משדה בוקר לרכס חלוקים ולחלמוניות ברכס בוקר15 בנובמבר 2015
יום שישי (13/11/2015) יצאתי לטיול בצפון הר הנגב, אזור חדש שטרם רכבתי בו. זו הייתה הפעם הראשונה (כן כן) שיצאתי לרכיבה בטיול במדבר. לא סתם מדבר אלא כזה שהתכסה בפלומה ירוקה לאחר הגשמים הראשונים.
את הטיול הוביל שי יגל (מדרשת שדה בוקר) והשתתפו בו גם ארז בלשי (תל מונד) ודוד מאיר (קיבוץ נגבה). היה זה יום חג אמתי עבורי. חזרתי לטייל בהר הנגב אחרי זמן רב מאוד מאוד שלא הייתי בו – כמעט עשור, אם זיכרוני אינו מטעה אותי. ככה יצא ואני אפילו מתבייש! בשנים שעברו לפני כן הסתובבתי בנגב בכל מקום ובכל פינה.
כאמור, הטיול היה בצפון הר הנגב ומסלולו עבר בעיקר רכס חלוקים מצפון מערב לשדה בוקר.
על מנת להבין את מהלך מסלול הטיול מן הראוי להקדים ולהציג בקצרה את מבנה הנוף בנגב הצפוני והמרכזי.
הנגב הצפוני והמרכזי כולל גושים ההררים או רכסים שסדרם מדרום לצפון כמוצג במפה הם: הר הנגב המרכזי: רכס מחמל וגוש רמון, הר הנגב הצפוני: רכס חצירה, רכס חתירה, רכס חלוקים-ירוחם (המשכו הר דיה), רכס בוקר (הר צבוע) וכתף שבטה (המשכה הר שחר).רכסים אלה אינם תוצרים של ארוזייה אלא הם מבני קימוט ובלשון הגאואולגיה קמרים (אנטיקלינות) שבהם כל השכבות מקומרות. למערכת הקמטים בהר הנגב תכונות משותפות אחדות: לכולם כיוון אחיד – מדרום מערב לצפון מזרח; המבנה שלהם הוא א-סימטרי, החלק הדרום מזרחי תלול מאוד (עד ל-90 מעלות ולעיתים יותר) והחלק הצפון מערבי מתון (5 – 10מעלות); במקום בו ציר הקמר משנה את כיוונו ממזרח-צפון-מזרח לצפון-מזרח נוצרו בהם כיפות גבוהות ובהם פריצות סחיפה שהובילו ליצירת מכתשים; המצאות שבר עמוק בתחתית הקמר, שבר היורד עד לתשתית הפריקמברית של הקרום; כל הנחיתות (מדרונות) הדרומיות של קמרי הנגב הצפוני מסתיימות בקו נחל צין.
בין הרכסים מצויים שקעים טופוגרפיים ובלשון הגאולוגיה קערים (סינקלינות) שבהם השכבות קעורות. בשקעים אלה עוברים הנחלים (נחל צין, נחל אפעה, נחל הבשור, נחל הרועה ועוד) ואף הדרכים החשובות (דימונה – שדה בוקר, ערד – אורון).
מרכיב נוסף בנוף הר הנגב הוא הרמות הגבוהות משני עברי מכתש רמון: רמת עבדת מצפון ורמות הר עריף והר לוץ מדרום. התפתחות רמות אלה קשורה בקיומם של אזורים רחבים, נמוכים מעט מהרכסים שבשוליהם אשר מצטיינים ביציבות גיאולוגית, כמעט ללא הפרעות ניכרות בתוכם. רמות אלה מכוסות בסלעי גיר או דולומומיט קשים שיוצרים אופי במתי-רמתי ואינם מאפשרים התפתחות נוף חתור וגבעי. רמת עבדת נוחתת בצורה מתונה ורצופה בשעור מעלה עד שתיים צפונה. רמת עבדת הכוללת גם רמת ציפורים ורמת מטרד ובמרכזה סדרה של חמישה הרים קטנים מהר סעד עד שלוחת קדש ברנע).
את הנגב חוצים מספר מערכות העתקים גדולים ולשון הגאולוגיה שברי גזירה והם נמשכים מערבה עמוק לתוך סיני. בנגב הצפוני והמרכזי הוא קו העתק צין שכיוונו מזרח – מערב ובו נמצא נחל צין שהוא מרכיב חשוב בהבנת חלוקת הנגב ליחידות מורפולוגיות-גאולוגיות.
המקור לסקירה ולמפה ולקריאה להרחבה:
עקיבא פלכסר, "הגיאולוגיה של הר הנגב", בתוך זאב משל (עורך) (1191) הר הנגב נופים וטיולים, משרד הביטחון, ההוצאה לאור (עמ' 25 – 42)
את מסלול הטיול ניתן לחלק לארבעה חלקם. החלק הראשון: יציאה ממדרשת שדה בוקר חציית כביש 40 וטיפוס דרך אחד הנחלים במעלה המדרון הדרומי של רכס חלוקים וגלישה במדרון הצפוני לעבר נחל הבשור.
החלק השני של המסלול לצפון מערב אורך נחל הבשור, הלאה מזרחה ופנייה לנחל בוקר ובחיבור עם נחל הרועה צפון מערב לעבר המדרון הדרומי של רכס בוקר בו נמצאת שמורת החלמוניות.
נַחַל הַבְּשׂוֹר הוא מבין מגדולי נחלים בנגב, אורכו כ-80 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו, כולל נחל באר שבע ונחל גרר הוא כ-3,400 קמ"ר. ראשיתו של נחל הבשור במדרונות הר מחיה, רמת ציפורים ומדרונות רמת מטרד. בעבר הגאולוגי הרחוק תחילת נחל הבשור הייתה ברמת עבדת אולם קטע זה "נשבה" על ידי נחל צין שבסיס הסחיפה שלו נוצר בעקבות הווצרות השבר הסורי-אפריקאי. בתחילת דרכו יורד נחל הבשור אל המישור הרחב המפריד בין מתלולי הגיר של רמת עבדת כארבעה קילומטרים מצפון להר מחיה נכנס הנחל לקער המפריד בין קמר חלוקים לקמר בוקר, וממשיך לאורכו עוד כארבעה קילומטרים, עד למפגש עם הנחל הרועה ונחל בוקר. כאן פונה הנחל חדות מערבה, ותוך כדי יצירת מפער מים עמוק ומרשים ("דייקה"), הוא חוצה את קמר בוקר, ולאחריו ב"דייקה" נוספת את הקמר של כתף שבטה. ליד מושב אשלים יוצא נחל הבשור מתחום הרי הנגב הצפוני, אל מישורי חולות חלוצה. מכאן הוא ממשיך צפונה, מהלך 17 קילומטר, עד חלוצה העתיקה. מחלוצה ממשיך הנחל במישור עוד כ-12 קילומטר, עד לחיבורו עם נחל באר שבע, ליד באר אוסנת.מכאן פונה הנחל לצפון-מערב, לעבר צומת צאלים, שהוא נקודת המעבר של הנחל מתחום החולות של חלוצה אל מישורי הלס הגדולים של מערב הנגב הצפוני. נחל הבשור נשפך לים התיכון מדרום לעיר עזה.
חלמונית גדולה יש הטוענים שאם צריכים לבחור את פרח הבר היפה והגדול ביותר בארץ, אין ספק כי החלמונית הייתה מועמדת מועדפת. פרח ענק זה, בעל צבע חלמון עמוק הבוהק למרחקים בתקופה שבה רוב הצמחים יבשים, הוא מחזה נפלא. החלמונית הגדולה היא פרח יוצא דופן בגודלו, בצבעו ובעונת הפריחה שלו. היא נמנית על קבוצה מיוחדת של צמחי בצל ופקעת פורחי סתיו, המותאמים להפריד את עלוותם מפריחתם – בעוד העלים מופיעים בעונת הגשמים, הפריחה מקדימה ומופיעה בסתיו ללא תלות בגשם. את זאת עושה החלמונית באמצעות הבצל שלה – איבר האוגר את חומרי המזון המיוצרים בעליו בחורף, שומר עליהם בתת הקרקע בקיץ היבש ומזין את הפרחים המופיעים רק בחודש אוקטובר בצפון הנגב. הסתיו בארצנו הוא העונה הדלה ביותר בפריחה. בעונה זו שולטת בפריחה קבוצה של גיאופיטים, צמחי בצל ופקעת הפורחים קרוב לקרקע – כמעט לכל פורחי הסתיו, כרכום, סתוונית, הכדן והבן-חצב פרחים בצבע לבנבן-ורוד עד סגול. רק לסוג חלמונית יש פרחים בצבע צהוב. להרחבה על החלמוניות, אתרי ומועדי הפריחה
החלק השלישי של מסלול הטיול – חציית כביש 40 וכניסה לנחל נוקד וטיפוס בו עד לשיטה הגדולה מקום הפסקה. הלאה טיפוס על המדרון הצפוני של רכס חלוקים וגלישה במורד הצפוני לעבר שדה צין.
החלק הרביעי של מסלול הטיול חציית שדה צין עליו נמצאים קיבוץ שדה בוקר ומדרשת שדה בוקר והלאה לאורך המצוק מעל נחל צין למול מצוקי רמת עבדת.
*******
אחרי כ-3 שעות הסתיים הטיול. בשביל ההתחלה של טיול במדבר היה זה טיול נהדר. אפשר ליהנות מטיול בנגב שאין בו כמעט סינגלים. מזג אוויר היה נפלא הגם שבקטע מסוים הרוח המזרחית הנגדית לא הקלה בטיפוס אבל זה לא היה נורא. החברה בטיול הייתה נעימה ביותר.
את טיול מוצלח זה שניתן להגדיר אותו "טיול מדבר למתחילים ראשונים" והוא הגדיל אצלי את התיאבון וחיזק את הרצון להמשיך לטייל בנגב בזמן הקרוב. אני מאמין ומקווה שכך יהיה.