הדפסה

לטיול זה יצאנו ביום שני (18/12/2017). לילה קודם התארחתי אצל משפחת צפדיה המתגוררת באחד היישובים הסמוכים לבאר שבע. למחרת בבוקר הייתה זו הזדמנות מתאימה לדווש בסביבה הקרובה.

היינו שלושה ארז צפדיה, בנו עמרי (בן 11) ואני.

את הטיול התחלנו במתחם תחנת הדלק דור אלון שבצומת לקיה ושם גם סיימנו.

******

המסלול

********

האזור הגאוגרפי
הפינה הדרום מערבית של הר חברון

*****

מרחב החיבור
בין רכס הר חברון ןבין
השפלה הגבוהה במערב
ובין בקעת באר שבע בדרום

***** 

קצה קמר דהריה
המהווה חלק מהר חברון

הר חברון הוא החלק הדרומי של הרי יהודה ולמעשה היחידה הגאוגרפית הדרומית ביותר בחבלי ההר המרכזי. הר חברון הוא קמר גאולוגי הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה (בתוכה גוש עציון). קמר ראשי זה מתפצל מדרום לחברון לשלושה קמרים:, קמר מעון במזרח, קמר דהרייה במערב וביניהם קמר קטן יותר – קמר יאטה. קמר מעון אף הוא מחולק לשלושה קמרים קטנים יותר: יתיר,  ענים ועירא. בין הקמרים נמצא קער סמוע עם המסלע הקירטוני וכיסוי הנארי שבו.

מרחב הטיול בקצה קמר דהריה

מהות האזור: חורש נטוע
יער כרמים נקרא גם יער סנסנה

יער סנסנה הנקרא גם יער כרמים נמצא בין יער יתיר ומיתר במזרח לבין יער להב במערב. הוא ניטע על ידי הקק"ל בשנות השישים והשבעים במסגרת נטיעת יער להב רבתי הכולל את יער להב ויער דבירה ואז נקרא יער להב מזרח. 

שלוחות סנסנה
הן חלק מאגן הניקוז
של נחל רימון ונחל סנסנה
המתנקזים אל נחל חברון

*****

******

ההיבט הגיאו-פוליטי של האזור
הפינה
בה הקו הירוק משנה כיוון
מצפון – דרום למערב – מזרח

*****

קו הפסקת האש ישראל – ירדן בתום מלחמת העצמאות שעל בסיסו נקבע קו שביתת הנשק הוא הקו הירוק

אזור מסירת השטחים לממלכת ירדן במסגרת הסכמי שביתת הנשק תמורת קבלת ואדי ערה והדום השומרון. המפה נמסרה באדיבות גדעון ביגר

פינת הקו הירוק

מרחב הקו הירוק עד מלחמת ששת הימים

******

היום מרחב התפר בו עובר המכשול
שהוא חומה גבוהה שקרויה גם חומת הפרדה

********

******

המסלול מבוסס על שבילים מסומנים
שחור בעליה בכיוון צפון
ירוק ושביל ישראל בעליה בכיוון מזרח
כחול בירידה בכיוון מערב

*****

*****

מראות הדרך והמקומות

תחילת הדרך חציית אחד מיובלי נחל רימון

מבט על קצה בקעת באר שבע במקום בו נעשות הכשרת קרקע לבניית מאגר שיקלוט את שפכי נחל חברון המטוהרים שיועברו ממכון הטיהור הנמצא באזור צומת שוקת. מים אלה ישמשו לשטחי להב ושומריה.

אחת הדוגמאות הבולטות למפגעים סביבתיים בשטחי ישראל שנוצרים בשל שפכי האוכלוסייה הפלסטינית היא שפכי העיר חברון וסביבתה. העיר חברון והכפרים צורף, אידנא ודורא ממוקמים באגן ניקוז נחל לכיש; בשנת 2010 הפיקה אוכלוסייתם, שמנתה כ-350,00 נפש, כ-9 מיליון מ"ק שפכים לשנה. שפכי אוכלוסייה זו הם על-פי רוב שפכים סניטריים, אולם חלקם שפכים תעשייתיים שלהם פוטנציאל זיהום רב, ובהם שפכים של תעשיית האבן, ציפוי מתכות, עיבוד עורות ובתי בד. חלק קטן מאוד ממפעלי תעשיות האבן מטפלים בשפכים במתקן לשיקוע פסולת האבן שהוקם בשנת 2009 .למתקן קיבולת מצומצמת של 300 מ"ק ליממה בלבד. שפכי הכפרים צורף, אידנא ודורא מובלים ממערכות האיסוף המקומיות או מבורות הרקב הביתיים לאגן נחל לכיש. מערכת הובלת השפכים של העיר חברון מנתבת את שפכיה לנחל חברון, שהוא חלק מאגן נחל באר-שבע. גם שפכי גוש היישובים יטא, סמוע ודהריה מוזרמים ברובם לאגן נחל חברון.  נוסף על שפכי האוכלוסייה הפלסטינית, זורמים לנחל חברון גם שפכי האוכלוסייה הישראלית מאזור קריית- ארבע והיישוב היהודי בחברון, המונה כ-8,000 איש. שפכי אוכלוסייה זו נאספים למערכת האיסוף של העיר חברון ומשוחררים לנחל חברון אחרי טיפול ראשוני או ללא טיפול בכלל.
נחל חברון הוא נחל חוצה-גבולות: מוצאו בעיר חברון שברשות הפלסטינית, ובשטחי מדינת ישראל הוא זורם בשטחי השיפוט של מיתר, מועצה אזורית אבו-בסמה, עומר, תל-שבע, ושטח גלילי המצוי באחריות משרד הפנים. על-פי רשות הניקוז שקמה-בשור, הזיהום קשה במיוחד באזור בקעת באר-שבע, אזור שבו אוכלוסייה של אלפי אנשים מתגוררת סמוך מאוד לנחל.
שפכים שזורמים בנחל חברון נאספים למתקן חירום ישראלי בסמוך למחסום מיתרים, שבו, בין השאר, מתקן להפרדת משקעי קרבונט (האופייניים לתעשיית האבן). משם השפכים נשאבים למתקן טיפול באזור , כמו בשאר המתקנים עלות הטיפול בשפכי הפלסטינים במתקן שוקת צומת שוקת שנבנה בשנת 2009. הישראליים, מקוזזת מכספי המסים הפלסטיניים.
טיהור השפכים מנחל חברון במט"ש שוקת נכשל כמה פעמים בעשור האחרון בשל איכות השפכים הירודה, ובייחוד בשל הריכוז הגבוה של משקעי האבן, אשר פגע בתשתיות המט"ש. בשנים  האחרונות קודמה יוזמה להטמנת משקעי האבן באתר הפסולת של יטא, במימון חלקי של ארצות-הברית. בעיה סביבתית ובריאותית נוספת נוצרת בשל הזרמת שפכי תעשיית עיבוד העורות לנחל חברון; בתעשייה זו נעשה שימוש בחומרים מזיקים לבריאות, כגון כרום. המינהל האזרחי דורש מהפלסטינים להעביר את שאריות הכרום לטיפול ברמת-חובב, בשטח ישראל, אולם עלות הטיפול גבוהה מאד עבור האוכלוסייה הנדונה, והדבר עלול לפגוע בהיתכנות הכלכלית של הענף.
תוכניות להקמת מתקן טיהור שפכים בחברון אושרו על-ידי ועדת המים המשותפת ביוני  2004. הסוכנות האמריקאית לפיתוח בין-לאומי (USAID )הקפיאה את התקציב לפרויקט בשנת 2006 מסיבות שונות, ובהן עליית "חמאס" לשלטון בעזה, חריגה מתקציבי הפרויקט, ועוד. בשנת 2011 ביקשו הפלסטינים לחזור ולקדם את הפרויקט. נקבע שהקמת המט"ש והפעלתו למשך חמש שנים ימומנו על-ידי קבוצה של גופים, כולל הסוכנות האמריקנית והסוכנות הצרפתית לפיתוח בין-לאומי, הבנק העולמי והאיחוד האירופי. תקציבים נוספים יועברו על-ידי משרד הכלכלה הפלסטיני והרשויות המקומיות הרלוונטיות. בפברואר 2016 הוחל בעבודות מקדימות, ועל-פי נציג הבנק העולמי, צפוי שהמט"ש יחל לפעול בעוד בשנת 2018 ומימיו יוזרמו למאגר השפכים ההולך ונבנה לעיל.
מקור והרחבה מסמך מרכז מידע של כנסת ישראל: "טיפול בשפכים ביהודה ושומרון", מרס 2016

בדרך צפונה על השחור בשולי היער

****

חציית נחל רימון

מבט לכיוון צפון מערב לעבר קיבוץ להב

בירידה לעבר כביש 3253

כביש 3253 המוביל ליישוב סנסנה חוצה את שלוחות סנסנה בציר מערב – מזרח ליד סנסנה. קצהו המזרחי בכביש 60 בכיוון ליישובי הר חברון וקצהו המערבי בכביש 358 דרכו ניתן מערב לצומת דבירה בכביש 6, צפונה לעבר חבל לכיש ודרומה לכביש 6 וכביש 31. הכביש נסלל בשנת 2001.

בחיבור הירוק עם שביל ישראל

מזרחה בשביל ישראל לעבר סנסנה

****

קצה העליה בשביל ישראל למול הכניסה לסנסנה

עמרי מסייע לי בטיפוס התלול במעלה הדרך לסנסנה

*****

סנסנה הוא ישוב קהילתי דתי השוכן בין קיבוץ להב במערב למיתר במזרח ונמצא ממזרח לקו הירוק וממערב למכשול / חומת ההפרדה. לכן, הישוב משתייך למועצה אזורית הר חברון. היישוב נקרא על שמה של עיר מקראית בשם סנסנה, המוזכרת בפסוק: "וְצִקְלַג וּמַדְמַנָּה וְסַנְסַנָּה" כחלק מנחלת שבט יהודה, ושרידיה נמצאים כ-2 ק"מ מהיישוב. על פי ההשערות, נקראת העיר הקדומה על שם כיפת עץ התמר כפי שנכתב במגילת שיר השירים: "אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו".
הישוב הוקם בתחילה כהיאחזות נח"ל בשלהי שנת 1996. לאחר כשנה החליטה הממשלה על הקמת יישוב הקבע שייכלל בתחום מועצה אזורית בני שמעון, אך בפועל היישוב הוקם מעבר לקו הירוק. ביום העצמאות ה'תשנ"ט, 21 באפריל 1999 הגיעה קבוצת הקבע הראשונה שחבריה נמנו על תנועת אור וכללה שלוש משפחות ושני רווקים. הם חברו לגרעין הנח”ל ששהה במקום, עוד כשהיה היאחזות, וייסדה את סנסנה כישוב אזרחי. בשנת 2005 התחילה בניית הקבע במקום. בשנת 2007 דנה הוועדה המחוזית של מחוז דרום בתוכנית מתאר של היישוב, אולם היא החליטה  שאינה יכול לאשרו מכיוון שהוא לא נמצא בתחום אחריותה והעבירה את הטיפול למועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי.

מבט על סנסנה

מסלול הטיול בתוך סנסנה

בחודש מרץ 2009 אישר שר הביטחון, אז, אהוד ברק, את הקמתה סנסנה כיישוב. בעקבות זאת הפקיד המינהל האזרחי בגדה המערבית תוכנית מתאר מפורטת לבניית היישוב שימנה בעתיד 440 יחידות דיור (כ-2,500 תושבים). בשלב הראשון תוכשר בדיעבד בנייה ללא היתר של כ-50 יחידות דיור שהוקמו בידי תושבי סנסנה, שהיו עד אז למעשה מאחז לא חוקי. התוכנית, שמייעדת שטח חקלאי לבנייה למגורים, מציגה את סנסנה כהרחבה של התנחלות אשכולות הסמוכה, אף שהיא ממוקמת כשלושה ק"מ דרומית לאשכולות וגדר ההפרדה מפרידה בין השתיים. אין ביניהן כביש מחבר ודרכי הגישה אליהן מגיעות מתוך הקו הירוק. תושבי סנסנה עצמה מגדירים עצמם כיישוב נפרד, והם מקבלים את רוב השירותים מהמועצה האזורית בני שמעון שבתוך הקו הירוק, ולא מאשכולות.
הקמת התנחלות החדשה,  סתרת את התחייבות ישראל כלפי ארה"ב והקוורטט להפסיק כליל את הקמתן של התנחלויות חדשות, לרבות מימוש תכניות שאושרו בידי ממשלות קודמות.
באותה עת, במרץ 2009, התנגדות שהגישה עמותת "במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" ללשכת התכנון בבית-אל, צוין כי נוסף למבני הקבע שהוקמו בשטח באופן לא חוקי, נעשו במקום עבודות תשתית רחבות היקף, כולל פריצת דרכים בלי היתרים. חלק מהדרך עובר בתחומי יער מוכרז בצד הישראלי של הקו הירוק. בהתנגדות צוין כי גדר ההפרדה הבנויה סביב סנסנה והמכשול המתוכנן סביב אשכולות, לא יאפשרו חיבור בין השתיים. כך, התוכנית קובעת עובדות חדשות בשטח, באופן שהקו הירוק נמחק והגבול מוסט אל תוואי גדר ההפרדה, במרחק של כקילומטר מזרחה לקו הירוק. כל זאת במטרה לכלול את סנסנה בצד "הישראלי" של הגדר ולאפשר את התרחבותה והכשרה בדיעבד של בנייה לא חוקית בהיקפים נרחבים.
מלשכת שר הביטחון נמסר בתגובה כי היישוב סנסנה הוקם על פי החלטת ממשלה משנת 1998 להקים שישה יישובים חדשים לאורך קו התפר ובשנת 2004 אושרה על ידי ראש הממשלה אריאל שרון ושר הביטחון שאול מופז תוכנית מפורטת לבניית האזור. לשכת שר הביטחון אישרה כי 60 משפחות התנחלו ביישוב ללא תוכנית בניין ערים (תב"ע) מאושרת וכי ברק אישר תוכנית להקמת יחידות דיור, במקום המבנים הארעיים שבהם התגוררו אותן משפחות.
דיון בהתנגדות התקיים במאי 2009. בינואר 2012 – באופן חסר תקדים, ועדת ההתנגדויות של מועצת תכנון העליונה החליטה לקבל את ההתנגדות במלואה, תוך התייחסות לטענות העיקריות בלבד. הוועדה קבעה שאין הצדקה תכנונית לתכנית המוצעת, שהציגה את סנסנה כשכונה של ההתנחלות אשכולות. הוועדה קיבלה את הטענה שקיים פוטנציאל לא ממומש ליותר מ-250 יח"ד בתוכנית המפורטת המאושרת של אשכולות, ושבנסיבות אלו אין הצדקה תכנונית לאישור תכנית מפורטת נוספת להתנחלות. כמו כן התקבלה הטענה בעניין המרחק הפיזי הניכר בין אשכולות לסנסנה (כ-3 ק"מ בקו אווירי), והוועדה קבעה בעניין זה שהתוכנית המוצעת במרחק גדול כל כך מאשכולות הקיימת סותרת את העיקרון התכנוני של בנייה צמודת דופן, שניתן לסטות ממנו רק בנסיבות יוצאות דופן, שלא התקיימו במקרה הזה. בעקבות זאת, ב–23 באפריל 2012 החליט צוות שרים בראשותו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפעול להסדרת המעמד של סנסנה כיישוב עצמאי. בעקבות זאת, אושר תוכנית מתאר ליישוב ביולי 2014 ועתירה לבג"ץ נגד האישור נדחתה.
מקור: ברק אישר להפוך מאחז בהר חברון להתנחלות מוכרת  והרחבה ראו עמותת במקום – תכנית מפורטת ליישוב סנסנה

היישוב סנסנה ושכניו רמאדין מעבר לחומת ההפרדה ואשכולות לצד המכשול / חומת ההפרדה

שטח היישוב סנסנה ביחס למיקום הקו הירוק

מבט בתוך סנסנה ממערב למזרח

תחום ההרחבה מערב של היישוב סנסנה

מבט מסנסנה מערבה לעבר מיתר ויער יתיר למול חומת ההפרדה

הגלישה במורד השביל הכחול

בדרך חזרה לנקודת ההתחלה לאחר סיום הדיווש בשביל הכחול

בדרך לקראת סיום לצד כביש 31 וכביש 6

******

סוף דבר

לאחר שלוש שעות ומתוכן שעתיים רכיבה ושעה עצירות, הסתיים הטיול הקצר

******

טיול נפלא זה בנוסף לטיפוסים, כלל מספר תצפיות מעניינות.

שמחתי להכיר משבצת ארץ חדשה. 

*****

במשך כל הטיול התפעלתי והתפעמתי מעמרי שרכב את המסלול כמו גדול!
בקטע מסלול של פחות מ-10 ק"מ, טיפסנו כ-300 מ' וזה לא מעט.
אפשר לומר שיש תקווה.
דור חדש של רוכבים מיומנים צומח לנגד עינינו והוא גם מתעניין בתוכן.

********

****

תודה
לארז צפדיה על היזמה
למשפחת צפדיה על האירוח
ולאבי נבון ולגדעון ביגר
שהשלימו לי פערי מידע

****