ביום שבת (8/10/2016) יצאנו משובל לטיול נוסף בצפון הנגב במרחב המשתרע במשולש שקדקודיו הם היישובים שובל/רהט, להבים, ובית קמה.

 

 

בטיול היינו קבוצה מגוונת ומעניינת שכללה תשעה אנשים. ארבעה היו חבריי מקבוץ שובל – לייזר קוברסקי, בני בלול וגילי ואלי בנשימול שלושה היו אנשי רהט – ד"ר שריף אל הוזייל, באסם אל הוזייל ויוסף אלמסרי. השמיני היה חברי היקר ארז צפדיה מעומר לאחר שנעדר מהארץ במשך שנה לצורך שבתון בחו"ל והתשיעי אני.

 

מסלול הטיול, מעגלי עם כוון השעון

 

חלק המסלול היה חופף לזה של טיול קודם משובל מזרחה לנחל שקמה, הלאה במורדו אל נחל פורה עד תל נגילה וחזרה ובסמוך לשניים אחרים באזור: משובל מזרחה לנחל שקמה, הלאה במורדו אל נחל פורה עד תל נגילה וחזרה והשני, במרחבי הלס בין שובל ובין ביתרונות רוחמה.

 

 

******

אזור הטיול,
מערב שפלת יהודה הדרומית
קצה מזרח מישור חוף הנגב

 

 

אזור הטיול הוא ברובו גבעי ומגיע לגובה של כ-250 מ' מעל פני הים. הפרש הגבהים המתון בין הגבעות משתרע על פני מרחק אופקי רב. על אף הפרשי הגובה הקטנים והשיפועים המתונים, פני השטח אינם חד גוניים. בולטים בו רכסי הכורכר במערב, אזורים חרוצים כמו בתרונות רוחמה, ותלים ארכיאולוגיים המתנשאים מעל פני השטח, בעיקר לאורך נחל שקמה. ייחודו של האזור נובע מהיותו חוליה מקשרת ונקודת מפגש בין מספר אזורים גאוגרפיים שונים: השפלה הפנימית ממזרח, מישור החוף שנמשך צפונה, חוף הים במערב וספר המדבר מדרום

אזור שטחי חקלאות בעל (חיטה),
למעט שטחי היישובים, ערוצי נחלים וחלקות היער

 

האקלים הוא המרכיב הראשוני המשפיע על כלל הסביבה. תנאי האקלים וכמויות המשקעים קשורים באופן ישיר למשטר המים, לסוג המסלע ולתפוצת קרקעות, וקובעים את אופי תהליכי הבליה ועיצוב הנוף ואת עוצמתם. אלה משפיעים על עיצוב התבליט ועל אופי החי והצומח ועל תפוצתו. מרחב הטיול לאורך נחל  שקמה נמצא באזור המעבר בין אזור האקלים הים-תיכוני לאזור האקלים המדברי שנקרא גם אקלים ערבתי. הגבול בין שני אזורי אקלים אלו מוגדר על סמך ממוצע משקעים רב שנתי של 400 מ"מ. סיווג זה מבוסס על שיטת המיון המתבססת בעיקר על צומח טבעי. האקלים הערבתי מאפיין את אזור המעבר בין האקלים הים תיכוני לאקלים המדברי, וחופף חלקית למה שמכונה "ספר המדבר". אזור זה נכלל באזור ה"צחיח למחצה". האקלים הים תיכוני ו/או הערבתי באזור זה מתאפיין בשתי עונות עיקריות – קיץ ארוך ויבש, וחורף קצר יחסית, עם משקעים בכמות בינונית (באקלים הים תיכוני) עד נמוכה (באקלים הערבתי). משרע המשקעים בתוך האזור ניכר, כאשר המשקעים פוחתים מצפון לדרום ופוחתים גם ככל שמתרחקים מהים. הפחתת המשקעים מצפון לדרום חזקה במיוחד מדרום לקו קריית גת ( 5 מ"מ משקעים לק"מ הדרמה). צפונית לקו זה ההפחתה מתונה יותר ( 1.9 מ"מ לק"מ הדרמה). ההפחתה עקב ההתרחקות מהים היא של 3.1 מ"מ לק"מ. עם זאת, באזורים מסוימים ייתכן שיש הגברה במשקעים עם ההתרחקות מהים. שאר הנתונים האקלימיים (לחות, רוח ועוד) מושפעים בעיקר מהמרחק מהים ופחות מההצפנה וההדרמה

 *****

היבט יישובי,
תחום שיפוט מועצה אזורית בני שמעון והעיר רהט

 

מועצה אזורית בני שמעון ה"עוטפת" את באר שבע מצפון, מערב ומזרח הוקמה בשנת 1951. שטח המועצה משתרע על פני כ-410,000 דונם, של 13 יישובים כפריים (8 קיבוצים, 3 מושבים ויישוב קהילתי), שטחי חקלאות, יערות ושטחים פתוחים. בשנת 2016 מונה אוכלוסיית המועצה כ-10,000 תושבים.

 

******

קטעי הטיול, המקומות והמראות

******

קטע ראשון,
יציאה משובל אל העיר רהט

יציאה משובל,

קיבוץ שובל הוקם יחד עם עשרה יישובים נוספים במוצאי יום כיפור תש"ז (1946) וחגג לפני שבוע את שנת ה-70
להרחבה אודות הקיבוץ משובל מזרחה לנחל שקמה, הלאה במורדו אל נחל פורה עד תל נגילה וחזרה

 

 

חציית כביש 264 

כביש 264 – הוא כביש אזורי בצפון הנגב שוארכו 14.5 ק"מ בין צומת בית קמה בצפון ובין צומת הנשיא בדרום. כביש זה הוא "חדש" בארץ ישראל. ונסלל לאחר מלחמת העצמאות על מנת לאפשר חיבור בין מרכז הארץ לדרום הרחק מקו שביתת הנשק עם מצרים שבסמוך לו עבר הכביש לנגב בימי מלחמת העצמאות ובקרבתו נערכו הקרבות על מנת לאפשר שליטה ישראלית עליו.

 

כביש 264 היווה את החלק הדרומי של הכביש החדש לבאר שבע, שנסלל בין יולי 1949 ליולי 1951, וחיבר את צומת קסטינה (לימים צומת מלאכי), דרך צומת פלוג'ה(לימים צומת פלוגות) לצומת אשל הנשיא בכביש באר שבע – עזה (לימים כביש 25) והלאה לבאר שבע.

 

 

 

 

כביש 264 חלק מהדרך הראשית לבאר שבע מאז סלילתו ובמשך יותר משני עשורים, עד מחצית שנות ה-70'. בכביש זה עבר קו אגד מס' 369. כילד "זכיתי" לנסוע בקו זה בדרכי לביקור אצל הדוד שהתגורר בבאר שבע. לאחר שנסלל קטע כביש 40 מצומת בת קמה עד למבואות הצפוניים של באר שבע הנגב הוא הפך לכביש אזורי.

 

כניסה לתחום העיר רהט

 

 רַהַט היא עיר במחוז דרום ונמצאת 12 קילומטרים מצפון לבאר שבע בקרבה לשובל ובסמוך ליישוב להבים ולקיבוץ משמר הנגב. שטח השיפוט שלה הוא 19,586 דונם. היא הוקמה בשנת 1972 והוכרזה כעיר בשנת 1994. רהט היא היישוב הגדול ביותר של הבדואים בישראל והעיר הבדואית היחידה בישראל. רהט הוקמה במסגרת תכנית ממשלתית להקמת ישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כארבע שנים לאחר הקמת היישוב הראשון תל שבע. במסגרת תכנית זו הוקמו עוד חמישה יישובים: חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום ולקייה. מהקמתה ועד שנת 1980 היא נמצאה בתחום שיפוט המועצה האזורית בני שמעון. בין השנים 1980 – 1989 נוהלה על ידי מועצה עצמאית, ללא תלות במועצה אזורית בני שמעון. בשנת 1989 היא הוכרה כמועצה מקומית וכאמור, בשנת 1994הוכרה כעיר. בשנת 2004 הוקמה בעיר תחנת משטרה שמונה כיום כ-70 שוטרים. ברהט מתגוררים כ-70,000 תושבים האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.0%‏. בשנים האחרונות, בדירוג החברתי-כלכלי של ערי ישראל, העיר מדורגת נמוך מאוד, 2 מתוך 10.

 

 

 

השייח' סלמאן אלהוזייל, שמו המלא: סלמאן עלי סלמאן עלי עזאם אלהוזייל; 1882 (משוער) – 1982) נולד וחי בצפון הנגב, ליד קיבוץ שובל. בשנת 1922 מונה על ידי הבריטים לשמש כשייח' שבט אל הוזייל, ולימים, שייח' השייח'ים של מטה התיאהא בנגב, תפקיד אותו מילא למשך כשישים שנה. הוא היה נשוי לשלושים ותשע נשים (המספר מתייחס לכל אורך חייו המופלגים), ואלו ילדו לו שבעים וששה ילדים. שמו יצא לתהילה בכל רחבי העולם. השייח' סלמאן אלהוזייל התגורר בבית האבן, אותו בנה בשנת 1924. הבית בן שלוש הקומות התנשא על ראש גבעה וצפה אל מרחבי שטחי המרעה של שבט אלהוזייל בואכה דרום הר חברון. בית זה נקרא בפי הבדואים "ארמון השייח'". בבית זה התגוררו נשותיו הרבות ובניו. במשכנו זה קיבל את אורחיו הרבים מבני השבטים בנגב, וכן את ראשי מדינת ישראל, מדינאים ואורחים רמי מעלה מארצות שונות בעולם. במלחמת העולם הראשונה סירב להצטרף לכוחות העות'מאנים במלחמה נגד הבריטים, אולם הצטרף מאוחר יותר לכוחותיו של הנסיך פייצל בירדן במרד הערבי נגד הטורקים (כנראה מתוך טינה על שהוציאו את סבו סלמאן עלי להורג ב-1854). יחסיו של השייח' עם מדינת ישראל קדמו להקמתה. הוא קיבל בזרועות פתוחות את אנשי קיבוץ שובל, כשקם הקיבוץ על אדמותיו כאחד מאחת עשרה הנקודות בשנת 1946. השייח' סיפק להם מזון ומים בימים קשים ורקם אתם יחסי רעות וקירבה. יחסים אלו עמדו לו עם הקמת המדינה כאשר לא נדרש עם אנשי השבט לעזוב את אדמותיו כמו שאירע לשבטים אחרים באזור. אנשי שובל היו מליצי היושר שלו בפני דוד בן גוריון שנאות לבקשתם להשאירו במקום.

עדות יוסי צור (המוכתר הראשון של קיבוץ שובל) על הגירוש השני המתוכנן של הבדואים ממקומם לאחר מבצע סיני בשנת 1956. (הראשון היה אחרי כיבוש באר שבע וגם אותו הם מנעו).
"ובשבת בבוקר דופקים אצלי בדלת. עטייה ועלי, שוב פעם: "אנחנו, יוסוף, אנחנו רוצים שתעזור לנו". "מה אני יכול לעזור לכם בשבת בבוקר? מה פתאום?" "אנחנו, יש לנו טרקטור אבל אין לנו פלטפורמה אנחנו רוצים שהקיבוץ ישאיל לנו פלטפורמה". אז אמרתי: "בשביל מה אתם צריכים בשבת בבוקר פלטפורמה? למה כל כך מוקדם?" אמרו: "אנחנו קבלנו הנחייה מהממשל הצבאי לעזוב את האזור תוך 48 שעות ולעבור לתל ערד". אמרתי להם: "הקיבוץ לא ישאיל לכם פלטפורמה". זאת אומרת פעם שניה שרציתי לעזור להם סרבתי. ואז כל הרכב שלנו היה מגוייס לא היה לנו שום רכב בשובל אז. והרכב היחידי שהיה זה היה המכונית קרייזלר של השייח ישנה עם חלונות שנפתחו בחשמל, זה היה הדבר המיוחד הזה אז הלכתי לשייח והוא סיפר לי שמוכרחים תוך 48 שעות לעבור לתוך תל ערד אז אני בקשתי שיתן את האוטו שלו ונסעתי עם ברוך לתל אביב הלכנו ל….חנן רובין, אבא של יעלה, סיפרנו את הסיפור ואומר שבערב תהיה ישיבת ממשלה ושר הבריאות יוליק ברזילי יעלה את הענין בישיבת ממשלה. נסעתי בחזרה מתל אביב אמרתי לשבט…. לשייח, הם היו כולם, כל האיחטרייה ישבו שמה, חיכו שנבוא.  אין לנו תשובה אנחנו מטפלים בזה לקחתי איתי את טאלב, את הבן של השייח כנהג. נסעתי לתל אביב היינו בבית של חנן רובין כל הלילה, בחצות הלילה צלצלו לנו מירושלים שהעניין …. העניין נדחה. הכוונה הגיעה לידיעת חברי הממשלה יחד עם הידיעה על מה שקרה בכפר קאסם והממשלה לא רצתה שיהיה עוד בזיון כזה ואז הם בטלו את העניין. חזרנו…טאלב ואני חזרנו. כל האיחטרייה, כולם היו אצל השייח. אמרנו: "העניין נדחה אבל אמרו לנו, אל תעשו שום דבר שיכול להתקבל כהתגרות בחיילי צה"ל". אמרתי להם את העניין הזה בצורה ברורה לגמרי זה עדיין מלחמה. אל תעשו שום דבר אבל הגרוש נדחה. ההעברה נדחתה. אז למחרת היום אני ירדתי לבאר שבע דיברתי עם המושל הצבאי. רציתי לקבל אישור שהוא קיבל את ההנחיה הוא אכן קיבל את ההנחיה. אז… בגלל זה השבט נמצא פה עד היום. זה היה פעם השלישית שמנענו את ההעברה שלהם. זאת היתה פעם אחרונה והכי חמור כי זה היה בשעת מלחמה. אז…."
את הראיון קיבלתי מארכיון שובל באמצעות לייזר קוברסקי שגם תמצת אותו. להרחבה בעניין ניתן לקרוא בספר "התחלות"  ראיונות עם חברי שובל על הימים הראשונים. יצא בשנת 1983 בהוצאת חברי שובל.

ראשי המדינה חלקו להשייח' סלמאן אלהוזייל, כבוד רב והרבו בביקורים ובהתייעצויות אתו. במהלך חייו, ביניהם: ראש הממשלה דוד בן-גוריון, הנשיא, יצחק בן צבי, לוי אשכול, גולדה מאיר, יצחק רבין מנחם בגין ואחרים. בני משפחתו מספרים כי "השייח' סלמאן אלהוזייל היה לאגדה עוד בחייו". הוא זכה למעמד יוצא דופן לא רק בקרב שבטי התיאהא אלא בכל רחבי הנגב, סיני וירדן, שמו הלך לפניו כאחד ממגדלי הסוסים הטובים בעולם. היו לו סוסים ערביים גזעיים רבים שחלקם היה בעל יחוס מפואר של חמישה דורות ויותר. עם הקמת רהט, עם עליית כוחה של הרשות המוניציפלית, חלה ירידה במעמדו של השייח' כפי שהתרחש גם בשש הרשויות הבדואיות האחרות בנגב. שייח' סלמאן אלהוזייל נפטר בשנת 1982 והוא בן כמאה שנה, והשאיר אחריו צאצאים רבים. הוא נקבר בבית העלמין של השבט, על הגבעה, מול קיבוץ שובל. עם מותו של השייח', החליף אותו בנו ג'דוע כשייח', אך עם מותו נעלמה השייח'ות כמעט לחלוטין.

 

 

מקורו של השבט הבדואי אֵל-הֻזֵיל הוא ממטה תיהאה, אשר מוצאו מלב מדבר סיני, מאותו אזור הנקרא בערבית א-תיה, או בשמו המלא: תיה בני איסראיל, כלומר מדבר בני ישראל, הנקרא על שמו של עם ישראל אשר נדד במדבר זה בצאתו ממצרים. במטה זה כלולים 13 שבטים נוספים הנודדים בנגב, אשר הגדולים ביניהם הם:אבו קרינאת, אבו רוביעה ואבו רקיק. השבט כלל עד לפני התיישבות הקבע 17 משפחות ומנה כ-12000 נפש. בעבר נדד השבט בנחלתו בנגב – מעט צפונית לבאר שבע בקרבת קיבוץ שובל, מקום שבו שוכנת חורבה של עיר קדומה בשם ביר זבאלה. שבט אל הוזייל היה שבט נודד למחצה, כלומר נשאר בנחלתו זמן ממושך יחסית. עד לפני קום מדינת ישראל חיו אנשי השבט בחופשיות על פי המסורת הבדואית, נדדו במדבר ופעלו על פי כל מנהגיהם. הם עסקו בעיקר בגידול גמלים וצאן, אך גם מעט בחקלאות עד כמה שהתאפשר במדבר- אזורם עשוי בעיקר אדמת לס וכמות המשקעים הממוצעת היא 200 מ"מ לשנה. עם קום המדינה הוסב השלטון במקום לפיקוחו של הממשל הצבאי באזור ומשטרת באר שבע, ואלו הורו על הגבלת שטח הנדידה של השבטים הבדואים. עם זאת ניתנה לבדואים אוטונומיה מסוימת – לשבטי הבדואים בנגב ניתן בית דין משלו אשר ידון בענייניו הפנימיים ללא התערבות של הממשלה. בעקבות צמצום אזורי הנדידה ועקב כך צמצום חלקות המרעה והחקלאות השתנה אורח החיים של הבדואים. אט אט גם הוכנסו בנחלת שבט אל הוזייל מרכז עם חנויות לצרכהם, בית ספר לילדים, מרכז רפואי ואף ניתנה הכשרה על ידי הממשלה להוראה וטיפול בחולים. כמו כן הוחדרו לחייהם שיטות מיכון בחקלאות והחלו לקום בנחלה בתי אבן קבועים במקום האוהלים המסורתיים. אספקת השירותים ובניית התשתית ביישובי הקבע – חינוך, בריאות, כבישים, מים ועוד – שימשו אף הם תמריץ למשיכת האוכלוסייה הבדווית ליישובים אלה. בשנת 1972 השתכנעו ראשי השבט לנסות את חיי הקבע ביישוב בדואי חדש שנקרא רהט. במהלך השנים, עם התפתחות העיר, הצטרפו אליה משפחות בדואיות נוספות משבטים שונים ברחבי הנגב, וכיום מונה העיר רהט כ55,000.

 

 

 

"עידן הנגב" הינו פארק תעסוקה משותף ומנוהל על ידי חברת עידן הנגב – הינה חברה עירונית פרטית בע"מ שהוקמה מיסודן שלוש הרשויות: עיריית רהט (44 אחוז ממניות החברה), מועצה אזורית בני שמעון (39 אחוז ממניות החברה) ומועצה מקומית להבים (17 אחוז ממניות החברה).  הפארק הנמצא על צומת דרכים מרחק של כשעה מירושלים ות"א, כ-40 דקות מנתב"ג ואשדוד, כ-15 דק מב"ש, בסמיכות לכביש 6, ובצמידות לתחנת הרכבת להבים-רהט. פארק זה  משתרע על שטח של למעלה מ-4500 דונם וכולל שטחים לתעשייה נקייה, למסחר, למכללה רב תרבותית, לבית חולים ולמבני ציבור. עבודות הפיתוח על כ- 800 הדונמים הראשונים נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים כ-40 מפעלים גדולים קטנים ובינוניים מצויים בשלבים שונים בהליכי הקצאת קרקע בפטור ממכרז ובשלבי תכנון מפורט ותשלומים. "עידן הנגב" נכלל במפת אזורי עדיפות לאומית ומסווג כאזור פיתוח א' לתעשייה, המעניק למפעלים בפארק הטבות מקסימאליות בהתאם לחוק לעידוד השקעות הון, המדינה  מסבסדת את מחירי הקרקע ואת עלויות הפיתוח ובאזור נהוגים תעריפי ארנונה ודמי ניהול מהנמוכים בישראל.

 

******

קטע שני,
חציית נחלי גרר ושני יובליו: נחל צקלג ונחל שובל
תוך מעבר מתחת
לקטע כביש 6 ומסילת הדרום

נחל גרר הוא הגדול ביובלי נחל הבשור. הנחל מתחיל את דרכו בגבעות השפלה  באזור להב. כשהוא מגיע למישורי הלס הגדולים של הנגב המערבי, ליד תל שֶרַע הנחל מתחתר בשכבות הסחף לכל עומקן, אל מתחת לשכבת סלעי הכורכר, עד לתשתית סלעי הקרטון הלבן שמתחתם שהמים אינם מחלחלים דרכם. כשאפיקו של נחל גרר מתחתר עד סלעי הקרטון נחשפים המים בסדרה של נביעות. בחורף גשום בנחל גרר ישנה זרימה כמעט רצופה בין תל שרע לתל הֲרוֹר, מהלך כ-8 ק"מ.

 

 

 

כביש 6 דרום – בסוף 2007 נפתח לתנועה קטע חדש בדרומו של הכביש, בין מחלף שורק ומחלף קריית גת (קטע 19) ושנה לאחר מכן קטע דרומי נוסף, בין מחלף קריית גת ומחלף מאחז (קטע 20). קטע 21 בדרום ממחלף מאחז עד מחלף נאות חובב כולל ארבעה חלקים: מקטע 1 בין מחלף מאחז למחלף רהט (כ-13 קילומטר) בתחילתו במחלף מאחז מתמזג עם כביש 40 ששודרג לכביש מהיר ונפתח לתנועה המשכו מחלף קמה עם כביש 293, מחלף דבירה עם כביש 325 (כביש 3255 לשעבר) עד מחלף רהט, שם מתפצלים הכבישים 6 ו-40 וכן קיים קישור לעיר רהט. מקטע 2 בין מחלף רהט למחלף שוקת (כ-17 קילומטר) – הושלם ברובו, נכון לספטמבר 2016. הקטע ממחלף רהט העובר במחלף להבים ומחלף לקיה ומסתיים במחלף שוקת נפתח לתנועה: מחלף להבים מחבר את כביש 6 לכביש 310, ומחלף לקיה מחבר את כביש 6 עם כביש 358 וכן עם כביש 31 המשרת את היישוב לקיה. מחלף שוקת פתוח לתנועה בחלקו הצפוני בחיבור כביש 6 עם כביש 31 לכיוון ערד וים המלח, כקילומטר צפון-מזרחית לצומת שוקת בין כבישים 31 ו-60. קטע של שני קילומטרים נוספים עד חלקו הדרומי של המחלף עם כביש 60 לכיוון באר שבע צפוי להיפתח באוקטובר 2016. מחלף שוקת יושלם עם הסבתו של הצומת בין הכבישים 31 ו-60 לתת-מחלף. מועד תחילת העבודות בצומת זה לא ידוע.
מקטע 3 בין מחלף שוקת למחלף נבטים (כ-11 קילומטר). תכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר קטע זה יחבר בין מחלף שוקת למחלף נבטים עם כביש 25. מקטע  4 בין נבטים למחלף נאות חובב (כ-13 קילומטר). תוכנית מתאר מפורטת אושרה בתחילת 2010 והממשלה אישרה תכנון מפורט בפברואר 2010. ממחלף נבטים ימשיך הכביש דרומה כ-13 קילומטר עד התמזגות עם כביש 40 במחלף נאות חובב

 

 

מסילת הדרום או מסילת הנגב היא מסילת רכבת של רכבת ישראל, המתחילה בצומת נען ומסתיימת במפעלי הפוספטים ליד הר צין. המסילה היא חלק מן הקו הראשי של רכבת ישראל. המסילה משמשת רכבות נוסעים בקו באר שבע – תל אביב – חיפה – נהריה ובקו באר שבע – דימונה ורכבות משא מהמפעלים בנגב אל נמל אשדוד ואל נמל חיפה ומצפון ישראל למסוף החומרים המסוכנים בנאות חובב.  ממסילת בדרום מתפצלות כמה מסילות משנה: שלוחה מתחנת הרכבת באר שבע צפון אל תחנת הרכבת באר שבע מרכז, ממנה מסתעפת המסילה לנאות חובב; מסילת אשקלון – באר שבע דרך שדרות, נתיבות ואופקים מתחברת למסילת הדרום בסמוך לצומת גורל; שלוחה למפעלי הפוספטים במישור רותם; מסילת חלץ מקריית גת אל אשקלון.

 

 

ההתפתחות רשת המסילות בדרום – המסילה הראשונה לבאר שבע נבנתה על ידי הטורקים בשנת 1915, בזמן מלחמת העולם הראשונה כחלק מהמאמץ הצבאי מול הבריטים. אז נסללה מסילה מעפולה  דרך טול כרם, לוד ובאר שבע אל תוך חצי האי סיני במטרה להגיע לתעלת סואץ. הבריטים, שהתקדמו לאורך החוף, סללו אחרי כיבוש רפיח בשנת 1917 את מסילת הרכבת רפיח – באר שבע. עם תום מלחמת העולם הראשונה, הייתה באר שבע מחוברת בשתי מסילות, אחת צרה אל לוד והשנייה תקנית אל רפיח וממנה מערבה למצרים וצפונה ללוד ולחיפה. מכיוון שכל המסילות מלוד הוחלפו על ידי הבריטים למסילה ברוחב תקני, הוחלט להפסיק את השימוש במסילה הצרה והיא פורקה. המסילה לרפיח הייתה פעילה עד שנת 1927 ואז נפסקה גם בה תנועת הרכבות מכיוון שלא הייתה לה הצדקה כלכלית.
לאחר הקמת מדינת ישראל הוחלט לחדש את הקשר הרכבת לבאר שבע והעבודות החלו באמצע שנות ה-50 של המאה ה-20. התוואי חפף בחלקו את התוואי של המסילה הטורקית, אך הוא התפצל ממסילת הרכבת לירושלים בתחנת הרכבת נען במקום בתחנת הרכבת נחל שורק והיה פחות מפותל מקודמו. הקו נפתח בשנת 1956 לרכבות נוסעים מתל אביב ובשנת 1965 הוארך הקו לדימונה. בשנת 1970 נפתח המשכו של הקו מדימונה למפעלי הפוספטים באורון ושנה לאחר מכן נבנתה השלוחה מצומת ממשית למפעלים במישור צפע. מאז שימש הקו בעיקר רכבות משא שהובילו פוספטים, אשלג ומחצבים נוספים מהנגב לשאר חלקי הארץ ולנמלי חיפה ואשדוד. בשנת 1977 הגיעה המסילה לאורכה הנוכחי עם פתיחת הקטע מאורון למפעלים ליד הר צין. תנועת הנוסעים לעומת זאת הלכה ופחתה ובשנת 1979 נפסק לחלוטין שירות הנוסעים על מסילת הדרום. בשנת 1982 נפתחה מסילת חלץ שחיברה את מסילת הדרום למסילת לוד – אשקלון סמוך למושב מבקיעים וקיצרה את הדרך לנמל אשדוד.
בתחילת שנות ה-90 ארגנה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בשיתוף עם הנהלת הרכבת רכבת שבועית מבאר שבע לתל אביב. עם עליית הביקוש לשירות, נפתח בשנת 1997 שירות יומי של רכבות נוסעים בין תחנת הרכבת באר שבע צפון (שהייתה אז התחנה היחידה בעיר) דרך תחנת הרכבת קריית גת לתחנת הרכבת תל אביב מרכז. המסילה הייתה במצב גרוע ולא התאימה לתנועת רכבות מהירות, ולכן הנסיעה לקחה כשעה וארבעים דקות. עד לשנת 1999 עבר הקו שיקום על מנת להתאימו לתנועת רכבות נוסעים, ועם סיום העבודות קוצר זמן הנסיעה בקו לשעה ורבע. בשנת 2000 נפתחה תחנת הרכבת באר שבע מרכז, שנמצאת על שלוחה שהתפצלה ממסילת הדרום ליד תחנת הרכבת באר שבע צפון, והפכה לתחנה הסופית של קו הנוסעים. במאי 2004 נפתחה שלוחת המטענים מבאר שבע לנאות חובב ובדצמבר 2005 חודש שירות הנוסעים לדימונה ונחנכה תחנה חדשה ליד אוניברסיטת בן-גוריון במקום תחנת באר שבע צפון הישנה. בשנת 2007 נפתחה גם תחנת הרכבת להבים – רהט. המסילה היחידה בקו אפשרה להפעיל רכבת נוסעים יחידה בשעה בכל כיוון בין באר שבע ותל אביב ואלצה להעביר את הפעלת רוב רכבות המשא לשעות הלילה. כמו כן התלות בתחנות רכבת תפעוליות לשם מפגשי רכבות גרמה לאיחורים רבים של רכבות הנוסעים בקו והתוואי המפותל יחסית הביא לזמן נסיעה ארוך ביחס לחלופות. על מנת לשפר את השירות ולענות על הביקוש, הוחלט על הכפלת המסילה ויישור התוואי כך שיהיה ניתן להפעיל יותר רכבות ולקצר את זמן הנסיעה. כמו כן הוחלט על ביטול כל מפגשי כביש-מסילה לאורך הקו והחלפתם בהפרדות מפלסיות. עבודות ההכפלה הושלמו בתחילת שנת 2012, למעט מספר מפגשי כביש-מסילה באזור העיר רמלה, ובמסגרתן אף נבנו הרציפים של תחנת הרכבת קריית מלאכי המתוכננת לקום באזור כפר מנחם. ביולי 2012 נחנך הקו המשופר ונסיעה מבאר שבע לתל אביב ארכה 55 דקות.
מקור

******

קטע שלישי,
במורד נחל שקמה בקטע שכיוונו דרום – צפון

 

נחל שקמה הוא אחד מהנחלים הגדולים, המפותלים והעתיקים היורדים משדרת ההר אל השפלה והלאה למישור החוף הדרומי. שטח אגן היקוות הנחל מעורך בכ- 750 קמ"ר. יובליו העליונים מתחילים בשלוחת דהרייה בדרום הר חברון ויורדים אל השפלה באזור גבעות להב-דביר. כיוון הזרימה הוא מדרום לצפון. במעלה הדרך מכיוון מזרח מצטרפים  לנחל שקמה נחל מגדלית ונחל פורה. באזור עיינות חסי ליד תל חסי נחל שקמה מתלכד עם נחל אדוריים שאגן הניקוז שלו גדול יותר מנקז את המורדות המערביים של הר חברון. מרבית הנחלים המצטרפים לערוץ הראשי של נחל שקמה המאוחד עם נחל אדוריים שכיוונו מזרח-מערב בנוסף לאלה שהוזכרו, מגיעים כיוון דרום וכוללים את  נחל סד, נחל חצב, נחל זדים ונחל חנון. מצפון מנקזים אליו נחל ברור ונחל עובד. בדרכו מערבה נחל שקמה פורץ את רכסי הכורכר ואת החולות ממשיך עד לים, אליו הוא נשפך באזור זיקים.
מקורות המים העיקריים של נחל שקמה הם מי שיטפונות ומספר נביעות באפיק נחל שקמה, נחל אדוריים, נחל פורה ונחל סד. יש הגורסים שהעובדה שיפוע הנחל מתון ובמהלכו נוצרו פיתולים רחבים, מעידים על על היותו נחל קדום. הנחל זרם לכל אורך הזמן לבד ממספר מקומות בהם הייתה הפרעה או סתימה בגלל הצטברות סחף, גלישות עפר, התמוטטויות של מצוקים קטנים אל אפיקו, הצטברות דיונות והחולות הנודדים בתקופות יצירת רכסי הכורכר השונים, ולמעשה חוסמים את הזרימה בנחל כמו ברוב נחלי הארץ.
נחל שקמה נתון לפעילות מרובה של נגר עילי ושיטפונות. שטחי הניקוז הגדולים, עוצמת המשקעים, אדמת הלס האטימה ומיעוט צמחייה הם הגורמים העיקריים לסחיפה ולהיווצרותם של בתרונות. השיטפונות יוצרים בקטעים של הנחל גדות תלולות, עם מצוקים נמוכים. הזרימה החזקה וקרקע הלס האטומה מונעים גם את חלחול המים אל מאגרים תת קרקעיים, אבל מסייעים לאגירת מים בבורות וסכרים.

 

 

צערנו הקטע לאורך נחל שקמה היה קצר. הגענו למעברים מתחת למסילת הברזל וכביש 40 מצפון לתל מלחה

 

תל מלחה נחפר בעבר אך לא נסקר בסקר הארכיאולוגי של ישראל. להדיוט אין הרבה מידע עליו. זה תל די בולט יחסית וחולש על כל המרחב הקרוב שלו וגודלו כ 8 דונם. התל נראה לנוסעים בכביש 40 בקטע מול בית קמה. התל היה מיושב מהברונזה התיכונה ועד לתקופה ההלניסטית, אך מסביב לתל יש שרידי ישוב ביזנטי רומי. במקום היה משלט להגנת שדה התעופה אבק 1 ברוחמה במלחמת העצמאות. המקום נחפר בשנת 1955 ונמצא בו חומה של מעל 100 מטרים וחלקלקה של אדמה קשה סיד ולבנים. מן התקופה הישראלית נמצאו במקום ממגורות צלמיות וכלי חרס רבים. אין מידע לגבי שמו של התל.

 

 

******

קטע רביעי,
מנחל שקמה דרומה, חלק על תוואי 40 שאינו בשימוש
הפסקה בארומה בית קמה
והלאה חזרה לשובל

 

 

הפסקה במרפסת קפה ארומה בבית קמה

 

 

******

סוף דבר

טיול סתיו, נעים ביותר, הסתיים לאחר שלוש וחצי שעות מתוכן יותר משעה עצירות והפסקה. 

היבט החברתי היה נהדר: קבוצה משלובת של רוכבים מקיבוץ שובל ושכניהם המופלאים הבדואים מרהט וחבר שחזר אחרי היעדרות ממושכת בחו"ל.

מסלול מעניין ומגוון שראוי לאמץ אותו במפת טיולי אופניים. 

החלק בתוך העיר רהט שזו פעם ראשונה בחיי שנכנסתי אליה, היה מעניין

התפעלנו מאזור התעשייה עידן הנגב (המשותף לעיריית רהט, מועצה אזורית בני שמעון והמועצה המקומית להבים) מהווה סמל וביטוי הלכה למעשה דו קיום בו נפגשים כל אנשי האזור היהודים והבדואים.

בשטח הפתוח למדנו תוך כדי רכיבה על יובלי נחל גרר, הבנו את מערך הדרכים החדש (כביש 6 וכביש 40) ומסילת ברזל, נהינו שוב לדווש לאורך נחל שקמה.

ההפסקה במרפסת ארומה בצומת בית קמה אפשרה להמשיך ולשוחח. קשה היה להפסיק אותה!!. 

חברותא נעימה ביותר שכדאי להמשיך טייל אתה באזור זה.

טיול שהוא אירוע לא שגרתי, תענוג צרוף.