הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת17 בפברואר 2020
הדפסה
כמו בכל שנה, מאז ילדותי המוקדמת, בעת זו מתנגן לי בראש השיר של "ט"ו בשבט"
זה הבית הראשון שלו.
הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת,
וְשֶׁמֶשׁ פָּז זוֹרַחַת.
צִפֳּרִים מֵרֹאשׁ כָּל גַּג
מְבַשְּׂרוֹת אֶת בּוֹא הֶחָג:
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת!
ט"וּ בִּשְׁבָט הִגִּיעַ – חַג הָאִילָנוֹת.
היום, עבר כבר שבוע, אולי יותר, מאז צוין ט"ו בשבט.
יצאתי לסטף במורדות הר איתן לראות מה מצב השקדיה.
שוטטתי במקום.
אכן, כמילות השיר הַשְּׁקֵדִיָּה פּוֹרַחַת, אבל שֶׁמֶשׁ פָּז לא ממש זוֹרַחַת.
כדרכי, צלמתי, ולא רק את השקדייה.
בצילומים הבאים (חלקם בצבע וחלקם שחור'לבן) מה שראו עייני ומה שקלטה המצלמה.
******
****
****
****
****
****
****
****
***
****
****
****
****
****
****
****
****
****
****
***
****
****
****
****
****
****
****
מבט מהסטף אל מתחם מנזר יוחנן במדבר, היום למרגלות מושב אבן ספיר
****
****