, בסמיכות לקהילה ולמען תושביה; נגישות חופשית לתושבים לכל פינות היער ושימוש במתקניו ללא תשלום; יצירת מחויבות הדדית בין קק"ל, הקהילה והרשות המקומית בניהול היער. המחוייבות הקהילתית של תושבי שוהם באה לידי ביטוי בפעילות "צוות יער קהילתי", המשותף לקק"ל, למועצה ולתושבים. מאז 2003 מקדם הצוות את כלל הנושאים הקשורים ליער ולקהילה ובכלל זה תכנון משותף, אירועים והדרכות של מתנדבים מהקהילה ודאגה לטיפוחו של היער וחזותו. מקור וראו הרחבה על הפארק 

באתר מסלולי האופניים של קק"ל נכתב על חד שביל שוהם כך: "סינגל פארק יער שוהם אמנם יושב על תא שטח קטן התחום על ידי כביש 6 ממזרח, כביש 444 ממערב, אזור התעשייה חבל מודיעין מצפון ומושב בית נחמיה מדרום, אך הוא מוביל את הרוכב בין עתיקות, פסיפסים, פריחה מרהיבה, עצי בוסתן ונופים פנורמיים. הסינגל בנוי היטב ומספק זרימה נהדרת, גם בירידות וגם בעליות, בשילוב אתגרים טכניים קלים מדי פעם המספקים זריקות אדרנלין קבועות לאורך כל הדרך. השטח שבו נרכב הוא שטח גבעי, חלקו פתוח וחלקו מיוער, והוא מכיל אתר פריחת כלניות במגוון צבעים המשתלטות על הנוף בחודשים פברואר-מרס.

 

יצאנו לדרך משוהם. דרך הפינה הדרום מזרחית של היישוב חצינו במעבר תת קרקעי את כביש 444 והמשכנו מזרחה לאורך העמק הקטן בו נמצא נחל בית עריף שהוא אחד מהיובלים של נחל איילון.

בקצה הדרך במעלה נחל בית עריף

אחרי פחות מ-2 ק"מ התחלנו לטפס בחד שביל שוהם.

בתחילת העליה לחד שביל שוהם

 

אודה על האמת בהתחלה היה לי קשה. מגמת עליה! קצת עיקולים שרכיבה בהם עם גלגל 29 אינה מתאימה כל כך! מספר מדרגות סלע. קרקע מעט בוצית. סלעים חלקים. כל אלה גרמו לכך שנאלצתי לרדת מדי פעם וללכת ברגל. לא היה נורא. סך הכל זרמתי!

 

עלינו לעבר חניון גבעת ספלולים.

חניון גבעת ספלולים

גבעת הספלולים זכתה לשמה בזכות הגומות המעוגלות הרבות שחצובות בסלעיה, המכונות "ספלולים". יש גם שקעים חצובים גדולים יותר, המכונים "מדוכות". מתקנים אלה שימשו כנראה לכתישה של גרעינים ועשבי תבלין, באמצעות אבנים או כלי מתכת. פעולת הכתישה במדוכה נזכרת כבר בתנ"ך: "… וטחנו בריחיים או דכו במדוכה…" (במדבר יא, 8).
גבעת הספלולים מציינת את הגבול בין החלק המרכזי והמיוער של הפארק לחלקו הדרומי, המאופיין בעצי בוסתן. החלק הדרומי של הפארק אינו מיועד לרכב מנועי ומותר לנוע בו רק ברגל או באופניים. האזור מיועד למטיילים המבקשים ליהנות משיטוט שקט בין עצי הבוסתן – זית, רימון, תאנה, חרוב ושקד. מקור

גבעת ספלולים הוא מקום שלמרות שגובהו רק 150 מ' מעל פני הים יש בו תצפית נהדרת לכל הכיוונים, מערבה לעבר מישור החוף, צפונה ודרומה אל גבעות השפלה ומזרחה למרומי השפלה והלאה לקו הרי יהודה.

תצפית לכיוון דרום מגבעת ספלולים

תצפית לכיוון מערב לעבר היישוב שוהם

תצפית לכיוון דרום מזרח לעבר יער בן שמן

 

בגבעת הספלולים במשך מספר דקות בנוסף לתצפית הזדהות על מה שראו עינינו, דיברתי על ההבדל בין מישור החוף ושפלת יהודה, על האזור הגיאוגרפי שנקרא עמק לוד ובקעת אונו, על שוהם כיישוב שהוקם בראשית שנות ה-90' במסגרת יישובי הכוכבים, על היות אזור הטיול עד מלחמת ששת הימים אזור ספר במרחק עשרות קילומטרים בודדים מגוש דן, על הרעיון והתכנית של סלילת כביש 6 ועוד.

הסבר לחברים

 

היישוב שהם הוקם בשנת 1993 כאחד מיישובי הכוכבים למול הקו הירוק במרכז הארץ בין ירושלים לת"א ובקרבת נמל התעופה לוד. שטח השיפוט של שהם משתרע על פני 6000 דונם. בישוב כ- 20,000 תושבים כמחצית הינם ילדים מגילאי הגן ועד תיכון.מיקום היישוב על ציר כבישים המרכזיים, כביש מס' 1 וכביש חוצה ישראל, מעניק לה מעמד מסחרי ותעסוקתי עצום. לאחר שיוקמו מרכזי התעסוקה בסביבה ומפעלי ההייטק יעלה היישוב שהם מדרגה ויהווה נקודת ציון חיונית ומשמעותית במערך הכלכלי של מדינת ישראל.
מערך הבניה בשהם מתוכנן באופן קפדני ומחולק באופן מאוזן בין יחידות דיור צמודות קרקע , לבין בניה רוויה כל זאת במגמה לבינוי אורבאני מצומצם, ושימור המרחבים הירוקים. הישוב נמצא בתנופת בנייה בלתי פוסקת המועצה מנהלת את מערך הבנייה הפרטית והציבורית באופן עצמאי ופועלת בתאום עם האוכלוסיה, מתוך הבנת צרכי הישוב ההולכים ומתחדדים עם הזמן. ועדת התכנון והבנייה של המועצה, משמשת ציר מרכזי וחשוב בקביעת חזות הישוב והינה האורים והתומים בתחום הבינוי הכולל של המקום. הועדה פועלת מתוך הנחיות ברורות לשימור אופי הישוב כקהילתי-כפרי. גם אם הדבר כרוך במאבקים בגופים .ציבוריים, הרואים את שהם כישוב בעל חזות עירונית יותר. מקור והרחבה באתר המועצה המקומית

מבט נוסף על שוהם ומעבר אל שדה התעופה לוד

 

לאחר התצפית וההסבר חזרנו לחד שביל. הרכיבה בו הייתה בתוך החורש (שבמפות מסוימות קרוי יער ברקת) ובשטח החשוף. בקטע זה הרכיבה זרמה יותר. היו לי מספר קטעים של ירידה מהאופניים אבל זה היה סביר.

במעלה החד שביל

 

תוך טיפוס במעלה החד שביל בדופן הצפונית של פארק שוהם יכולנו להתרשם מגודלו של המרכז הלוגיסטי של שוהם

מבט על המרכז הלוגיסטי שוהם מכיוון דרום

 

התרשמנו גם והגשרים העצומים שנבנו מעל נחל בית עריף ועליהם עובר כביש 6.

הגשר מעל נחל בית עריף

 

המשכנו לרכב במגמת עלייה.

המשך הטיפוס

 

בקצה העליה הגענו למתחם חרבת תנשמת

אתר חרבת תנשמת התגלה בשנת 1986. תשע שנים לאחר מכן, בשנת 1995 ניהל הארכאולוג עוזי דהרי חפירות באתר מטעם רשות העתיקות. בחפירות התגלו שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית (המאה הרביעית לספירה) ולידה שלושה קברים חצובים בסלע ובריכת מים חצובה בעלת גרם מדרגות בפינתה. דהרי מציע לזהות את חורבת תנשמת עם "בית מלגזיס" – מקום המוזכר במפת מידבא (פסיפס מהמאה השישית שהתגלה בעיירה מידבא שבעבר הירדן המתאר את מפת ארץ ישראל ומציין בה יישובים רבים). הכנסייה, על פי דהרי, מוקדשת לקדוש בשם בכחוס. אורכה היה 27 מ' והיא כללה חצר (אטריום), אולם מבוא (נרתכס), אולם מרכזי ושתי סיטראות (סיטראה היא אגף צדדי המלווה את האולם המרכזי ומופרד ממנו בטור עמודים). צמוד לאטריום, ששרידיו נראים באתר, נמצאים שרידי בית בד קדום. רצפת הכנסייה רוצפה בפסיפס מעוטר בדגמים הנדסיים וצמחיים ססגוניים. ממצא מיוחד, שחלקיו התגלו בכנסייה ובבית הבד, הוא מדליון עגול משיש, בקוטר 67 ס"מ, שבו מגולפת דמותה של טיכה, אלת העיר. הכתובת שמסביב למדליון מציינת את התאריך המקביל לשנת 582 לספירה. פסיפס הכנסייה ורוב חלקיה מכוסים בחול, כדי לשמור על שלמות הממצאים. נראה כי הבריכה שליד הכנסייה שוכנת במקום שבו הייתה המחצבה שבאבניה השתמשו לבניית הכנסייה. הקברים שלידה הם "קברי מקמרים", החצובים בסלע כבורות מלבניים, בעומק 1.5 מ'. משני צדי הבור חצובות גומחות בעלות תקרה מקומרת, ומתחת להן קברים בצורת שוקת. הקבר כוסה בלוח אבן. בפארק שוהם נמצאים כמה עשרות קברים מסוג זה. נקברו בהם התושבים הנוצרים שהתגוררו ביישוב שבחורבת תנשמת. מקור

על הכנסייה

רצפת הפסיפס

 

החלק האחרון של הרכיבה בחד שביל הייתה במגמת ירידה. בקטע זה הביטחון שלי גבר ודהרתי במורד במהירות ללא פחד. היו מספר מקפצות סלע שנאלצתי  ללכת ברגל. סיימנו את הרכיבה בחד שביל שוהם. יצאנו מתחום פארק שוהם.

ביציאה מתחום פארק שוהם

 

כאן התחיל החלק השני של מסלול הטיול.

הקטע השני של מסלול הטיול

 

המשכנו ברכיבה בכיוון דרום כ-3 ק"מ. חלפנו על פני חרבת נאבלט. עלינו ונכנסנו לתוך תחום מושב בית נחמיה.

מושב בית נחמיה הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מאיראן סמוך לכפר הערבי הנטוש בית נבאלא ובקרבה למחנה הבריטי בית נבאללה שהפך להיות מחנה של צה"ל. המושב נקרא על שם האתר המקראי הסמוך תל נבלט, הסמוך ליישוב, מזוהה עם נְבַלָּט המוזכרת בספר נחמיה (י"א פסוק ל"ד). במקום נתגלו שרידים מן התקופה הביזנטית ומתקופת הברונזה

 

בבית נחמיה ליד מגדל המים חצינו את דרך סולינג – שהייתה חלק מהכביש שנסלל בתקופת המנדט הבריטי וקישר בין לוד לרמאללה. הכביש שבעבר היווה ציר תנועה חשוב, נקטע ע"י כביש 6 ומה שנותר ממנו כיום הוא שריד בלבד..רכבנו בדופן המזרחית של היישוב ויצאנו מתחומו. גלשנו לעבר נחל נטוף שגם הוא אחד מיובליו של נחל איילון. התחלנו לטפס לעבר תל חדיד.

 

בקצה העלייה טרם הטיפוס לתל חדיד הודיע ירון מוצ'ניק שבגלל אילוצי זמן, הוא נאלץ לקצר את הטיול ולחזור לשוהם. החלטתי שאצטרף אליו ואמנע מרכיבה מייגעת (עבורי) במעלה חד שביל חדיד. נגמר לי הכוח – לא התאוששתי לגמרי מהמאמץ של הרכיבה יום קודם. הבנתי שאיני צריך להעמיד עוד את יכולותיי במבחן הרכיבה בחד שביל. ידעתי שחד שביל חדיד יותר ארוך ויותר טכני ובמילים פשוטות יותר קשה עבורי. חזרתי עם ירון ועם עוד חבר (סליחה, שאיני זוכר את שמו) בדרך הקצרה לשוהם.

 

בסוף הטיול שנמשך שלוש שעות יכולתי לומר, הכרתי עוד משבצת ארץ חדשה ומעניינת 

המסלול בפארק שוהם

המסלול בפארק שוהם

המסלול מנחל בית עריף דרך בית נחמיה לתל חדיד

המסלול מנחל בית עריף דרך בית נחמיה לתל חדיד

 

בנוסף למדתי עוד כמה דברים על עצמי והתחדדו לי התובנות על מהות הרכיבה בחד שביל. למדתי את מגבלותיי. נוכחתי לדעת שאני מסוגל לרכוב בחד שביל. לא נורא אם בקטעים מסוימים אלך הרגל. הבנתי שהרכיבה בחד שביל יכולה להיות בקטע דרך קצר של מסלול טיול ולא מטרה בפני עצמה. אני מעדיף לרכוב במסלולים נוחים יותר דרכם אהנה מהדרך והנוף. בעתיד, בתנאים מסוימים, אוכל לרכוב בחד שביל בקבוצה קטנה.

 

לסיום, היה לי נעים לדעת שיש אנשים שהתחשבו בי. החברות בעיניי היא ערך נפלא. שוב אני מבקש להודות לגיל רוטהולץ שעודד אותי לצאת לטיול ותמך בי במהלכו. נתראה בטיולים הבאים שהרכיבה בחד שביל בהם תהייה מועטה יותר

השאר תגובה