הדפסה

טיול סוף קיץ (19/9/2015) באזור שבין גדרה במזרח ליבנה במערב, בשטח התחום בין נחל שורק בדרום ונחל עקרון ונחל גמליאל בצפון.  לטיול יצאתי יחד ינון אהרוני מגדרה אותו הכרתי דרך הרשת החברתית ועם חברו / שכנו רפי עמר שאף הוביל אותנו. מראש ביקשתי מינון שיכיר לי את מסלול הבית שלו במשבצת הארץ המעניינת בה טיילתי בעבר.

מגדרה ליבנה וחזרה במרחב בין נחל שורק ונחל עקרון, 19/9/2015

בשעה 06:45, לאחר התארגנות מהירה ליד ביתו של ינון, יצאנו לכיוון חלקה הדרומי של גדרה. עלינו על הדרך המקבילה לכביש 7 ורכבנו מערבה. בעצם טפסנו לנקודה הגבוהה של רכס הכורכר  המזרחי ביותר בחלק זה של מישור החוף.

בצומת הכניסה הדרומית לגדרה חצינו מערבה את כביש 40 ורכבנו צפונה בדרך המקבילה בינו ובין הכביש ההיקפי של ישובי עשרת.

כביש 40 בקטע זה בתקופת היישוב, בזמן מלחמת העצמאות ושנים רבות לאחר הקמת המדינה קטע כביש זה שימש עורק התחבורה הראשי ממרכז הארץ אל הנגב. ראשיתו הייתה בצפון בצומת בית דגן והוא חצה את מושבות יהודה שנקראו אז גם מושבות הדרום: ראשון לציון, מולדת, נס ציונה, רחובות וגדרה. לאורך הכביש נמצאו מספר כפרים ערבים עוינים שנכבשו בימי מלחמת העצמאות ועל כך יורחב בהמשך.

הגענו לנחל שורק וחצינו אותו בגשר אירי מדרום לצפון ופנינו בדרך מערבה המקבילה לתוואי הנחל ורכבנו לכיוון יבנה אותה הכשירה רשות ניקוז שורק לכיש

רשויות הניקוז הן רשויות סטטוטוריות שהוקמו על פי חוק חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח 1957. בעקבות החקיקה הוקמו 23 רשויות ניקוז, אשר גבולותיהן התייחסות לגבולות קבוצות רשויות מוניציפליות, שחפצו בהקמתן מתוך התייחסות לנחלים כאל תעלות שמטרתן לנקז את מי הגשמים ביעילות הגבוהה ביותר מבלי לפגוע בשטחים בנויים או בשטחי חקלאות. בדצמבר 1996 חל רה ארגון במערך הרשויות. תחומיהן נקבעו על בסיס אגני או מעטפת אגני היקוות, שהוא התחום הרלוונטי לטיפול בנושא. נקבע שנחל יהיה באחריות רשות ניקוז אחת, החל מיובליו העליונים ועד למוצאו. כל הרשויות המצויות בתחום מחויבות להיות שותפות ברשות הניקוז, בין אם היא רשות ציבורית, פרטית או ממשלתית. התורם לבעיות הניקוז, היושב במעלה, שותף כמו המקבל והסובל היושב במורד. הטיפול לאורך כל תחום הזרימה, בין אם הוא תחזוקה ובין אם הוא הסדרה, משרת את כולם. מוטלת מכסת ניקוז על כל השותפים על פי חלקם היחסי. המדינה תורמת את חלקה בגין קרקעותיה, על פי מפתח זהה לזה שנקבע לכלל הקרקעות. המכסות מוטלות ומועברות לרשות הניקוז ע"י הרשות המקומית. המכסות המוטלות על המדינה, מועברות ישירות לרשויות הניקוז באמצעות רשות מקרקעי ישראל. שינוי מערך רשויות הניקוז נועד לבסס את מעמדן ולהקנות להן כלים לפעילות עצמאית ורחבה, בהתאם לצרכים של כל רשות ורשות מתוך ה-11 הפועלות כיום.

רשויות ניקוז

שר החקלאות הוא האחראי על ביצוע חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות ולו סמכויות על רשויות הניקוז, כאשר "זרועו הארוכה" הוא מנהל רשות המים בנציבות המים. הכלים העיקריים של השר לפקח על רשויות הניקוז הם אישור תקציבן, ובכלל זה, אישור המכסות ואישור תוכניות להקמת מפעלי ניקוז. לשר סמכויות פיקוח נוספות, כמו להורות בצו לרשות ניקוז לבצע פעולות לשם ביצוע תפקידה, אישור חוקי עזר וקביעת הוראות בדבר הרכבה והתנהלותה של רשות ניקוז. בנוסף, לשר סמכויות עצמאיות כמו קביעת רצועות מגן לעורק וסמכויות חירום.

תוך כדי הרכיבה אי אפשר היה להתעלם ממראות סימני סוף הקיץ הניכרים בצמחייה שבגדות נחל שורק ובשדות הסמוכים לדרך.

בדרך מערבה לאורך נחל שורק (סימון שבילים אדום)

התקדמנו ועברנו לאורך הדרך המקבילה לתוואי נחל שורק למול המושבים כפר מרדכי ובניה שנמצאים מדרום לו.

כפר מרדכי מושב הנקרא על שם מרדכי עליאש, הציר הראשון של מדינת ישראל בבריטניה. את היישוב הקימו עולים מאנגליה, מסקוטלנד ומדרום אפריקה, בשנת 1950. כיום הכפר מונה כ-56 משקים חקלאיים ועוד כ-60 בתים פרטיים. חלק מועט מתושבי הכפר עדיין עוסק בחקלאות הכוללת בעיקר מטעים ולולים. רוב התושבים מוצאים פרנסתם מחוץ לכפר. המושב שייך לתנועת האיחוד החקלאי ונמצא בתחומי המועצה האזורית גדרות.
בניה, מושב עובדים. בתחילה נקרא המושב בשם "יבנה הדרומית", אך כדי לייחד אותו מיבנה הסמוכה לו הוחלט לשנות את שמו לבניה. המושב נוסד בשנת 1949 ע"י יוצאי מזרח אירופה; ניצולי שואה מרומניה, פולין וצ'כיה, אך כיום קיים במושב מיזוג גלויות ומתגוררים בו תושבים בני עדות רבות. מספר תושביו כ-750 נפשות. השטח המושב מתפרס על כ-2,600 דונם, שמתוכם 2,300 מעובדים. פרנסת תושבי המקום נחלקת בין חקלאות (מטעים, רפת, פרדס) ובין עבודות מחוץ למושב. מחצית מתושביו הם תושבי ההרחבה שהושלמה במחצית השנייה של שנות ה-90. המושב משתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה האזורית ברנר.

בהמשך שהגענו לפתאי מושב בית גמליאל הנמצא מצפון לדרך, חצינו את נחל לכיוון דרום והתקדמנו מערבה.

בֵּית גַּמְלִיאֵל הוא מושב עובדים של הפועל המזרחי, שנוסד בשנת 1949. בתחילה נקרא "יבנה ב'", אך לאחר מכן שונה שמו, על שם רבן גמליאל דיבנה, נשיא הסנהדרין ביבנה אחרי חורבן בית שני, שקבור בעיר יבנה הסמוכה. בית גמליאל שוכן בין הערים רחובות ויבנה. המושב משתייך למועצת חבל יבנה.

חציית נחל שורק מדרום לבית גמליאל

המשכנו עד שהגענו לשרידי הפילבוס הנטוש ממול גשר הרכבת החוצה את נחל שורק בסמוך ליבנה.

עמדת המשמר הבריטית (פילבוקס) להגנה על גשר מסילת הברזל החוצה את נחל שורק

הפילבוקס הניצב מעל מסילת הרכבת של יבנה, נבנה במהלך תקופת המנדט בישראל. תפקיד פילבוקס זה שנבנה בנקודה ממנה ניתן להגן על גשר קו הרכבת החולפת בנחל שורק בכיוון צפון דרום. המבנה נקרא פילבוקס, משום צורתו הדומה לקופסת גלולות. ברחבי הארץ פרוסים עד היום עשרות פילבוקסים במצבים שונים בנקודות אסטרטגיות אשר שימשו את הלוחמים השונים במהלך השנים.

לאחר ביקור קצר המשכנו הלאה וחצינו את גשר הרכבת לכיוון מערב והתקדמנו לעבר השכונה המזרחית של יבנה הנמצאת מצפון לתל יבנה שעל טיפוס עליו ויתרנו בטיול זה.

גשר מסילת הברזל בנחל שורק

מהשכונה המזרחית של יבנה פנינו מזרחה לכביש לעבר רחובות, כביש 411. רכבנו לאורך שוליו כקילומטר ולאחר מחלף גשר הכניסה לבית גמליאל חזרנו לשטח והתקדמנו מזרחה על הדרך המקבילה מדרום לתוואי נחל גמליאל. את סימני סוף הקיץ ניתן לראות בצילומים הבאים.

מסימני סוף הקיץ

ללא מילים

ללא מילים

קנה על גדת נחל עקרון שהופך להיות נחל גמליאל

התקדמנו בדרך ולאחר בשולי מאגר המים וחציית הפרדסים התחלנו לטפס על רכס הכורכר שגובהו מגיע כמעט 100 מ' מעל פני הים שבשוליו נמצא עד 1948 הכפר מעאר שנכבש במלחמת העצמאות על ידי גדוד 53 של חטיבת גבעתי.

מעאר – הכפר ישב על שלוש גבעות רכס הכורכר וגבל בדרומו בערוץ נחל עקרון שנקרא עד 1948 ואדי אל-מע'אר. . ברכס מערות רבות ומכאן קיבל הכפר את שמו (מֻעָ'אר היא מערה בערבית. על פסגת הגבעה נמצא קבר קדוש לתושבים בשם אבו תקה (אבי האשנב).יש חוקרים המזהים ברכס את "הר הבעלה" הנזכר בתיאור גבול שבט יהודה ושבט דן המוזכר בספר יהושע (ט"ו, י"א): "ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה…ועבר הר הבעלה…" ועליו שכנה בעלת – עיר בנחלת שבט דן (יהושע, י"ט, מ"ג). בשטח יש מערות קבורה מתקופת הברונזה התיכונה והרומית-ביזנטית. כן נמצאו במקום חרסים רבים מהתקופה הכלכוליתית עד לתקופה הערבית. יש עדויות להתיישבות ערבים במקום כבר בתקופה המוסלמית המוקדמת. במלחמת העולם הראשונה התחולל בגבעות מע'אר קרב עקוב מדם בין יחידות הצבא הבריטי והצבא התורכי שנהנה נהנו מיתרון לנוכח העובדה שיחידותיו נפרסו על הגבעות אך כעבור קרב קשה נאלצו לסגת צפונה. בתקופת השלטון הבריטי התפתח הכפר והייתה לו חשיבות אסטרטגית כשנבנה שדה תעופה עקיר לימים שדה תל נוף. הכפר חלש על צומת הכניסה לשדה התעופה. על פי  סקר הכפרים המנדטורי מ-1945 השתרעו קרקעות הכפר על פני 15,390 דונמים, מתוכם היו 2,659 דונמים בבעלות יהודית ו-1,479 דונמים שימשו כשטחים ציבוריים. בתחילת מלחמת העצמאות כנראה התגוררו בכפר התגוררו כ-2,020 תושבים והם נמנעו לתקוף את התחבורה היהודית שעברה בדרך לרגלי הכפר, היום כביש 40. בפברואר 1948 הותקפו שיירות בכביש והערכת היישוב העברי הייתה שהתוקפים יצאו מכפר זה ומהכפר עקיר הסמוך. בסוף חודש מרץ 1948 תושבי הכפר המשיכו והתעמתו עם תושבי קיבוץ גבעת ברנר ופגעו גם בשיירה של שני משוריינים ושעברה בצומת הכניסה לשדה עקיר. שמונה לוחמי גבעתי נהרגו. באותו לילה בוצעה פעולת גמול נגד הכפר ופוצץ בנין בית הספר בצומת ממנו הופעל המוקש הקטלני. גופות הנספים חולצו והועברו לקבורה. כפר זה נכבש על ידי לוחמי גבעתי בליל 15 במאי במסגרת 'מבצע ברק'. הוא היה חלק מהיערכות לקראת הפלישה של צבאות ערב וחלק מתכנית ד' שמטרתה הייתה לבסס את השליטה בשטח שיועד לפי הצעת החלוקה, נובמבר 1947 למדינה היהודית . לאחר התקפה קצרה נכבש הכפר. התברר כי הוא פונה מתושביו עוד בתחילת מאי ומאז הוחזק בידי יחידה קטנה של מתנדבים סורים ומקומיים. בתי האבן והבארות פוצצו ובתי החימר והגרנות הועלו באש זמן קצר לאחר כיבוש הכפר.

כפרים ערביים עד 1948 במרחב הטיול

על רכס מעאר, מבט דרומה לגדרה ולצומת תל נוף

על רכס מעאר, מבט דרומה

על רכס מעאר, מבט מערבה לעבר יבנה

לאחר התצפית על רכס מע'ר ירדנו ממנו דרומה וחצינו את נחל עקרון והמשכנו וחצינו את צומת הכניסה לתל נוף ולאחר כחצי קילומטר פנינו דרומה לשדות. חצינו שוב את נחל שורק והתקדמנו לעבר מושב קדרון.

 קדרון מושב עובדים אשר נוסד בשנת 1949 ע"י עולים מיוגוסלביה ומרומניה. מקור שמו הוא בתנ"ך – ע"ש נחל קדרון היוצא מירושלים; שֵׁם שנזכר גם בספר חשמונאים – כשם עיר שהייתה במקום; השם נשתמר בשם הכפר הערבי הנטוש קַטְרָה, שבתחומו הוקם המושב. מספר התושבים: 1,200 נפשות. שטח המושב מתפרס על כ-4,000 דונם, שמתוכם כ-3,500 דונם מעובדים. כלכלת היישוב מתבססת על חקלאות (גידולי שדה, מטעים, רפת ,לול), משתלות ומעט עסקים קטנים. חברים רבים עובדים מחוץ למושב. תנופת בניה בהרחבות הגדילה משמעותית את מספר הנפשות ביישוב וכיום מתגוררות בו כ-400 משפחות. המושב משמש כמרכז חינוכי למועצה ובו נמצאים גני-ילדים ובית הספר היסודי האזורי 'בית-אור'; ילדי המושב פעילים בתנועת הנוער "בני המושבים

לאחר רכיבה בתוך מושב קדרון נכנסנו לתוך גדרה ובו עבר החלק האחרון של הטיול ובו גם עברנו ליד בית הביל"וים בגרעין ההיסטורי של המושבה.

מסלול הטיול בתוך גדרה

בית הבילו"ים בגדרה

הטיול שלנו הסתיים כעבור שלוש שעות. התחושה הייתה שלא מיצינו את הלימוד על חבל ארץ מעניין זה בכלל, ועל המושבה גדרה וסביבתה בפרט. אני מקווה שבזמן הקרוב תהיה הזדמנות ואגיע לכאן לטיול נוסף.

מגדרה ליבנה וחזרה במרחב בין נחל שורק ונחל עקרון, 19/9/2015

מגדרה ליבנה וחזרה במרחב בין נחל שורק ונחל עקרון, 19/9/2015

אחת הנקודות המעניינות שלמדתי בטיול היא ריבוי הרשויות המוניציפליות החולשות על משבצת ארץ קטנה זו: שלוש מועצות אזוריות ומועצה מקומית אחת כפי שניתן לראות במפה.

תחומי הרשויות מוניציפליות בתחום הטיול

שלוש המועצות האזוריות אינן גדולות, מספר היישובים בהן קטן ותוואי התיחום ביניהן ובין המועצה המקומית גדרה אינו בקו שיש בו הגיוני גאוגרפי. הסיבה  לריבוי  המועצות היא פוליטית. כל מועצה שייכת לזרם מפלגתי אחר.

מועצה אזורית ברנר נקראת על שם היישוב שבו היא ממוקמת, קיבוץ גבעת ברנר, הקרוי על שמו של הסופר יוסף חיים ברנר. המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1950 והיה זיקה לתנועות ההתיישבות של מפא"י. תחום שיפוטה של המועצה כולל 7 יישובים וממוצע המרחקים ביניהם הוא 8 ק"מ: קיבוץ גבעת ברנר, קבוצת שילר (גן שלמה), מושב קדרון, מושב בית אלעזרי,  מושב בניה, כפר גיבתון ושיכון המשפחות בבסיס תל נוף.

תחום המועצה האזורית ברנר

המועצה המקומית גדרה שהוקמה כמושבה חקלאית בימי העליה הראשונה ובהמשך הזמן גדלה והתרחבה והפכה ליישוב עירוני

תחום המועצה המקומית גדרה

מועצה אזורית חבל יבנה – בתחומי המועצה 8 יישובים, וממוצע המרחקים ביניהם 6 ק"מ. שטח שיפוטה כ-31,000 דונם, המועצה קיבלה מעמד מוניציפלי באוגוסט 1950. יישובי המועצה הם בזיקה לפועל המזרחי ותושביה ברובם חקלאים שומרי מצוות ברוח התורה והעבודה: קבוצת יבנה, המושבים בית רבן, בית גמליאל ובן זכאי, המושבים השיתופיים בני דרום וניר גלים, וכפר הנוער הדתי גבעת וושינגטון וישיבת ההסדר "כרם ביבנה"

תחום המועצה האזורית חבל יבנה

המועצה אזורית גדרות – הוקמה בשנת 1953 כמועצה אזורית של יישובי המעמד הבינוני השייכים לתנועת האיחוד החקלאי. בתחומי המועצה 7 יישובים מהם 6 מושבים חלקלאיים: גן הדרום, כפר אביב, כפר מרדכי, מישר, משגב דב, שדמה ועשרת שהוא יישוב קהילתי, ממוצע המרחקים בין היישובים הוא 5.9 ק"מ.

תחום המועצה האזורית גדרות