טיול זה ביום שבת (3/6/2017) לא היה בתכנית. ערב לפני, ידעתי שלמחרת אשאר בבית. זה היה נכון עד שהגיעה ההצעה של יונה בקלצ'וק שנצא לדווש בהובלתו באחד מ"מסלולי הבית" שלו .

 

לא חשבתי פעמיים. הסכמתי מיד! עם יונה אני מאוד אוהב לטייל. הוא הבטיח להוביל אותנו במקומות שטרם הגעתי אליהם בכלל וברכיבה בפרט.

 

בשעת בוקר יצאנו, מגני תקווה לדרך שלושה: יונה,  מיכאל סופר שנענה להזמנה ואני.

 

*******

מסלול הטיול

קטעים מסוימים מהמסלול דומים / זהים / סמוכים לטיולים קודמים באזור שתועדו בהרחבה והם:
– סובב פתח תקווה (אוקטובר 2016)
– מזרח מישור חוף דן, בין גני תקווה לבין בני עטרות (מאי 2016)
– בקעת אונו, במרחב עירוני ובשטחים הפתוחים (מרץ 2016)
– בין בני עטרות ומקורות נחל הירקון והלאה לאורכו (ספטמבר 2015)

 

******

האזור: מזרח מטרופולין תל אביב

*****

האזור הגאוגרפי,

מרבית המסלול במזרח מישור חוף דן
(נקרא גם מישור החוף המרכזי)
חלק קטן בגבעות נחשונים
בפינה הקיצונית הצפון מערבית של השפלה

 

מישור חוף דן הוא בעצם מישור החוף המרכזי,  כלומר אזור משנה של מישור החוף המשתרע בין השרון שגבול תיחומו הדרומי הוא נחל הירקון ובין מישור חוף יהודה שגבול תיחומו הצפוני הוא  נחל שורק. במישור החוף המרכזי כמו בשרון ובמישור חוף יהודה נמצאות מספר יחידות הנוף והן חולות החוף, רכסי הכורכר ואבוסי הסחף ביניהם, גבעות החול האדום והמרזבה המזרחית הנושקת למורדות גבעות השפלה. בטיול זה דיוושנו בעיקר בגבעות החול האדום בתוך המרזיבה.

 

המסלול עבר בסביבת נחל מזור ויובליו
שהם חלק מאגן הניקוז של נחל שילה המתנקז לירקון

נחל מזור הוא אחד מהיובלים הדרומיים של הירקון ובעצם יובל של נחל שילה. יובליו העליונים של הנחל נמצאים במורדות הרי בית אל באזור גדר ההפרדה ממזרח לאלעד, כביש 465 (חוצה בנימין) עובר לאורך פרשת המים בינו לבין אגן הניקוז של נחל בית עריף מדרומו, השלוחה שעליה יושב קיבוץ נחשונים מהווה את קו פרשת המים בינו לבין נחל שילה. ממערב לבסיס נחשונים מתחתר נחל מזור ברכס הגבעות הראשון של השפלה ויוצר ערוץ עמוק תוך כדי ירידה תלולה של 80 מ' לאורך שלושה ק"מ כיוון זרימתו ממזרח למערב. עם יציאתו מגבעות השפלה זורם הנחל בערוץ רדוד לאורך השדות שבמרזבה המזרחית מדרום מזרח לצפון מערב לאורך כעשרה ק"מ עד למפגשו עם נחל שילה. ממערב לקיבוץ נחשונים מצטרף לנחל יובלו העיקרי נחל נחשונים, את הנחל חוצה מסילת הרכבת המזרחית בגשר נאה מראשית המאה העשרים לעיל ולאחריה יוצר הנחל אגם עונתי מצפון למושב נחלים, באזור זה קיימים מים באפיק הנחל במשך מרבית חודשי החורף. מצפון לכביש 471 (מכבית), בעבר הנחל מציף את שכונת עמישב בפתח תקווה ולכן הוסדר הערוץ והפך למעשה לתעלת ניקוז, באזור צומת סירקין יוצא הנחל מתעלת הניקוז ולאורכו שדרת אקליפטוסים, הנחל חוצה את כביש פתח תקווה-ראש העין וזורם במקביל לנחל שילה עוד כ-3 ק"מ עד למפגשם באזור קיבוץ גבעת השלושה.

 

 

******

דמותו היישובית של האזור
וההשתנות שלו מאז שלהי המאה ה-19

*******

כיום, אזור שיש בו שטחים בנויים של היישובים העירוניים והכפריים
ושטחים פתוחים, מרביתם שטחי חקלאות
עתיר כבישים ומסילת ברזל
ממזרח לו שטח אימונים של צה"ל וגדר ההפרדה

הישובים במרחב הטיול בשלהי המאה ה-19

מרחב הטיול בתקופת השלטון הבריטי,
חלקו בתחום מחוז רמלה וחלק בתחום מחוז יפו

תחום קצה ההתיישבות העברית בתקופת המנדט

דמות האזור ערב מלחמת העצמאות

ההשלטות על האזור במלחמת העצמאות במסגרת
"מבצע דני" ו"מבצע בתק"בקרבות עשרת הימים, יולי 1948

תחום השליטה הישראלית עם תחילת ההפוגה השנייה, אוגוסט 1948

קו שביתת הנשק שנקבע בין ישראל ובין ירדן באפריל 1949,

דמות האזור מיד לאחר מלחמת העצמאות

קו שביתת הנשק ישראל – ירדן

דמות האזור בראשית שנות ה-50'
הכפרים הערביים שנהרסו עדין מסומנים

אזור ספר מיושב בדלילות
ערב מלחמת ששת הימים

החל בשנות ה- 90 וה- 2000 ,עבר המרחב פיתוח מואץ,
ובין היתר הרחבה ופיתוח יישובים עירוניים בראש העין, אלעד ושוהם,
סלילת כבישים חדשים – חוצה ישראל, כביש 471, כביש עוקף שוהם
שדרוג הכבישים הקיימים: כביש 444 
בניית גדר ההפרדה,
פיתוח אזור תעשייה חבל מודיעין
והקמת מחנה נחשונים בנחל שלה

*******

קטעי המסלול, המקומות והמראות

*****

קטע ראשון, מגני תקווה מזרחה
דרך כפר מעש,
שביל סובב פתל תקווה הצמוד לכביש 471
ולפאתי כפר סירקין עד מסילת הברזל

מאחר והרכיבה בקטע זה מנהלתית לא התעכבנו.
על המקומות בקטע זה ניתן לקרוא בהרחבה בתיעוד הטיול
סובב פתח תקווה וגם מזרח מישור חוף דן, בין גני תקווה לבין בני עטרות

*****

קטע שני,
דרומה לאורך קו מסילת הברזל,
בתחילה ממערבה ובהמשך ממזרח,
חציית כביש 6 על גשר  חקלאי
מזרחה וחציית כביש 444 במעבר תחתי
סיבוב ביער נחשונים, נגד כיוון השעון,
בתחילה טיפוס הדרגתי בסינגל קצר ונעים
טיפוס צפונה ומערבה לעבר ראש הגבעה למרגלותיה נמצא קיבוץ נחשונים
גלישה דרך המדרון הצפוני לכביש החדש מדרום למחצבה המוביל לצפון אלעד
סביב קיבוץ נחשונים ממערב

 

מסילת הברזל המזרחית  – במקורה מסילת הברזל נבנתה על ידי התורכים בזמן מלחמת העולם הראשונה לכיוון יערות האלונים באזור חדרה על מנת לכרותם שישמשו להסקת דודי הקיטור של קטרי הרכבת ועל מנת לספק עצים לבניית המסילה דרומה לעבר חצי האי סיני. מטרת הקו שסללו התורכים הייתה לשנע גייסות לחזית הדרום מול כוחות הממלכה המאוחדת שהתחילו להתקדם לעבר א"י מכיוון מצרים. בראשית שנות העשרים, לאחר שכבשו את הארץ, סללו הבריטים מחדש את המסילה  מלוד לעבר מזרח חדרה והמשיכו אותה לעבר חיפה. עם הקמת המדינה נשארה כמעט כל המסילה בתחומי מדינת ישראל למעט קטע קצר סמוך לטול כרם. לצורך חידוש תנועת הרכבות, נבנתה מסילה שעקפה את טול כרם ממערב. אז נפתח הקו מחיפה דרך ראש העין ומשם דרך מסילת הירקון אל תל אביב. מסילה זו אפשרה תנועת משאות לעבר נמל חיפה ותנועת נוסעים שפסקה בהדרגה עד 1968. כיום ישנה תכנית להלן, לשקם את קו הרכבת המזרחי מחדרה לראש העין.

 

חידוש תוואי המסילה המזרחית – בסוף מאי 2011 אושרה להפקדה תכנית שהגישה רכבת ישראל לחידוש מסילת רכבת מזרח, במסגרת התכנית, תיסלל מסילת ברזל כפולה בקטע הדרך שמחדרה עד תחנת רכבת ראש העין צפון, ותתווסף מסילה שנייה לאורך התוואי הקיים של מסילת הברזל, בקטע מתחנת ראש העין צפון ועד תחנת רכבת לוד. אורך התוואי המתוכנן יהיה כ-70 ק"מ, ולאורכו מתוכננת הקמתן של שבע תחנות רכבת נוספות. עוד כוללת התכנית גם 30 הפרדות מפלסיות, עשרה מבני דרך נוספים וחיבורים באמצעות מסילות לרשת המסילות הארצית.  האומדן לעלות הפרויקט: כ-2 מיליארד שקלים. מטרת התכנית היא קביעת מסגרת תכנונית להקמת מסילת ברזל כפולה לאורך השדרה המזרחית של המדינה.

המסילה המחודשת תשלים את יצירת מערך מסילתי, המחבר בין צפון הארץ ודרומה תוך עקיפת גוש דן.  הכוונה הייתה שהמסילה המחודשת תתחיל לפעול בשנת 2018. המציאות מלמדת, שאין תיאום בין התכניות ובין התקציבים. עוד חזון למועד. יום אחד זה אולי יקרה. השאלה מתי? לאלוהים הפתרונים.

 

יער נחשונים – יער ותיק המקיף את נחשונים מדרום, מזרח וצפון. יער ותיק בעיקר של אקליפטוסים המהווה חיץ בין הקיבוץ לבין המחצבה הממוקמת מצפון. היער מושפע מפעילות המחצבה וחלקו אף מכוסה באבק. ביער אין חניונים והפעילות הקייטנית בו מועטה.

 

נַחְשׁוֹנִים הוא קיבוץ הנמצא כ-100 מטר מעל פני הים. בעבר היה שייך לתנועת הקיבוץ הארצי והיום לתנועה הקיבוצית. הוא נמצא בתחום המועצה אזורית דרום השרון. שטח הקיבוץ משתרע על פני כ-3,000 דונם, דרומית ובסמוך לו שוכן יער נחשונים ודרכו זורם נחל מזור.
היישוב הוקם בי"ט אלול תש"ט, 13 בספטמבר 1949 כיישוב ספר על ידי שני גרעינים – נחשונים ושלהבת במיקומו הנוכחי, על אדמות הכפר הערבי הנטוש מג'דל יאבא. השם נחשונים מסמל ראשוניות וחלוציות ומקורו בנחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה שהיה, על פי מסורת חז"ל, הראשון שקפץ לים סוף, בטרם נקרע הים נקרע לשניים.
הקיבוץ עוסק בחקלאות בתחומים גידולי שדה, מטעים ורפת. ענפי עיסוק נוספים של הקיבוץ מעבר לחקלאות הם מפעל לייצור רדיאטורים לרכב (בש"ן), אירוח כפרי, מרכז כנסים ופארק השעשועים "נחשונית" הכולל הרפתקאות, בריכות ופארק מוטורי. כמו כן פועלת בקיבוץ משנת 1994 חוות סוסים לילדים ולמבוגרים המציעה גם רכיבה טיפולית.

****

קטע שלישי,
קטע שביל ישראל בפאתי אלעד הצמוד לקטע כביש 444
גן לאומי מזור,
ירידה לנחל מזור
חציית כביש 444 וכביש 6 במעבר אחד
שטחי ומטעי היישוב גבעת כ"ח ובתוכו

 

אֶלְעָד היא עיר שמתגוררת בה אוכלוסייה דתית-חרדית שמונה למעלה מ-50,000 נפש.  היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1998  ובסוף שנת היא  הוכרזה כעיר. העיר מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי.
כביש 444 וכביש 6 תוחמים אותה ממערב. יער נחשונים ויער קולה תוחמים את העיר מצפון ומדרום בהתאמה, וממערב לעיר שוכן גן לאומי.
העיר הוקמה על ידי משרד הבינוי והשיכון בשנת 1994 בהתאם להחלטת הממשלה על הקמת מערך "יישובי הכוכבים" במרחב הקרוב לקו הירוק. היישוב תוכנן כעיר בת 8 שכונות, יועד מלכתחילה ל"אוכלוסייה בעלת צביון דתי", נמצא קרוב יחסית לעיר בני ברק ובא להקל על בעיית המחסור בדיור בקרב האוכלוסייה החרדית. כדי לענות על צורכי אוכלוסייה זו תוכננו דירות גדולות מן הממוצע ומבני הציבור מוקמו במרחק הליכה מן הדירות, על מנת לחסוך את  השימוש בתחבורה לשם הגעה אליהם. רוב גדול של הדירות נמכרו עוד בטרם החלה בנייתן. אכלוס היישוב החל בנובמבר 1998. בשנותיה הראשונות תפקדה אלעד כעיר שינה אולם המסחר והתעשייה בעיר התפתחו עם הזמן. בחודש יוני 2006  אישר שר הפנים הקצאת 250 דונמים נוספים ליישוב לצורך הקמת אזור תעשייה. קצב גידול האוכלוסייה בעיר הוא מן הגבוהים בארץ, ולכן מינה שר הפנים, בראשית 2008, ועדת גבולות לשם בדיקת אפשרויות להרחבתה של העיר. לאור מסקנות הוועדה, חתם שר הפנים בחודש יולי 2011 על צו המאפשר את הרחבת גבולות השיפוט של אלעד ב-595 דונמים. בשנת 2012 היה שטח העיר 2,5500 דונמים.

 

מֻזֵירִעָה הכפר ניצב על גבעת גיר והשקיף לעבר מישור החוף (היום בתחום העיר אלעד). ערוץ נחל מזו] שעבר לאורך שוליו הדרומיים של הכפר הפריד בינו לבין הכפר הסמוך קולה. הכפר, בו ננטש ככל הנראה במהלך המאה ה-17, ויושב מחדש במאה ה-18. ערב מלחמת העצמאות מספריו התושבים שהתגוררו בו היה למעלה מ-1,160 נפש, ברובם מוסלמים. אדמות הכפר השתרעו על 10,822 דונם, מתוכם נרכשו 1,450 בידי יהודים. מוזוליאום רומי שניצב בסמוך לכפר הוסב למסגד, שהוקדש לאל-נבי יחיא. בתחילת המאה ה-20 עסקו חלק מהתושבים בייצור אוכפי סוסים, אך עיקר פרנסת הכפר היתה על חקלאות: גידולי בעל של דגנים, ועצי פרי בהשקיה, כולל הדרים ובננות. הכפר נכבש על ידי יחידה מחטיבת אלכסנדרוני בקרבות עשרת הימים.
מושב נחלים נוסד ב-1949 בחלק הצפון מערבי של אדמות הכפר. מושב מזור נוסד באותה השנה בחלק המערבי של אדמות הכפר. כיום אתר הכפר מיוער בעיקרו; מספר בתים עדיין עומדים על תילם, אך רוב בתי הכפר נהרסו עד היסוד. שיחי צבר וטרסות אבן נראים בשטח.
על חורבות הכפר הנטוש אל־מזיריעה על פני כעשרים דונמים בשוליים המערביים של שלוחה נמצא אתר ארכיאולוגי. באתר אבני גוויל פזורות ואבני גזית (מידותיהן עד 2×0.8 מ׳), משקופים (1.6×0.8×0.6 מ׳ בממוצע), חלקי רצפת פסיפס ומתקנים חצובים במחשופי סלע. אחד המתקנים הוא משטח מפולס (7×6 מ׳), שבמרכזו מעין אגן רבוע (1×1 מ׳) ובמרכזו שקע. קרקעית המתקן טוחה. מדרום למתקן זה – בורות מים. בבורות בדיקה אחדים, שנחפרו באתר, נמצאו אבני בניה וכן מילויי עפר, שבתוכם חרסים ואבני פסיפס.
אתר מזור (נקרא גם אל-מזיריעה; מזרעה), מס' 260, מפת ראש העין 78, הסקר הארכיאולוגי של ישראל

 

מאוזולאום מזר

מקם א-נבי יחיא ידועה בשם מאוזולאום מזור. זה מבנה רבוע בראש גבעה, מדרוס־מערב לכפר הערבי הנטוש אל־מזיו־יעה (היום תחום אלעד). הוא נמדד ושורטט על־ידי אנשי הקרן הבריטית לחקירת ארץ־ישראל (PEF), שסיירו באתר בשנים 1872, 1873; חפירות בדיקה ערכו באתר י' קפלן ואחרים בשנים 1964, 1983.
המבנה (10.2×9.4 מי, גובהו בחזית 4.8 מ׳) השתמר כמעט בשלמות; הובחנו בו שני שלבים. נראה שהוא הוקם בימי דיוקלטיאנוס (סביב שנת 300 לסה״נ) או בימי יוליאנוס הכופר. הוא כלל מתחילה שני חדרים בבניה פשוטה: חדר רבוע (5.7×4.8 מ׳), שיועד לקבורה בסרקופגים, וחדר מלבני (5.7×2.04 מי) להטמנת אפר של נפטרים, אולי עבדיו של בעלי המקום, בכוכי קולומבריה מלבניים. בשלב מאוחר יותר הוקם בחזית המבנה סטיו מפואר, בטעם קלאסי מנוון, אשר כלל עמודים ואומנות, שהוצבו על בסיסים רבועים, וכותרות קורינתיות. האתר נתקדש בקרב הערבים משנקבר בו הקדוש נבי יחיא, ובתוך החדר הרבוע נבנה מחרב מגבס, שטויח בשכבה דקה של טיח אדמדם. במבנה ובסביבתו נמצאו קבורות מוסלמיות רבות, מהן מאוחרות.
בסביבת המאוזוליאום, בשטח של כשני דונם, נמצאו שרידים אלה: בור מים רבוע, חצוב וטוח (4.2×4.2 מ׳, עומקו 3.6 מי), שהיה מכוסה בלוחות אבן, במרחק 16 מ׳ מצפון למבנה. הדליה נעשתה מפיר, שנחצב במרחק 4.5 מ׳ מדרום לבור והיה קשור אליו במנהרה. בור מים נוסף אותר במרחק 43 מ׳ מצפון־מערב למבנה; מצפון לבור – פיר דליה. בור מים שלישי נחצב בקרבת המאוזוליאום ממערב. במחשופי סלע נחצבו תעלות, שהוליכו מי נגר אל הבורות. מחצבה (5.4×47 מ;, עומקה 1.6 מ׳) במרחק 33 מ׳ מצפון־מזרח למבנה. שני קברי פיר מלבניים ממזרח למבנה. באחד מהם (0.95×0.73 מ׳, עומקו 2.3 מ׳) הוחל בחציבה בדפנות ליצירת מקמרים. בקבר השני(2.13×0.9 מ׳, עומקו 1.4 מ׳) נחצב בתחתית שקע להנחת הנפטר.
במקום נמצאו חרסים מן התקופות הרומית־הביזנטית והערבית הקדומה
אתר מס' 263, מפת ראש העין 78, סקר ארכיאולוגי של ישראל.

 

גבעת כ"ח הוא מושב הנמצא בתחום המועצה אזורית חבל מודיעין והוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן. היישוב נקרא על שם עשרים ושמונה לוחמי חטיבת אלכסנדרוני שנפלו על כיבוש הכפר הערבי קולה שישב במקום ממזרח למקום עד למלחמת העצמאות. בשנת 1962 הצטרפו למושב 14 משפחות שעלו מקוצ'ין בשנת 1954 למושב עלמה, ומשם הגיעו לגבעת כ"ח. תחילה התקבלו בחשדנות, על ידי עולי תימן, אולם מאוחר יותר, השתלבו בחיי הקהילה והמושב.

*****

קטע רביעי,
רכיבה מנהלתית
מגבעת כ"ח מערבה,
חציית מסילת הברזל,
השדות בין גבעת כ"ח ובני עטרות
בשוליו הצפוניים של היישוב בני עטרות
חציית צומת בני עטרות
קטע קצר בשולי כביש 461 עד הכניסה ליהוד
עקיפת יהוד ממזרח ומצפון
מעבר לסביון והלאה חזרה לגני תקווה

 

מאחר והרכיבה בקטע זה מנהלתית לא התעכבנו.
על המקומות בקטע זה ניתן לקרוא בהרחבה בתיעוד שלושת הטיולים הקודמים
– מזרח מישור חוף דן, בין גני תקווה לבין בני עטרות (מאי 2016)
– בקעת אונו, במרחב עירוני ובשטחים הפתוחים (מרץ 2016)
– בין בני עטרות ומקורות נחל הירקון והלאה לאורכו (ספטמבר 2015)

*****

סוף דבר

הטיול הסתיים אחרי ארבע שעות מתוכן שלוש שעות רכיבה ושעה עצירה.

היה זה עוד טיול נעים עם חבריי יונה ומיכאל במרחב שבמזרח מטרופולין תל אביב באזור הגאוגרפי שנקרא מישור חוף דן שזהה במהותו לשרון.

החידוש הפעם היה הדיווש בגבעות ממזרח לקיבוץ נחשונים שהן חלק ממערב השפלה הצפונית. 

בשני חלקים במסלול רכבנו במרחב העירוני: בהתחלה בגני תקווה ובסיום ביהוד, סביון ושוב גני תקווה.

הגורם המרכזי שהכתיב את מהלך המסלול היה הצורך לתמרן ולחצות בגשר עילי או מעבר תחתי או בדרך חוצה את קו מסילת הברזל, את כביש 6 ואת כביש 444, 

חלק ניכר מהמסלול עבר בשטחים הפתוחים, בין השדות, הפרדסים, כרמי הזיתים והמטעים של היישובים הכפריים. בתוך ובשולי חלק מהם עברנו.

במהלך הטיול פגשנו אנשים רבים שטיילו באזור: רצים, מטיילים ברגל, רוכבי אופניים, רוכבי אופנועים ופרשים על גבי סוסים. יונה הכיר חלק מהם.

היה זה טיול קיץ נעים בסיומו זכינו לאירוח ארוחת בוקר אצל עדה ויונה. היה שווה ובעיקר טעים!!!

****

תודה

ליונה על היזמה, ההובלה שיחד עם עדה ארחו אותנו לאורחת בוקר