דרך נוף נחל תבור עליון22 בנובמבר 2020

קובץ GPX להורדה גלריית תמונות גלריית מפות

עניינו של תיעוד זה רשמי חלקו הראשון של טיול ברכב בגליל תחתון מזרחי.

מרחב הטיול

את הטיול יזם, חברי, ניר עמית (משער העמקים) שהציע שנצא לשוטט בנסיעה ברכב במסלול שרכב על אופניים בו בזמן האחרון מספר פעמים.

כמובן שהסכמתי!

ביום חמישי, 19 בנובמבר 2020, בשעת בוקר של יום סתו, יצאנו לשטח.

****

*****

נחל תבור

נַחַל תָּבוֹר (בערבית: ואדי אל-בִּירָה) הוא נחל שמוצאו באזור מזרח ודרום הרי נצרת, עוקף את הר תבור מדרום, לכיוון דרום-מזרח עד לנקודת המפגש שלו עם נהר הירדן סמוך לקיבוץ גשר, כ-3 ק"מ

קטע המסלול

***

נחל תבור מפריד
בין רמות יששכר
ובין רמות שרונה -כפר תבור

****

נחל תבור המפריד בין רמות גזית – עין דור ובין רמת סירין – מדהר

ישנם חוקרים הסבורים כי נחל תבור של ימינו הוא למעשה נחל קישון המקראי, או למצער המזרחי מבין שני הנחלים שנקראו כך (נחל קישון של ימינו נקרא בערבית – "אל-מוּקַטַע"). זאת בשל מספר טעמים:
* תחילתו של הנחל היא בסמוך לח'רבת קיסון, המזוהה עם עיר הלויים המקראית קישיון שבנחלת שבט יששכר.
* אוסביוס מקיסריה (תחילת המאה ה-4 לספירה) מציין באונומסטיקון כי קישון הוא שמו של נחל בסמוך להר תבור.
* אשתורי הפרחי, חוקר הארץ מראשית המאה ה-14, מציין בספרו כפתור ופרח כי נחל קישון נשפך לנהר הירדן מדרום לירמוך, ונקרא בימיו "קיסון".
* יוסף בן מתתיהו מציין בספרו קדמוניות היהודים כי בני ישראל רדפו אחר גייסותיו של סיסרא בכיוון מזרח.
*התיאור המקראי של גריפת צבא סיסרא בנחל קישון מתאים יותר לערוצו הקניוני של נחל תבור מאשר לערוצו המישורי של נחל קישון של ימינו.
* במפות מימי הביניים ועד ראשית המאה ה-19 מסומן נחל קישון כנחל שזורם מזרחה, באופן שמתאים למיקומו של נחל תבור.
מקור

********

המסלול

***

מסלול הטיול (המתעניינים ראו קובץ gpx)

****

*****

קטעי המסלול המקומות והמראות

***

קטע חלק ראשון, לאורך נחל תבור

פרים הדומים מהשיזף, צידה לדרך,

****

התחלה

התחלת זרימה

***

למול וממערב לגשר כביש 65 קטע עפולה – צומת גולני

****

שיחה עם מושרף שסיפר על כפרו אום אל ע'נם

מבט אל אום אל ע'נם

הכפר אום אל גנם הוקם בשנות הארבעים של המאה העשרים על ידי בדווים בני שבט סעאידה ( או סעדיה). לפני כן הם ישבו בתור אריסים בכפר קירה על אדמותיו של האדון סורסוק מבירות שרכש את הקרקעות של עמק יזרעאל במאה ה- 19, סמוך למושבה יקנעם. אדמות הכפר קירה נרכשו על ידי קק"ל מבעל הקרקע ואנשי השבט נאלצו לפנות אותה. עם כספי הפיצויים שקיבלו רכשו את אדמות אום אל גנם. בתחילת שנות ה-40' הוסעו בבדפורד של הזורע על טפם ומקנם לאדמה שניתנה להם על ידי מוסדות הישוב כפיצוי לפינויים ושם התפתחו לכפר גדול שנמצא שם היום. רוב תושביו נהגי משאיות.
המקור איל אופק

מבט אל גבעת המורה

קִשְׁיוֹן הייתה עיר לויים מקראית בנחלת שבט יששכר, אשר נזכרת פעמיים בתנ"ך. בתחילה, נזכרת העיר ברשימת ערי נחלת שבט יששכר: "וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ". בהמשך, נזכרת העיר כעיר לויים של בני שבט יששכר: "וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ". בתרגום השבעים מובא שם העיר בצורה קִישׁוֹן. ברשימת תחותמס השלישי נזכרת עיר בשם קסן בין אדמי הנקב ובין שונם.
מקור

תל קישיון

בחודש יולי 2013 נערכה חפירת בדיקה קטנה בשדה חקלאי ממערב לתל קשיון לאחר שהתגלו שרידים עתיקים בחתכי בדיקה שנערכו לקראת הנחת קו גז. בחפירות שנערכו באתר בשנים 1976–1983 נחשפו שרידים מתקופות רבות, ובהן הניאוליתית הקרמית, הכלקוליתית, הברונזה הקדומה 1, 2 ו-3, הברונזה הביניימית, הברונזה התיכונה והברזל 1. בחפירה החדשה נחפרו ארבעה ריבועים נחשפו שרידים מקוטעים של מבנה חד-שכבתי המתוארך לתקופת הברונזה הקדומה, ובהם קיר מעוגל , קיר צר יותר ששימש קיר מחיצה פנימי ורצפה. הקיר נבנה משני פנים של אבנים גדולות ובינוניות עם מילוי של אבנים קטנות בתווך; הוא השתמר לגובה של נדבך אחד. נראה שחלקו העליון נבנה מלבני בוץ, אף שאלה לא השתמרו בחפירה. קיר אחר שהשתמר במקוטע, היה כנראה קיר מחיצה פנימי שתחם שטח בתוך המבנה.
מן החפירה עולה, אף כי לא בוודאות, שבתקופת הברונזה הקדומה התרחבה ההתיישבות בתל קשיון לכיוון צפון-מערב. לאחר שהמבנה שנחשף בחפירה ניטש השטח לא אוכלס שוב, והיישוב הצטמצם לדרום, לעבר החלק המרכזי של האתר. לחפירה נלוו תעלות בדיקה רבות שנחפרו במחפרון, והן מאמתות את העדרם של שרידים נוספים בשטח שנחקר. העדר השרידים מסביר את מיעוט הממצא בחלק זה של האתר. אפשר להסיק שבתקופת הברונזה הקדומה שטח זה היה בגבול האתר וההתיישבות בו הייתה מצומצמת.
המקור קרן קובלו-פארן, תל קשיון חדשות ארכיאולוגיות, גיליון 126 לשנת 2014