הדפסה

לעיתים בנסיעה מנהלתית למקום רחוק ממקום המגורים, נוצרת הזדמנות לעצור בדרך ולשוטט במשך זמן קצר בחבל ארץ פחות מתוייר.

הזדמנות זו נוצרה לידידי ניר עמית (שער העמקים)  ולי בנסיעה לרמת הגולן ביום שני 17 באפריל 2023.

החלטנו שבדרך נתעכב ונסתובב בשולי מפתן כורזים והירדן ההררי.

אזור זה הידוע גם בשם רמת כרוזים, פחות מוכר מבין נופי הארץ ואין מרבים לשוטט בו.

אזור זה הוא מיוחד ויחיד בכל הקשור להיווצרותו הגיאוגרפית, הגיאולוגית והטופוגרפית.

באזור יש מספר יישובים כפריים, תצפיות מרהיבות ואתר ארכיאולוגי מרשים.

באזור זה יש עניין רב גם בהתיישבות הספר של מדינת ישראל בשני עשורים הראשונים ומלחמות הגבול בעת זו.

בנסיעה זו החלטנו ניר ואני לטעום מקצת ממה שהאזור מציע.

להלן מעט מידע על האזור וצילומים שנעשו בו.

*

*

*

המסלול ונקודות עצירה

*

*

מפתן כורזים הוא אחד חבל גאוגרפי במזרח הגליל.

 

הוא משתרע בין הכנרת בדרום לעמק החולה בצפון.

 

הוא נקרא משום מה גם רמת כורזים למרות שהוא אינו כזה.

 

מפתן כורזים הוא חבל ארץ "צעיר" שנוצר לאחר היווצרות השבר הסורי אפריקאי

 

אזור הוא קטע בתוך השבר אליו גלשה לבה מהרי הגעש ברמת הגולן ולכן הוא מפתן טקטוני וטופוגרפי.

 

חבל ארץ זה שמכוסה בזלת גובל במזרח במורדות הגולן ובמערב בשיפולי קמר נפתלי והרי צפת

 

בערוץ שוליו המזרחיים של האזור נמצא הקטע של הירדן ההררי שהתחבר בו.

 

גודלו של האזור כ–135 קמ״ר והוא מבותר על ידי ערוצי הנחלים.

 

אזור זה בתקופות קדומות היה מיושב. להרחבה בנושא ארכאולוגיה ראו יוסי סטפנסקי (2014) בין איילת לכנרת: הסקר הארכאולוגי ברמת כורזים ובצפון הכנרת , קדמונית 148 עמ' 102 – 109

*

גם מכאן רואים את החרמון

*

*

מבט על שפך הירדן לכינרת

*

*

*

*

*

*

מבט לכיוון גשר הדודות. צילום ניר עמית

*

גשר הדודות הוא גשר אירי (הבנוי מתחת לקו המים) שהיום הוא הרוס ולא יתן לעבור עליו.

 

הגשר נבנה על ידי צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים כדי ליצור ציר עלייה נוסף לרמת הגולן כקילומטר מצפון לכנרת.

 

הגשר נקרא כך בגלל האירוע שהתרחש בו ב-29 בדצמבר 1975

 

רכב שהסיע 'דודות' של האגודה למען החייל מצפת לפעילות ברמת הגולן חצה את הגשר בזמן שיטפון ונסחף.

 

הנהג ושתי נוסעות נוספות הצליחו להיחלץ מהזרם, נוסעת נוספת הצליחה לתפוס בסלע בולט וחולצה במסוק. הנוסעת החמישית, חנה איזנברג, נסחפה וטבעה למוות.

*

חוזרים למעלה

כרכום (כַּרְכֹּם) הוא אחד היישובים הנמצא באחד מהמקומות היפים בישראל.

 

הוא יישוב קהילתי ונמצא בתחום המועצה האזורית מבואות החרמון.

 

הוא נקרא "כרכום" הוא על שם היישוב הקדום שהתקיים בעבר באותה הנקודה.

 

היישוב הוקם בשנת 1986 על ידי המוסדות המיישבים וראשוני המתיישבים בו היו תושבים ממושבים באזור.

 

אוכלוסיית היישוב מונה כ-600 נפשות, כאשר מרבית התושבים חילונים.

 

בכרכום פועלים שני גני ילדים, מעון יום, מרפאה וטיפת חלב, שירותי דואר, מזכירות, בית כנסת, נגריה, מוסך ומגרשי ספורט.

 

מרבית מן הילדים לומדים בבית הספר היסודי ”רמת כורזים” שבמושב אליפלט ובתיכון ”עמק החולה” שבקיבוץ כפר בלום. חלק מתושבי היישוב עוסקים בתיירות וביקר אירוח

 

יש גם כאלה העוסקים בחקלאות, גידולי חממות אורגניות וגידולים חקלאיים.

*

*

*

*

צילום ניר עמית

מבט מכרכום לרמת הגולן

מבט לעבר היישוב חד נס במורדות הגולן

אַלְמָגוֹר הוא מושב הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק הירדן, בה הוא מהווה כיישוב הצפוני ביותר.

 

ראשיתו של המושב כהיאחזות נח"ל שעלתה לקרקע בדצמבר 1961.

 

היאחזות זו הייתה מתוכניתו של יוסף וייץ בראשית שנות ה-60 להקמת מצודות ספר לאורך גבולות המדינה. במסגרת זו הוקמו ההיאחזויות בירנית, אלמגור, מעלה גלבוע, מי עמי, צור נתן ומכבים.

 

אלמגור הוקמה  כחלק מתוכנית לחיזוק ההתיישבות במפתן כורזים מול קו שביתת הנשק עם סוריה.

 

כבר בעת הכשרת הקרקע של היישוב, נפגע טרקטור שעלה על מוקש סורי ושוב נפגע טרקטור כעבור שלושה חודשים. מול המושב היה ממוקם מוצב סורי בשם "גבעה 62" שהיה מפעיל מדי פעם אש תותחים ומרגמות נגד היאחזות. בתגובה לאש היו מחזירים כוחות צה"ל אש דומה לעבר המוצב התוקף.

 

פעמיים נפגעו חיילי ההיאחזות: ב-19 באוגוסט 1963 אבי רייף ואבינועם אבינשטיין, נהרגו מאש של חוליה סורית שהסתננה מעבר לגבול. ב-16 במרץ 1965 נהרג חבר שמואל לוי מפגז מתותח ללא רתע שפגע בטרקטור בו נהג בסמוך לקו שביתת הנשק ישראל-סוריה.

 

היאחזות אוזרחה ב-14 בספטמבר 1965 והייתה למושב עובדים. 

 

בשנותיו הראשונות סבל המושב ממצוקת קרקעות ראויות לעיבוד.

 

בסוף שנות ה-60' קלט המושב 40 משפחות נוספות.

 

בשנות ה-80' נקלע המושב לחובות כספיים עקב המשבר בחקלאות חלק גדול מהם נמקח אחר כך בהסדר חובות המושבים.

 

בתחילת שנות ה-90 החליט המושב והסוכנות היהודית להכפיל את מספר בתי האב במושב, ולאפשר לכל בית אב לקלוט "בן חוזר".

 

במאי 2004, אושרה הרחבה של המושב ב-43 בתים נוספים, על מגרשים בני חצי דונם.

 

כיום מושב אלמגור בעל צביון חילוני וכיום מונה כ- 340 תושבים, רובם בעלי משקים חקלאיים פעילים, וחלקם חיים במקום כתושבים בשכירות.

קרב תל מוטילה (או תל אל-מוטילה) היה רצף של קרבות ואירועי אש, אשר התחוללו במשך חמישה ימים, החל מ-2 במאי עד 6 במאי 1951, מצפון לכנרת (באזור בו נמצא כיום היישוב אלמגור), בין הצבא הסורי ובין צה"ל.

 

השם תל-מוטילה מתייחס לשלוש גבעות ממערב לאזור המפורז בקו שביתת הנשק ישראל – סוריה שנודעו בשמות תל אל-מוטילה, מוצב "השפך" ומוצב "הדמות".

 

בסוף אפריל ותחילת מאי 1951, יחידות סוריות חצו את הגבול והשתלטו על שלוש גבעות אלו.

 

במהלך ימי הקרב שבחלקו האחרון של הקרב השתתפו גם מטוסי חיל האוויר, נהרגו 41 חיילי צה"ל ונפצעו למעלה מ-70 (חלקם חיילי מילואים וחלקם חיילי גדוד 13 של חטיבת גולני), בסופו נסוגו הכוחות הסורים מהאזור.

 

להרחבה ולהפניות בנושא

האנדרטה במרכז תל מוטילה, ברחבה מרוצפת לצד התעלות והביצורים.

 

בכניסה לרחבה לוח ברזל נקוב כדורים ועליו סיפור הקרבות שנערכו כאן.

 

לצד האנדרטה לפיד זיכרון הבנוי מקנה מרגמה.

 

האנדרטה היא עמוד גבוה ועגול, המורכב משני עמודי בזלת הניצבים אחד מעל לשני.

 

העמוד נישא מעל בסיס בטון דמוי חרוט שבהיקפו, על לוחות בטון מחורצים, לוחיות כהות הנושאות את שמות הנופלים.

 

באתר מוצב גם שלט המתאר את תולדות קרבות חטיבת גולני ממלחמת העצמאות ועד למבצע צוק איתן.

 

האנדרטה נבנתה ביוזמת עמותת תל מוטילה ועמותת משפחות חללי הקרב. היא תוכננה על ידי האדריכל יהודה יהב ונחנכה בשנת 1997

צילום ניר עמית

*

*

מבא לכיוון הכביש החוצה את בקעת בית ציידא העולה לרמת הגולן

צילום ניר עמית

*

*

סוף, 

****

שמחנו שהתאפשר לנו
להסתובב
באזור מרהיב ומעניין זה
מספר שעות

****

מומלץ להגיע אליו
ולהקדיש זמן להסתובב בו,
אפשר אפילו יום שלם!

****

תודה לך ניר עמית