מאז שהגעתי לירושלים, לפני ארבעים שנה, מעת לעת אני נוהג להגיע לשוק מחנה יהודה. במיוחד אני אוהב לשוטט בו בימי שישי שההכנות לקראת שבת בשיאן.

 

שהייתי צעיר ודלפון נהגתי לקנות בשוק פירות וירקות. אחרי מספר שנים הפסקתי לקנות  בשוק.

 

מאז שהשתנו הזמנים אני זוכר לשוק ימים טובים. אני מגיע לבקר ולהתבשם בו לבד או עם אורחים מזדמנים או עם רוכבי אופניים שמטיילים איתי בעיר.

 

בשנים האחרונות השוק שינה את דמותו. פעם היו קונים בו פירות, ירקות, בשר ודגים, דברי מאפה, משקאות ויינות, תבלינים, כלי בית, פיצוחים, ממתקים ובדים.

 

היום פחת מספר הדוכנים והחנויות בהם נמכרים כל אלה.

 

השוק הפך להיות אתר בילוי בערב וביום. חנויות ודוכנים רבים הפכו להיות בתי אוכל מכל המינים ומכל הסוגים.

 

השוק הפך להיות אטרקציה תיירותית. ביקור בירושלים לא נחשב אם לא טיילת בשוק מחנה יהודה.

 

בקיץ שנה זו, תשע"ח,  בהפרש חודשיים, הסתובבתי בשוק פעמיים, במצטבר כשבע שעות, אולי יותר.

 

אנשים רבים פגשתי ומראות שונים חזו עייני. את חלקם הנצחתי באמצעות עדשת המצלמה.

 

מוזמנים להשתתף לחוויית השיטוט ולהצטרף לחגיגת הצבעים והריחות בה התבשמתי.

 

בדרך אל השוק

עגלות ומזוודות

הכניסה

ההמון

קונים ומוכרים

אנשים ודמויות

 

מזמרים ומנגנים

שירה על הקיר

עובדים

מניחים תפילין

צמודים לטלפון

פרי העץ והאדמה

מאפים

ממתקים ומתוקים

חליטות

תבלינים

חמוצים

פיצוחים

בתי אוכל

מקום לנוח

רוח הזמן

שאלה בסוף:
האם יש עוד מקום ססגוני
כמו שוק מחנה יהודה?