ביקור מפגש/סיור/צילום ביישובים הכפריים (קיבוצים ומושבים) הוא אחד מהמיזמים בהם אני עוסק לסירוגין מאז פברואר 2020.

 

מטרת המיזם לדעת אודות היישובים, להיחשף לדמותם ולרוחם, להיפגש עם אנשים מעניינים המתגוררים בהם ולהתרשם מפניהם הפיסיים.

 

היוזמה לביקורים היא אקראית ולרוב היא תולדה של השיטה הישראלית "חבר מביא חבר".

 

כך גם הביקור בקבוצת יזרעאל.

 

זה סיפור היוזמה הפעם.

 

שבועיים, לאחר פרוץ מלחמת ה-7 באוקטובר, היא מלחמת עזה הארורה, הכרתי את אחאב בקר בחמ"ל דרום של ארגון "אחים לנשק" בבית קמה.

 

הוא נמנה על צוות קטן של משימות מיוחדות יחד עם חברי ניר עמית.

 

בשיחה התברר שיש לנו מכנה משותף והוא ידיעת הארץ.

 

אחאב נשוי לאשרת ולהם שלושה בנים.

 

אחאב נולד בקבוצת יזרעאל בשנת 1965.

 

גדל והתבגר בעמק, לדבריו "היפה בעולם".

 

הוא נקרא על שם אחאב מלך ישראל.

 

למד בבית הספר בעין חרוד.

 

שירת בצנחנים.

 

עזב את הקיבוץ לאחר השירות הצבאי.

 

הוא למד לתואר ראשון ושני במנהל עסקים.

 

במהלך השנים עסק בהדרכה, חינוך א-פורמלי, ניהול מכללות וארגונים העוסקים בהדרכה.

 

מאז 2020 הוא מורה דרך מוסמך – רישיון משרד התיירות ומדריך טיולים תו תקן משרד החינוך.

 

אחאב מתמחה בטיולים ברגל ומסעות (טרקים) בארץ ובחו"ל.  מוביל קבוצות הליכה על שביל ישראל.

 

הוא פעיל סביבה ב"שומרי הגבעות והשטחים הפתוחים נס ציונה".

 

כותב להנאתו על העולם ועל החיים.

 

לדבריו, פשוט צועד בשביל!

לאחר מספר שבועות שהכרתי את אחאב, הוא פנה והיציע שנבקר בקבוצת יזרעאל, שבה כאמור נולד וגדל.

 

הסכמתי בלי להסס וקבענו מועד.

 

כך היה!

 

ביום ראשון 17 במרס 2024 בשעת בוקר התכנסנו בתל יזרעאל ושם פגשנו את אחאב בקר ורעייתו אשרת.

 

היינו קבוצה שכללה את חבריי לטיולים שהגיעו מקרוב ומרחוק והם: אסתר ויצחק (פיפ) רותם (סאסא), ענת ואמיר יגאל (מעלה גמלא), עדית חגי ומאיר רזניק (עין השופט), ניר עמית (שער העמקים), רפי רגב (הוד השרון), גדעון ביגר (ירושלים) ואיציק שוויקי ואני (מבשרת ציון).

 

החלק הראשון של הביקור היה בתל יזרעאל  ראו תל יזרעאל בשלוחה הצפונית מערבית של הגלבוע והמעיין למרגלותיו

 

המשכנו ונכנסנו לשערי קבוצת יזרעאל. 

 

בתחילה עצרנו במצפה אבנר בקר.

 

המשכנו לבית הקפה של נעמי  שנמצא במתחם ההיסטורי של הצריפים מימי ראשית הקבוצה, בו בנוסף לבית הקפה, נמצאים מתפרה, משתלה קונדיטוריה וחנות קרמיקה.

 

הגענו למפעל מייטרוניקס המייצר רובוטים לניקוי בריכות שחייה ושם עידן זילס מנהל מח' הכספים, ערך לנו סיור מפורט מרתק.

 

במהלך הביקור במפעל הצטרפה סמדר בן דור שהגיעה ממבשרת ציון.

 

את ארוחת הצהריים סעדנו בחדר האוכל המשקיף על נופי העמק.

 

אחריה  הגענו לסטודיו של האומן ברני פינק שגם הציג לנו את פסליו של בנו הפסל עומרי פינק.

 

סיימנו את הביקור במגרש הרוגבי – ענף ספורט המייחד את יזרעאל כמובילה גם בתחום זה.

להלן יובאו

מספר מפות,

הדברים ששמענו מפי אחאב בקר,

מידע שנלמד מאתר האינטרנט של הקבוצה,

מידע אודות מפעל מטרוניקס ששמענו בביקור,

דברים על האומן ברני פינק ובנו הפסל עומרי.

בתיעוד משולבים הצילומים שנעשו במהלכו.

קבוצת יזרעאל
נמצאת
על-גבי
השלוחה הצפונית מערבית
של הגלבוע
הצופה לעמק חרוד
מול גבעת המורה

גובה הקיבוץ 116 מ'
מעל פני הים

קבוצת יזרעאל
הוקמה על עיי וקרקעות
הכפר זירעין 

בתחילת מלחמת העצמאות התבססה בזירעין יחידה צבאית של צבא ההצלה של קאוקג'י שהטרידה באש את התחבורה היהודית ואת יישובי עמק חרוד. הנשים והילדים פונו והכפר כולו הפך למשלט מבוצר של אנשי הכנופיות.

 

קרבתו של הכפר לכביש ועליונותו הטופוגרפית היוותה איום קשה על היישובים. התנועה בכביש העמק התנהלה בכלי רכב משוריינים.

ב-21 באפריל 1948 נכשל הניסיון הראשון של כוח מ"גדוד העמק" (הגדוד הראשון) מחטיבת יפתח של הפלמ"ח בשיתוף תגבורת מגולני ואלכסנדרוני לכבוש את הכפר.

 

בליל ה־28/29 במאי כבש כוח של חטיבת גולני את זירעין בקרב קל יחסית, והדף את התקפת הנגד שבאה מכיוון ג'נין למחרת.

 

ב-10 ביולי, עם תום ההפוגה הראשונה, פלש כוח עירקי שחנה בג'נין וכבש תוך שעות אחדות חלקים ניכרים מהגלבוע ואת דרום עמק יזרעאל. רק בזרעין נחסם השריון העירקי. במאמץ עילאי, בלילה האחרון שלפני ההפוגה השנייה, עלו בני יישובי העמק אל פסגות הגלבוע וקבעו בכך את גבולה של ישראל בהר.

הקמת יזרעאל
ב- 20 באוגוסט 1948
כיישוב ספר

המקימים:  55 חיילים משוחררים לוחמי הפלמ"ח שבצעירותם היו חברי התנועה המאוחדת, שקודם למלחמה נכללו בהכשרות רמת יוחנן (בוגרי בתי ספר חקלאים), הכשרת רביבים (בוגרי תיכון עירוניים). אל המקימים הצעירים הצטרפו שני חברי קיבוץ רמת יוחנן.

 

הזמן:  כחודש לאחר תום "קרבות עשרת הימים", בעיצומה של "ההפוגה השנייה" ומספר חודשים לפני מבצעי ההכרעה של המלחמה ("מבצע יואב", "מבצע חירם" ו-"מבצע חורב") ועוד בטרם נחתמו הסכמי שביתת הנשק עם מדינות ערב.

 

האזור עד המלחמה נמצאו בו הכפר זרעין שהתנכלו לתנועה בכביש עמק חרוד ולאחר הקרבות בקו החזית מול צבא עירק בצפון השומרון בו נדרשה נוכחות טריטוריאלית אזרחית ישראלית.

 

בשני העשורים הראשונים,
עד מלחמת ששת הימים (1967)
קבוצת יזרעאל
הייתה יישוב ספר.

באמצע שנות החמישים עבר הישוב משבר חמור, אשר בשיאו נשארו 40 חברים בלבד.

 

ההתאוששות החלה בשנת 1959, עם הצטרפות גרעין "גינגר" לקיבוץ של בוגרי תנועת "הבונים" מדרום אפריקה ואוסטרליה .

 

מאז הגיעו לקיבוץ גרעינים נוספים מארצות אלה, ואף קבוצות קטנות או יחידים ממדינות שונות בעולם. מאז גדל הקיבוץ והתפתח לאט-לאט.

 

ב-25 השנים הראשונות עסקו בחקלאות: במטעים, בפלחה ושלחין, ברפת, בדיר ובלול.

 

משבר קשה נוסף פקד את קבוצת יזרעאל באמצע שנות ה-80 המצב הכלכלי היה חמור ביותר.  על סף פשיטת רגל. 650 איש התגוררו בו, מחציתם חברים, והנטישה הייתה גדולה

 

קבוצת יזרעאל נכללה אז ב"רשימת ה-19" של הקיבוצים, שמצבם הכלכלי היה הקשה ביותר ועמדו בפני פשיטת רגל.  מצבם עורר חששות לגבי יכולתם לשרוד. אז, חברים רבים בקבוצה עזבו בהם בעלי תפקידים מרכזיים.

 

שנות ה-90 עמדו בסימן ההתאוששות הכלכלית והחברתית.

 

יזרעאל של היום היא קיבוצה מבוססת כלכלית שהשכילה לנצל את ההצלחה הכלכלית כדי לבצר את זכויות הפנסיה של החברים ולהבטיח את רווחתם וגם לשמר את יזרעאל כקיבוץ שיתופי המקיים חיי חברה ותרבות עשירים ותוססים.

 

במשך כל השנים התבססה הקבוצה על מאמץ קליטה, אשר חייב השקעת משאבים חומריים ונפשיים–חברתיים רבים.

 

לאורך השנים נקלטו מספר משפחות לא מעטות, ביניהן בוגרי אולפנים מחבר העמים ומשפחות צעירות מבני הארץ.

 

השתייכות תנועתית 

עם הקמתה בשנת 1948 קבוצת יזרעאל  השתייכה לתנועת חבר הקבוצות.

 

משנת 1951השתייכה יזרעאל ל"איחוד קבוצות הקיבוצים", הקיבוצים, קבוצת המיעוט שפרשה מן הקיבוץ המאוחד וכללה את תומכי מפא"י.

 

משנת 1980 השתייכה יזרעאל  לתנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם) שכללה את תנועת "הקיבוץ המאוחד" ו"איחוד הקבוצות והקיבוצים"

 

ומאז 1999  יזרעאל משתייכת לתנועה הקיבוצית (תק"צ) שכוללת את התנועה הקיבוצית המאוחדת והקיבוץ הארצי.

 

קבוצת יזרעאל
קבוצה שיתופית.

נכון לשנת 2024 קיימים בישראל 265 קיבוצים, בהם חיים כ- 200 אלף תושבים פחות מ-20% מהם נחשבים כשיתופיים 

דמוגרפיה

קבוצת יזרעאל מונה 300 חברים, ובנוסף גם נקלטים, מועמדים, חיילים, הורי חברים, ילדים, תושבים, זמניים ובנים במסלולי צעירים למיניהם = סה"כ 600  נפש.

 

כשליש מאוכלוסיית יזרעאל מוצאם מארצות: אנגליה, אוסטרליה, דרום אפריקה ניו זילנד, חלקם יוצאי תנועות הנוער החלוציות וחלקם משפחות ובודדים מרחבי הקהילות היהודיות.

 

ביזרעאל מיוצגות  כמעט כל תפוצות העם היהודי, מכל קצווי תבל, כולל עולים מחבר המדינות.

 

יזרעאל מצטיינת באחוז גבוה של בעלי מקצועות אקדמאים שונים ומגוונים, אשר חלקם הסבו את עיסוקיהם והתאימו אותם לדרישות ולצרכים של ישוב קיבוצי, המבוסס על חקלאות ותעשיה.

 

כלכלת יזרעאל
מבוססת על חקלאות,
תעשיה ועובדי חוץ

תעשיה

מפעל מיטרוניקס המייצר רובוטים לניקוי בריכות שחייה מהווה עוגן כלכלי מרכזי לקיבוץ.

 

מיטרוניקס הוא מקור גאווה בזכות הצלחתו הכלכלית (מחצית מהשוק העולמי בתחומו) ובשל התרבות הארגונית המונהגת בו.

 

ביזרעאל פועל גם מפעל תמוז לזיווד שליזרעאל 11% מהבעלות עליו. אחרי כמה שנים קשות מראה תמוז מגמת התאוששות.

חקלאות 

רפת חולבות גדולה (400 חולבות, 300 עגלות ו-150 עגלים) הרפת  כוללת כ- 450 פרות חולבות וכ-450 עגלים ועגלות לבשר בכל שנה. רוב החלב משווק ל"תנובה" ו-כ-80 אלף ליטרים של חלב מועבר למחלבה המקומית.

 

לול פטם (7,000 מ"ר).

 

כרם שקדים משותף עם בית אלפא (1,600 דונם) וכרם של כ-150 דונם זיתים

 

גד"ש משותף עם מרחביה וכפר החורש (כ-15,000 דונם) המגדל את רוב המזון לרפת – תחמיצים ווגם תירס, כותנה, עגבניות, גזר וסלק.

 

חינוך 

בישוב מערכת חינוך לגיל הרך, הקולטת גם ילדים מחוץ לקיבוץ, ובה חמישה בתי ילדים.

 

ילדי א'-י"ב לומדים רובם בבתי הספר האזוריים בעין חרוד, וחלק קטן בבתי הספר הדמוקרטיים בבית השיטה ונהלל או במסגרות לחינוך מיוחד.

 

לאחר הלימודים ובחופשים הילדים והנערים פעילים במסגרת החינוך החברתי.

 

חברת הילדים (א'-ו') מורכבת משלושה דואונים (מסגרות דו גילאיות), ובחברת הנעורים שני מועדוני נוער. בכיתה י"א עוברים הנערים לגור בחדרי החברה הבוגרת.

השכלה גבוהה 

על פי החלטות הקבוצה, זכאי כל בן קיבוץ לשש-עשרה שנות חינוך/השכלה על חשבון הקיבוץ, בין אם הוא חבר קיבוץ או שבחר לחיות במקום אחר.

 

כמו כן מסייע הקיבוץ לבניו לממן את מחייתם בעת הלימודים הגבוהים, על ידי הסדרים שונים.

 

בנוסף לכך, מקצה הקיבוץ מדי שנה תקציב ללימודים גבוהים של חברי הקיבוץ.

שיכון

עד שנת 1992 היו כל הדירות למשפחות ביזרעאל בגודל 54 מ"ר.

 

בשנה זו נכנסנו לתהליך של הרחבת הדירות ל – 76 מ"ר, לפי שני קריטריונים עיקריים: ותק מחד ומספר הילדים הגרים בבית–מאידך.

 

בהמשך ניבנו בתי קבע בגודל של 90 מ"ר

 

כיום ניתן להרחיב עד 110 מ"ר באופן פרטי.

 

בשנים האחרונות שופצו כל בתי הקבע בקיבוץ ויבנו שתי שכונות חדשות.

מצפה אבנר בקר

אבנר בקר בן אמנון ורות בקר נולד בקיבוץ יזרעאל בתאריך 3-6-1967 יומיים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים.

 

עבד בקיבוץ בענף גידולי השדה. שירת בצבא בחיל השריון.

 

נפטר באופן מפתיע, מדום לב בגיל 28 וחצי מדום לב לאחר אימון רוגבי.

 

מותו היכה בתדהמה את משפחתו, חבריו ואת כלל הקיבוץ.

המתחם ההיסטורי
בו הצריפים הראשונים

ביקור במפעל מטרוניקס 

מיטרוניקס בע"מ היא חברה ציבורית המפתחת, מייצרת ומשווקת ציוד לבריכות שחייה, ובפרט רובוטים לניקוי בריכות שחייה.

 

הכל התחיל בידיעה קטנה שהתפרסמה בעיתון דרום־אפריקאי בשלהי 1983.

 

חבר הקבוצה לני הירש, שכמו רבים מהחברים עלה לארץ מדרום אפריקה ראה פרסומת לרובוט לניקוי בריכות, שהופיעה במגזין למפעילי בריכות שחייה בשם "Splash".

 

הירש התלהב מהרעיון והצליח לשכנע את החברים לבדוק אם ניתן לייבא אותו לארץ.

 

בקבוצה החליטו להמר למרות הספקות, ואף שהיה ברור מההתחלה שידרשו להרוויח ומהר בלי שהות מבלי להמתין לרווחים שיגיעו בהמשך.

 

מאז עלו חברי הקיבוץ על רכבת הרים שכללה משברים קשים והצלחות מזהירות. הסתבר, שברוב הפעמים הם הצליחו לקבל את ההחלטה הנכונה, גם אם היא לא נראתה כך ברגע האמת.

 

הקבוצה שכנע את פיטר ראש, היזם הדרום־אפריקאי שהמציא את הרובוט ורשם עליו פטנט, לאפשר להם להרכיב אותו בישראל, ולשווק אותו כמוצר ישראלי באירופה ובארה"ב, תמורת תמלוגים, ומאוחר יותר גם להעביר לארץ את הייצור כולו.

החברה הוקמה בדצמבר 1990 על ידי קבוצת יזרעאל ועל ידי תעשיות יזרעאל – שותפות מוגבלת שבשליטת הקיבוץ (פעילות הקיבוץ בתחום זה החלה עוד בשנת 1983).

 

עם תחילת הייצור במפעל מיטרוניקס החליטה הקבוצה להעסיק אנשי מקצוע ומנהלים מבחוץ. השיקול המכריע היה שהמפעל הוא הכי חשוב, הוא צריך להצליח — ומהר.

 

ככל שחלפו השנים החליפו עובדי הנהלה מקצועיים את חברי הקיבוץ, וכיום לא נותר בה אף חבר. יש אמנם חברי קיבוץ בדירקטוריון, ועובדים פחות בכירים, אך את ההחלטות מקבלים מנהלים חיצוניים.

 

החברה עוסקת בפיתוח, יצור, שיווק, הפצה ותמיכה טכנית בציוד לבריכות שחייה: רובוטים לניקוי בריכות שחייה, כיסויים אוטומטיים לבריכות, אזעקות להגנת המשתמשים בבריכה מטביעה ומוצרים משלימים לטיפול במים לבריכות שחייה.

 

כ-98% מהכנסות החברה נובעים ממכירות של מוצרים ושירותים בחו"ל.

 

הערכת שהחברה מחזיקה כמחצית משוק המנקים הרובוטיים לבריכות שחייה פרטיות.

 

בסוף 2016 פתחה החברה מפעל נוסף בפארק תעשיות רמת דלתון.

 

מניות החברה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב.

 

כיום -56% מהמניות בידי הקבוצה והשאר בידי הציבור.

למיטרוניקס יש נוכחות גלובלית רחבה מאוד, עם שש חברות בנות, מהן שתיים בארה"ב, שלוש באירופה ואחת באוסטרליה

 

נכון לראשית שנת 2024 היא מחזיקה החברה ב–48% משוק הרובוטים לניקוי בריכות.

 

בעשור האחרון חלה עלייה במספר היצרניות הסיניות, ושיפור במוצרים שהן מציעות. ככל שהחברות הסיניות יגדלו, יש סיכוי שהמוצר ישודרג עוד יותר וייתן מענה בדומה לדולפין של מיטרוניקס.

 

בעבר מרבית הרכישות נעשו באמצעות מפיצים שהכירו את השוק ויכלו לעשות עבור החברה את העבודה, היום הצרכן הסופי מעדיף לקנות את הרובוטים באינטרנט. לכן, החברה מפתחת את שיטת מכירה המקוונת באמצעות אמזון.

בזמן מלחמת ה-7 באוקטובר, היא מלחמת עזה הארורה 60 מתוך 900 בארץ עובדיה גויסו למילואים.

 

אחרים נותרו ללא בני או בנות זוגם, שנקראו אף הם לדגל, כשהם נאלצים לתמרן לבדם בין העבודה לילדים.

 

המפעל באזור התעשייה בדלתון היה מושבת במשך שבועיים.

חדר האוכל בו
סעדנו ארוחת צהרים

ביקור
אצל האומן
ברני פינק

 

*

ברני פינק (1942) נולד ביוהנסבורג שבדרום אפריקה.

 

במסגרת פעילותה של תנועת הנוער "דרור" שהה כשנתיים במחנה הכשרה מחוץ ליוהנסבורג, ונחשף שם לאוכלוסייה השחורה והענייה שהתגוררה במקום.

 

בעקבות חשיפה זו תיאר ברישומים את אורחות חייהם של השחורים, אך אלה אבדו.

 

הוא עלה לישראל ב־1962 ונשלח לקיבוץ יזרעאל. הוא לא גויס לצבא, כי הוחלט שהגרעין שהשתייך אליו "אלון" יישאר בקיבוץ כדי להגן עליו.

 

בקיבוץ עבד ברני בגידולי שדה ואחר כך ניהל את ענף הכותנה.

הקריירה שלו כפסל החלה באופן אקראי, עת נתקל באבן גדולה כשחרש בשדות העמק, והרגיש צורך 'להמשיך ולטפל בה' כפי שהוא עצמו אומר.

 

מאז המשיך פינק לפסל באבן, כשהוא משלב חומרים שונים כמו ברזל ואובייקטים ישנים בתוך העבודה.

 

החל משנות ה-70, השתתף פינק במספר תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד בישראל ומחוצה לה וכן גם בסימפוזיונים של פיסול בישראל, קנדה, איטליה, סין וטורקיה.

 

בשנת 1977 נסע פינק לשנת השתלמות בפייטרסנטה, טוסקנה, הנחשבת לאחד ממרכזי האבן הגדולים באיטליה ועבר השתלמות אצל הפסלים המקומיים.

 

עם שובו מאיטליה, הקים את הסדנה שלו בקיבוץ יזרעאל, בה הוא עובד על יצירותיו ומעמיד דורות של תלמידים.

המוטיב העיקרי בעבודתו של פינק, הוא היחסים המתקיימים בין החלל – המרחב הקרוב והמרחב הקוסמי – לבין המעטפת המגדירה את המרחב והיוצרת את צורתו.

 

עיקר עיסוקו של פינק הוא בפיסול סביבתי ומונומנטלי ורבות מיצירותיו מוצגות ברחבי הארץ.

תערוכות יחיד

גלריה כץ, תל אביב (1971).

 

צ'נטרו ארטה מודרנה, פיזה, איטליה (1977)

 

גן הפסלים, הסטודיו של ברני פינק, קיבוץ יזרעאל (1981).

 

הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית, תל אביב (1991).

 

אודיסיאה בחלל, נתניה (2003).

 

מסע בזמן, בית יגאל אלון, קיבוץ גינוסר (2005).

 

זרעים קוסמיים, בית מאירוב מוזיאון לאומנות, חולון (2008).

תערוכות קבוצתיות

תערוכה בינלאומית לפיסול, פייטסנטה איטליה (1978)

 

"בשטח פתוח", הגן הלאומי רמת גן (1985)

 

"פיסול באבן", גלריית המגדל, תל אביב (1989)

 

"כתם ירוק בעיר", מרכז הקונגרסים הבינלאומי, תל אביב (1996)

 

"דור המדבר", הקיבוץ גלריה לאמנות ישראלית, תל אביב (2007).

סרטון  על פסליו של ברני פניק 

 

 

קבוצת יזרעאל
עם הפנים לעתיד

קבוצת יזרעאל איננה שוקטת על שמריה, ומשתדלת לעדכן ולהתאים את אורחות חייה ותקנוניה לצרכים ולתנאים המשתנים, על פי רצון החברים.

 

יחד עם זאת בחרו חברי יזרעאל לחולל את השינויים בתוך "המגרש השיתופי", כלומר – תוך שימור ערכי הליבה של שוויון, ערבות הדדית ושותפות.

 

על פי בחירת החברים, חדר האוכל אינו מופרט ופועל 20 ארוחות בשבוע, כולל קבלת שבת חגיגית כל ערב שבת.

 

קבוצת יזרעאל מצטיינת בציון חגים ומועדים ברוב עם. חברים מתנדבים לארגן את אירועי התרבות בזמנם החופשי, והקהילה כולה מתכנסת לטכסים ולחגיגות.

 

הצטרפות יזרעאל ל"זרם השיתופי" (החלטה שהתקבלה ברוב גדול מאד בהצבעה בקלפי) פירושה, למעשה, דחיית כל דיון בשכר דיפרנציאלי ושמירה על ערכי הקיבוץ המסורתיים.

 

יחד עם זאת יזרעאל תמיד בודקת ובוחנת את דרכה, ויודעת לעשות שינויים והתאמות ללא מהפכות.

 

בשנת 2020 נערך תהליך אסטרטגי "יזרעאל 2030" שהעמיד לבחינה את ערכי הקיבוץ, באמצעות שיתופי ציבור וניסוח חזון לקיבוץ לעשור הקרוב.

 

התהליך עסק ב-4 תחומים עיקריים: עבודה ופרנסה, קליטה ודמוגרפיה, חינוך וחברה רב-דורית.

לא שוכחים!!!
הם עדין שם !!!

סוף

היה לנו ביקור
מגוון ומעניין.

נפתח לנו צוהר
להכיר את קבוצת יזרעאל
ואת התל ההיסטורי בשוליו הוקמה. 

שמחתי על ההזדמנות
להכיר את קבוצת יזרעאל
ששנים רבות הייתה
שלט על הכביש בדרך לעמק.

התרשמנו מאוד
מעובדה שיזרעאל
היא קבוצה שיתופית

שהיא מקיימת השילוב של
האיתנות החברתית
והאיתנות הכלכלית.

התרשמנו
שקבוצת יזרעאל
צלחה
את המשברים
בעבר
והשכילה לשמור
על השיתוף,
אחווה וסולידריות. 

התרשמנו מאוד
שחברת מיטרוניקס
היא היהלום שבכתר.
התרשמנו מחדשנות, יצירתיות,
אומץ לב ופריצת הגבולות של החברה.
החברה היא העוגן הכלכלי
של הקבוצה
ומקור לגאווה לא רק
של קבוצה
אלא גם של התעשייה הקיבוצית

ותפארת תעשיית
מדינת ישראל
(עד כמה שאפשר
לומר שקיימת תפארת כזו). 

שמחנו להכיר את האומן
ברני פינק ויצירותיו,
שאין ספק שנמצא
בחזית האומנות בישראל.

שמחנו גם להכיר
את ספורט הרגבי.   

 

תודה

תודה לך אחאב
על היוזמה,
על התכנון,
על התיאום,
על ההסברים
ועל ההובלת הביקור.

תודה לך נעמי
על האירוח בבית הקפה
הנחמד שלך.

תודה לך עידן זילס
על שהתפנית
לקבל את פנינו במפעל,
סיפרת לנו עליו
ואפשרת לנו בביקור המפורט
להציץ בתהליך הייצור,
להכיר את המוצרים
וללמוד על רוח החברה
ואופן התנהלותה. 

תודה לך ברני פניק
שאירחת אותנו בסטודיו ובחצר,
סיפרת לנו על עולמך
ועל יצירותיך.

תודה לכם חבריי
שהצטרפתם ליום ביקור זה
ויצרתם ביחד
את הקבוצה
הסקרנית והמעניינת.  

 

משוב החברים שהשתתפו בביקור:

 

תודה לכולם שהגיעו.היה לנו יום מעניין ומגוון. התרשמנו מאוד ובמיוחד מהביקור במפעל והביקור אצל האומן ברני פניק. תודה לאחאב על היוזמה, על ההסברים ועל תיאום הביקורים.

 

היה באמת יום מענין. תודה לכולם. ושניפגש רק בשמחות.

 

תודה רבה לך עמי על הארגון. תודה לך אחאב על ההדרכה.

 

לעמי ולכולם היה יום פורה ומיוחד למדתי הרבה דברים חדשים נהניתי מאוד. תודה למארגנים למדריכים ולכל השותפים נתראה בסיורים הבאים.

 

חן חן לעמי, לאחאב, ולכל הקבוצה שנעים מאד לטייל עם כולכם.

 

לעמי תודה רבה על יום מעניין ביותר, כרגיל שילוב של טבע ואדם, תרבות ואמנות ועוד. תודה גם לאחאב ולכל החברות והחברים.

 

תודה לעמי, לאחאב ולאשרת – תמיד מעניין ומסקרן לבקר במקומות אחרים, שגם אם נדמה שהם מוכרים – הרי תמיד יש משהו חדש ומלמד ומעשיר !

 

תודות לאחאב ואשרת יום מעניין מלמד נהדר. עמירם תודה, עוד שלט על הכביש, הפך ביום אחד לסיפור להיסטוריה לתחושה למגע. תודה גדולה.

 

כמי שמכיר את ההיסטוריה של יזרעאל מימים עברו, ימי ה- 19 קיבוצים ה"נכשלים" אני שמח, מאוד שמח על השינוי ואולי המזל ועבודה קשה שנפלו עליהם והביאו אותם למקום הנוכחי. השפע ניכר וזה נהדר . תודה לאחאב ואשרת על יום מהנה  ומאלף. בריאות זה הדבר שמרו עליה. בפרץ הכתיבה שלי, שכחתי להזכיר את עמי שהרי בלעדיו, לא היינו זוכים לביקור הנהדר ביזרעאל. חזק ואמץ להמשך.