הדפסה

כשעברתי להתגורר בחיפה, החלטתי שאנצל את מקצועי כגיאוגרף ואתחיל אט אט ללמוד את העיר ולהכיר את מקומותיה.

התחלת הלימוד הייתה שחיפשתי דירה.

שני חבריי איציק איתן ויותם נבין, התגייסו ויצאו איתי למצוא את הדירה.

יחד איתם  עברתי בחלק העיר המשתרע על רמות הכרמל לאורך הציר הראשי של קו הרכס מאוניברסיטת חיפה בדרום ועד כמעט סטלה מאריס בצפון.

בימי חיפוש אלה למדתי מהן השכונות העיקריות הנמצאות על ההר.

בימי חיפוש אלה למדתי מהם צירי התנועה העיקריים ועברנו גם ברחובות צדדים.

הזדמנות להכיר את העיר באופן יסודי נוצרה בשליש האחרון של חודש מרס 2026.

בשבוע הרביעי של המלחמה המשולבת מול איראן וחיזבאללה התחלתי לשוטט בעיר, בקרבה למרחב מוגן בתחילה, סמוך לביתי ובהמשך רחוק יותר ממנו.

חבר נוסף למסע להכרת העיר הוא רון רוגין, איש חיפה שאני בקשר איתו כבר שנים רבות והוא קורא נאמן של תיעוד טיולי, מסעותיי ושיטוטיי.

ביום שני 30 במרס 2026, רון הגיע לביתי וביחד במשך כשעתיים עברנו בנסיעה ברכב ובהליכה ברגל במספר רחובות בשכונת שמבור ובמרכז הכרמל .

להלן מובאים מעט מצילומי שיטוט.

*

*

*

*

אנדרטה לזכר האדריכל אלכסנדר בֶּרוַולד במקום בו נהג לשבת

אלכסנדר בֶּרוַולד (Alexander Baerwald) היה אדריכל וצייר יהודי-גרמני, מחלוצי האדריכלות הישראלית החדשה בתקופת היישוב. מן המשפיעים ביותר על התגבשות הסגנון האקלקטי בארץ ישראל,

 

ברוולד נולד 3 במרץ 1877 בברלין למשפחת סוחרים יהודית מתבוללת. הוא למד באוניברסיטה הטכנית בשרלוטנבורג, מאז 1920 רובע של ברלין.

 

הוא עבד בשירותו של האדריכל ארנסט פון אינה על בניין הספרייה המלכותית הפרוסית (כיום ספריית המדינה בברלין).

 

ב-1910 הוזמן ברוולד לתכנן בחיפה את הבניין מוסד ה"טכניקום", שבהמשך שיכן את "הטכניון".

 

את תכנון המבנה עשה ממשרדו בברלין, אבל לתכנון עצמו קדם מסע לימוד בארץ ישראל. הוא נע בארץ עם רעייתו, לוטה (לבית אייזנברג) לה נישא בשנת 1906.

 

במסעו בארץ ישראל עמד מקרוב אחר מנהגי הבנייה הערבית, מאפייניה והתאמתה לאקלים הארץ. במיוחד התרשם מיכולת החציבה והעיצוב באבן מבלי להזדקק לתוספות דקורטיביות מחומרים אחרים. הוא התרשם עמוקות מן הקשת המחודדת, מסורגי האבן והעץ של המרפסות, מחלונות האוורור ומעיטורי הצריחים. כל אלה באו לידי ביטוי בעיצוב המבנה המיועד לטכניקום.

*

*

*

ב-1925 עלה לארץ והתיישב עם אשתו בחיפה, בה לימד בפקולטה לאדריכלות בטכניון שנפתח לא מכבר, פקולטה שנוצרה במיוחד עבורו. במקביל ניהל משרד לתכנון אדריכלי.

 

ברוולד הוא האדריכל היהודי-ציוני הראשון אשר באופן מודע חיפש מקורות חדשים, בניסיון ליצור "אדריכלות ישראלית" חדשה המתאימה לשובו של העם היהודי לארצו.

 

חיפושיו של ברוולד אחר סגנון מקומי חדש נעשו על רקע החזון הציוני של הקמת יישוב עברי חדש בעל תרבות חדשה, המתבססת על תרבות העם היהודי וארץ ישראל.

 

הוא ראה בבנייה האסלאמית על מאפייניה השונים בארץ (כגון אדריכלות ממלוכית) סגנון אליו צריכה תרבות הבנייה היהודית החדשה להתקשר.

 

התוצר האדריכלי של בנייניו של ברוולד הוא אותו סגנון שלימים כונה "הסגנון הארץ ישראלי", ששילב בין מזרח ומערב והיה הסגנון השולט ביישוב עד שנות ה-20.

 

בבניין הטכניון, למשל, מתבטא שילוב זה בקשתות בסגנון מזרחי ומעליהן גמלוני-לבנים בסגנון צפון-אירופי.

 

החיבור למקום בא לידי ביטוי בתכנון בית וגן (לימים העיר בת ים), במסגרתו העניק ברוולד חשיבות לטופוגרפיה המקומית, למאפייני השטח ולמתאר קו החוף, ובמכוון נמנע משינוי גס של הנוף.

 

שני בתי הספר שתכנן ברוולד בחיפה, בניין הטכניון ואחריו גם את בניין בית הספר הריאלי הישן, נחשבים עד היום לדוגמה טובה של הסגנון האקלקטי.

 

בסוף ימיו הפנה ברוולד עורף לעקרונות הסגנון האקלקטי שהנהיג: "בית פיליפס" שנבנה על הר הכרמל בנוי כבר במתכונת הסגנון הבינלאומי.

 

ברוולד הרבה לצייר ולרשום נופים, בני-אדם וקריקטורות, ואף אייר מספר ספרים. הוא היה מוזיקאי חובב אשר ניגן בוויולה, ובעודו בגרמניה ניגן ברביעיית מיתרים שהשתתף בה גם אלברט איינשטיין.

 

הוא נפטר ממחלה קשה ב-1930, והובא לקבורה בבית הקברות בהר הזיתים.

*

שולי בית תרבות ואמנות ע"ש ראובן ואדית הכט (לשעבר "בית רוטשילד") ונכלל במתחם מרכז רפפורט, הכולל גם את אודיטוריום חיפה וסינמטק חיפה.

הבניין נבנה בסגנון טמפלרי בשנת 1893 על ידי משפחת פרוס מגרמניה, בשכונת הטמפלרים כרמלהיים. הוא שימש תחילה כבית מלון.

 

בשנת 1904 נמכר הבניין לכומר מרטין שניידר, שהפך אותו לאכסנייה למסיונרים.

 

בשנת 1908 הוא נמכר למיסיונרית אנגליה מנצרת, פרנסיס ניוטון. ניוטון הסתכסכה עם שכניה היהודים, ולבסוף עזבה את הארץ ב-1938 והבריטים אסרו עליה לחזור בעקבות פרסום שכתבה נגד הציונות.

 

בשנת 1948 נרכש הבית על ידי ג'יימס דה רוטשילד, והוא שיכן בו את משרדי חברת ההתיישבות היהודית שלו פיק"א.

 

במהלך מלחמת העצמאות שוכנו בבית משפחות מקיבוץ אילון שפונו לחיפה במהלך הקרבות.

 

בשנת 1959 העבירה משפחת רוטשילד את הבית לרשות עיריית חיפה. מאז נודע הבית בשם "בית רוטשילד", ושימש כמרכז קהילתי לתושבי חיפה, בו הוצעו מגוון חוגי תרבות ואמנות.

 

בשנת 2001 החל פרויקט שיפוץ ושימור הבית, במימון קרן הכט, הקרן לחיפה ועיריית חיפה.

 

בשנת 2002 נחנך הבניין, ובהסכמת משפחת רוטשילד, הוסב שמו ל"בית הכט", ע"ש ראובן ואדית הכט.

 

בשנת 2005 הוקם "תיאטרון הסטודיו" בקומה העליונה של הבית, ובו מתקיימות הצגות מוזמנות של יוצרים מכל הארץ, הצגות מקוריות של אמנים מקומיים שהקימו אותו, הצגות של תיאטרון הטכניון ועוד.

 

בעשור השני של המאה העשרים ואחת משמש המבנה כמרכז תרבות ואמנות, ומתקיימים בו תערוכות, קונצרטים, הרצאות, חוגים וסדנאות.

הפאה הדרומית של הבניין

*

*

*

אחד מספסלי הגן תרומה לזכר

*

חורשת הגן

*

*

*

*

*

*

*

בניין ברחוב מחניים זה הוא הנראה שריד של המושבה הטמפלרית כרמלהיים.

סוף,

היה זה
עוד שיטוט קצר
בו נחשפתי
לפניה היפות
של העיר חיפה
ולפיסות היסטוריה בעברה.

*****

תודה לך רון
על הסיבוב הקצר.

אשמח שתכיר לי
עוד את עירך חיפה
שאותה אתה אוהב
ומכיר כל פינה
וכמעט כל
בית בה.