רבדים בין מישור פלשת לשפלת יהודה15 באוקטובר 2015

קובץ GPX להורדה GPSies מרחק: 25 ק"מ טיפוס-מצטבר: 200 מטר גלריית תמונות

מסלול טיול (15/10/2015) מגוון ומרתק המתאים לכל הרוכבים המעוניינים להכיר חבל ארץ יפה, עתיר מראות ורווי היסטוריה וארכאולוגיה. מדובר על טיול נעים בתפר שבין שפלת יהודה הנמוכה במזרח ובין מישור חוף פלשת במערב.

 

ראשיתו וסיומו של מסלול הטיול במתחם 'עידן אופן' בקיבוץ רבדים, רכיבה מזרחה ועליה לעבר יער תמנה (מצפון ליער חרובית) וגולת הכותרת היא סיבוב בתל מקנה.

מרבדים ליער תמנה ולתל מקנה 15-10-2015

מרבדים ליער תמנה ולתל מקנה 15-10-2015

 

נסיבות היציאה למסלול טיול זה הן מעניינות. זו לא הפעם הראשונה שטיילתי באזור זה. בשבוע קודם טיילתי כבר באזור במסלול שונה בארץ פלשת, בין רבדים, כפר מנחם ותימורים. תחושתי לקראת סוף טיול זה הייתה שראוי, כדאי ומסקרן להמשיך וללמוד על חבל ארץ זה. חשבתי שתהיה לי הזדמנות קרובה אחזור לאזור וזו הגיעה מהר מאוד. בשבוע שעבר, כבר בסוף הטיול לאחר שיחה עם עידן הלל (עידן אופן) הוא הזמין אותי לצאת אתו בשבוע זה לטיול במסלול אחר. נעניתי ברצון להזמנה.

 

כבר בתחילה כדאי להדגיש כי אחת ממטרות של הטיול הייתה להכיר מסלול מעניין שעידן הלל (שניתן להגדירו יזם תיירות מקומית) מתכוון להמשיך ולפתח כדי שיהיה על המפה. הוא אמר שפעילותו היא תרומה לקהילת הרוכבים. עידן בן האזור שמסתובב בו ומכיר כל שביל ודרך ובקיא בהיסטוריה ובגאוגרפיה המקומית מבקש לעודד מטיילים להגיע בהמוניהם לאזור זה שהוא במרכז הארץ אבל אינו מוכר לרבים. מדובר על אזור, שכפי שניתן לראות בבירור במפה למעלה, תחום בין כביש 6 במערב, גדרות מתקנים ביטחוניים במזרח וצפון מזרח, כביש 3 בצפון וכביש 383 מצומת עזיקה לצומת מסמיה בדרום. על יוזמתו ונמרצתו מגיע לו כבוד גדול וגם כפיים! כן ירבו כמוהו!

 

כמתוכנן בשעת בוקר מוקדמת חברי עופר צינדר (מודיעין) ואני התייצבנו היום (15/10/2015) במתחם "עידן אופן" בקיבוץ רבדים ושם פגשנו את עידן הלל וטוביה טל (רבדים) וחיים רובינציק (מושב ביצרון). לאחר היכרות קצרה והתארגנות, יצאנו לדרך.

 

היציאה מקיבוץ רבדים הייתה עם אור ראשון ועוד לפני סיום הזריחה. רכבנו לכיוון מזרח ועברנו על הגשר מעל כביש 6 ומולו נתגלה המראה של מדרגות הרי יהודה והשפלה.

מבט מכיוון רבדים מזרחה

מבט מכיוון רבדים מזרחה

 

התקדמנו מעל הגשר ובין השדות צפינו אל מספר עצי אקליפטוס במקום בו נמצאה בעבר חוות שנלר שהייתה האתר הראשון בו התמקמו ראשוני המתיישבים שנאלצו לעזוב את מקומם הראשון בגוש עציון.

מבט מכיוון רבדים מזרחה

מבט מכיוון רבדים מזרחה

 

קיבוץ רבדים שייך לתנועת הקיבוץ הארצי מייסוד השומר הצעיר ונמצא בתחום המועצה האזורית יואב. אוכלוסייתו מונה 620 נפש ומתוכם 320 חברים. קיבוץ רבדים הוקם לראשונה בפברואר 1947 בגוש עציון על קרקעות שנרכשו על ידי קק"ל מתושבי הכפר נחלין. המתיישבים הראשונים היו חברי גרעין "צבר" של השומר הצעיר. מאז תחילת מלחמת העצמאות ב-29 בנובמבר 1947 גוש עציון היה נתון במצור ע"י הלגיון הירדני ובעת זו תגברה את הקיבוץ קבוצת נערים שהגיעה מהכשרה בקיבוץ מענית (עולים מבולגריה וניצולי שואה מפליטי המחנות בפולין).  ב-14 במאי 1948 נפל גוש עציון בידי הלגיון הירדני וחברי הקיבוץ הוחזקו בשבי בעבר הירדן המזרחי עד 24 בפברואר 1949. חברות הקיבוץ שחזרו ארצה מיד אחרי נפילת הגוש החלו מיד בהכנות להקמת הקיבוץ בשנית. אחרי שהות קצרה בכפר מנחם הצטרפה אליהן קבוצה של חניכי תנועת השומר הצעיר יוצאי חטיבת הראל – פלמ"ח וב-28 בנובמבר 1948 עלו חברי רבדים שלא היו בשבי על הקרקע והתמקמו באתר הנטוש של בית חוות שנלר הגרמנית. חווה זו הייתה פעילה ככל הנראה עד מלחמת העולם השנייה והיוותה חלק מבית היתומים הסוריים שהקים בידי יוהאן לודוויג שנלר בירושלים בשנת 1860. חווה זו נמצאת בסמוך לשרידיו של הכפר הערבי הנטוש אל-חימה כ-2.5 ק"מ מהאתר הנוכחי.
מספר חודשים מאוחר יותר הצטרפו אליהם חבריהם מהשבי. עם הקמת הקיבוץ מחדש ידע הקיבוץ ימים קשים ועזיבות רבות של חברים שמעמסת הלחימה השבי וההקמה מחדש הייתה קשה להם מידי. בשנת 1951 הגיע לקיבוץ גרעין עולים מפולין ניצולי שואה שלאחריה עברו הכשרה חלוצית לקראת עלייתם ארצה. גרעין זה תרם לייצוב וחיזוק הקיבוץ מחדש. בשנת 1953 הצטרף גרעין נוסף של בוגרי השומר הצעיר מארגנטינה "קיבוץ ד". המיזוג בין המייסדים ילידי הארץ לבין העולים החדשים היה טעון מתחים שהכבידו על קליטת העולים. למרות הקשיים התלכד גרעין פעיל של חברים שקידמו את הקיבוץ.
מאז שנות ה-60' הקיבוץ קלט גרעינים מהארץ ומחו"ל וכן  משפחות ובודדים ובמקביל במשך הזמן רבים גם עזבוהו. בשנת 1994 עם השתלבות דור הבנים בניהול המשק נכנס הקיבוץ למהלך שינוי שבו החליט לעבור לדפוסי ניהול עסקיים. הקיבוץ הפריד את המשק מהקהילה והסדיר את היחסים ביניהם, העביר יותר אחריות ניהולית לענפים והעביר את אחריות הפרנסה מסידור עבודה לכל חבר וחבר.
בשנת 1996 החל הקיבוץ במהלך להגדרת אופיו על רקע השינויים ובסיומו הוכן המסמך "ערכי רבדים" המבטיח את ליבת ההסכמות בקהילה והקמת צוותים לקידום שינויים משמעותיים יותר באורחות חיי הקיבוץ. בשנת 2000 למרות השינויים הארגוניים, שקע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה בשל מבנה עסקי שלא היה מותאם יותר למציאות הכלכלית בארץ ובקיבוץ. על רקע המשבר הפעיל הקיבוץ תכנית חירום בה גם החליט להאיץ את מהלכי השינוי בכל התחומים. הקיבוץ עבר  למודל הקושר את ערך העבודה של החברים לתקציבם, הופרטו תקציבים רבים והקיבוץ החל לעבוד על אופיו העתידי. בשנת 2002 נחלץ הקיבוץ מן המשבר הכלכלי והוא נמצא בתנופת שינויים גם בתחום המשקי וגם בתחום החברתי ופיתוח חיי הקהילה. בעשור אחרון הקיבוץ קלט כ- 100 משפחות לקיבוץ המתחדש. רוב התושבים עובדים מחוץ לקיבוץ. יתר התושבים מתפרנסים מ: חקלאות [רפת, גידולי שדה, לולי הודים (בהשכרה)] תיירות, לינה כפרית, הרחוב הפלשתי המשוחזר , מפעל לתכשיטים "ספירים", שירותים ועסקים קטנים וגם מספר אומנים. מקור אתר הקיבוץ

 

התקדמנו דרומה במהירות כדי להשקיע קצת אנרגיה בדרך הצמודה לכביש 6 ופנינו שמאלה מזרחה בדרך המקבילה לכביש 383.  בנקודה מסוימת פנינו צפונה ורכבנו בדרך המקבילה לאפיק נחל אביקוס ובהמשך חצינו אותו.

נחל אביקוס שמוצאו מהגבעות השפלה הסמוכות יובל של נחל ברקאי שהוא אחד מהיובלים של נחל האלה המצטרף באזור גשר עד הלום לנחל לכיש ונשפך לים מצפון לאשדוד.

במעלה הדרך לאורך נחל אביקוס

במעלה הדרך לאורך נחל אביקוס

 

התקדמנו במעלה הדרך לאורך נחל אביקוס והתחלנו לטפס בדרך הצמודה למתקן ביטחוני אל הגבעה בה נמצא  יער קק"ל שאין שם אבל מתאים שיקרא יער תמנה על שם אפיק הנחל מתחתיו.

במעלה הדרך ליער תמנה

במעלה הדרך ליער תמנה

 

נכנסנו בדרך לתוך יער תמנה שבעתיד יוכשר בו סינגל.

בכניסה לתוך יער תמנה

בכניסה לתוך יער תמנה

 

בתוך היער הפתעה נעימה: מרבד ירוק כיסה את הקרקע. זו הנביטה הראשונה לאחר היורה בשבוע שעבר. התגעגענו אליה. הגיע הזמן אחרי קיץ ארוך וחם שעדין לא הסתיים. חשבתי שכדאי וראוי לחזור למקום בזמן הפריחה בחורף. צפוי מראה מדהים עם צבעים רבים.

המרבד הירוק

המרבד הירוק

 

התגלגלנו ביער וחצינו את נחל תמנה בכיוון צפון. התקדמנו בדרך בשולי המטעים הצמודה למתקן ביטחוני אחר שנמצא באזור. עברנו בעצם בתוך מטעי 'צבר–קמה'.

'צבר–קמה' – אגודת שיתופית הכוללת חמישה קיבוצים: רבדים, כפר מנחם (מועצה אזורית יואב), צובה, קרית ענבים, מעלה החמישה (מועצה אזורית מטה יהודה) אשר נוסדה בתחילת שנת 2000. יחסי בעלות הקיבוצים נקבעו על פי גודל משבצת הקרקע שהביא כל שותף כנדוניה. המטרה העיקרית לשמה נוסד שיתוף פעולה זה, הייתה ניצול היתרון לגודל על ידי הפעלת מערך אחד גדול והקצאת משאבים לבחינת כיווני התפתחות נוספים מעבר לבסיס המשותף של גידולי השדה. האגודה מעבדת שטחים בהיקף של כ- 24,000 דונם והבסיס הלוגיסטי ומשרדי האגודה נמצאים בקיבוץ רבדים. האגודה מעסיקה מספר עובדים קבועים אשר מרביתם הגדול חברי הקיבוצים החברים באגודה. כחלק מבחינת כיווני התפתחות ניטע ע"י האגודה כרם זיתים לשמן (למעלה מ-1,000 דונם) שהפך אותה לאחד מיצרני שמן הזית הגדולים בענף זה בארץ. כמו כן נטעה האגודה מטעי שקד ורימון בהיקף מאות דונם. האגודה שותפה בבית אריזה המשווק פירות מקולפים מצוננים ומוכנים לאכילה (גרגירי רימון, פומלה, סלטי פירות ועוד). בשדות האגודה כוללים גידולי שדה חד שנתיים וביניהם כותנה, חיטה לגרעינים, חיטה למספוא, תירס, חומוס חמניות אבטיחים ועוד.

התקדמנו בדרך בין המטעים ובין גדר המתקן הביטחוני.

בדרך הצמודה לגדר בשולי המטע

בדרך הצמודה לגדר בשולי המטע

 

באחת השלוחות התחלנו לטפס בסינגל קצר שאורכו כ-1 ק"מ, אולי פחות. לסינגל זה עדין אין שם ורק לאחרונה הוכשר על ידי עידן כחלק מהמסלול אותו מבקש לפתח.

ראשית העליה לסינגל

ראשית העליה לסינגל

 

מי שמכיר אותי יודע שבשבילי אין זה עניין של מה בכך. הסינגל מטפס בשדה בור על אחת השלוחות בין שיחי הבתה ים תיכונית.  אודה על האמת היו קטעים קצרים שנאלצתי ללכת ברגל. בגלל מגבלות פיזיות לא מתאים לי לרכב על הסינגלים. יחד עם זאת לא הצטערתי כי המעבר בסינגל אפשר מבט ותצפית על האזור היפה בו טיילנו. את סופו של הסינגל סיימתי ברכיבה.

הירידה שלי בסינגל

הירידה שלי בסינגל, צילום: עופר צינדר

 

המשכנו הלאה וטיפסנו  במעלה הדרך בשולי מטע רימונים שהמשיכה להיות הצמודה לגדר המתקן הביטחוני.

בצד מטע הרימונים, אין מילים על הגודל

בצד מטע הרימונים, אין מילים על הגודל

 

המשכנו הלאה ועצרנו להפסקה בשולחנות מתחת בסככה בתצפית מעל מאגר ענות הנקרא על שם אפיק מתחתיו המתנקז במורד הגבעות לנחל תמנה. התצפית נקראת לזכרו של משה בימן איש אגודת המים 'מי הרי יהודה'.

תצפית מאגר חנות

תצפית מאגר חנות

 

לאחר ההפסקה התגלגלנו במורד הדרך לעבר תל מקנה לצד שדה כותנה נרחב המחכה לשעתו להיקטף.

במורד הדרך לעבר תל מקנה

במורד הדרך לעבר תל מקנה

 

עברנו לצד גדר מתקן ביטחוני נוסף שנקרא מחנה נחל שורק. מחנה זה נבנה על ידי הבריטים בזמן מלחמת העולם השניה כחלק מהיערכות ופריסת הכוחות במערכה בצפון אפריקה. מיקום המחנה שנקבע על צומת הדרך עם מסילת הברזל.

 

הגענו לתל מקנה. לאחר חציית נחל מקנה בסמוך לעין מקנה מצפון לתל התחלנו לעלות אליו.

 

בדרך העולה לתל מקנה מצפון

בדרך העולה לתל מקנה מצפון

 

תל מקנה נמצא בקצה המערבי של גבעות השפלה הנמוכה מעל מישור החוף. גודלו כ-200 דונם ומזוהה עם עקרון הקדומה. התל מורכב משני חלקים: עיר עליונה (40 דונם) ועיר תחתונה מוקפת סוללה (160 דונם). התל שלט על רשת הדרכים הקדומה מאשדוד במישור החוף לכיוון נחל שורק ובית שמש ולכיוון גזר.
ראשית ההתיישבות במקום הייתה בתקופת הברונזה התיכונה. ממצאי חפירות שנערכו במקום מלמדים על יישוב שהתקיים כאן כמעט ברציפות מאז האלף הרביעי לפנה"ס ועד המאה השישית לפנה"ס.
בתקופת הברזל נבנתה עקרון והייתה אחת מחמש ערי הפלשתים [אשדוד, עזה, אשקלון, גת (תל צאפי)] ונהרסה במאה העשירית לפנה"ס. במאה השביעית נבנתה העיר מחדש ותחומה נכלל בכל שטח התל ואף התפשט מעבר לגבולותיו. בספר יהושע נזכרת עקרון ברשימת ערי יהודה כחלק מ"הארץ הנשארת". היא נזכרת גם בספר שופטים, אך עם הסתייגות שממנה משתמע ששבט יהודה לא כבש את ערי פלשת. עקרון מילאה תפקיד מרכזי בתקופת השופטים. כאשר נפל ארון הברית לידי הפלישתים, הוא נלקח גם לעקרון ומשם הובל לבית שמש. לאחר ניצחון דוד על גוליית רדפו בני ישראל אחרי הפלישתים עד "שערי עקרון". במאה התשיעית לפנה"ס, בימי המלוכה, נפל המלך אחזיה, שמלך בישראל דרך סבכה בארמונו ונפצע. בעקבות התאונה, שלח המלך שליחים להיוועץ ב"בעל זבוב" אלוהי עקרון. הנביא עמוס במאה השמינית לפנה"ס ניבא נבואת חורבן על עקרון ועל ערי פלשתים אחרות בשל חטאיהן.
במאה השביעית לפנה"ס חזרה עקרון לשיא גודלה, תעשיית השמן היה ענף מרכזי בכלכלתה המשגשגת. בתל תגלו למעלה מ-110 בתי בד, כמויות גדולות של גלעיני זיתים ומאות קנקנים וכלים אחרים. בסוף המאה השביעית לפנה"ס נבוכדנאצר מלך בבל כבש והחריב את ערי השפלה וביניהן נכללה גם עקרון. הכיבוש הבבלי היה מהלומה שממנה התרבות הפלשתית לא התאוששה מעולם. לאחר שארץ פלשת ועריה חרבו, תושביה שנותרו בחיים נתפזרו או הוגלו. הפלשתים, כולל תושבי עקרון שנעדרו מורשת וחיוניות תרבותית עצמית, נטמעו בסביבתם.
בתקופה ההלניסטית, בשנת 147 לפנה"ס, נזכרת עקרון במלחמות החשמונאים, עקרון נמסרה על ידי אלכסנדר באלאס לידי יונתן החשמונאי כתמורה על נאמנותו. האזכור האחרון של עקרון הוא בתקופה הביזנטית באונומסטיקון של אויסביוס (המאה ה-4 לסה"נ). יישוב לא סדיר התקיים גם בתקופה המוסלמית.
מקור ועוד על העיר והממצאים הארכאולוגיים בתל וראו גם סקר צפית, ניתוח והערכה של משאבי טבע, נוף ומורשת האדם, דש"א דמותה של ארץ, פברואר 2011

 

על התל הראה לנו עידן את שרידי הממצאים הארכאולוגים שעל חשיפת חלק מהם מבין הקוצים ושיחי הפטל הוא עמל קשות.

שער מצודת העיר מעל החומה הצפונית של התל

שער מצודת העיר מעל החומה הצפונית של התל

 

באר בעיר שדיפונה הוא כנראה מהתקופה העותמאנית

באר בעיר שדיפונה הוא כנראה מהתקופה העותמאנית

 

שרידי בית הבד כרוצעת מגן בצמוד לחומה הדרומית

שרידי בית הבד כרוצעת מגן בצמוד לחומה הדרומית

 

שרידי בית הבד כרוצעת מגן בצמוד לחומה הדרומיתשרידי בית הבד כרוצעת מגן בצמוד לחומה הדרומית

שרידי בית הבד כרוצעת מגן בצמוד לחומה הדרומית

 

בראש התל הוכשרה תצפית שנקראת "תצפית תל עקרון". במקום נבנתה סככה ותחתיה הונחו שני שולחנות ובסמוך הוצב סלע ועליו לוח הקדשה למיכה איידלין חבר רבדים שנהרג בקיץ שעבר בתאונת דרכים מחרידה. התרגשתי והתעצבתי. מיכה היה חבר עמית לפני 40 שנה בעת שנינו שרתנו כמדריכי ידיעת הארץ בצה"ל. מאז לא נפגשנו. הצטערתי מאוד לשמוע שמיכה נהרג בתאונת דרכים. מיכה היה איש יקר. יהיה זכרו ברוך.

ללא מילים

ללא מילים

 

סיימנו את הסיבוב המקיף בתל. התרשמנו מהעושר והייחודיות של הממצאים הארכאולוגים וחשיבותה של העיר הפלשתית. אין עוד מקום כזה בארץ. ראוי שהתל יוכשר ויותאם כך שרבים יוכלו להגיע אליו ובעיקר ברכיבה על אופניים ולא רק מעטים.

 

המשכנו במורד הדרך. חצינו את נחל תמנה במקום בו זורמים מים. המקום מועד להחלקה. לטובת הרוכבים עידן הציב במקום גשרון  עץ. אבל, כבר ניכרים סימני הריסה של טרקטורון שעלה עליו. חבל!

מעבר נחל תמנה

מעבר נחל תמנה

 

המשכנו הלאה חצינו מתחת לכביש 6 ומסילת הברזל והתקדמנו לעבר קיבוץ רבדים. בדרך חלפנו ליד בריכה מלאכותית שנחפרה לאגירת מים ולהשקייה עוד בטרם הוקמו מאגרי המים הגדולים באזור. היום ברכה זו משמשת בעיקר את עופות המים ומתרחצים מזדמנים.

הבריכה הצמודה לקיבוץ

הבריכה הצמודה לקיבוץ

 

סיימנו  טיול זה אחרי קצת יותר מארבע שעות מתוכן יותר משעה וחצי הייתה עצירות למטרות שונות. אורך המסלול כ-25 ק"מ. הנקודה הגבוהה הייתה 170 מ' מעל  פני הים והנמוכה 90 מ' מעל פני הים, גובה המצטבר (לא הרבה) כ-200 מ'.

 

מרבדים ליער תמנה ולתל מקנה 15-10-2015

מרבדים ליער תמנה ולתל מקנה 15-10-2015

 

 

מרבדים ליער תמנה ולתל מקנה 15-10-2015

מרבדים ליער תמנה ולתל מקנה 15-10-2015

 

לאחר הטיול, עידן לא ויתר וביקש שהכנסת האורחים תהייה מושלמת. הוא פינק אותנו בארוחת בוקר.

 

זהו היה לנו טיול נפלא במזג אוויר ראוי במסלול מרתק.  למדנו היום עוד פרק בהיסטוריה והגאוגרפיה של חבל ארץ זה. אין ספק שגולת הכותרת של הטיול הייתה  הסיבוב המקיף על תל מקנה. אודה על האמת מספר פעמים עברתי בתוכו ולא ידעתי עד כמה הוא עשיר בשרידים. העלייה אליו מכיוון צפון מרשימה מאוד וזה הכיוון המומלץ לעלות על התל. בתמונות המצורפות בגלריה ניתן להתרשם עוד מהמראות והשרידים הרבים בתל.

השאר תגובה