הדפסה

המיזם אדם בסביבתו בו התחלתי לפני כשנה הוא מבן עיסוקיי בחודשים האחרונים שממלא אותי סיפוק והנאה .

מדובר על צילום אדם אותו אני מכיר במקום בו הוא חי ו/או פועל.

בתיעוד משולבים הצילומים עם סיפור חייו ופועלו של האיש.

בשנה האחרונה צלמתי מספר חברים, עמיתים וגם אנשים חדשים שהכרתי זמן קצר לפני המפגש איתם.

ביום חמישי 4 בינואר 2024, בשעת בוקר הגעתי למשרדו ולביתו של יורם הרפז הסמוכים זה לזה ונמצאים בשכונת קטמון בירושלים.

ההיכרות ביני ובין יורם היא רבת  שנים.

לראשונה נפגשנו בזמן שרעייתי סמדר עבדה עם נעמי רעייתו במכון כרם להכשרת מורים בירושלים.

מרבית המפגשים ביננו הם בבית הלוחם בירושלים בו אנו חברים.

לרוב, המפגשים הם אקראיים ומתקיימים בדופן בריכת השחייה, בספסלי המלתחה, בשולחן קפיטריה, ותוך כדי הליכה במסדרונות הבית ובמגרש החנייה.

שנים רבות יורם מנוי על התיעודים שאני מפיץ.

לאחרונה, שנפגשנו, הוא סיפר לי שהתפעל מהמיזם  אדם בסביבתו.

אז, הצעתי לו להצטרף והסכים.

יורם הרפז הוא איש נחמד ולבבי. השיחה אתו רהוטה וקולחת.

 

הוא פרופ' בתחום החינוך ושמו הולך לפניו.

 

יורם אינו הולך בתלם, בעל חשיבה מקורית, יוצרת ופרובוקטיבית. הוא שובר מוסכמות ומעורר אהדה והתנגדות בעוצמות שונות.

 

יורם הוא אדם חרוץ ופורה. פרסומיו האקדמיים והאחרים (שמונה ספרים בעברית, שניים באנגלית ועשרות מאמרים)  מוכרים בארץ וידועים בעולם

 

הוא מרצה, יועץ ומתראיין מבוקש בתקשורת בישראל בענייני חינוך.

 

מעת לעת יועץ בארצות חו"ל ומשתתף בכנסים בין לאומים.

 

*

 

יורם נשוי לנעמי (פסיכואנליטיקאית) וילדיהם שירה ואליק.

 

הוא נולד (1953) וגדל בקיבוץ לוֹחֲמֵי הַגֵּטָאוֹת הנמצא בגליל המערבי, שהוקם בשנת 1949 על ידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמי הגטאות.

 

אביו עוזי ז"ל היה המנהל הכלכלי של הקיבוץ ואמו פלה ז"ל הייתה מנהלת בית הספר היסודי בקיבוץ.

יורם הוא הבכור מבין שלושת אחיו ד"ר עמוס הרפז (מורה ומחנך) וד"ר אורי הרפז (פסיכולוג).

 

יורם למד בבית הספר היסודי בקיבוצו ובבית הספר העל יסודי האזורי סולם צור שבקיבוץ גשר הזיו.

*

יורם שירת בצה"ל (1971 – 1974) בנח"ל במסלול בני משקים, פיקוד זוטר.

 

לאחר השירות הצבאי שב לקיבוץ ולאחר שנתיים (1974 – 1976) של עבודה ברפת ופעילות חברתית עזב ועבר לירושלים.

 

בירושלים הוא למד באוניברסיטה העברית לתואר בוגר היסטוריה כללית ופילוסופיה ( 1976 -1979) ושם הכיר את רעייתו נעמי, ולתואר מוסמך ומחשבת החינוך (1980 – 1983).

 

תוך כדי לימודיו ואחר כך (1981 – 1986) היה מורה להיסטוריה, אזרחות ופילוסופיה בבית ספר התיכון בויאר בירושלים.

 

לאחר שבע שנות חינוך והוראה הוא לקח פסק זמן מהחינוך והיה כתב במשך ארבע שנים בתחומי החברה והתרבות במקומון הירושלמי "כל העיר" (1987 – 1991). להשלמת הכנסה עבד כשומר ומאבטח במוזיאון האסלאם בעיר.

*

*

*

בשנת 1992 הוא התקבל למחזור הראשון של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית.

 

לאחר סיום לימודיו ב"מנדל" (1994) הוא השתתף בהקמת מכון ברנקו וייס – ארגון חינוכי הפועל למען שינוי חברתי על ידי פרימת הקשר בין נסיבות חיים מקשות של צעירים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל לבין יכולתם לממש את עצמם ולתרום את חלקם לקידומה של חברה ישראלית משגשגת.

 

במסגרת עבודתו במכון הוא ניהל את הפרויקט "הוראה ולמידה בקהילת חשיבה" וערך את פרסומי המכון.

*

*

*

בשנת 2001 במהלך עבודתו במכון ברנקו וייס, נסע לאוניברסיטת הרווארד בבוסטון בארה"ב, ובמשך שנה כתב וכמעט השלים את עבודת דוקטורט על חינוך החשיבה בהדרכת פרופ' דיוויד פרקינס (אוניברסיטת הרווארד) ופרופ' צבי לם (אוניברסיטה העברית). הדוקטורט הוגש לאוניברסיטה העברית והוא הוסמך בשנת 2002.

 

לאחר תשע שנים במכון ברנקו וייס הוא הצטרף לבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית, תחילה כמורה ואחר כך כמנהל ופעל בו במשך שנתיים (2004 -2006).

 

תוך כדי כך פעילות במכון מנדל ואחר כך היה עורך כתב העת של הסתדרות המורים "הד החינוך" ( 2007 – 2015).

 

*

בשנת 2002 היה גם איש סגל במכללת אל קסמי בבקעה אל-ע'רביה ושם לימד עד שנת 2018

 

בשנת 2006 הוא הצטרף לסגל מכללת הוראה בית ברל שבה הוא מלמד עד היום.

 

בשנת 2023 הקים יורם את העמותה "המרכז לתכנון סביבות חינוך" המסייעת לאנשי החנוך בכל הרמות ובין היתר רשויות מקומיות לתכנן את מסגרות החנוך השונות: גן, בתי ספר, חינוך לא פורמלי (תנועות נוער) מכללות ועוד.

 

*

*

*

 

הספר ילדי מעיין יצא לאור בהוצאת ספריית הפועלים בשנת 1996. הוא כולל סיפורים מצחיקים-עצובים על ילדי קיבוץ "לוחמי הגיטאות" שחבריו הם ניצולי שואה. הספר הוא עולם של דמיון והרפתקה על רקע הסתירה המתמדת שבין רוח השובבות של ילד למול כובד הזיכרונות המעיק על ההורים

*

 ספרו המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה פורסם בשנת 2008 בזמן עבודתו במכון ברנקו ויס. הספר מפתח מודל ל"בית ספר חושב" המבוסס על הפיכת הכיתה ל"קהילת חשיבה".

 

הרעיון המרכזי של הספר הוא שבשנים האחרונות מתהווה בשדה החינוך מודל חדש של מחשבה ועשייה – המודל השלישי. על פי מודל זה לא "תוכנית הלימודים במרכז" (המודל הראשון), ולא "הילד במרכז" (המודל השני), אלא "המפגש במרכז" – מפגש בין לומדים פעילים ותוכנית לימודים משמעותית. המודל השלישי בא לידי ביטוי ב"קהילות" שונות – "קהילת לומדים", "קהילת חקירה", "קהילה בונת-ידע", "קהילת חשיבה" ו"קהילות" נוספות שנהגות ומיושמות במקומות שונים בעולם.

 

הספר "המודל השלישי: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה", מתאר ומנתח את עקרונותיו של המודל השלישי ואת צורות הופעתו ב"קהילות" שונות – בעיקר בקהילת חשיבה. קהילת חשיבה היא מסגרת של הוראה ולמידה, שמחבר הספר ועמיתיו פיתחו, יישמו ומיישמים בארץ וברחבי העולם. היא מתבססת על תמונות חלופיות של למידה, הוראה, ידע, תודעה ומטרת ההוראה והלמידה, ומציעה – על בסיס תמונות חלופיות אלה – פרקטיקה חינוכית חדשה

הספר חכה, פיתיון ודגים: גישות לחינוך החשיבה ראה אור בהוצאת מכון ברנקו וייס, 2005 ומבוסס על עבודת הדוקטורט של יורם

 

הספר מתאר ומנתח את הספרות העשירה שנוצרה סביב חינוך החשיבה ומציע להעמידה על שלוש גישות.

 

חינוך החשיבה הוא תחום שהתפתח במהירות, התעשר בתיאוריות ובתוכניות, וצבר השפעה ניכרת על השיח החינוכי הכללי. בנוסף לשמחה עושר זה גם יוצר מבוכה רבה: איזו תיאוריה להעדיף? איזו תוכנית לבחור? כיצד להתמצא בכל השפע הזה? הספר מציע לנבוכים מפה מושגית להתמצאות בתחומו של חינוך החשיבה.

 

החלק הראשון – "הגדרת הבעיה והתחום"; החלק השני "מהו היסוד המכונן חשיבה טובה?"; החלק השלישי של הספר, "כיצד מפתחים את היסוד המכונן חשיבה טובה?", מציג את מערכי ההוראה של הגישות – מערך ההקניה; מערך הטיפוח; מערך ההבניה; החלק הרביעי של הספר, "היבטים נוספים של הגישות לחינוך החשיבה"; החלק החמישי של הספר, "למה להאמין ומה לעשות".

הספר "כיצד לתכנן סביבה חינוכית בשישה צעדים: המדריך" ראה אור בהוצאת ספריית פועלים, 2018.

 

המדריך מיועד ליזמי חינוך, לאנשי חינוך, לסטודנטים להוראה, להורים ולכל מי שמתעניין בחינוך ורוצה לדעת כיצד חושבים ועושים חינוך. הוא מציע פיגום לתכנון סביבה חינוכית חדשה או מתחדשת.

 

רוח של יזמות נושבת בחוזקה במרחבי החינוך בארץ ובעולם. התובנה שמסגרות החינוך אינן מתאימות לערכיה ולאתגריה של המאה ה־21 הפכה לנחלת הכלל. אנשי חינוך מכל הסוגים מתכנסים במקומות שונים כדי "להמציא את החינוך מחדש". האוויר מלא בציפייה ל"חינוך אחר". החינוך שופע חזונות ומיזמים.

 

לדידו, אפשר להשתמש במדריך בדרכים שונות, לא בהכרח צעד אחר צעד, ולפרק אותו לאחר שהרעיון העיקרי הופנם.

 

הרעיון העיקרי של המדריך הוא שתכנון סביבה חינוכית מתחיל בהגדרה של מטרת החינוך ועיגונה בסיפור משכנע וממשיך ליישום המטרה באמצעי החינוך.

*

הספר תורגם לשפה הסינית

*

הספר "מחשבות לא חינוכיות פרה ופוסט קורונה" ראה אור בהוצאת ידיעות ספרים, 2022 וכולל שמונה מאמרים נוקבים שנכתבו בזמן הקורונה על שאלות היסוד של החינוך.

*

הספר פרט אחד קטן: מטרת החינוך – מאמרים מועד ב  כולל 22 מאמרים העוסקים בשלושה נושאים: מטרות החינוך, הוראה ולמידה וחינוך החשיבה. המאמרים פורסמו בספרים ובכתבי עת, אך עובדו מחדש לצורך פרסומם בספר זה.

 

מטרת החינוך היא הסוגיה החשובה ביותר בחינוך, אך היא נשכחת ומושכחת. המאמרים מחלצים אותה מהשכחה וההשכחה ודנים בהיבטים שונים שלה. המאמרים עוסקים גם בנושאים אחרים – עברו ועתידו של בית הספר, איכות ההוראה והלמידה, חינוך החשיבה ועוד – ומוגשים בסגנון רהוט ושווה לכל נפש.

 

אנשי חינוך, תלמידי חינוך, הורים וכל מי שמתעניין בחינוך ימצאו בספר זה מאמרים שידברו אליהם ויתניעו את מחשבת החינוך שלהם.

*

לאחרונה ראה אור הספר ״חזונות חינוך בשישה צעדים״ בהוצאת רסלינג. הספר, שאותו ערך יחד אמנון כרמון, מציג 28 חזונות לחינוך אחר.

*

*

סוף,

ארבע השעות האינטנסיביות
עם יורם היו מעניינות מאוד. 

נהניתי מאוד לצלם את יורם.

תודה לך יורם
שאפשרת לרגע,
לצלול לעולמך ולעשייתך. 

המעוניינים לדעת יותר על יורם הרפז ופרסומיו מוזמנים לראות באתר שלו