ממבשרת ציון לקיבוץ מעלה החמישה22 במאי 2015
היום יצאתי עם חברי צחי גל לרכיבת טיול במסלול שאנחנו אוהבים וחוזרים עליו מעת לעת: ממבשרת ציון, מקום מגורינו לכיוון הר אדר דרך יער הסתדרות המורים ולקיבוץ מעלה החמישה וחזרה.
כרגיל, בתחילה טיפסתי במעלה שדרות החושן, היא הציר המרכזי של שכונת מגוריי שנקראת רכס חלילים על שם הרכס עליו היא בנויה.
שכונת רכס חלילים נמצאת בקצה הצפון מזרחי של מבשרת ציון והיא השכונה האחרונה שנבנתה ביישוב. את הקמת השכונה יזמה חברת ערים שאף הכשירה את התשתיות בה. השכונה החלה להבנות במחצית שנות ה-90' ואכלוסה החל מספר שנים לאחר מכן. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם אבני החושן: פטידה, נופר, שבו, אחלמה, ענבר, עופל ועוד.
בככר אבני חן במעלה שדרות החושן פגשתי את צחי והתחלנו בטיול. גלשנו מהשטח הבנוי צפונה במדרון המערבי של הר אחירם לעבר גדר ההפרדה בראש מעלה נחל כיסלון.
גדר ההפרדה בקטע זה היא צמודה לדרך הפטרולים הישנה על תוואי הקו הירוק.
הכוונה הייתה לבנות את הגדר צמוד יותר לכפר הסמוך בית סוריק. ביוני 2004 בית המשפט העליון בפסק דין בג"ץ שנקרא "בג"ץ בית סוריק" חייב את המדינה לשנות את התוואי. בהתאם, הגדר נבנתה בצמוד לקו הירוק.
הגדר הועילה במניעת כניסה של מפגעים לתחום ישראל, הגבירה את ביטחון תושבי האזור והורידה באופן משמעותי את מספר עבירות הרכוש.
לעומת זאת, המחיר הסביבתי של בנייתה אדיר. החציבה, הסלילה, דרך האספלט והגדר עצמה הן צלקות בנוף קדומים לדיראון עולם. ניתן לראות בתמונות.
הדרך באורך של 300 מ' בה טיפסנו מערבה, תלולה מאד, ונאלצנו ללכת ברגל. אני מסופק אם יש רוכב אופניים, בעל כושר ומיומן שיכול לדווש בשיפוע זה.
דרך זו צמודה ליער הסתדרות המורים, חורשה שנטעה קק"ל בשנות ה-50' במה שנקרא נטיעות פוליטיות שמטרתן להנכיח את הריבונות עד קצה שטח המדינה עד גבול שביתת הנשק שסומן בקו ירוק, מכאן שמו של הקו. מי שמכיר חורשה זו יודע שהייתה בעבר צפופה יותר. בשנה האחרונה קק"ל דיללה מאד את היער למניעת שריפות.
עזבנו את הדרך הצמודה לגדר ההפרדה והמשכנו בתוך חורשת יער הסתדרות המורים. בנקודת המצפור עצרנו להפסקת תה ובעיקר למבט על הנוף אותו אנחנו מכירים ואוהבים.
המשך הרכיבה בחורשה הנושקת ליישוב הר אדר.
הר אדר שבצמוד אליו עברנו נמצא כולו מעבר לקו הירוק. מיקומו על הרכס שגובהו מעל 850 מ' ובו מיקם הצבא הבריטי את מכ"ם הראדר ומכאן שמו. במקום נמצא אתר הנצחה של חטיבת הראל לזכר הנופלים בקרבות במלחמת העצמאות. בסיומם נשאר המקום בשליטת הלגיון הירדני ונכבש במלחמת ששת הימים.
קיים חשש כביר שהחורשה מול הר אדר תפגע, או תצטמצם ולמצער תעלם, אם תמומש התכנית של חברת מקורות לבנות את בריכת המים העצומה במסגרת פרויקט שנקרא "הקו חמישי".
סיום הרכיבה ביער הסתדרות המורים היה הגלישה בסינגל הקצר הצמוד לגדר הר אדר. המשכנו הלאה במעלה הדרך, הגענו לכביש 425 המוביל להר אדר. משם ירדנו בשביל הליכה / רכיבה הצמוד לכביש ונכנסו לקיבוץ מעלה החמישה ממזרח.
צחי חברי, בן מעלה החמישה, הוביל אותי במשעולי הקיבוץ.
קיבוץ מעלה החמישה הוקם בנקודה הגבוהה ביותר על הרכס מעל נחל הכפירה במסגרת יישובי חומה ומגדל בשנת 1936.
הקיבוץ נקרא לזכר חמשת חברי הגרעין המייסד שנרצחו בנובמבר 1937 בעת סלילת דרך בהר הרוח.
בזמן מלחמת העצמאות הקיבוץ כמו הקיבוץ השכן קריית ענבים, שימש בסיס של אחד מגדודי חטיבת הראל. קו שביתת הנשק נקבע למרגלות מעלה החמישה במדרון היורד לנחל הכפירה למול הכפר הפלסטיני העוין קָטָנה.
לאחר סיבוב בתוך הקיבוץ פנינו לדרך הביטחון הפנימית הצפונית מתחת לרפת. המבט שנגלע לנו בין הגדרות היה של הכפר קטנה, גדר ההפרדה וחלקו המערבי של הר אדר הנושק אליה.
יצאנו ממעלה החמישה ורכבנו חזרה מזרחה בדרך יער מעלה החמישה. בתחילה עברנו למרגלות הפסל "הצבי ישראל על במותיך חלל" לזכרו של ישראל שפירא שנפל במקום בקרב.מספרים שהאתר בו נבנה הפסל שימש בתקופת הסזון מקום כליאה של מחתרות אצ"ל ולח"י שנחטפו והוסגרו לבריטים. תקופת הסזון היא כתם בתולדות היישוב!!
המשכנו בדרך מזרחה מעל המדרונות הנטועים בכרמים שהחליפו את מטעי הפרי מעל המקבץ היישובי הכולל את קריית ענבים, אבו גוש ובית נקופה.
גלשנו לעבר חלקו העליון של נחל כיסלון וטיפסנו אט אט לעבר מבשרת ציון. החלק האחרון של הרכיבה היה בשביל בשוליים המערביים מתחת לבתים הקיצוניים מעל הנחל.
זהו, אחרי קצת יותר משלוש שעות הסתיים הטיול המענג. היה זה טיול למרחק קצר, פחות מ-19 ק"מ, נדרשו הרבה אנרגיות בעליות. .
רום גובה הרכיבה נע בין 670 מ' ובין 850 מ'. עליה מצטברת של קצת פחות מ-450 מ' וכך גם הירידה המצטברת.
מזג אוויר היה נפלא, מעונן עם משבי רוח קלילים – מושלם. הלוואי וכל הקיץ יהיה כך.