הדפסה

במסגרת הסיבוב בדרום רמת הגולן ביום שני 12 באוגוסט  2024, חברי גיל מועלם הפגיש אותי עם  בנצי צפריר וביתו אייר בעלי רפת משפחתית במושב גבעת יואב.

בתחילה שוחחנו עם אייר שסיפרה על כניסתה לעבודה ברפת.

שאביה בנצי הגיע, המשכנו לשוחח.

אחר כך הסתובבנו ברפת וקיבלנו עוד הסברים.

*

בנצי צפריר בין מקימי מושב גבעת יואב בשנת 1968.

 

אייר צפריר, מהנדסת תוכנה במקצועה, עבדה כמעט שני עשורים בתעשיית ההייטק, עד שהחליטה לחזור לגבעת יואב ומכאן קצרה הדרך אל הרפת.

*

*

*

"להיות בן ממשיך עם כל האחריות על ניהול משק חי מורכב ורגיש, נשמע לי משהו מסובך וגדול" אומרת אייר.

 

אייר לקחה על עצמה את ניהול הרפת המשפחתית כמנהלת שכירה, ומתמודדת עם רפת בסיוע של כ-80 חולבות, כמה עשרות עגלות ומבכירות בעתודה, וכמובן יונקיה שבה מגדלים את העגלים הצעירים עד לגמילה.

 

העבודה ברפת נעשית על ידי רפתן תאלנדי מסור.

*

*

*

*

עגלות יישארו לטובת דור ההמשך ברפת, עגלים יגמלו וימכרו למשקים אחרים.

 

הרפת כמו כל משק חי, נושמת ובועטת 24/7 במשך 365 יום בשנה.

 

מעבר לעבודות השוטפות של האבסה וחליבה יש צורך לעקוב באדיקות אחרי מצבן הבריאותי של הפרות ושל העגלות, לוודא שאין מזיקים, זבובים ושאר מרעין בישין, לדאוג לצנן את הפרות בימי הקיץ החמים.

 

צריך לדאוג לצד הכלכלי, מחירי המזון וההוצאות השוטפות לעומת תנובת חלב יציבה ורצופה, כי כמעט ואין מקום לטעויות.

 

ולבסוף יש לוודא שגם הצד הטכני מתפקד כראוי, מכון החליבה, המאווררים, הניקוזים, הטרקטור ושאר הכלים.

*

*

*

סוף דבר,

לרוב צילומי המיזם
"אדם וסביבתו"
נקבעים ומתוכננים
מראש.

הפעם הצילום
היה ספונטני ומהיר.

שמחתי להכיר
את בנצי ביתו אייר
ולהנציח את
המפגש בצילום. 

****

תודה לך גיל
על היוזמה.

תודה בנצי ואייר
על האירוח הלבבי.