הדפסה

יצאנו היום עופר צינדר ואני לטיול שמטרתו להמשיך ולהכיר לו את נופי הרי יהודה. לנוכח חום הכבד של חודש יולי, בחרתי מסלול שיהיה קצר יחסית ויהיה בו מגוון מראות. כנובע מדמותם של הרי יהודה, הרכיבה בחלק מהמסלול הייתה כרוכה בהשקעת אנרגיה ובעברית  לעם – מסלול עם עליות.

בתמצית, מהלך המסלול היה ממבשרת ציון לעין רפאה ונחל כִסלון ומשם עלייה לגבעת יערים והמשך סביב צובה וחזרה למבשרת ציון.

מסלול הטיול

בשעה 5:30 הייתי מוכן ליציאה מחניית ביתי ברכס חלילים. באותו זמן עופר הגיע ממודיעין, התארגן במהירות וכעבור דקות ספורות יצאנו לדרך.

כרגיל, בתחילה טפסנו מערבה במעלה רכס חלילים לאורך שדרות החושן עד כיכר אבני חן. עדיין לא היה חם והשמש עוד טרם התעוררה. רכבנו לאורך שדרות הראל, הציר הראשי של מבשרת ציון, מכיוון צפון לדרום. בינתיים התחילה הזריחה. בהר האוויר יבש, הלחות נמוכה ולכן הרכיבה נעימה מאוד בשעה זו.

חצינו את גשר הראל מעל כביש 1 לעבר בניין המועצה המקומית מבשרת ציון שנמצא למרגלות הגן הלאומי הקסטל. פנינו לתוך החלק המערבי של מעוז ציון שנקרא בלשון המקומיים 'הקסטל' והתגלגלנו ברחוב פלמ"ח. השעה עדיין מוקדמת וחוץ ממשאית איסוף האשפה כמעט ולא נתקלנו בכלי רכב.

בקצה השכונה ירדנו לדרך שראשיתה מעל המצוק של כביש 1 בו מתבצעת בניית המנהרה כחלק מעבודות הרחבת הכביש. לכאורה, המראה יפה, אך לנוכח פציעת הנוף לא היה לי חשק לעצור ולהביט בסביבת העבודה.

מדרך זו, גלשנו לעבר שכונה נוספת של מבשרת ציון הנקראת בשמה הרשמי שכונה י"א ומוכרת כשכונת עין חמד.

שכונת עין חמד נבנתה לפני כשני עשורים ולמרות שהיא צמודה לשכונת הקסטל, אין דרך המחברת ביניהן. לכך סיבות רבות ותושבי השכונה מעדיפים שהמצב יישאר כפי שהוא ולמעשה, השכונה הזו מבודדת והגישה אליה היא ממחלף בית נקופה.

מיד כשיצאנו מהשכונה, פנינו שמאלה לכיוון דרום בדרך עפר לעבר הכפר עין נקובה.

עין נקובה הוא מקרה מיוחד בו מדינת ישראל אחרי מלחמת העצמאות העבירה כפר ערבי ממקומו ולא גרמה לתושבים לנטוש את מקומם המקורי. עד אז כפר זה נמצא במקום שבו הוקם המושב בית נקופה. הסיבה להעתקת הכפר ממקומו הייתה קירבתו היתרה לקו שביתת הנשק. קו זה הועבר ומוקם בצמוד לכפר עין ראפה.

לאחר דיווש בציר המרכזי של עין נקובה, הגענו לכפר עין ראפה שבנוי על המדרון הצפוני של  שלוחת צובה שמדרום לנחל כסלון. הגענו לגרעין הכפר ומיד מולנו התגלה המראה המרהיב של המסגד שנמצא במרכז הכפר. אי אפשר להישאר אדיש למראה יפה זה. עצרנו פעמיים לצלם את המסגד משני כיוונים שונים.

מסגד הכפר עין ראפה

מסגד הכפר עין ראפה

תוך כדי עצירה שניה לצילום, פגשנו את אחד מתושבי הכפר שמגדל ירקות. הוא ירד לשדה שלו לקטוף את עלי המנגולד, העמיד לבגאז', וסיפר שהוא בדרכו לשוק מחנה יהודה למכור את תוצרתו. מדהים שבישראל של המאה ה 120 עדיין יש חקלאים שמשווקים את תוצרתם בעצמם בצורה שכזו.

המשכנו להתגלגל לאורך הכביש המקביל לציר הזרימה של נחל כסלון. הגענו למקום למעיין הידוע 'עין לימון' שבצמוד לו נמצאת בריכת מים. עשרות מעיינות כאלה מצויים בהרי יהודה והם חלק ממערכת ההשקיה של חקלאות שלחין, ובמיוחד גידול הירקות. כמובן שגם במקום זה, רצינו לצלם ולהצטלם. לאכזבתנו הרבה, סביבת הבריכה לא הייתה נקיה בלשון המעטה וכאן עולה השאלה מדוע הקרן הקיימת לישראל שבאחריותה נמצא החורש במקום, והמועצה האזורית מטה יהודה שהכפר נמצא בתחומה המוניציפלי, אינם דואגים לפקח שלא לומר לטפח את המקום.

ברכת עין לימון

ליד המעיין נמצאת נקודת ההתחלה של הקטע הצפוני של סינגל עין ראפה. זה סינגל חדש שנחנך לפני שנה וחצי והוא פרי יוזמה ברוכה של שיתוף בין קק"ל לתושבי הכפר עין ראפה שנרתמו להכשיר את תוואי הסינגל. לפני שנה ויותר, רכבתי בקטע הצפוני של הסינגל ואני יכול להעיד שהוא יפה אם כי קשה עבורי. פעם אחת הספיקה לי ודי… יש כאלו שאוהבים לחזור אליו מפעם לפעם.

מקום התחלת סינגל עין ראפה

מבט על הרכס בו נמצא החלקו הצפוני של סינגל עין ראפה

המשכנו להתגלגל בנחל כסלון. השעה לקראת 7:00 אחרי שהושלמה הזריחה. מרהיב היה המראה של קרני השמש המאירים את השלוחה עליה בנוי גבעת יערים ואת עצי החורש בתוך תוואי הנחל

מבט על גבעת יערים מנחל כסלון

המשכנו לרכוב במורד נחל כסלון. בקטעים קצרים מסוימים הרכיבה לא הייתה נעימה בגלל שפע חלוקי הנחל. הגענו לצומת המזלג הכפול: מצד אחד מזלג של הדרך המגיעה מאשתאול והדרך העולה לכיוון שואבה ולכיוון שואבה והר כרמילה ומצד שני, המזלג של דרך נחל כסלון שרכבנו בה עם הדרך העולה לכיוון דרום השלוחה של גבעת יערים שבה התחלנו לטפס. תוך כדי רכיבה בין העצים, וכל שעלינו בגובה, יכולנו לראות את החורש של נחל כסלון ובין העצים את היישוב שואבה וכשהתקדמנו בלט תל כסלון.

מבט על תל כסלון, צילום: עופר צינדר

עם סיום העליה גלשנו מעל נחל טייסים לקצה המזרחי של דרך הנוף הדרומית מעל נחל כסלון.

במורד הדרך מעל נחל טייסים

פנינו היו לכיוון ההפוך והתחלנו לטפס במעלה הדרך לעבר גבעת יערים.

בצומת לקראת העליה

אורך הדרך בין 2.5 – 3 ק"מ. העלייה נחמדה. בקטעים מסוימים השיפוע יותר תלול. הבעיה ברכיבת קטע זה היתה כפולה. גם השמש סנוורה אותנו וגם כבר היה ממש חם (אחרי השעה 8:00). בסה"כ, ברכיבה בקטע זה למרות המאמץ, לא נקרענו ואפשר לומר שהמאמץ היה סביר והדופק שמדדתי בשעון הפולאר החדש שלי, לא הרקיע לשחקים.

לקראת סיום העליה, צילום: עופר צינדר

בקצה הדרך המתחברת לכביש הגישה גבעת יערים, נקודת תצפית ונקודת הנחצה בה יש סוכה, ישבנו להפסקת פירות קצרה וצילומים.

מזכרת מצפה גדסי

לאחר מכן המשכנו במקביל לכביש לאורך כרמי גבעת יערים.

כרמי גבעת יערים

המשכנו לעבר קבוץ צובה תוך כדי מעבר מיוחד לרוכבי אופניים

מעבר מאופניים

.

ירדנו בדרך המקיפה את הקבוץ מכיוון דרום מעל הכביש. הרכיבה בדרך זו היתה ממש לא נעימה מאחר והדרך נטחנה ע"י המשאיות וכלי הציוד המכני הכבד שהפעילה הקק"ל על מנת לדלל את היער. אני זוכר מרכיבות בשנים קודמות שהחורש היה סבוך וצפוף יותר וכעת רכבנו בקרחות יער. זו דוגמה למה שמאפיין את מדינת ישראל שכל דבר נעשה בקיצוניות, לעיתים מעבר לנדרש. וחבל! המשך הדרך היתה בחורש הצפוף שמן הסתם, במשך הזמן, גם הוא ידולל.

במעלה הדרך מעל נחל צובה

התקדמנו לעבר המטעים של קבוץ צובה ועלינו בדרך התלולה מעט בדרך הראשית של מטעים אלה. התחברנו לציר הראשי של קבוץ צובה ששימש בעבר את הכביש מהקסטל, כנראה על שרידי כביש מנדטורי ישן. לכביש זה פנינו ועלינו לתל צובה ובנקודה הגבוהה בכביש, למרגלות תל צובה, ליד השלט הגדול החקלאות תנצח, יש תצפית מרהיבה לכיוון צפון. הכרמים על שלוחת צובה ולכיוון מזרח נחל צובה והר חרת ולכיוון דרום, הר איתן ומרכז רפואי הדסה ורכס אורה.

כרמי שלוחת צובה

מנקודה זו התלגלנו במהירות לאורך הכביש בין הכרמים והמטעים והגענו עד למקום המחצבה הנטושה של הקסטל שממנה הפיקו את האבנים לבניה של המבנים והדרכים בירושלים שפעלה בשנות ה 50 – וה 60 ומסיבות שאינן מובנות פעלה אפילו עד שנות ה 90 עד שהשר לאיכות הסביבה דאז, יוסי שריד, הורה על סגירתה.

שרידי מחצבת הקסטל

הגענו לשטח הבנוי של מעוז ציון. החלטתי להיכנס בדרך לאברהים שמפעיל את חנות "אופני ההר", ולגיד לו שלום. אברהים איש יקר שמלווה אותי 4 שנים מאז התחלתי לרכוב על אופניים ומטפל בנאמנות בכל התקלות שהיו לי במשך השנים. עופר ניצל את ההזדמנות לתקן תקלה קטנה באופניים שלו.

עם איברהים, צילום: עופר צינדר

משם התגלגלנו חזרה במורד שדרות הראל לנקודת ההתחלה. בפעם הראשונה, עצרתי לצלם את מראה מבשרת שנגלתה במורד הדרך. אני לא מבין למה לא עשיתי זאת עד היום למרות ש 11 אני עובר בדרך זו ברכבי מדי יום. כנראה שברכיבה על אופניים, יש יותר זמן להתעכב על פרטי ומראת הנוף.

מבט על מבשרת ציון מכיוון דרום

הטיול עצמו נמשך שלוש שעות וארבעים דקות מתוכן כשעה עצירות. סיימנו את הטיול בשעה 9:30, שעה סבירה שלאחריה החום הלך וגבר. 

מסלול הטיול

מסלול הטיול אכן היה קצר וניתן היה לקצר אותו מבחינת הזמן.

אלו שמעניינים לקצר אותו יכולים להתחיל אותו ממגרש החנייה של המועצה המקומית של מבשרת ציון. בחודשי הקיץ אפשר גם לבצע טיול זה בשעת בין הערביים ועד השקיעה. טיול שכזה עשיתי בקיץ שעבר.