הדפסה

"שיכון הפרופסורים" יש מקום כזה בחיפה, מכירים?

המקום נקרא גם "שכונת הפרופסורים".

אני לא הכרתי ואותו לא ידעתי עליו דבר.

כשהגעתי לגור בחיפה שניים, סמדר להב וניומה כצנלסון סיפרו לי על המקום ואמרו שאני חייב להגיע לשם.

סמדר הרחיבה וסיפרה בקצרה אודות המקום והוסיפה שמעבר לסיפור שלו, הוא "גן עדן לצילום".

טרם היציאה למקום למדתי עליו מרשימתו של  ד"ר דוד בראון "שיכון הפרופסורים" – שמורה מדעית בלב שמורת טבע" שהתפרסמה ב-29/11/202025 בחי-פה תאגיד חדשות חיפה

ביום שבת, 28 במרס 2026, בעיצומה של מלחמת איראן וחזית חיזבאללה, במסגרת שיטוט/צילום בקרבת הבית, יצאתי לתור את השכונה.

שכונה זאת שכוללת צריפים נמצאת בתוך חורש טבעי במעלה רחוב חורב.

*

*

השכונה כוללת תשעה צריפים

*

מבט ממעל על השכונה, צילום מפ"י – מרכז מיפוי ישראל

*

*

השכונה הוקמה בימיה הראשונים של מדינת ישראל בראשית שנות ה־50.

 

בעת הזו הטכניון החל להעביר את פעילותו מקמפוס טכניקום שבהדר הכרמל לקמפוס החדש שנבנה בנווה שאנן.

 

במסגרת הרחבת תחומי המחקר של הטכניון, נשיאו אז יעקב דורי (הרמטכ"ל הראשון של צה"ל) הגה רעיון להזמין מדענים יהודים מהתפוצות להצטרף לצוות האקדמי ולספק להם מתחם מגורים עצמאי וצנוע על הכרמל.

 

לאחר שאותרה משבצת קרקע מתאימה להקמת השכונה, הטכניון רכש אותה.

 

לצורך העניין התגייסה גם הסוכנות היהודית שרכשה צריפי עץ משוודיה והביאה אותם לארץ.

 

תוך זמן קצר קמה שכונת מגורים שנראתה כמעברה משודרגת, ובה שוכנו המדענים ומשפחותיהם.

 

הדיירים הראשונים נכנסו לגור בשנת 1952.

*

*

*

*

*

*

בצריפים הצנועים הללו התגוררו החוקרים שבמשך שנים אחדות הניחו את היסודות לאקדמיה המדעית הישראלית: מחלקות הפיזיקה, הכימיה, המתמטיקה ותחומים נוספים.

 

רבים מהם הגיעו לכאן ישירות ממוסדות מחקר מובילים בעולם.

 

בין הדמויות הבולטות: פרופ’ ניק קליין מלונדון – מייסד המעבדה הראשונה למיקרוביולוגיה בישראל; פרופ’ הירש כהן – מייסד המחלקה לאווירונאוטיקה; פרופ’ נתן רוזן – שפעל בפרינסטון יחד עם אלברט איינשטיין, ושימש ראש המחלקה לפיזיקה.

חלק מן המדענים נשארו בישראל ובנו כאן את חייהם.

 

אחרים שבו בהמשך הזמן לארצותיהם.

*

*

*

*

בהמשך השנים מרבית הצריפים התרוקנו

 

חלק מהדיירים נפטרו, אחרים עזבו לחו״ל.

 

הטכניון, המחויב לדאוג לתחזוקת המבנים כל עוד מתגוררים בהם דיירים מקוריים או צאצאיהם, מצא את עצמו אחראי למתחם הולך ומתיישן.

 

בזמן הביקור במקום, מרס 2026, נראה היה שרק צריף אחד מאוכלס.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

עתיד השיכון לוט בערפל.

 

הטענה היא שעל אף חשיבותה ההיסטורית של השכונה, עמדת הטכניון לגבי עתידה אינה ברורה*.

 

האם בכוונתו לפרק את המתחם, לשמרו או להפכו לאזור מגורים זמניים לאורחים וחוקרים?

 

במידה והטכניון יבקש לנצל את הקרקע לבנייה חדשה, עליו יהיה לשנות את ייעודה משמורת טבע שבנייה חדשה בה אסורה לייעוד למגורים.

 

יש החושבים שישנם פתרונות שייטיבו עם הטכניון והעיר יותר מהשארת המקום נטוש.

 

לדעתם יש לרענן את המקום ולשקמו ולהקים בו מרכז להיסטוריה של המדע הישראלי או אפילו מתחם אירוח אקדמי צנוע אך איכותי.

 

* לאחר פרסום התיעוד התברר שהעירייה היא שתקבע את עתיד המקום לא הטכניון ועל כך ראו פירוט בסיפא למטה.

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

סוף,

שמחתי להכיר
עוד
מקום מופלא
בחיפה
וכמובן

גם לצלם בו.

*****

תודה לכם
ניומה כצנלסון
וסמדר להב
שהסבתם את
תשומת ליבי למקום.

******

אחרי הביקור
בעקבות שיחה עם
סמדר להב
היא שלחה לי
את הצילומים
שהיא צילמה
כשביקרה במקום
ומהם
כמו שניים אלה

*

*

הבנתי
שטעיתי
שלא נכנסתי
פנימה לצריפים.

*****

בפעם הבאה
שאגיע למקום
אכנס, אראה
את תכולתם
ואצלם בהם.

******

אחרית דבר,
עדכון המידע

לאחר פרסום התיעוד כתב לי בני איתן איש חיפה כך "לא דייקת בעניין הבעלות וגורלו של במקום כשהדיירת האחרונה תעזוב. השטח בבעלות עיריית חיפה. אם תרצה אשמח לעדכן אותך בשיחה."

כך היה למחרת שוחחנו ולאחר מכן שלח לי את המצגת "הארכיון והאתר הצריפים השוודים" משנת 2021 שנעשתה במסגרת הקורס "שימור המורשת הבנויה" (כנראה בפקולטה לתכנון ואדריכלות בטכניון).

באחד מהדפי המצגת מובא הפרוטוקול של ועדת התכנון של חיפה משנת  1951 בנוגע למתן השטח לטכניון באופן זמני (שהתארך והתארך)…

*

בני איתן ציין והדגיש כאשר הדיירת האחרונה במתחם, הגב׳ אריקה פוקס, תעזוב, הטכניון מחויב להרוס את הצריפים ולהחזיר את השטח ״במצבו הטבעי״ לעיריית חיפה.

 

עוד הוסיף שמכיוון והעירייה במחסור חמור בכספים יש חשש שהיא  תחליט לשנות את יעוד השטח לבניה למגורים על חשבון השימור האתר ההיסטורי הזה, שגם לדעתו ראוי לשמר.

 

הוא הדגיש כי לאתר זה יש חשיבות לשמרו במספר היבטים: תולדות התפתחות הטכניון, תולדות השימוש בצריפים שבדיים בא״י והממשק של מגורים עם טבע שראוי לדעתי ולדעת רבים לשימור.

 

על מנת להרחיב דעת אודות השיכון בני איתן הפנה אותי לכתבה של מירב מורן במוסף שבוע של עיתון הארץ "במעבה היער מסתתרת השכונה שבה גרו גדולי המדענים של ישראל",  שהתפרסמה ב-4 בנובמבר 2021.

 

ב-26 מאי 2024, בני איתן ארגן סיור ל‎אביהו האן, סגן ראש העיר ויו"ר ועדת השימור של עיריית חיפה עם נציגות של אדריכלות הטכניון (מאב"ת – אגף בינוי ותחזוקה), המועצה לשימור אתרים ונציגי ילדי המדענים, לנסות לשנות את הכוונה – ויפה שעה אחת קודם.

 

בני איתן שלח לי גם רשומה קצרה (פוסט) ‎של אביהו האן סגן ראש עיריית חיפה שלאחר שביקר במקום ובסיומה כתב:  "למקום ערך היסטורי לטכניון, לחיפה ולמדינת ישראל, ערך שימורי של הצריפים וקהילת ילדי המדענים שגדלו בו, וערך של ממשק קסום בין הבינוי לטבע. נבחן את יעוד המתחם עם גורמי מקצוע כדי שנדע לשמר את ההיסטוריה החשובה הזו לדורות הבאים."

 

ימים יגידו אם כך יהיה!?