ביום שישי (26/2/2016) ירדנו לנגב לטיול ברמת עבדת אותו הוביל שי יגל איש Trailze המתגורר במדרשת שדה בוקר. המסלול אותו הוא הוביל אותנו היה אחד ממסלולי הבית שלו. היה זה טיול מדבר קצר במשבצת ארץ מעניינת בעיצומו של החורף שהתקיים במזג אוויר אביבי, ימים בודדים לאחר שגשם ירד באזור.

 

היינו קבוצה של ששה אנשים: שי יגל (מדרשת שדה בוקר), עמית פניקלשטיין (באר יעקב), יואב מלין ואריאל פלבר (יד בנימין), רוני ברוכין (ירושלים) ואני (ממבשרת ציון). שני פרטים סוציולוגים על אנשי  הקבוצה: האחד, גיוון גיל המשתתפים: שני צעירים (בני 37 – 38 ), שני בוגרים (בני 48 – 49 ) ושני בוגרים יותר ובעיקר צעירים ברוחם ובהתנהגותם (בני 61 – 62 ). הפרט השני, מחצית מהקבוצה "דוסים", יותר משיעורם באוכלוסייה. למרות השוני היינו קבוצה מגובשת ואוהבת טיול.

 

הטיול היה בנחל עבדת העובר וסביבתו הקרובה ברמת עבדת במרחב המשתרע ממערב לכביש ,40 בין הר אלדד ובין הר ערקוב.

 

זה היה מסלול הטיול שבאזורו ישנם מספר שבילים מסומנים, אולם, נראה כי אין מרבים לטייל בו. אזור זה משתרע ממזרח לרמת מטרד בה נמצא שדה תעופה הצבאי רמון. האזור מוגדר על ידי הצבא "שטח סגור" ובעגה המקובלת "שטח אש" או "שטח אימונים". בשטח אין סימנים של אימונים בכלל ואימונים באש בפרט.

 

הטיול כאמור היה ברמת עבדת, אזור הנמצא בין הר הנגב הצפוני והר הנגב המרכזי.

 

רמת עבדת היא רמת סלעי גיר המשתרעת בין קמר רמון בדרום ונחל צין בצפון, בין קו הר חורשה – בארותיים שבגבול ישראל-מצרים במערב ומצוק הצינים היורד לכיוון בקעת צין במזרח. פני השטח של הרמה משתפלים מרום של 700 מ' מעל פני הים, עד לרום של כ-400 מ' בשפתה הצפון מערבית של הרמה. הירידה הטופוגרפית של פני הרמה היא גם סטרוקטורלית – בהתאמה לזווית הנטיה של שכבות סלעי הגיר הבונות את רמת עבדת. הרמה נקטעת בצפון מזרחה על ידי מצוק סחיפה גבוה – מצוק הצינים, היורד משפתה אל בקעת צין.
השטח הרמתי הוא בדרך כלל רציף ברוב השטח, ורק בצפון מערב (באזור רמת רות) מבותרת הרמה לשלוחות שולחניות גדולות עם עמקים רחבים ביניהן – תוצאת פעילות הסחיפה של נחל ניצנה ויובליו, שבהם מתקימת רציפות טופוגרפית. תהליכי הסחיפה הותירו גם בשטחי הרמה "שולחנות" טופוגרפיים בולטים על פני השטח המפולס. נוף כזה נמצא בין גבעת עבדת לנחל עקב, שם בולטים הרי משאר טרפזיים גדולים על פני השטח הרמתי.
רמת עבדת היא הקער הנתון בין קמר רמון לקמרי הנגב הצפוני ובו הורבדו סלעי גיר וקירטון (תקופת האאוקן) – את המעבר בחתך בין הגירים לקירטונים אפשר לראות בעמקי הנחלים החתורים ברמה: קטעי המצוק שבמדרונותיהם, בנויים מגיר קשה יחסית וקטעי המדרון המשופעים בנויים קירטון רך.
לרוחבה של רמת עבדת בולטת שורה של כיפות גיאולוגיות שהן תוצר של סדרת קימוטים לאורך קו תזוזה אופקית של העתק גיאולוגי החוצה את הרמה ממערב למזרח: הר סעד, הר נפחא, הר קמר, הר חמרן, שלוחת קדש ברנע. מצוק הצינים היורד משפתה הצפונית של רמת עבדת לעבר בקעת צין הינו אחד האלמנטים המורפולוגיים המרשימים בנוף האזורי. זהו מצוק כמעט זקוף שגובהו כ-200 מ' ואורכו 25 ק"מ לערך. חלקו העליון בנוי מגיר וקירטון מתקופת האיאוקן, ואילו חלקו התחתון בנוי משכבות חרסית של תצורת טקיה וקירטון עם פוספט מתצורת ע'רב (מתקופת מסטריכט ופליאוקן). המצוק הינו תוצר מובהק של תהליכי סחיפה. האלמנט המורפולוגי הנוסף הבולט בנוף הרמה הוא קניוני הנחלים המנקזים אותה לעבר בקעת צין: נחל חווה, נחל צינים, נחל זיק, נחל עקב ונחל צין העילי. נחלים אלו בהתקרבם אל מצוק הצינים הגבוה התחתרו לקניונים מרשימים ובהם מפלים גבוהים ויפים, במיוחד יפה הקניון של עין עבדת בנחל צין העילי שעומקו מאות מטרים.בקניוני הנחלים היורדים מרמת עבדת לבקעת צין יש מקורות מים איתנים: עין עבדת ועין מעריף בקניון עין עבדת, עינות עקב בנחל עקב, עין זיק בנחל זיק, עין שרב בנחל צינים ועין חוה בקניון נחל חוה. נחל נצנה המנקז את שוליה המערביים של רמת עבדת הוא בעל אופי שונה לחלוטין – עמקו רחב ושטוח ושיפועו מתון כיוון שכאן מסתיימת רמת עבדת בדעיכה טופוגרפית לעבר שטחי המשור של סיני ללא מדרגת מצוק כדוגמת מצוק הצינים.
צמחיה ערבתית מאפיינת את שטחי רמת עבדת ונציגיה הם לענת המדבר ועצי אלה אטלנטית הפזורים בשטח. בערוצי הנחלים: שיחי רותם, שיחי אשל באזורי מי תהום גבוהים, שיחי מלוח ומתנן שעיר. באזורי הנביעות: דקלי תמר, צפצפת הפרת, סמר, קנה, ימלוח.
העיר הנבטית-רומית עבדת היא האתר המרכזי ברמת עבדת ואחד האתרים המרשימים בנגב כולו. בחלק גדול מעמקי הנחלים נראים עדיין מדרגי החקלאות הקדומה של הנבטים, מאגרי מים, תעלות לניקוז מי נגר לשטחי החקלאות. שרידים קדומים רבים מתקופת הברונזה ומהתקופה הישראלית נמצאו ברמת מטרד.
המקור

יצאנו לדרך ממתחם תחנת הדלק למרגלות תל עבדת.

 

מסלול הטיול היה מעגלי בכיוון השעון. ירדנו בתחילה לעבר נחל צין.

 

לאחר שחצינו אותו התקדמנו בכיוון מערב

 

המשכנו למרגלות המדרונות הצפוניים של הר אלדד וממול הר ערקוב.

 

בדרך חלפנו ליד ובתוך שרידי חוות חקלאיות שנבנו באזור כנראה בתקופה הביזנטית סביב העיר עבדת. הגענו לאחד מבורות המים.

 

המשכנו לאורך אחד מיובליו של נחל עבדת היורד אליו בין מצוקיו המערביים של הר אלדד. סימני הגשם שירד ניכרים בשטח.

 

בקצה העלייה רכבנו על הרמה לאורך קו מתח עד כביש המוביל לשדה רמון מצומת נפחא ועליו רכבנו מנהלתית כ-3 ק"מ עד הירידה לנחל עבדת כמוצג במפה.

 

ירדנו מהכביש לנחל עבדת והמשכנו לכיוון דרום בסיבוב אליפטי כמוצג במפה.

 

המשכנו במעלה נחל עד שהגענו למאגורות עבדת שזה אחד המקומות היפים באזור.

 

מאגורות עבדת – תשע מאגורות גדולות יפיפיות שגודלן בערך 10X10 מ' בסגנון נבטי בתוכן נבנו עמודי תמיכה. המאגרות מכילות מים ולפי עדויות מטיילים רוב השנה.

 

לאחר ההפסקה חזרנו בנחל עבדת במורד הנחל לכיוון צפון

 

הכוונה הייתה לחצות את הכביש תחת מעביר במים, אך בצד השני הייתה שלולית ענקית שלא ניתן היה לעקוף אותה וכמובן לא לעבור דרכה.

 

לאחר חציית הנחל המשכנו בו ברכיבה בחלק האחרון של מסלול הטיל.

 

 

לקראת סיום הגענו למקבץ בורות רמלייה –

 

בורות רמליה – שני בורות מים גדולים ומרהיבים בצורתם וגודלם וכן מערות מסתור ומגורים בגדה הצפונית של נחל עבדת כנראה מהתקופה נבטית או הביזנטית.

 

 

מבורות רמליה המשכנו מזרחה לכיוון תל עבדת. צמוד וסמוך לכביש עצרנו רגע להתרשם מהגת הגדולה.

 

חזרנו לנקודת ההתחלה.

לפני סיום, אי אפשר בלי צילום למזכרת עם שי שהוביל אותנו בכשרון.

עוד הפתעה לפני שעזבנו מתנאל בנו של רוני הגיע הלומד בישיבה במצפה רמון הגיע להגיד לאבא שבת שלום.

 

הסתיים עוד טיול מדבר. בעצם טיול המדבר השני שני באזור הדרומי ביותר אליו הגעתי ברכיבה. כל רוכב אופניים מודע לכך שרכיבה במדבר שונה מזו בהר, בשפלה, בעמקים ובמישור החוף. גם הדרכים והשבילים שונים ומתאפיינים בין היתר בהימצאות של אבנים בגדלים שונים ובקפלי קרקע שנוצרים מזרימת המים וסחף הקרקע. היה מעניין לשנות הפעם את סגנון הרכיבה. הרכיבה הפעם הייתה  לא שגרתית לאור העובדה שהקרקע בתוואי הנחל ובשוליו הייתה בוצית וספוגה במים. במקומות מסוימים  נאלצנו גם לעקוף שלוליות גדולות. רטיבות הקרקע והשלוליות הם תוצאה של הגשם הרב שירד באזור בפרק האחרון במחצית הראשונה של השבוע. אבל, מסתבר כפי שהעיד שי, המתגורר באזור,  שכמות הגשם הכוללת  שירדה בהר הנגב בחורף זה היא קטנה ביחס לשנים קודמות. הדבר ניכר בכיסוי המועט של הצמחים החד שנתיים. פריחה כמעט ולא ראינו.

 

הטיול שלנו לא היה ארוך במיוחד, משכו כ-3.5 שעות, אורכו 25 ק"מ,  הגובה המצטבר כ- 200 מ'. למרות זאת, היה זה טיול עם אתגרי רכיבה קטנים שונים מעט מאלה אליהם אנו, האנשים הגרים בלב הארץ, רגילים. היה זה טיול עם יופי של נופים ומראות, כאלה שהר הנגב בכלל ואזור רמת עבדת בפרט יכולים להציע בעונה זו של השנה.