הדפסה

אתמול יצאתי לטיול עם שני אנשים נחמדים מאוד, דורון סלע מיוקנעם עילית אותו הכרתי בתחילת השבוע ועם מאיר מלכי מתל אביב אותו הכרתי רגע לפני שיצאנו לדרך. מסתבר שלשותפים לרכיבה מקום המגורים והגיל אינם משחקים תפקיד.

הטיול היה בהרי יהודה, בין רכס הראל במזרח בו נמצא הישוב מבשרת  ציון, ובין רכס החמישה במערב בפסגתו נמצא היישוב מעלה החמישה ובמורדות שלו היישובים קריית ענבים, בית נקופה ואבו גוש והמוסד קריית יערים והר הרוח בשוליו נמצא היישוב נטף.

ממבשרת ציון לרכס חמישה והר הרוח 22-8-2015

מסלול הטיול היה חיבור של שני מסלולים שעשיתי בחצי השנה האחרונה בחמש פעמים שונות: עם צחי גל בחודש פברואר, עם צחי גל ויוסי נחמיאס בחודש מרס ושוב עם צחי גל בחודש מאי, עם רז גורן בחודש יוני ועם קבוצת רוכבי כפר אדומים בחודש יולי.

אז מיד עולה השאלה מדוע לחזור ולטייל באותו מסלול? התשובה מורכבת: המסלול הוא באזור יפה מאוד ומיוחד שתמיד מעניין להסתובב בו והוא גם קרוב לבית ולא צריך לנסוע אליו; מסלול הוא באורך 26 ק"מ שמתאים למשך הזמן שניתן לרכב בקיץ מזריחה עד שכבר החום בלתי נסבל; המסלול גם משופע בעליות ואפשר להשקיע אנרגיה בגובה מצטבר והפעם כ-700 מ'. סיבה נוספת ומכרעת החברים שיצאו איתי לטיול אינם מכירים אזור מיוחד זה המשתרע בהרים הגבוהים שבשולי פרוזדור ירושלים בקרבה לגדר הביטחון. היום זו הייתה הזדמנות להראות להם אזור זה שהיה אזור ספר צמוד לקו הירוק בין השנים 1949 ל-1967.

פרוזדור ירושלים, 1949 – 1967

מבחינתי הטיול התחיל מהרגע שיצאתי מהבית והתחלתי לטפס במעלה שדרות החושן שברכס חלילים עד כיכר אבני חן בקצה שדרות הראל שם פגשתי את השניים.

יצאנו לדרך קצת מעט אחרי השעה 06:00. מזג אוויר נפלא מעונן וקריר ואפילו לח (לטעמי יותר מדי). חצינו את רחוב כרמל והתגלגלנו מיד במדרון המערבי של הר אחירם אל נחל כסלון עליון למול גדר הביטחון. אני כרגיל ירדתי ברגל, בקטע התלול הראשון ובו דרדרת אבנים.

בנקודה זו עמדו שתי אפשרויות: האחת  להתגלגל במורד הנחל דרומה ולעבור ליד מעין עין נקופה (פעם נקרא עין נקובה ובקיץ 2006 הפך גלעד לזכרם של  החברים אורי גרוסמן שנהרג במלחמת לבנון השנייה וקריל גולשטין שנהרג במבצע גשמי קיץ בעזה), ואז להתחיל לטפס לרכס והשנייה לטפס ברגל בדרך התלולה מאוד (27% שיפוע) הצמודה לגדר.

הרוב החליט ובחרנו באפשרות השנייה. תוך כדי העלייה התרשמנו מעבודות העצומות שהושקעו בבניית הגדר. דברנו גם על בג"ץ בית סוריק משנת 2004 שחייב את מערכת הביטחון לבנות את הגדר על תוואי הקו הירוק ולא צמוד לכפר בהתאם לכוונה המקורית.

בקצה העלייה נכנסנו לתוך יער הסתדרות המורים ועצרנו לדקות במקום תצפית שכמו רוב התצפיות מוסתר על ידי העצים שנטעה קרן קיימת.

תצפית יער הסתדרות המורים

התקדמנו מערבה לעבר היישוב הר אדר. עברנו בשולי הגבעה (820 מ') בה חברת מקורות תבנה בזמן הקרוב את מאגר המים הגדול ושנוכחותו ועבודות בנייתנו יפגעו ביער יפה זה.

סמוך לגדר הר אדר גלשנו בסינגל קצר ונחמד. שוב בקטע התלול ובו דרדרת ירדתי ברגל. זיכרון הנפילה בפעם האחרונה חרוט בי היטב. אז לפי הכלל הידוע, במקום שיש ספק אז אין ספק.

המשכנו ועלינו עד לכביש הגישה להר אדר. בחורשה הקרובה לשער היישוב התרשמנו מעבודת צוות פָסלים בעץ שיצרו את המיצג של סיפורי התנ"ך.

מיצג סיפורי התנ"ך בכניסה להר אדר

מהר אדר התגלגלנו בדרך המקבילה לכביש ומול הכניסה המזרחית של מעלה החמישה גלשנו לכיוון גדר ההפרדה. רכבנו על חצי גובה המדרון בין  מעלה החמישה ובין הכפר העוין קָטָנה מעבר לנחל הכפירה מצפון לגדר. שרידי שריפות היער שיזמו וביצעו תושבי הכפר בשבועות האחרונים עדין ניכרים בשטח. במקום מסוים הריחנו שרידי שריפה טרייה מלפני ימים בודדים.

בדרך בחצי גובה המדרון בין מעלה החמישה ובין קטנה

בדרך בחצי גובה המדרון בין מעלה החמישה ובין קטנה

מדרך זו טיפסנו דרומה על הרכס ועלינו לכיוון הר רפיד. החברים רצו מסלול עם נפח וגובה. עלינו להר שהוא מקום תצפית מעניין ומרהיב. ניתן לראות באופק את מרחב עמק איילון והעיר מודיעין ושיש ראות טובה אפילו עד תל אביב.

מבט מערבה בירידה מהר רפיד

ירדנו מהר מערבה שמראות הנוף מלווים אותנו והגענו לכביש הגישה לנטף. המשכנו בו לעבר הכניסה ליער פולין שהיא התחלת העלייה להר הרוח. ראשית עליה זו דרך עפר מתונה והמשכה עליה אכזרית בדרך אספלט. השיפוע לא נחמד ואינו מתאים לי לרכיבה. עליתי ברגל. דורון ומאיר בעלי הכושר טיפסו אותה ברכיבה. בלית ברירה נאלצו לנוח בחניון הר הרוח עד שאגיע. המשכנו בדרך ושוב עליה לכיפה של פסגת הר הרוח. הם רכבו מהר ואני הזדחלתי מאחור. גם עליה זו הסתיימה. בחניון יער הצבא האדום יצאנו לכביש.

גלשנו במורד הכביש במהירות ובזהירות לעבר אבו גוש. הפעם העדפתי לעבור בתוך הכפר ליד המסגד החדש שנבנה לאחרונה הודות לתרומה של שליט צ'צניה, שמכובדי אבו גוש שכנעו אותו שהאנשים שהקימו אותו הגיע לא"י לפני מאות שנים מהקווקז.

יצאנו מאבו גוש ונכנסנו למושב בית נקופה ודרכו גלשנו שוב לנחל כסלון. עברנו בדרך הסמוכה לתוואי כביש 1 הנסלל כעת. המשכנו צפונה בנחל כסלון עד הדרך הפונה ומטפסת למבשרת ציון. עוד עליה ארוכה ומתונה שבקצה שלה קטע קצר תלול שאני עולה בו ברגל. השניים המיומנים רכבו ושוב חיכו לי בקצה העלייה.

החלק האחרון של המסלול היה בדרך בשולי השטח הבנוי מעל נחל כסלון עליון למול גדר הביטחון. בסיום הדרך עוד עליה לא רכיבה עבורי (בהתחלת הטיול הייתה ירידה).

ממבשרת ציון לרכס בחמישה ולהר הרוח 22/8/2015

ממבשרת ציון לרכס בחמישה ולהר הרוח 22/8/2015

סיימנו את הטיול לקראת השעה 10:30. דורון ומאיר אמרו שמאוד נהינו  גם שלא היו סנגלים רבים ונאלצו להסתגל לקצב הרכיבה האיטי שלי בעליות, שלא לדבר על הליכה.

לסיום, אודה על האמת, מבחינה פיסית הטיול לא היה קל עבורי. התאמצתי לא מעט. איני בכושר! לא אתבייש  לומר שמעבר לקטעי העלייה התלולה במסלול שאיני מסוגל לרכב, היו שלושה קטעים קצרים שבפעמים קודמות רכבתי אותם והיום מד הדופק סימן שצריך ללכת ברגל. שלושה שבועות לא רכבתי וזה משך זמן שהכושר בורח! לא רכבתי בגלל החום הכבד ששרר בשבועות האחרונים וגם בגלל הצורך להתאושש מחבלת הנפילה ברכיבה ביער בן שמן לפני עשרה ימים. יש לי עדין איזו חשש מהנפילה. הביטחון עדין לא שב אלי במלואו. בנוסף לקטעי הירידה שאיני רוכב, היו היום עוד שלושה קטעי ירידה שתמיד אני יורד בהם והיום פשוט פחדתי.

נוסף לכל הצרות, גם עליתי מעט במשקל  וגם לכך תרומה בקושי היום. אני מודע לצורך להפשיל שרוולים להתאמץ ולחזור לכושר…. ולהתחיל להתגבר על הפחד הקטן שאחז בי. אי אפשר להמשיך ככה יותר… הבטחתי לעצמי שאחזור למוטב בהקדם!