הדפסה

אחד המאפיינים של הטיולים שלי הוא חידוש על היבטיו השונים.

אחד מהיבטי החידוש הוא הגעה לאזור או מקום בו כף רגלי טרם דרכה בו.

כך היה סיבוב אותו הוביל חברי אבס מעוז (גניגר) במזרח עמק יזרעאל וגבעת המורה בצהרי יום שני 14 ביולי 2025.

בסיבוב זה אבס הראה לי אזור ומקומות שמסיבה אינה ברורה טרם הגעתי אליהם כמוצג במפה.

*

הצילומים להלן הם של חלק מההמראות והמקומות אליהם הגענו

שדות העמק

*

*

*

*

*

*

מעיין גדעון

בריכה הבנויה מעל מעיין שכבה שחשף מיי תהום. קוטר הבריכה כ-2 מ' עומק המים 8 מ'

*

תל יפאר
ושמורת בלפוריה

*

*

*

*

*

*

*

שמורת בריכה בלפוריה

מבט לעבר מושב בלפוריה

מבט להרי נצרת
מכיוון בלפוריה

*

גבעת תל עדשים,
הגבעה עליה
התיישבו ראשוני
מושב תל עדשים
והיום נמצא בה
בית העלמין של המושבים
תל עדשים, בלפוריה וכפר גדעון 

*

*

תורשת משה למרגלות תל עדשים

*

תצפית תל עדשים

*

מבט אל אזור התעשייה בעפולה עילית

מבט אל עבר התבור

מבט ממורדות גבעת תל עדשים למושב תל עדשים

מחנה ישראל

*

*

מחנה ישראל היה קומונה של חברי תנועת עזרא יחד עם משפחות נוספות שהתארגנו לקראת חיי קיבוץ.

 

אנשי הקבוצה התיישבו על אדמה שנרכשה על ידי אגודת ישראל בשנת 1925 במקום הנמצא ליד קיבוץ דברת.

 

הקרקע האדמה חולקה ל-300 חלקות שנמכרו ליהודים במזרח אירופה, רובם מהעיר לודז'.

 

בשנת 1925 עלו ארצה 18 משפחות אשר ניסו להקים במקום משק חקלאי. קבוצה זו עזבה את המקום עקב בעיות פרנסה וביטחון. אז הוחלט ליישב במקום גרעיני התיישבות חרדיים ולמקום עלו כשלוש קבוצות של חלוצים. האחרונה שבהן עזבה את המקום בשנת 1938. המתיישבים התפזרו, חלק קטן מהם הצטרף לקיבוצים החילוניים בסביבה, עקב אכזבתם מטיפול מוסדות אגודת ישראל בארץ בהם.

 

המבנה נמסר לנוטרים ממשטרת היישובים העבריים אשר שמרו על קו צינור הנפט כירכוכ-חיפה, שהוצת פעמים במאורעות 1939-1936.

 

הבניין שימש גם בסיס ליציאה של פלוגות הלילה של אורד וינגייט שפעלו נגד הכנופיות באותה תקופה.

 

בתום מלחמת העולם השנייה הוחרם הבניין על ידי ממשלת ארץ ישראל המנדטורית שמסרה אותו לחיל הספר העבר הירדני שעסק במשימות שיטור ושמירת גבולה הצפון מזרחי והצפוני של ארץ ישראל . עם יציאת הבריטיים את הארץ המבנה נעזב.

 

-6 באפריל 1948 הגיעו אליו חברי קיבוץ דברת, שהקימו את הקיבוץ החדש על גבעה קרובה.

 

בסוף שנות ה-90 של המאה העשרים הוקם במקום היישוב קהילתי אחוזת ברק.

 

המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות נטלה את המבנה תחת חסותה, אולם עד היום המבנה נטוש ומוזנח.

*

*

כנסיית בן האלמנה
בכפר ניין

*

*

הכפר נין נמצא מצפון מזרח עפולה, על המורדות הצפוניים של גבעת המורה.

 

הכפר שייך למועצה האזורית בוסתאן אל-מרג.

 

השם "נין" מקורו ביישוב הקדום נעין, ששכן, ככל הנראה, באותו המקום. הכפר נזכר בתלמוד ובברית החדשה.  על המוסרת הנוצרית ישוע ביצע במקום את נס החייאת בן האלמנה:

 

וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּלֶךְ אֶל עִיר וּשְׁמָהּ נְעַיֵּן (Ναΐν), וְרַבִּים מִתַּלְמִידָיו הוֹלְכִים אִתּוֹ וַהֲמוֹן עַם רַב. וְיִקְרַב אֶל שַׁעַר הָעִיר, וְהִנֵּה מוֹצִיאִים מֵת, בֵּן יָחִיד לְאִמּוֹ, וְהִיא אַלְמָנָה; וְעִמָּהּ רַבִּים מֵעַם הָעִיר. וְכִרְאוּת אוֹתָהּ הָאָדוֹן, נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עָלֶיהָ וַיֹּאמֶר לָהּ: אַל תִּבְכִּי. וַיִּגַּשׁ וְיִגַּע בַּמִּטָּה, וַיַּעַמְדוּ הַנּוֹשְׂאִים. וַיֹּאמֶר: עֶלֶם, אוֹמֵר אֲנִי אֵלֶיךָ, קוֹמָה! וְיִתְעוֹרֵר הַמֵּת וְיִחֵל לְדַבֵּר, וּנְתָנָהוּ לְאִמּוֹ. (הבשורה על־פי לוקאס, פרק ז', פסוקים 11–15)

 

לפיכך הפך המקום קדוש לנוצרים, ובמאה הרביעית לספירה הוקמה בו כנסייה הנקראת "כנסיית בן האלמנה".

 

למקום גם הייתה חשיבות בעיני הצלבנים, לאחר כיבושם את הארץ.

 

הכנסייה שוקמה בשנת 1880 על ידי המסדר הפרנציסקני, והיום שוכנת במרכז הכפר, בסמוך למסגד הכפר, ונשמרת על ידי התושבים בכלל ומשפחה נוצרית בפרט.

*

*

מקום לאכול בו
בעפולה עילית 

*

*

מצפור גבעת המורה

*

*

הכפר דחי

מסגד הכפר דחי

דַּחִי (אֶ-דַּחִי) נמצא על מורדות הצפוניים של גבעת המורה ושייך למועצה אזורית בוסתאן אל-מרג'.

 

היישוב נקרא על שמו של דחיא איבן ח'ליפה אלכלבי, שלפי המסורת המוסלמית היה אחד מרעיו של מוחמד הנביא ובזמן כיבוש הארץ על ידי המוסלמים פיקד על יחידת לוחמים בקרב ירמוך.

 

היישוב הוקם כנראה במאה השמונה עשרה.

 

כיום היישוב מאוכלס בעיקר על ידי חמולת זועביה שמוצאה מעבר הירדן המזרחי ובניה מתגוררים בנצרת ובמספר יישובים הסמוכים אליה י.

מבט מדחי צפונה אל הר תבור

מבט ממורדות גבעת המורה לעבר עפולה

מבט ממורדות גבעת המורה אל הכפר סולם (שונם)

*

סוף, 

תודה אבס
על הסיבוב המעניין
שהובלת אותי בו.
הכרתי מקומות חדשים.
במיוחד נעמה לי השהות איתך.