הדפסה

במסגרת המיזם פרויקט "נוצרים בחיפה" שמטרתו לימוד אודות הקהילות הנוצריות בעיר ואודות הכנסיות והמנזרים ומוסדותיהם השונים (ראו "נוצרים בחיפה" – הרקע למיזם סיכום וריכוז), הגעתי לבקר במתחמי העדה האנגליקנית ביום שלישי 11/11/2019.

שם ד"ר שולי לינדר – ירקוני, אחראית קשרי קהילה בארכיון ההיסטורי של עיריית חיפה שהצטרפה אלי ואני היינו אורחו של ראש העדה חאתם שחאדה.

הקשר הראשון עם חאתם שחדה נוצר באדיבות שחאדה שחאדה סגן מנהל בית הספר האורתודוקסי

בתחילה שוחחנו עם חאתם שחאדה במשרדו. הוא סיפר לנו בקצרה על הכנסייה האנגליקנית בישראל, על העדה בחיפה ועל בניית שתי הכנסיות בעיר: כנסיית סנט לוקס, כנסיית יוחנן הקדוש, ובית הספר יוחנן הקדוש שנמצא במפוצל במתחמי שתי הכנסיות.

אחר כך חאתם שחאדה אירח אותנו בכנסיית סנט לוקס. לאחר מכן נרדין (שם משפחתה לא זכרתי), מזכירת בית הספר הובילה אותנו לביקור במתחם כנסיית יוחנן הקדוש ובית הספר הנמצא בו.

*******

מעט רקע 

הכנסייה האנגליקנית

הכנסייה האנגליקנית (או כנסיית אנגליה – Church of England) היא המוסד הנוצרי התאולוגי הרשמי של אנגליה, החל במאה השש עשרה. הכנסייה נוסדה רשמית בפרישת אנגליה מהכנסייה הקתולית במאה ה־16, אך היא מתייחסת לעצמה כאחת מכנסיות הרפורמציה מחד (מכיוון שאינה מקבלת את סמכות האפיפיור ומושפעת מתאולוגית הרפורמציה); אך גם כהמשך ישיר של הכנסייה המסורתית שהייתה קיימת באנגליה (ולפיכך לא כנסייה חדשה). כנסיית אנגליה היא גם "מוסד האם" של הכנסיות שנסתעפו ממנה ברחבי העולם, השייכות ל"קומיוניון האנגליקני" (Anglican Communion). בראש הכנסייה עומד הארכיבישוף מקנטרברי.
עקרונות כנסיית אנגליה שונים מאלו של הקתוליות. ההבדלים העיקריים הם הסמכת נשים לכמורה (לא בארץ ישראל ובמזרח התיכון) וחוסר הנאמנות לאפיפיור. כנסיית אנגליה שונה מהכנסיות הפרוטסטנטיות הנוספות בעיקר בצורת ההסמכה לכמורה, במבנה התפילה, שמורכב מתרגומים אנגליים של תפילות טרום־רפורמיות, וההזדהות עם עקרונות האמונה הקתוליות. הכנסייה אינה נוטלת צד בוויכוח בין הפרוטסטנטים לקתולים.

הכנסייה
האנגליקנית בישראל

הכנסייה האנגליקנית תקעה יתד בארץ הקודש בשנת 1841, עם חתימתו של הסכם בין אנגליה לפרוסיה. בשל קשיים שהערימו העותמאנים החליטו שתי המדינות להקים בישופות משותפת לכנסיות האנגליקנית והלותרנית ועל שליחתו לירושלים של בישוף אחד מטעמן.
מאותה עת החלה הכנסייה בפעולותיה ליצירת קהילה מקומית – בניית כנסיות, בתי ספר, בתי חולים ומרכזים אחרים.
הכנסייה האנגליקנית שאפה לגרום להמרת דתם של יהודים ומוסלמים בארץ הקודש. כאשר הדבר לא צלח בידה היא פנתה למאמינים האורתודוקסים והקתולים כדי להקים קהילה מקומית.
לאחר הפיצול הבישופות הלותרנית-אנגליקנית בשנת 1886 המשיכה הכנסייה האנגליקנית להחזיק בכנסייה הפרוטסטנטית הראשונה שנבנתה בירושלים במשותף, כנסיית המשיח שליד שער יפו.  כן בנתה הכנסייה האנגליקנית מרכז חדש במזרח ירושלים, מתחם קתדרלת סנט ג'ורג'.המשמש גם למושב הבישוף האנגליקני.

******

משנת 1957 עלה מעמדה של ירושלים לארכיבישופות ומשנות ה-70 עומד הבישוף הירושלמי בראש הכנסייה העצמאית של המזרח התיכון וירושלים.
הכנסייה האנגליקנית הייתה בין הכנסיות הראשונות שמינו בישוף ערבי מקומי, בשנת 1976, וראשיה מילאו תפקיד חשוב בעניינים ערביים מקומיים.

*****

הכנסייה העצמאית של המזרח התיכון וירושלים שנקראת גם דיוסיית ירושלים נמצאת בארבע מדינות: ישראל, ירדן, סוריה ולבנון וגם בתחום הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ורצועת עזה. והיא מונה כמעט שלושים קהילות.

מקור

להרחבה אודות התפתחות הכנסייה האנגליקנית בארץישראל ובמזרח התיכון 

סמל העדה האנגליקנית

*****

משרדי הבריאות והחינוך של הכנסייה פעילים וצומחים בכל האיזורים באמצעות בתי חולים, מרפאות, מרכזי שיקום ובתי ספר. לצד משרדים אלה ממשיכה מחלקת השלום והפיוס הדיוקוסי לפעול לחיזוק הדיאלוג הבין דתי עם אחינו היהודים והמוסלמים.
הבישוף האנגליקני מנהל את ענייני הכנסייה בסיוע  כוהני דת המשמשים את קהילות ירושלים,  נצרת, חיפה, שפרעם, כפר יאסיף, עכו,  יפו.ורמלה ובדגה המערבית רמאללה, ביר-זית,שכם, רמאללה, וזבאדדה (ליד שכם).
בפעילותה של הכנסייה האנגליקנית בארץ נעשה שימוש באנגלית ובערבית.

*******

הכנסיות האנגליקניות האחרות במדינת ישראל הן  שפרעם, כנסיית סנט פול; ריינה, כנסיית המשפחה הקדושה; רמלה, כנסיית עמנואל; נצרת, כנסיית המשיח; כפר יאסיף, כנסיית המושיע; יפו, כנסיית סנט פטרוס; עכו, כנסיית המושיע;

*******

מתחם כנסיית 
סנט לוקס
רחוב סנט לוקס 4
סמוך לבית הגפן.

מבט מבחוץ מכיוון מזרח משדרות הציונות

****

****

מבנה הכנסייה

הכנסייה נבנתה בשלהי התקופה העות'מאנית (לא ידועה השנה), היא תוכננה על ידי האדריכל גוטליב שומכר ונבנתה מאבני כורכר ואבני גיר וכוסתה בגג רעפים. בתקופת השלטון הבריטי היא שמשה את האנגליקנים  דוברי אנגלית, דהיינו פקידי הממשל של ממשלת ארץישראל המנדטורית וקציני וחיילי צבא הממלכה מאוחדת ששירותי בבסיסים בעיר ובסביתה.

פנים כנסיית סנט לוקס

*****

****

המתחם הכולל גם את
מעון ראש הקהילה בחיפה
ואת מזכירות העדה

מטה העדה (קומה ראשונה), מעון ראש העדה (קומה עליונה)

****

הקהילה האנגליקנית בחיפה כיום מונה 320 איש. ראשיתה במחצית המאה ה-19 עם תחילת פעילותו של המיסיון עם הקמת הבישופות בירושלים בפרט ובארץ ישראל בפרט. העדה האנגליקנית בתקופת השלטון הבריטי כללה גם את אנשי הממשל והצבא של הממלכה המאוחדת.
כיום בראש העדה עומד ראש הקהילה שהוא גם הרועה הרוחני שלה וגם ראש ועד הקהילה לצידו מכהנים, סגן, גזבר ומזכיר.

*****

הרועה הרוחני של העדה הוא  האב כהן הדת חאתם שחאדה. הוא הגדיר את זהותו בעלת ארבעה מרכיבים: נוצרי, דובר ערבי, תרבות פלסטינית, אזרח במדינת ישראל.
חאתם שחאדה הוא דור שלישי אנגליקני ראש עדה (קדמו לו אביו וסביו) הוא יליד 1961, ומקורו מכפר יאסיף, נשוי ויש לו שנים ילדים.  הוא הוסמך לתפקיד בשנת 1986. את תפקיד כראש העדה בחיפה החל בשנת 2005. הוא משמש גם כיועץ לבישוף (canon ) כנסייה המזרח התיכון וירושלים וגם נשיא בית הדין של העידה האנגליקנית בישראל.

האב חאתם שחאדה במשרדו

הבניין הצמוד לכנסיית סנט לוקס

הבניין הצמוד לכנסיית סנט לוקס שימש בית החולים בין השנים 1889 ל-1928 ששירת בעיקר את האוכלוסייה הערבית בעיר. בזמן פעילותו עבדו בו רופאים ואחיות בריטיים, יהודים וערביים בכפיפה אחת. מאוחר יותר הוסב המבנה למעונות לסטודנטים שלמדו באוניברסיטת חיפה ובטכניון וגם אז, מכל המגזרים והיישובים.

הבניין הצמוד לכנסייה שהיה בעבר בית חולים

ציון הקדשת הבישוף של לונדון של בניין בית החולים

******

כנסיית יוחנן הקדוש
רחוב חורי 30
ואדי ניסנאס

****

כנסיית יוחנן הקדוש היא כנסייה אנגליקנית השוכנת בוואדי ניסנאס ברחוב יוחנן הקדוש פינת רחוב חורי בעיר התחתית שבחיפה.
המבנה הוקם בשנת 1938 בסגנון התחייה הגותית. חזיתו מחולקת לשלושה אגפים – אגף תווך בן שתי קומות, ושני אגפי צד בני שלוש קומות כל אחד. על האגף הצפוני ניצב מגדל פעמונים נושא צריח מחודד.
הכנסייה נבנתה עבור הקהילה האנגליקנית של דוברי הערבית בחיפה שבשיאה בשנת 1948 לפני כיבוש חיפה כללה 1,500 אנשים
הכנסייה משמשת בימי חול את בית הספר היסודי השוכן במתחם, שבו לומדים נוצרים, דרוזים ומוסלמים, ואת העדה האפיסקופאלית בימי חגים ובאירועים מיוחדים. בנוסף היא משמשת לקונצרטים שונים בהם אירועים של החג של החגים.

פנים הכנסייה

****

****

****

בית הספר יוחנן הקדוש
במתחם
כנסיית יוחנן הקדוש

*****

****

בית ספר יוחנן הקדוש בחיפה הוא הבית הספר הראשון שהוקם בעיר חיפה (1868), ושרת בזמנו את תושבי העיר (ערבים ויהודים). כיום מונה בית הספר כ-800 תלמידים בגילאי שלוש עד הבוגרים, תלמידי כיתות ח'. מאפיין ייחודי של האוכלוסייה הוא היותה מגוונת מאוד כתוצאה מהרכב האוכלוסייה – תלמידינו הבאים מחמשה עשר כפרים וערים (מערי המשולש עד עכו). תלמידיו של בית הספר שסיימו את לימודיהם בו ומעוניינים ויש להם ציונים מתאימים, ממשיכים ללמוד בבית הספר האורודוקסי הערבי.
בית הספר נמצא בשני מתחמים האחד בניין יוחנן הקדוש שהוא הבניין הראשי, והשני בניין סנט לוקס אשר בעברו שימש כבית החולים הראשון ליולדות עבור כל תושבי העיר חיפה.

****

בית ספרנו השייך לכנסייה האפיסקופלית – האנגליקנית, משרת את באי בית הספר לפי ערכי כתבי הקודש (התנ"ך והברית החדשה)  ונוטע בתלמידיו את אהבת האל ואהבת האחר, שואף להיות מקור נאמן לחינוך כמו שציין ישוע: "אתם אור העולם  שיאיר מול האנשים כדי שיראו את מעשיכם הטובים ויברכו את אביכם בשמים", כמו כן, בית ספרנו הולך לפי העיקרון: "התנהגו עם אנשים כמו שהייתם רוצים שיתנהגו עמכם".

מקור אתר בית הספר

*****

בית הספר האפיסקופלי יוחנן הקדוש האוונגלי בחיפה מיישם מתודולוגיה של חינוך לשלו"ם (שלווה ומצוינות). תכנית שפותחה ע"י צוות ביה"ס ומכילה היבטים הנוגעים לחיי הפרט והחברה. אנו מאמינים כי לחינוך לשלו"ם ישרה השפעה חיובית של שלוות נפש ומצוינות בקרב כל אלה שמאמצים אותה.
להרחבה משחקי השלום, דרכון לשלום ומועדי השלום – כך לומדים שלום בבי״ס יוחנן הקדוש, חיפה, אתר מו״פ, ניסויים וויוזמות, המנהל הפדגוגי משרד החינוך

****

******