הדפסה

קיבוץ רמת רחל הוא "אי" בדרום העיר ירושלים ונמצא סמוך לשכונות ארנונה, תלפיות, תלפיות מזרח, הר חומה וצור באהר.

מבחינה מוניציפלית נכלל בתחום המועצה האזורית מטה יהודה.

מיקום קיבוץ רחל

ביום רביעי 26 בנובמבר 2025, במסגרת מיזם ביקורים ביישובים כפריים הגענו לבקר בקיבוץ רמת רחל.

הקבוצה כללה שישה אנשים סקרנים ומתעניינים, ענת ואמיר יגאל (מעלה גמלא), איציק שוויקי (מבשרת ציון), גדעון ביגר (ירושלים), יאיר פז (אפשרת) ואני (מבשרת ציון).

בביקור זה היינו אורחיו של חבר הקיבוץ ג'וחא שהוא דמות ציבורית ידועה ומעורכת בירושלים ובתנועה הקיבוצית.

*

 שמו המלא הוא יוסף א. יאיר ג'וחא אנגל.

 

הוא נולד בשנת 1946 במושבה יקנעם.

 

הוריו ניצולי שואה שהגיעו לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה והקימו במושבה משק חקלאי המבוסס על רפת.

 

כשהיה נער חשב שיהיה חקלאי ולכן לאחר סיום הלימודים בבית הספר העממי פנה ללמוד בבית הספר החקלאי כפר גלים ליד חיפה.

 

בזמן לימודיו שם חבריו הדביקו לו את הכינוי ג'וחא (חנון, הרשל'ה בפי הערבים).

 

כשהיה בכיתה ט' ג'וחא הגיע עם חבריו למחנה עבודה ברמת רחל לקטיף דובדבנים. אז כמה מהם התאהבו במקום אהבה עזה והחליטו ששם יהיה ביתם.

 

בשנת 1964, כשהם היגעו לגיל גיוס לצה"ל הם הקימו גרעין נח"ל שמנה כ־15 חברים.

 

כוונתם הייתה להצטרף לקיבוץ לאחר השירות הצבאי וכך היה.

 

בשנת 1966 לאחר סיום השירות בצה"ל ג'וחא התקבל כחבר בקיבוץ.

 

ג'וחא נישא ליונית בת רמת רחל שהוריה הגיעו לקיבוץ בשנת 1937.

 

יונית וג'וחא נולדו חמישה ילדים: יעל (בעלת משרד לעיצוב פנים שבשנים האחרונות הקימה עמותה שעוזרת לנשים שורדות אלימות), יואב, (מנהל מרכז הספורט של שלווה לבעלי צרכים מיוחדים בירושלים), יאיר ז"ל (לוחם הקומנדו הימי שנהרג בתאונת צלילת אימונים יחד עם חברו מתן פוליבודה) יפעת (מפקחת על גנים בעיריית ירושלים), ויערה (ספורטאית ומאמנת).

 

כל ילדיו ו-14 נכדיו מתגוררים בקיבוץ.

 

בשנת 2005 ג'וחא נקרא לסייע לשמעון פרס, אז השר לפיתוח הנגב והגליל בממשלת אריאל שרון.

 

בשנת 2007 כששמעון פרס נבחר להיות נשיא המדינה נקרא להיות יועצו לענייני החברה הישראלית.

 

אופיר, נכדו של ג'וחא, בנו של יואב,  נחטף בשביעי באוקטובר 2023 מקיבוץ בארי יחד עם אבי חברתו יוסי שרעבי ז"ל אביה של יובל חברתו.

 

ב-29 בנובמבר 2023 אופיר חזר משבי חמאס לאחר 54 ימים, במסגרת הפעימה השישית של החזרת החטופים הראשונה.

 

מאז שביעי באוקטובר 2023, ג'וחא, פעיל במטה להחזרת החטפים בעיסוק מרכזי.

במהלך הביקור זיכנו לקבל מג'וחא סקירה מעניינת של אבני דרך בתולדות קיבוץ רחל.

בשיטוט בגן הארכיאולוגי קבלנו הסברים על הקמתו ובעיקר על הממצאים והשרידים שנמצאים בו.

במצפה יאיר, נקודת התצפית המרהיבה על העיר, שמענו על בנו יאיר ז"ל, כאמור חלל הקומנדו הימי שנהרג יחד עם חברו בתאונת צלילה.

צילום איציק שוויקי

קיבוץ רמת רחל נחרב פעמיים במאורעות תרפ"ט (1929) ובמלחמת העצמאות (1948) ויושב מחדש.

 

קיבוץ רמת רחל הוקם על ידי אנשי פלוגת ירושלים של גדוד העבודה על שם טרומפלדור שהקים יצחק שדה בדצמבר 1921.

 

עם הקמת הפלוגה אנשיה ראו את עצמם חיל חלוץ של האומה בארצה ורובם היו סוציאליסטים ואף קומוניסטים. הם התגוררו ברחבי העיר במחנות ובבתים שכורים ועסקו במגוון עבודות מזדמנות, כולל חציבת סלעים ובניית בתים בשכונות גבעת שאול, רחביה ובית הכרם וברובע היהודי בעיר העתיקה.

 

הקיבוץ הוקם על ידי חלק מחברי מפלוגת ירושלים גדוד העבודה לאחר התפוררותו בעקבות חילוקי דעות אידאולוגיים

 

הקיבוץ הוקם בקיץ 1926 על משבצת של 80 דונם אותם  רכשה הקרן הקיימת מהכנסייה היוונית אורתודוקסית.

 

השם שניתן לקיבוץ רמת רחל בשל קרבתו במקום גבוהה בקרבה לבית לחם, שם קבורה, לפי המסורת, רחל אמנו.

 

פחות משנה מאז הקמת הקיבוץ התרחש בו פילוג ראשון שהיה הפילוג הראשון בתנועה הקיבוצית. מספר אנשי שמאל מהגרעין, קומוניסטים, חזרו לברית המועצות והקימו בחצי האי קרים את הקיבוץ ויו נובה שלימים נהרס על ידי סטלין שהרג את רוב חבריו. כאמור,

 

במאורעות תרפ"ט נהרס הקיבוץ. בשנת 1930 ,מספר חודשים אחריהם שבו והקימו בניין מרכזי למשק ששימש מבצר ועמדת תצפית, בית תינוקות, מגורים לחברים, מקום התכנסות וכחדר אוכל. למעשה, בתנועה הקיבוצית כולה לא היה עד אז חדר אוכל בעל קירות אבן. המבנה ההיסטורי הזה הוא היום חלק מהמלון של רמת רחל.

קיבוץ רמת רחל וסיבתו הקרובה בראשית שנות ה-30 של המאה שעברה

עם הקמתו מחדש "פני הקיבוץ היו נשואות לירושלים". בקיבוץ הוקמה מכבסה גדולה ומאפייה גדולה, רפת ולול, והכול נועד לספק את צורכי העיר.  הקיבוץ גם ייסד חברת הובלות, 'התחנה', שעובדיה נהגו במשאיות ופיזרו בעיר סחורה שהגיעה ברכבת מיפו. מלבד זאת נוסדה עבור הרכבת קבוצת סבלים, שהיו שותפים בה יחדיו חברי רמת רחל וערבים מצור־באחר. בשנות ה-40 ירדו חברים מהמשק לים המלח, להקים את מפעל האשלג בקלי"ה. הם ישנו בבית־הערבה, ובסופי שבוע חזרו לקיבוץ".

 

המשק הלך וגדל, ובין השאר הצטרפו אליו חלוצים מפולין. בשנים 1942־1946 שכן בקיבוץ בסיס של הפלמ"ח ובשטח התקיימו אימוני מחלקות.

 

במהלך "השבת השחורה" בקיץ 1946 פשטו אל הקיבוץ מאות חיילים בריטים למשק ועצרו -60 מחבריו שנלקחו למחנות מעצר בלטרון וברפיח. את סליק הנשק – הגלוי היום לכל מבקר במלון – הבריטים לא מצאו.

קיבוץ רמת רחל וסביבתו בראשית שנות ה-40 של המאה העשרים

ערב מלחת העצמאות מנה הקיבוץ יותר מ־300 נפש.

 

קיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ מלחמת העצמאות.

 

במהלך המלחמה עבר הקיבוץ מיד ליד בין שלושה כוחות: צבא מצרים, צבא ירדן וההגנה, אשר תוגברה בכוח אצ"ל. בתום שלושה ימי קרבות קשים (22-25 מאי 1948), נמנו בצד הישראלי כ-35 הרוגים (מתוכם 14 חברי קיבוץ) ו-84 פצועים, כשליש מהם מן הקיבוץ. בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל.

 

קו שביתת הנשק שנקבע בין ישראל לירדן ב-1949 הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.

קיבוץ רמת רחל קצה קדמי מול הקו הירוק 1949 – 1967

בראשית 1949 התכנסו ברעננה חברי הקיבוץ הגולים, שבינתיים הספיקו להתפזר בכל הארץ, ודנו בשאלת השיבה למשק. מהאספה יצאה קהילת פליטי רמת רחל כשהיא שבורה ומרוסקת. עימות נוקב הסתיים בפילוג, ורוב החברים החליטו לא לשוב לבתים החרבים, אלא להצטרף לקיבוץ עין־כרמל ליד עתלית.

 

רק 42 חברים החליטו לחזור לקיבוצם מקדם, אולם גם להם לא הותרו להתמקם במקומם. כתחליף חברי הקיבוץ קיבלו בתים נטושים במושבה הגרמנית.

 

במרץ 1949 פנה אל החברים משה דיין, אז מפקד כוחות צה"ל בירושלים, וביקש לטעת גפנים במדרונות המזרחיים של קיבוצם הנטוש. הוא הסביר להם שבשורת הגפנים האחרונה יעבור הגבול.

 

ב־3 באפריל 1949 בהסכם שביתת הנשק ישראל־ירדן הקו הירוק נקבע בשורה האחרונה של הכרם.

 

בקיץ 1949 החליטה הממשלה לחדש את הקיבוץ באתר המקורי. כעבור כמה חודשים החלו לבנות במקום 36 יחידות דיור קטנות, בית ילדים, חדר אוכל ורווקייה, ובסוף 1950 יושבה הגבעה מחדש ועליה נבנתה בריכת מים.

 

מאחר וכל כל מקורות ההכנסה של רמת רחל חרבו בקרבות, הרשויות העניקו לקיבוץ את השטח הסמוך לקו שביתת הנשק שנחשב שטח הפקר ושם נטעו מטעים. מדובר של שטח שהשתרע מרחוב כספי של היום, דרך רחוב בית"ר ועד מלון דיפלומט.

 

בתחילת מלחמת ששת הימים ספג הקיבוץ הפגזה קשה  (350 פגזים נפלו בתחומי המשק) לא נרשמו אבדות בנפש.

 

כבר בלילה הראשון למלחמה "מוצב הפעמון", הירדני ממזרח לקיבוץ נכבש בידי סיירת חטיבת ירושלים (חט' 16) .

 

עם תום הקרבות הבינו חברי רמת רחל שהמצור על מקומם משלושה עברים נעלם ומקומם יכול להפוך ליעד תיירותי.

 

בדצמבר 1967 הוקמה בקיבוץ אכסניית נוער שהיוותה את הבסיס עליו משם התפתח ענף התיירות שלו.

 

בשנות ה-70' נקלטו בקיבוץ עולים מדרום אפריקה, גרעיני התיישבות נוספים ומשפחות מהעיר. אז הקיבוץ נבנה והתפתח.

 

כשהקיבוץ עלה על מסלול של נורמליות החלו הרשויות ללטוש עיניים אל שטחי החקלאות שלו. בשנות "הקו העירוני" הם נחשבו לשטח הפקר מסוכן ועתה הפכו כעת לנדל"ן לוהט. כמו כן עלתה גם הצעה להעביר את הקיבוץ לנגב וכך לפנות את כל קרקעותיו להרחבת הבנייה בירושלים.

 

בראשית שנות ה-90' שוב עלו רעיונות לגריעת השטחים החקלאיים של הקיבוץ לטובת פיתוח עירוני.

 

בהמשך השנים החליטה ועדה בראשות עמרם קלעג'י מנכ"ל משרד הפנים שהקיבוץ ישיב למדינה 260 דונם. בעסקה שנחתמה ב־1995 הפכו מטעי התפוחים המפורסמים של הקיבוץ לשכונה בת 1,500 דירות בירושלים, ארנונה הצעירה. תמורת קרקעות אלה קיבל הקיבוץ פיצוי כספי.

 

בשנת 2011 החליטה ועדה אחרת על העברת 90 דונם נוספים המשקים לדרך חברון ועליהם נבנו שני רבי קומות ("מגדלי חסיד") אולם הפעם הקיבוץ לא קיבל פיצוי עבורם.

*

קיבוץ רמת רחל היום

לקראת סוף שנת 2020  חתמו עיריית ירושלים והקיבוץ על הסכם להעברת שטח של כ־57 דונמים, מצפון מזרח לקיבוץ, לצורך הקמת בית ספר ו־450 יחידות דיור נוספות.

 

בשטחים בקרבת הקיבוץ נותרו רק  100 דונמים שטחי חקלאות בעיקר לגידול דובדבנים.

 

בגלל מצוקת השטח החל הקיבוץ לפתח חקלאות מתקדמת, תותי שדה קיציים, חממות חסה הידרופונית ועוד סוגי ירקות שמגודלים בצורה מיוחדת

 

לקיבוץ יש היום גם שטחי חקלאות גם בשפלה, ליד קיבוץ רבדים אותם קיבלו בשנות ה-50' כמו כל יישובי הרי ירושלים לגידולי פלחה".

 

שטחי החקלאות של רמת רחל הפכו לאזורי מגורים המאכלסים אלפי תושבים בירושלים, אך לקיבוץ עצמו לא נותרו עתודות להתפתחות.

 

מספר התושבים הנוכחי עומד על כ־450, ומאז 2016 אין אפשרות לקליטת חברים חדשים.

 

רמת רחל הוא אחד מבין הקיבוצים השיתופיים האחרונים שלא הופרטו.

 

הקיבוץ מפעיל גם היום אתרי תיירות לטובת תושבי העיר וגם לתיירים מבחוץ.

מבט ממעל

לדעת ג'וחא אין סיבה בעולם שהקיבוץ לא יוכל לחיות ליד העיר, עם קשרים בין שני הצדדים.

 

כמו שהיה מקום לרמת רחל לאורך ההיסטוריה הציונית כקיבוץ ליד העיר, כך יש לו מקום גם היום".

צילום איציק שוויקי

*

צילום איציק שוויקי

האתר נחפר לראשונה בשנות החמישים ונזנח

 

בהמשך חפר באתר גדעון סוליני מרשות העתיקות.

 

בשנת 1996 חברו משרד התיירות, קרן קימת לישראל, רשות העתיקות וקיבוץ רמת רחל לפרויקט משותף והוחל בהכנתה של תכנית לשימור האתר ולהכנתו לקהל מבקרים.

 

בשנת 2000 החל בביצוע הפרויקט שעלותו כ -1.3 מיליון ש"ח. משרד התיירות, באמצעות החברה הממשלתית לתיירות מימן כ- 1/3 מהפרויקט, היתרה מומנה ע"י קרן קימת, קיבוץ רמת רחל ורשות העתיקות.

 

על הביצוע אמונים היו קק"ל, שהשקיעה בפן הירוק של הפרויקט, וקיבוץ רמת רחל. הגן נחנך בשנת 2002.

 

תכנון הפרויקט נעשה תוך אימוץ גישה חדשה לטיפול באתרים ארכיאולוגים. הגופים השותפים בפרויקט השקיעו מאמץ וזמן בכדי ליצור פרויקט ייחודי, שימור ארכיאולוגי תוך שילוב של אומנות עכשווית.

 

הפרויקט תוכנן ע"י הפסל רן מורין שאומר: "חיפשתי דרך לתקשר עם הקהל מבלי להרוס את האותנטיות. בניתי עמודי אבן מאותו חומר שממנו עשויים האבנים המקוריות, אבל עשיתי אותן שונות בגודל ולכאורה נראה כי הן עפות באוויר. השימוש באלמנטים פיסוליים נועד להמחיש למבקר את אופיו של המקום בעת העתיקה, בדרך של דמיון חזותי הנעזר באלמנטים פיסוליים אומנותיים ולאו דווקא בדרך של עבודת שימור שיחזור מוכרת ורגילה".

 

הגן הארכיאולוגי  הוא אתר ארכיאולוגי מהחשובים בירושלים,

 

בגן נמצא ארמון שנבנה ע"י מלכי יהודה מתקופת בית ראשון, ועל-פי אחת הסברות זהו ארמון מתקופת יהויכין שמשתרע על 300 מ'. חשיבותו ויחודו של הארמון הוא בהיותו אחד הארמונות השלמים שנחשפו עד כה בארץ מתקופת בית ראשון. יחודו של הארמון בעיצובו, ממנו ניתן ללמוד על מגמות העיצוב שרווחו בתקופת בית ראשון.

*

בגן ישנם שרידים ועדויות החל מתקופת בית ראשון ועד לתקופה הביזנטית.

 

בין הממצאים באתר נמצאים שרידי כנסייה מהתקופה הביזנטית, מחנה צבאי רומי, מקוואות מקוריות מתקופת בית שני וגם ממצאים מהתקופה המוסלמית הקדומה.

צילום איציק שוויקי

צילום איציק שוויקי

לצד הפרויקט הארכיאולוגי פותחו בסביבת האתר שבילי הליכה שטופלו בצורה נופית ייחודית וכן שוקם אזור מוצבי תש"ח.

שרידי תעלת המוצב

באתר גם ישנה תצפית מרהיבה  על ירושלים במצפה יאיר, שהוקם לזכר בן הקיבוץ יאיר אנגל ז"ל להלן

מצפה יאיר

*

האתר פתוח לציבור ללא דמי תשלום.

 

תפעול הפרויקט הוא באחריות קיבוץ רמת רחל.

 

בעתיד מתוכנן במקום גם ארכיון ומוזיאון שיוקם בבריכת המים הישנה

יאיר אנגל ז"ל 

יאיר נולד ביום כ"ד בטבת תשל"ז (14.1.1977), בקיבוץ רמת רחל האח הצעיר של יעל ויואב, ואח בוגר לאחיותיו התאומות יפעת ויערה.

 

יאיר החל את לימודיו בבית-הספר היסודי "אלון" שבקיבוץ מעלה החמישה, וכשהיה עליו לעבור לבית-ספר תיכון, העדיף ללמוד בגימנסיה העברית ברחביה, ירושלים, כדי שיוכל להמשיך לשחק כדורסל בנבחרת הנערים של "הפועל" ירושלים, אליה הצטרף כבר בהיותו בן אחת עשרה.

 

כשהתחיל ללמוד בגימנסיה רחביה, הצטרף יאיר לנבחרת הכדורסל של בית-הספר והיה אחד מעמודי התווך של נבחרות בית-הספר, הן באתלטיקה קלה והן בכדורסל.

 

יאיר אהב את השילוב בין חיי הקיבוץ לחיי העיר וידע למצוא את המועיל ואת החיובי בשתי צורות החיים. היו לו קשרים טובים עם חבריו וחברותיו מן הקיבוץ ומן העיר כאחד.

 

בכיתה י"א יצא יאיר עם תלמידי כיתתו לסיור בפולין. במהלך הביקור במחנות ההשמדה כתב יאיר את השיר "שישה מיליון אחים". את השיר קראו בעצרת הזיכרון המרכזית שהתקיימה באושוויץ:

 

"הם מסתכלים עלינו מלמעלה, שישה מיליון אחים./ הם מסתכלים עלינו מלמעלה ובוכים או צוחקים./ ואנחנו, כאן למטה, בכלל לא מבינים,/ יושבים בפלנטה אחרת, חושבים או נבוכים./ איך יכול אדם לקום בבוקר אדם רגיל, כביכול/ ולצרף אלפים, כמוהו בדיוק, לבני השכול/ ואיך יכול אדם פשוט להחליט על דעת עצמו/ להפוך רבים כמותו מאנשים לעצמות./ את זה לא אבין לעולם,/ שיכול להיות כל כך הרבה רצח ודם,/ ולחשוב שהכול 'הלך' כל כך מהר ושיטתי/ זה פשוט מוציא אותי מדעתי./ והנה עוד קבוצה של אנשים, כל כך טובים, כל כך תמימים,/ מוכנסים למוות בחוסר אנושיות, בין ארבע חומות, למרות הצעקות/ ועכשיו מאוחר, אנשים, נשארו רק ערימות ערימות./ וגם אם ננסה ונחשוב עוד הרבה מאוד זמן, לא נבין לעולם/ איך מרשים לעצמם כמה בהמות,/ להפוך שישה מיליון אנשים לשישה מיליון שמות./ ולמרות הכול, צריך להמשיך ולחיות ולהיות חזקים,/ כי למעלה עלינו מסתכלים, בוכים או צוחקים,/ ובנו כל כך בטוחים – שישה מיליון אחים".

 

כשהגיע יאיר לכיתה י"ב, בחר לשרת ביחידה שרמת הקושי שלה היא הגבוהה ביותר. מכאן ועד ההחלטה להתגייס לשייטת הייתה הדרך קצרה.

 

יאיר התגייס באוגוסט 1995 והשירות בשייטת 13 התאים לאופיו הטוב והחברותי, ולמוטיבציה הגבוהה שלו. במהלך האימונים הקשים לא נשמעה מפיו תלונה כלשהי, ובבית הוא קיבל את מלוא התמיכה והעידוד. כולם היו גאים בו.

 

ביום כ"ד בכסלו תשנ"ז (4.12.1996) מצא יאיר את מותו בעת אימון צלילה, כשהוא קשור בחבל חיים לחברו, סמל ראשון מתן פוליבודה. לעולם לא נדע את הסיבות האמיתיות שגרמו למותו.

 

יאיר הובא למנוחת עולמים בקיבוץ רמת רחל.

 

משפחתו של יאיר ליקטה את הדברים שנאמרו עליו לאחר מותו והוציאה אותם לאור בחוברת צנועה. הדברים נאמרו או נכתבו בידי בני משפחתו, חבריו באזרחות ובצבא, וכן בידי מוריו ומפקדיו.

 

לאחר מותו הקימה משפחתו, יחד עם קבוצת חברים וידידים, קרן להנצחת שמו. אחת מפעולות הקרן היתה הקמת "מצפה יאיר" בגן לוריא, שבקיבוץ רמת רחל.

 

ליום השלושים למותו של יאיר כתב יוסי דברה, שיר לזכרו:

 

"נער היה בהרים/ והוא עז ואיתן כטבע,/ תמיר וגאה כברושים./ והוא כאנשי ההרים./ שורשיו עמוק בסלע,/ ראשו בעננים./ חלם על הים ומרחביו המופלאים,/ חלם על הים ומרחביו הכחולים./ אדם מייחל, מקווה ואוהב/ והים, הים הוא אכזר… / נער גדל בהרים/ ועמו היה גם רע./ אל בין הגלים הם חומקים,/ יחדיו חבוקים כמו אחים,/ לוחמים איתנים כסלע,/ במעמקים חותרים./ כובשים את הים ומרחביו האפלים,/ כובשים את הים ומרחביו המאיימים./ אבד חיוכם ונדם בם הלב,/ והים, הים הוא אכזר./.. נער נטמן בהרים,/ החלום נגדע לפתע./ ובוכים מרה עננים,/ ואתם גם אנשי ההרים/ על יאיר העז מסלע,/ שהיה מאותם הנחושים,/ אנשים חזקים כמו טרשים,/ שאף פעם חבר לא נוטשים/! בים האכזר, זה הים שאכזב/ עד כלות הכוחות בו נאבקת אדם./ אבד החיוך ונדם שם הלב/ אך אותך, בן יקר, נזכור עד עולם! / נער היה בהרים, / נער גדל בהרים, / נער נטמן בהרים."

 

רפי דברה חיבר לחן למילות השיר, שהופק בקלטת, בביצוע חבורת "הורה ירושלים".

 

המקור דברים ששמענו מפי ג'וחא והשלמה אתר יזכור של משרד הביטחון

צילום למזכרת מהביקור במצפה יאיר

סוף

הביקור
בקיבוץ רמת רחל
היה לא שגרתי,
מעניין במיוחד.
למדנו והתרגשנו.

******

תודה לך ג'וחא
שהקדשת לנו מזמנך.

******

תודה לחברים שהשתתפו.