הדפסה

ביום ראשון, בפתחו של השבוע איני נוהג לצאת לטיולי רכיבה אבל היום יצאתי. היוזמה הייתה של רז גורן. במסגרת מקום עבודתו נקבע לו "יום כיף בירושלים". מבשרת ציון, מקום מגוריי, על הדרך לירושלים. הוא הציע שנצא לטיול בוקר למשך שעתיים. קבענו שהטיול יהיה מרכס חלילים למעלה החמישה במסלול נחמד שאני רוכב בו מעת לעת וחלקים ממנו יהיו חדשים לרז.
נפגשנו בשעה 06:00 בכיכר אבני חן בקצה הצפוני של שדרות הראל במבשרת ציון. רז הגיע בנסיעה ממקום מגוריו. נראה שהוא חרוץ ואין לו בעיות השכמה מוקדמת. הוא יצא לדרך כבר בשעה 05:00. הידד! מה לא עושים כדי לרכוב על אופניים?! אני הגעתי למקום ברכיבה מביתי ועבורי פתיחת הטיול הייתה "חמום" קל בטיפוס נחמד.
מזג האוויר היה גורם משמעותי בטיול, קריר, מעונן, ערפילי מעט, יותר דומה לחורף מאשר קיץ, תענוג אמיתי. מזג אוויר כזה בהרים שלנו אינו חריג, כמו באירופה.

מסלול הטיול

התחלנו לרכב ברחוב כרמל וממנו נכנסנו לרחוב הדרור ולאחר כמה עשרות מטרים גלשנו מהשטח הבנוי צפונה. הדרך התפתלה במדרון המערבי של הר אחירם וירדה לעבר נחל כיסלון עליון.
לא רחוק מאתנו נמצאה גדר ההפרדה שבקטע זה התוואי בה נמצאת צמוד לדרך הפטרולים בקרבת הקו הירוק.

הקו הירוק בפרוזדור ירושלים עד שנת 1967

אזור הטיול הקו הירוק בפרוזדור ירושלים עד שנת 1967

הכוונה הייתה לבנות את הגדר צמוד יותר לכפר הסמוך בית סוריק. ביוני 2004 בית המשפט העליון בפסק דין בג"ץ שנקרא "בג"ץ בית סוריק" חייב את המדינה לשנות את התוואי. בהתאם, הגדר נבנתה בצמוד לקו הירוק.

גדר ההפרדה על תוואי הקו הירוק

מנחל כיסלון עליון טיפסנו מערבה בדרך שאורכה 300 מ'. אזכיר למי ששכח זו דרך תלולה מאד (למעלה מ-20% שיפוע). הדרך אינה רכיבה והטיפוס בה הוא ברגל. הדרך צמודה ליער הסתדרות המורים, חורשה שנטעה קק"ל בשנות ה-50' במה שנקרא נטיעות פוליטיות שמטרתן להנכיח את הריבונות המדינה עד הקו הירוק.

במעלה הדרך

עזבנו את הדרך הצמודה לגדר ההפרדה והמשכנו הלאה בתוך חורשת יער הסתדרות המורים. לא היה טעם לעצור בנקודת המצפור, הערפל היה כבד ולא היה זמן ל"בזבוזי זמן". משך הטיול הוגבל לשעתיים.
המשכנו לרכוב בחורשה ששוליה נושקות ליישוב הר אדר. קיים חשש שהחורשה תפגע או תחוסל אם תמומש התכנית של חברת מקורות לבנות את בריכת המים העצומה במסגרת פרויקט שנקרא "הקו חמישי".
המשך הדרך היה בסינגל הקצר הצמוד לגדר הר אדר. יש בו קטע שאיני רוכב בו. תלול מעט, קצת דרדרת. אצלי פועל חזק הכלל "אם יש ספק אז אין ספק". עזבתי מזמן את אלה שלוקחים צ'נסים. אני מעדיף ללכת ברגל. למה לא? מה קרה? בסוף הירידה נשארתי שלם ואפשר להמשיך.
עם סיום הסינגל טיפסנו מעט במעלה הדרך והגענו לכביש המוביל להר אדר. ירדנו בשביל הליכה / רכיבה הצמוד לכביש עד הכניסה המזרחית של מעלה החמישה.
גלשנו צפונה בדרך שירות שנסללה לצורכי עבודות בניית הגדר ועלינו בתוך היער על הדרך שמתפתלת במחצית מדרון ההר עליו נמצא מעלה החמישה. מתחתינו נחל כפירה ובתוכו, במדרונות היורדים אליו, הכפר קטנה. למרות שהזמן היה הלחוץ עצרנו לצילום משותף על רקע הכפר. למה שלא תהייה לנו מזכרת? לשתות תה חם ולאכול תמרים לא היה זמן.

מעל הכפר קטנה בנחל הכפירה

בדרך זו המשכנו ולאחר התורן הגובה עליו מוצבת מצלמת אבטחת הגדר, טיפסנו לעבר הצד המערבי של מעלה החמישה.

שהגענו לכביש הגישה לנטף הבנו שאין לנו הרבה זמן להמשיך לרכוב בשטח. החלטנו לגלוש לאבו גוש דרך הכביש. טסנו בירידה, לדעתי במהירות של 45 קמ"ש שזו מהירות גבוהה לאופני שטח! אולי רק אצלי?
באבו גוש עצרנו לרגע להביט במסגד החדש שבנייתו הושלמה לאחרונה בסיוע נדיב של המשטר בצ'יצ'ניה ועל כך ארחיב בהזדמנות אחרת.

המסגד המרכזי בחדש בכפר אבו גוש

מאבו גוש נכנסנו לשולי מושב בית נקופה. עברנו לאורך המקום בו נסלל התוואי של כביש 1 החדש ובעיקר מחלף הכניסה והיציאה למבשרת ציון.

חזרנו לנחל כיסלון עליון והמשכנו לרכב בו צפונה עד צומת דרכים. פנינו מזרחה וטיפסנו חזרה לעבר מבשרת ציון, עליה נחמדה ומתמשכת שבסופה עוד קטע עם שיפוע תלול בלתי רכיב שמגיע עד מתקן טיהור המים של היישוב.

חלקו האחרון של המסלול היה בדרך העוקפת את היישוב ממערב ומעל לנחל כיסלון עליון. ברכיבה על דרך זו ראינו את גדר המערכת ואת הדרך בה טיפסנו בתחילה ליער הסתדרות המורים.
מאמץ אחרון עוד קטע תלול של 20 מ' והליכה ברגל ואנחנו חזרה בתוך השטח הבנוי ומתקדמים לנקודת התחלה.
זהו, אחרי שעתיים ורבע הסתיים טיול הבוקר החורפי הנעים.

אורך המסלול הוא מביתי ברכס חלילים. תוואי המסלול נע בגובה שנע מ-610 מ' עד 830 מ'. הטיפוס המצטבר 491 מ' והירידה המצטברת 517 מ'.

עוד פרטים על המסלול ומפות נוספות באתר המסלולים של רז גורן.

לסיום, כדי לבצע טיול זה בנחת מספיקות שעתיים וחצי (כולל הפסקה קצרה). אני ממליץ מאד.