הדפסה

ביום ראשון בבוקר (8/11/2015) בהחלטה של הרגע קבענו חיים רובינציק מביצרון ואני שנצא בצהרים לטיול באזור מגוריו. יוזמה זו נבעה מחידוד נוהל הרכיבה בחורף. בשבוע שעבר ביטלתי שלוש יציאות לטיולים בגלל אירועי מזג האוויר: אובך כבד, רוחות עזות וממטרים רבים. בעקבות ביטול זה הבנתי שכדאי, רצוי ואם אפשר, לנצל כל הזדמנות שאין גשם ורוח לצאת לטייל, קל וחומר, אם השמש זורחת. מזג אוויר בבוקר יום ראשון היה נפלא. התחזית ליום שני הייתה שירד גשם שאכן ירד.

הטיול "סובב ביצרון, בין עד הלום ובין ראם (מסמיה)" היה בלב מישור החוף הדרומי, אזור שאינו מוגדר אזור טיולים. למרות זאת הטיול היה מעניין מאוד ולמדנו הרבה על אזור זה. 

מרחב הטיול היה במרובע שבין הכבישים הארציים: שני קטעי כבישי האורך: במערב, כביש אשדוד – אשקלון (כביש 4) ובמזרח כביש גדרה – קריית מלאכי (כביש 40); ובין שני קטעי כבישי הרוחב: בצפון, כביש 41 בין צומת גדרה לצומת בני דרום ובדרום כביש 3 מצומת מלאכי לצומת אבא הלל. 

סובב ביצרון 08-11-2015

במרכז אזור הטיול נמצאים שלושה מקומות שאליהם לא נכנסנו ורק עברנו בסמוך להם: היישוב העירוני גן יבנה, קיבוץ חצור-אשדוד ושדה התעופה הצבאי חצור.

גו יבנה ברקע הפרדסים

למול קבוץ חצור

ולכן ניתן להגדיר את מסלול הטיול גם "סובב גן יבנה וחצור (הקיבוץ והשדה)".

סובב גן יבנה וחצור8-11-2015

המסלול היה בשטחים החקלאיים של יישובי המועצה אזורית באר טוביה.  

מסלול הטיול בין שדות יישובי המועצה אזורית באר טוביה

המועצה אזורית באר טוביה הנקראת בשמו של המושב הוותיק באר טוביה ונמצאת בתחום מחוז דרום בין הערים אשדוד במערב וקריית מלאכי במזרח. שטח שיפוט המועצה משתרע על 140,000 דונם והוא גובל בצפון עם המועצה האזורית חבל יבנה, המועצה האזורית גדרות, המועצות המקומיות גדרה ובני עי"ש, במזרח עם המועצה האזורית נחל שורק והמועצה האזורית יואב, בדרום עם המועצה האזורית שפיר ובמערב עם המועצה האזורית חוף אשקלון, הים התיכון, עיריית אשדוד והמועצה המקומית גן יבנה. העיר קריית מלאכי מהווה מעין מרכז אזורי ליישובי המועצה אך כאמור היא רשות מקומית נפרדת. המועצה אזורית באר טוביה הוקמה בשנת 1950 וכוללת 23 יישובים ובהם מתגוררים כ-21,500 נפש. כמעט כול יישוביה (19) הם מושבים והשאר הם שני מרכזים כפריים, קיבוץ וכפר נוער. בתחום שטח המועצה גם ארבעה אזורי תעשייה רחבים ובתחומה נמצא גם חוף ים. אין ספק מועצה אזורית באר טוביה היא מועצה אזורית חזקה ומבוססת.

מפה מועצה אזורית באר טוביה

יצאנו לדרך ממושב בצרון שסיפורו מעניין מאד.

בצרון- מושב שהוקם בשנת 1935 ומשתייך לתנועת המושבים ובו מתגוררים היום למעלה כ-1,200 תושבים. מקימיו היו קבוצת אסירי ציון מערים שונות ברוסיה שהתארגנו בשנת 1929 ונקראה "קרים תל חי" והגיעה לארץ בשנת 1932. בתחילה הגיעו מייסדי בצרון לגן-יבנה לאחר שנענו להצעת המוסדות המיישבים שתמורת עבודתם בפרדסים יקבלו שטח אדמה שעליו יקימו מושב. שלוש שנים מאוחר יותר, עזבו חברי הגרעין את גן יבנה ועלו להתיישב על אדמות הקרן הקיימת הסמוכות. הם קראו לישוב – בצרון "שובו לבצרון אסירי התקוה" (זכריה ט' י"ב). בתחילה כלל היישוב 30 נחלות משק, 5 דונם לכל נחלה. החברים המשיכו לעבוד בפרדסי גן-יבנה ועם זה לבנות את משקיהם. בין השנים 1942 – 1945 הגיעה קבוצת הרחבה ראשונה, היו אלה נוטרים ממשטרת היישוב (גפירים) אשר גרו במזכרת בתיה (על יד עקרון) והופנו ע"י הסוכנות להתיישבות. בתיהם הוקמו בפאתי המושב ונקראו "שכונת העקרונים". בשנת 1949 הגיעו לביצרון חיילים משוחררים חברי גרעין "בתלם" וזאת בעקבות הצעתו של אברהם הרצפלד-להתיישב במקום ולהגשים בכך אידיאל של עבודת אדמה. וכך נוספו עוד 30 צריפים, 30 משקים וגם רחוב- "רחוב החיילים". אל רחוב החיילים הצטרף מאוחר יותר "רחוב העולים" שנקרא גם "רחוב הבולגרים", שאוכלס ברובו מעולים חדשים שהגיעו מבולגריה ומארצות אירופה נוספות. על שטח אדמה שהוקצה להם במרכז הכפר הוקמו אוהלים שפונו מיושביהם כעבור זמן קצר בשל השיטפונות והשלג של חורף 1950 שהיה קשה במיוחד. הוותיקים קלטו לבתיהם את מפוני האוהלים עד להקמת צריפי המגורים. בשנות ה-60 נבנו בתים ונעלמו הצריפים. משנות ה-90 חלו שינויים רבים בחיי המושב. בנים ובנות מצאו את  דרכם במשק ההורים והיו לבנים ממשיכים וגם משפחות חדשות הצטרפו והמושב זכה לתנופה של פיתוח וגידול.. במושב 108 נחלות, ו-108 בתים בשכונות הרחבות הנקראות "נוריות" ו"נרקיסים", כ 50% ממתיישבי ההרחבות הינם בני המקום, והשאר משפחות שהגיעו מכל הארץ. מקור אתר היישוב

המשכנו הלאה ודרך שער המערבי של בצרון רכבנו לעבר מושב גן דרום.

גן דרום – מושב שהוקם בשנת 1951 על ידי עולים, שעלו מעיראק במבצע עזרא ונחמיה. המתיישבים הראשונים בגן הדרום שוכנו במעברה בגן-יבנה הסמוכה עד השלמת הכנת התשתיות במושב למגורים. בעת הקמת המושב נציגי רשויות השלטון הציעו את השם "משולם" בעקבות עברות ח'רבת סלם הסמוכה למקום. המתיישבים התנגדו והציעו את השם הנוכחי משום היותם ממוקמים בין היישובים גן-יבנה ובני דרום. המושב משתייך לתנועת האיחוד החקלאי ונמצא בתחום המועצה אזורית גדרות שכל מושביה משתייכים לתנועת התיישבות זו.

המשכנו ברכיבה לעבר כביש 4 ורכבנו בדרך מקבילה אליו

בדרך המקבילה לכביש 4

הגענו לגשר עד הלום ובמקום ארבעה גשרים: הגשר הראשון העתיק, גשר כביש 4, גשר הרכבת וגשר הולכי רגל בפארק

מבט על גשר עד הלום בכיש 4 מעל נחל לכיש

גשר עד הלום הוא גשר על נחל לכיש  החוצה את כביש 4 ליד אשדוד, 35 ק"מ דרומית מתל אביב, סמוך למחלף אשדוד דרום של ימינו. זהו המקום הצפוני ביותר שאליו הגיע הצבא המצרי שפלש לארץ ישראל במלחמת העצמאות. לאחר התנגשותו בצה"ל נעצר בגשר, ומכאן שמו "עד הלום". הגשר נבנה בסוף המאה ה-19 מעל אפיק הנחל בדרך בין יבנה ומג'דל על יסודות גשר שנבנה בתקופה הרומית ובתקופה. בגלל מיקומו של הגשר,כ-3 ק"מ מצפון לעיירה איסדוד ונקרא בשם ג'סר איסדוד. במהלך המרד הערבי הגדול בשנות ה-30' של המאה הקודמת הקימה ממשלת ארץ-ישראל  המנדטורית עמדת פילבוקס על מנת להגן על הגשר.

הגשר שנבנה בתקופה העותמאנית

בעמדנו על גשר המזרחי ניתן היה לראות את החיבור בין נחל לכיש אליו מצטרף נחל האלה ובשניהם שפע מים שהתנקזו אליהם בזמן האחרון בעקבות הגשמים הרבים שירדו באגני הניקוז שלהם.

מפגש הנחלים לכיש והאלה

נחל לכיש הינו נחל אכזב ברובו, וזורמים בו בעיקר מי שיטפונות. אורכו הוא כ 70 ק"מ ואגן היקוותו משתרע על 1,020 קמ"ר. יובליו הראשיים של הנחל הם: נחל גוברין, נחל האלה ונחל ברקאי. הנחל מתחיל את דרכו במורדות המערביים של הרי חברון.  אגן הניקוז של הנחל מורכב מארבע יחידות נוף אורכיות הנחצות ע"י נחל לכיש ויובליו והן מורדות ההר, גבעות שפלת יהודה, מישור החוף הצפוני ורצועת החול. יובליו  העיקריים מצפון לדרום הם נַחַל דִּכְרִין שראשיתו בגבעות ממזרח לבית ניר; נחל עוזרר שראשיתו בגבעות מדרום לבית ניר; נחל גוברין שראשיתו בהדום הר חברון באזור תרקומיא ואליו מתחבר נַחַל פּוֹל שראשיתו בגבעות מצפון למרישה והמתנקז אל נַחַל גַּת; נַחַל מָרֵאשָׁה ואליו מתנקז נחל שחריה; נחל יואב שראשיתו בגבעות מזרום מזרח לקריית גת המתחבר לנחל דגנים באזור נגבה. הנחל נשפך לים בחוף אשדוד בין הנמל ואזור התעשיה בצפון ובין השטח העיר.
נחל האלה מנקז את מורדות הר חברון, הדום ההר חברון, גבעות השפלה ומישור חוף פלשת עד הים. הוא קרוי על שם עמק האלה בתחומו הוא עובר. אורכו של הנחל הוא כ-50 ק"מ והוא יחד עם נחל גוברין ונחל ברקאי מהווים את שולשה היובלים העיקריים של נחל לכיש. תחילתו ממערב לקו פרשת המים במספר יובלים המנקזים את אזור בית אומר וחלחול בין גוש עציון וחברון המתחברים מצפון מערב לעיירות נובא וחרס. מנקודת המעבר בין ההר לשפלה זורם הנחל בכיוון כללי צפון-מערב, דרך עמק האלה מעט ממערב לקיבוץ נתיב הל"ה מתחברים אליו  נחל עציונה ונחל סנסן המנקזים את המורדות הצפון מערביים של הרי חברון מגוש עציון, ביתר עילית, חוסן וצור הדסה. בסמוך לתל עזקה מתחבר אליו  נחל חכליל המנקז את אזור גבעות נחושה תל עזקה ובאזור שדות מיכה מתחבר אליו נחל מיכה; ממזרח לתל צפית מתחבר אליו נחל לוזית המנקז את רמת אבישור וגבעות לוזית שאליו הצטרף נחל בלען היורד מכיוון בית ניר; וממערב לתל צפית מתנקז אליו נחל צפיתה; במישור החוף ממערב לכביש 6 ומסילת הברזל מתנקז אליו נחל ברקוס. בהמשך דרכו עובר הנחל מעט מצפון לקריית מלאכי ומדרום לבסיס חצור ובסמוך למאגר חצור מתחבר אליו נחל ברקאי המנקז את אזור גבעות חרובית וכפר מנחם והמישור בין חפץ חיים וצומת ראם. נחל האלה מתחבר לנחל לכיש בסמוך לגשר עד הלום ונשפך לים מצפון לאשדוד.

המשכנו מזרחה ורכבנו לאורך הגדה הצפונית של נחל האלה עד כביש הגישה למושב שתולים

שתולים – מושב המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה האזורית באר טוביה. המושב הוקם בשנת תש"י 1950 על ידי עולים מתימן, שהגיעו במסגרת מבצע 'מרבד הקסמים'. בתחילה נקרא המושב 'ביתניה החדשה'. שם המושב סמלי מתוך ספר תהילים פרק צ'ב פסוק י'ד: " שתולים בית ה' בחצרות אלוהינו יפריחו". השם מזכיר את נבואתו של יחזקאל המדמה את ישראל לענף "מצמרת הארז הרמה..ושתלתי אני על הר גבוה ותלול. בהר מרום ישראל אשתלנו, ונשא ענף ועשה פרי'.  במושב, שכונת 'תלתן' (בתים דו משפחתיים), 96 נחלות חקלאיות.10 משקי עזר.200 יחידות דיור בהרחבה.

בכביש גישה למושב שתולים חצינו בגשר חצינו נחל אלה ופנינו לדרך נוף נחל האלה המתפתלת לאורך בגדה הדרומית של הנחל.

בכניסה לדרך נוף נחל האלה

לאורך דרך נוף נחל האלה

התקדמנו מזרחה לאורך הדרך ליד מושב עזריקם

עזריקם – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה האזורית באר טוביה. המושב הוקם בשנת 1950 על חורבות של יישוב ערבי בשם "בתני על ערבי. בשנה הראשונה גרו התושבים באוהלים ללא חשמל, ללא מים זורמים וללא כבישים. גרעין מייסדי היישוב כלל עולים מטוניס שהתארגנו כקבוצה לעלות לארץ בעזרת תנועת גורדוניה (מפא"י). העולים שהגיעו לארץ הורדו בחסות החשיכה, באמצע שום מקום. במהלך השנה הראשונה עזבו חלק נכבד מהעולים ובמקומם שיכנה הסוכנות בשנת 1951 עולים מפרס, עיראק, הודו ותימן. בשנת 1955 התווספו העולים ממרוקו. במהלך השנים שבו בנים ובנות רבים ליישוב והקימו דור חדש וצעיר הן בתחום היישוב המקורי והן בהרחבות שעדיין ממשיכות להתפתח ולהיבנות גם בימים אלה

התחלנו לעלות לרכס הכורכר.

רכס עזריקם הוא משאר מרצועת רכסי הכורכרים הדרומיים וליתר דיוק הרכסים הפנימיים של מישור החוף הדרומי כמוצג במפה. מדרום לרכס עזריקם נמצאים הרכסים באזור בארי ובאזור ניר-עם וגברעם ומצפון לו הרכסים של גדרה ורחובות.
להרחבה על הכורכרים הדרומים

כורכרים דרומיים

התחלנו לטפס על הרכס בו נמצא יער באר טוביה וחורשת עזריקם.

חורשת עזריקם שביער באר טוביה שוכנת בין באר טוביה ועזריקם. היער ניטע על ידי קרן קיימת לישראל בשנות ה-50 במסגרת עבודות דחק והספקת פרנסה וכבוד לעולים החדשים שהתיישבו במושבי הסביבה. מאוחר יותר הפכו חלקים מהגבעות לשתי מחצבת כורכר. המחצבות העמיקו עד מי התהום ולכן חברת מקורות הפכה אותם למאגרי החדרה המעשירים מי תהום. למרות קרבתה למרכז הארץ, מבחינת הציבור הרחב זוהי חורשה נידחת למדי, ורק מטיילים מעטים נכנסים בין שעריה. בני המושבים, לעומת זאת, מכירים את המקום בזכות מחנה הנוער של תנועות המושבים, שקבע את מקומו ביער. חורשת עזריקם סבלה במשך שנים מ"התעללות". משאיות נפטרו בין עציה מפסולת בניין וגם פסולת חקלאית מצאה את דרכה למקום. קבוצה קטנה של תושבי המקום קצה במצב וארגנה את קבוצת נאמני היער והתחילה בפעילות בשיתוף קק"ל בשיקום האזור. הנאמנים, בשיתוף המועצה האזורית באר טוביה, גייסו את התושבים לניקוי היער במסגרת יום הניקיון הבין-לאומי וארגנו ימי נטיעות בט"ו בשבט. הטענה של נאמני היער היא שלמרות המאמצים שהקהילה משקיעה בחיבור עם קק"ל ועם המועצה האזורית, למרות הישיבות הרבות, הסיורים והרצון הטוב, היער טרם מימש את החזון שלו וחורשת עזריקם טרם זכתה לטיפול שהיא ראויה לו. להרחבה על היער, שיקומו ואתריו

יער עזריקם

בתחילה טיפסנו מצפון אל גבעת הבריכה, ירדנו ממנה מצד דרום והמשכנו בדרך בשולי מחנה הנוער ומאגר החדרת מיי התהום. עברנו ליד שרידי הסליק של באר טוביה ומשם טיפסנו לגבעת האהבה בראשה נבנתה בשיתוף קק"ל ותנועת המושבים, אך טרם הושלמה, האנדרטה המרכזית של חללי תנועות המושבים. האנדרטה עשויה כיכר מרוצפת אבן וחמישה חללים מתוחמים בקירות אבן מעוגלים שגובהם כגובה אדם, כל חלל מוקדש לאחת מתנועות המושבים בישראל. האנדרטה גדולה מאוד ויש האומרים שבנייתה גרמה לפגיעה בגבעה. מראש הגבעה יש תצפית נאה על מאגר ההחדרה של מקורות ומספרים שכאשר המאגר מלא מים המראה מרהיב. המשכנו לתיאטרון הפתוח מול המטווחים שבשטח המחציבה שם עצרנו להפסקת שתיה.

הסליק של באר טוביה שנזרק ליער

לאחר ההפסקה המשכנו מזרחה לעבר גבעת היונים אבל אליה לא טיפסנו. בגבעה זו נמצא בעבר החלק העליון של הכפר בטאני א-שרקי. במדרונות הגבעה נותרו עצי שקמה, משוכות צבר ועצי בוסתן, בעיקר תאנה וזית. קק"ל הוסיפה גם היא עצי בוסתן משלה.

אל-בטאני אל-שרקי – הוא הכפר המזרחי ממערב לו נמצא הכפר התאום לו, אל-בטאני אל-ע'רבי. שמות הכפרים זיהו אחד כמזרחי (שרקי) ואחד כמערבי (ע'רבי). אתר ארכיאולוגי בתחומי הכפר הכיל שרידים כגון רצפת פסיפס, אגן ניקוז, יסודות מבנים עתיקים וחרסים. האזכור המוקדם ביותר של הכפר מצביע על כך שהוא נוסד כחווה עבור הח'ליף מועוויה אבי סופיאן (661-680 לספירה). ב-1596 מנה הכפר 39 תושבים. בשלהי המאה ה-19 תואר הכפר כבעל צורה מלבנית, וסביבו בארות וגנים. הצפות הנחל בחורף כפו התרחבות מזרחה של הכפר, לאורך הדרך המובילה לאל-בטאני אל-ע'רבי, עד שהמרחק בין שני הכפרים הצטמצם לשני קילומטר. בתי הכפר נבנו בסמוך זה לזה מלבני בוץ וקש עם גגות עשויים עץ וקנים, כשסמטאות צרות מפרידות ביניהם. בזמן מלחמת העולם הראשונה, ב-12 בנובמבר 1917, הציבו כאן הבריטים תותחים, שהרעישו את עמדות הטורקים שתבצרו בכפר בורקה הסמוך לגן יבנה, בגדה הצפונית של נחל האלה. בהמשך עמדות הטורקים נכבשו על ידי כוחות אנז"ק (הפרשים הקלים האוסטרלים והניו-זילנדים) והצבא הבריטי המשיך בדרכו לכבוש ירושלים. בשנת 1931 התגוררו בכפר 424 תושבים ב-85 בתים, וב-1944-45 עלה מספר התושבים ל-650 נפש, מוסלמים כולם. אדמות הכפר השתרעו אז על 5,764 דונם, מהם נרכשו 70 בידי יהודים. פרנסת תושבי הכפר התבססה על חקלאות, בעיקר דגנים והדרים. חלק מהגידולים הושקו במי גשם ואחרים באמצעות בארות, ששימשו גם לצריכת מים ביתית. בנוסף, עסקה הקהילה בגידול בעלי-חיים ועופות. שני כפרי אל-בטאני חלקו בית-ספר יסודי שנפתח ב-1947 עם 119 תלמידים והחזיקו מסגד ומספר חנויות קטנות. שני הכפרים אל-בטאני אל-שרקי ואל ע'רבי נכבשו ב-13 במאי 1948 במהלך מבצע ברק בידי חטיבת גבעתי שהתקדמה דרומה, בדרכה להלחם בכוחות מצרים. כנראה שהכפרים נתפסו מיד על ידי הכוחות המצרים ונכבשו שוב לקראת ההפוגה הראשונה ב-11 יוני 1948 על אדמות הכפר לא נבנו ישובים ישראלים, ושרדה ממנו רק תחנת משטרה רעועה מתקופת המנדט, שכוללת שלושה מבני בטון בעלי גגות שטוחים. באתר הכפרים פזורים שיחי-צבר ועצי אקליפטוס, תאנה ושקמה, וניתן לזהות בבירור אחד מרחובות-הכפר. המקור: אתר זוכרות

הכפרים הערבים שנמצאו בתחום הטיול עד מלחמת העצמאות

ירדנו משולי גבעת היונים והתחברנו לדרך כורכר סלולה שהיא דרך בריטית, דרך סולינג שחיברה בין שדה התעופה קסטינה (היום שדה חצור) ובין שדה בית דארס שהיה שדה החלופי לו.

בדרך הסולינג למול שדה חצור

המשכנו לעבר גדרות שדה התעופה חצור ורכבנו מזרחה לאורך הגדה הדרומית של נחל האלה עד מול הקצה הדרום מזרחי של השדה וליד מושב אורות

אורות – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה האזורית באר טוביה. הוקם בשנת 1952 על ידי עולים חברי תנועת "האיכר העובד" בארה"ב. מקור השם "טל אורות" (ישיעהו כ"ו, י"ט). מספר תושביו כ-600 נפש.

חצינו שוב את נחל האלה לעבר הגדה הצפונית שלו. החצייה הייתה כרוכה במעבר בתוך המים.

מקום חציית נחל האלה, המבט מצפון לדרום

לאחר חציית נחל רכבנו בתוך מטעי המושב כפר אחים.

כפר אחים: מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה האזורית באר טוביה. המושב נקרא ע"ש האחים צבי ואפרים גובר, בני כפר ורבורג, שנפלו במלחמת העצמאות. המושב נוסד בשנת תש"ט (1949), ע"י עולים מפולין ומרומניה, רבים מהם יוצאי מחנות הסגר. המושב נקרא בראשיתו: קסטינה א' ,הוקם במחנה הצבאי קסטינה. כעבור שנתיים עבר לאתר הקבע. נבנה בעזרת הועד השבדי לעזרת ישראל. ביישוב מתגוררים כ-700 נפש והוא מונה: 70 נחלות חקלאיות, 4 משקי עזר ,80 יחידות דיור בהרחבה.

מאחר והיה חשש שהמשך הדרך תהייה בוצית הארכנו מעט ונכנסנו לתחום המושב השכן תלמי יחיאל.

תלמי יחיאל – מושב עובדים המשתייך לתנועת המושבים ונמצא בתחום המועצה האזורית באר טוביה. המושב הוקם בשנת 1949 ע"י עולים מבולגריה, רומניה ופולין. שמו נקרא ע"ש יחיאל צ'לנוב, מנהיג ציוני רוסיה. בגלל הקשיים שנבעו מחוסר ניסיון קודם בחקלאות, התפרנסו המתיישבים הראשונים בדוחק ממשק מעורב: רפת קטנה, לול, ירקות ומעט מטעים. לכן נטשו רבים וטובים את המושב ובעברו לערים. התנועה הפנתה למושב גל עולים חדשים שעלו מצפון אפריקה בשנת 1955. במשך השנים התבססו התושבים בענפים חקלאיים שונים. בסוף שנות השבעים הגיע לכפר "גל, של מתיישבים ילידי הארץ, שרכשו משקים שהתפנו אז. היום חיים במושב כ- 700 תושבים ב- 75 נחלות (משקים) ו- 70 בתי משפחות בהרחבה (מתכוננים כ- 80 בתים).

רכבנו לכל אורכו של מושב תלמי יחיאל והגענו עד צומת עם כביש 40 ורכבנו צפונה בדרך מקבילה אליו. התקדמנו צפונה בין מטעי הרימונים וחצינו את נחל ברקאי. התקדמנו מול הלאה וראינו מבנה בודד בשדה היחיד שנותר מבין מבני הכפר הערבי יאסור שהתקיים במקום עד שנת 1948.

יאסור – בתקופה הממלוכית (1205 – 1517) שכנה ביַאסֿוּר תחנת דואר בין עזה לדמשק, שהועברה מאוחר יותר לבית דראס. ב-1596 חיו בכפר 303 תושבים, וב-1931 נמנו בו 654 תושבים, שהתגוררו ב-129 בתים שנבנו בצפיפות מלבני בוץ וטיט, והופרדו באמצעות סמטאות צרות. ב-1944-45 עלה מספר התושבים בכפר ל-1,070, מוסלמים כולם, ואדמותיו השתרעו על 16,390 דונם, מתוכם נמכרו 2,871 ליהודים. במרכז הכפר עמד מסגד נאה, כמה חנויות ובית ספר יסודי שנפתח ב-1923 ולמדו בו 132 תלמידים באמצע שנות ה-1940. הכפר התקיים בעיקר מחקלאות, ותושביו גידלו דגנים, הדרים, בננות, זיתים וירקות. תושבי הכפר שאבו מים מבארות בעומק 25 – 40 מטרים לצרכים ביתיים ולהשקיית מטעי הפרי והירקות, ואילו הדגנים הושקו במי גשם. הכפר נכבש בלילה האחרון שלפני ההפוגה הראשונה, בין ה-10 ל-11 ביוני 1948.על ידי הגדוד הראשון של חטיבת גבעתי. על אדמות הכפר הוקמו תלמי יחיאל ובני עי"ש. אתר הכפר שימש שנים רבות שטח צבאי סגור שברבות הימים פונה והוקם בו פארק ראם להלן. המקור אתר זוכרות

המבנה שנותר מהכפר יאסור

התקדמנו מערבה בדרך הצמודה לאורך תעלת מים, אחת מרבות באזור המנקזות את שדה התעופה חצור ונכנסנו לתחום פארק ראם.

אזור התעשייה פארק ראם (מבצע) – נמצא בחלק הצפוני שבשטח שיפוט המועצה האזורית באר טוביה והוא אחד מארבעת אזורי התעשייה שנמצאים בתחומה. האחרים הם: אזור תעשייה באר טוביה, אזור התעשייה עד הלום, ואזור התעשיה כנות. אזור התעשייה שימש בעבר מפעלים ביטחוניים ובו אוכסנה תחמושת שלל מזמן מלחמת ששת הימים. באמצע שנות ה-80 לאחר שפונה השטח הצבאי התפתח במקום אזור תעשייה ייחודי ובו מרכזים לוגיסטיים של רוב יבואני הרכב בארץ. במקום: מפעל ת.א.ת. לאביזרי תעופה/יהודה פלדות/סקופ ואחרים. כמו כן נמצאים במקום שטחים לתעשייה בעיבוד חקלאי של חברת 'נטע'.

לאחר המעבר באזור התעשייה ראם המשכנו מערבה לעבר מושב ביצרון ובשעת חושך הסתיים הטיול המופלא והמעניין שלנו בו למדתי להכיר עוד משבצת ארץ שאינה מהווה אזור טיולים מובהק. הטיול נמשך כמעט ארבע שעות.  הטיול היה גם אימון טוב לנוכח העובדה שבקטעים מסוימים הרכיבה הייתה מהירה ונמרצת.