הדפסה

למסע רכיבה זה יצאתי ביום שלישי (24/10/2017) בשלוש שעות האור האחרונות. אלי הצטרף ידיד ועמית לטיולים בירושלים דורון דורי.

המטרה הפעם במסע הרכיבה זה הייתה להכיר את השכונות של דרום מערב ירושלים ולהתענג בשיטוט ביניהם על מראות הנוף ועל התצפיות בחלק זה של העיר.

מיקום מרחב המסע בדרום מערב העיר

מסלול המסע

*****

המסלול 
התחלה: מתחם בית הלוחם ירושלים,
טיפוס ודיווש בין השכונות 
גבעת משואה,
עיר גנים, 
קריית מנחם,
קריית יובל,
בית וגן
רמת שרת

*****

גבעת משואה

מבט על גבעת משואה מכיוון מזרח, מבית הלוחם

המגדלים החדשים במעלה הדרך לגבעת משואה ועיר גנים

גִּבְעַת מַשּׂוּאָה היא שכונת שנבנתה בשנת 1996. השכונה שוכנת על גבעה בגובה 745–790 מטר, המתנשאת מעל רכס לבן המקיף אותה ממערב, מדרום וממזרח. בצפון גובלת גבעת משואה בשכונה עיר גנים. בשכונה התגוררו בשנת 2016 כ-4,500 תושבים.

מבט מגבעת משואה לכיוון עיר גנים

כמו בשכנותיה, קריית מנחם ועיר גנים נמצאים בשכונת משואה רגמים, אתרים ארכאולוגיים מן המאה ה-8 לפנה"ס שיתכן שהם שרידי במות לעבודת אלילים שהוסרו ונגנזו על ידי המלך יאשיהו. שמה ניתן לה בשל גובהה ובשל ההשערה שהדליקו בה מַשואות כדי להודיע על קידוש החודש.

שכונת גבעת משואה

רחובות השכונה קרויים על שמות אישים ציוניים ויהודים. הרחוב הראשי בשכונה קרוי על שם נשיא ההסתדרות הציונית לשעבר אריה דולצ'ין. רחובות נוספים קרויים על שם יעקב צור, גרטרוד קראוס, מיס לנדאו, האחות זלמה (על שם זלמה מאיר, האחות הראשית של בית החולים שערי צדק), אנשי רשות השידור לאה בן פורת ויורם רונן, העיתונאי יהושע ביצור ועוד.

קטע ראשון של המסלול מבית הלוחם וטיפוס לשכונת גבעת משואה

שכונת מַשּׂוּאָה היא אחת מהשכונות היקרות ביותר בירושלים, הן בשל הבנייה החדשה והן בשל הקרבה למגוון המוסדות המצויים באזור, כגון קניון ירושלים ואצטדיון טדי. כמו כן השכונה קרובה לגן החיות התנכ"י. באפריל 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את תוכנית הבנייה "מורדות משואה" להקמת יותר מ-450 דירות בסמוך לגן החיות ולגבעת משואה בשל פגיעה אפשרית בתנאי מחייתן של החיות.

מבט על בית הלוחם משכונת גבעת משואה

מבט על שכונת מלחה והולילנד

תצפית בין בתי השכונה דרומה בתמונה למטה

מבט על הדרך המטפסת אל הכרימזן לרגלי בית ג'אלה וגדר הביטחון הסוגרת על הכפר ולג'ה

מבט מגבעת משואה מזרחה לעבר רמת רחל, הקטמונים ובית צאפפה

מבט על עמק רפאים משכונת גבעת משואה

עיר גנים וקריית מנחם

תצפית מעיר גנים דרומה

קריית מנחם ועיר גנים מהוות יחידה גאוגרפית אחת, המונה כ-15,000 איש. אוכלוסיית השכונה מגוונת וכוללת תושבים ותיקים, עולים חדשים מאתיופיה ומברית-המועצות, רובם מרקע סוציו אקונומי נמוך. כיום נחשבת השכונה לאחת השכונות בעלות הרמה הסוציו-אקונומית הנמוכה ביותר בעיר, אך קיימים בה אזורים יקרים יותר (כגון עיר גנים א'), המציעים בתים צמודי קרקע ושטח אדמה הצופים לנוף נאה של הרי ירושלים. בשנים האחרונות הגיעו לשכונה הרבה משפחות דתיות וחרדיות, מה שהשפיע רבות על אופי השכונה. בשכונה קיימים מוסדות חינוך רבים ומגוונים כמו: חב"ד, ראשית, גואטמלה, שני תיכונים של רשת אמי"ת, בית ספר חינוך מיוחד-"נעורים", ועוד. בשכונה מתנ"ס פעיל, משותף עם קריית מנחם וספרייה ציבורית. רחובות השכונה קרויים ברובם על-שם מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית שהצביעו באו"ם בעד הקמת המדינה (כ"ט בנובמבר), וכן על שם פרחי בר.

מכלול עיר גנים א' עיר גנים ב' וקריית מנחם

עיר גנים היא שכונה המחולקת לשלושה חלקים: עיר גנים א', בין הרחובות מקסיקו והחלמית, ממערב לעמק המפריד בינה לבין קריית היובל. בשכונה זו בתים צמודי קרקע בעלי שטחי גינה. עיר גנים ב' בין הרחובות פנמה, דהומיי החלמית והאביבית ועיר גנים ג' התחומה בפרסה של רחוב קוסטה ריקה והנורית. בשתי שכונות אלה נבנו שיכונים, בבנייה צפופה פחות מאשר בקריית מנחם הסמוכה. השכונה הוקמה בשנת 1957 לצורך פינוי יושבי מעברות, ברובה על אדמות הקרן הקיימת לישראל על ידי חברת רסקו וחברת "שיכון" של ההסתדרות.

אחד ממבני האבן הטיפוסיים בקריית מנחם

קריית מנחם היא שכונה שהוקמה בשנת 1956 עבור עולים חדשים ומפוני המעברה בקריית היובל,קרויה על-שמו של נשיא קק"ל בארצות הברית מנחם ברסלר, שהיה בין התומכים העיקריים להקמתה. השכונה נקראה על שמו עוד בהיותו בחיים. כאמור, קריית מנחם ועיר גנים מהוות יחידה גאוגרפית אחת. אוכלוסיית השכונה מגוונת וכוללת תושבים ותיקים לצד עולים חדשים מאתיופיה ומברית-המועצות. השכונה מאופיינת בבנייה צפופה בת עד כ-6 קומות כאשר חלק מהבניינים הוא שיכונים. רחובות השכונה קרויים ברובם על-שם מדינות, בעיקר באמריקה הלטינית שהצביעו באו"ם בעד הקמת המדינה.
בדרום ובמזרח גובלת השכונה בשכונת עיר גנים במערב בהר אורה ובמושב אורה, ואילו בצפון היא נושקת ליערות הרי ירושלים, המוסד כפר שלמא (הכפר השוודי) ושכונת קריית היובל. בסמוך לשכונה ממערב מעמיקים יובלים תלולים המתחברים לנחל שורק מצפון לבית החולים הדסה עין כרם, דבר המאפשר תצפית מרהיבה מהשכונה לאזור עין כרם, נחל שורק והסטף. גובה השכונה כ-840 מטר מעל פני הים נחשבת לאחת השכונות הגבוהות בירושלים.

בשכונה מצויים מכון הנרייטה סאלד למחקר מדעי ההתנהגות, בית הספר גוואטמלה, בית הספר חב"ד, בית ספר ממ"ד "ראשית" שהוקם על ידי הקיבוץ העירוני ב-2001 ורובם של מאות תלמידיו הם תושבי השכונה.

מבט אל מגדל המים של קריית מנחם

צילום המצלם

בשכונת קריית מנחם קיימים מספר בתי כנסת, ביניהם בית הכנסת "זכור לאברהם" הגדול בשכונה, בית הכנסת "רבי דוד ומשה", ובית הכנסת "אוהל מלכה".בית הכנסת "שירת גנים", המשרת בעיקר את הציבור הדתי לאומי, שרבים מבניו הצטרפו לשכונה בשנים האחרונות. בית הכנסת קהילת צעירי עיר גנים בית הכנסת ותיק בשכונה בראשו עומדים הרב אוהד תירוש מראשי המכינה בעלי והרב דוד לוי יליד השכונה וממקמי קהילת שירת גנים.

חלקה הצפוני של קריית מנחם

מצבה הקשה של השכונה גרם בשלהי שנות ה-70 להקמת הקיבוץ העירוני ראשית בלב השכונה, שהחל בפעולות לשיפור וקידום קריית מנחם. הקיבוץ הוקם על ידי יוצאי קיבוצים ומושבים בשכונת הבוכרים, ובשנת1991 עבר לשכונה. באותה תקופה היה מצב השכונה בשפל. סוחרי סמים משכו אחריהם את הנוער, עבריינות כוחנית שלטה בשכונה והייאוש פשה בה. כצעד ראשון של הקיבוץ הוחלט על מבצעי ניקיון נרחבים בהם סולקו כמויות אדירות של פסולת. לאחר מכן נשתלו במקום מדשאות, גינות ורדים ועוד, בשיתוף התושבים שגילו התעוררות ורצון עז להמשיך בשינוי. אחרי כן הוקמו גני ילדים על פי עקרון האינטגרציה. בשנת 2000 נפתח בי"ס "ראשית" כהמשך טבעי של גני הילדים. חברי הקיבוץ המתגוררים שנים ארוכות בשכונה, מפעילים מספר רב של יוזמות חינוכיות וסביבתיות בשכונה, במטרה לקדם את תושביה, ולתת להם את האפשרות גם לקדם את עצמם, ולא להזדקק לחלוקת מזון, נדבות ולשכות הרווחה.

עבודות בצומת אורה בסמוך לקריית מנחם

הטיילת בציר הרצל – עין כרם, הסמוכה לקריית מנחם,

מבט מהטיילת על עין כרם ומבשרת ציון

מזכרת

קריית יובל

קריית היובל היא שכונה בת כ-22,000 נפש שנוסדה בשנת 1954, שלוש שנים לאחר יובל הקרן הקיימת לישראל שחל בשנת 1951, ובו התכוונו להתחיל את בניין השכונה, ומכאן שמה. קריית היובל שוכנת בדרום־מערב העיר ופרושה על מרומי רכס שכיוונו צפון-דרום וגובהו כ-810 מ' מעל פני הים, והיא נחשבת לאחת השכונות הגבוהות בירושלים. רכס קריית היובל יושב בין הר הרצל ושכונת עין כרם ממערבו. בדרום משתפל הרכס לעבר נחל רפאים וממזרח גובל בנחל מנחת. בשל המיקום הגאוגרפי שלה צופה השכונה לנוף מרשים. מבחינת שכונות העיר השכונה ממוקמת מדרום לשכונת בית וגן; ממזרח לשכונת עין כרם ומעליה, וממזרח לקריית הדסה עין כרם, לקריית מנחם ולעיר גנים; ממערב לשכונות בית וגן, רמת דניה, רמת שרת ומנחת (מלחה) ומצפון לגן החיות התנ"כי ולעיר גנים א'.
השכונה נבנתה סמוך לחורבה בשם הערבי "ח'רבת בית מזמיל" ("בית הסתתים") ובתחילה נקראה על שמה. יש הסוברים בטעות כי מקור השם הוא בכפר ערבי בשם זה שעמד במקום וניטש במלחמת העצמאות, אולם סקרים מימי המנדט הבריטי ומפות בנות התקופה ואף לפניה, מלמדות כי לא היה באזור כל כפר בשם זה. יתרה מכך, בספרו של מוחמד מוחמד שראב, "מעג'ם בלדאן פלסטין" ("לקסיקון ישובי פלסטין"), אשר ראה אור בדמשק ובבירות בשנת 1987 מופיע פירוט מדוקדק של כל היישובים שהיו ב"פלסטין הכבושה", זעיר כגדול, וברשימה כולה לא מופיע ישוב בשם זה בשום מקום, גם לא תחת "ח'רבת בית מזמיל".
באפריל 1948 התרחשו קרבות בין כוח ההגנה שישב בחורבת חמאמה (כיום: הר הרצל) ובין כוחות מתנדבים ערביים שישבו באל-ג'ורה (כיום: אורה). במהלך הקרבות נכבש גם אזור ח'רבת בית מזמיל אשר נמסר בהמשך לקרן הקיימת. בשנת 1950 הוקצו 1,700 דונם להקמת השכונה אשר על פי התוכנית יועדה לכלול 2,000 יחידות דיור עבור עולים חדשים, ועוד כ-1,000 יחידות דיור לארגונים המזוהים עם מפלגות שונות. כן הוקצה שטח בשכונה לאזור תעשייה. 30 משפחות ראשונות התגוררו בשכונה במאי 1951. בחודשים הראשונים לא היו בשכונה חשמל וטלפון. הבתים נבנו באיכות גרועה ולאחר שנה נדרשו לשיפוץ יסודי ביוני 1953 החל אכלוס של 100 דירות עמידר בשכונה, שנבנו בבניינים דו קומתיים, שכללו כל אחד 4 דירות.
בתחילת שנותיה נבנו בשכונה בתים דו-קומתיים כשבכל בית יש ארבע יחידות דיור על שטח של פחות מחצי דונם. הבתים היו מצופי אבן "דבש" פראית ובשל כך הוענק להם הכינוי: "בתי אבן", יחידות הדיור הללו היו קטנות (כ-33 מטר רבוע). יותר מאוחר הצטרפו אל בתי האבן צריפים עשויים עץ ואזבסט שכונו בשם "אזבסטונים". נבנו שתי שכונות כאלו: האחת מסביב לערוץ הנחל שמערב דרום-מערב לקריית היובל, בינה לשכונת עיר גנים (אזבסטונים א'). והשנייה ממערב לבתי השכונה בכיוון עין כרם (אזבסטונים ב'). בהמשך, נבנו שיכונים עבור האנשים שישבו באזבסטונים. בכלל נבנו בשכונה שיכונים רבים: שיכון ותיקי ההסתדרות, שיכון עובדי המדינה, שיכון עובדי משרד העבודה, שיכון אזרחי של חברי הציונים הכלליים ועוד שיכונים (רבים מהם נבנו על ידי חברת שיכון עובדים). במשך שנותיה הראשונות, נחשבה השכונה לשכונת עוני. לעזרתה באו שיכוני הסטודנטים שנבנו במרכזה (ברחוב גואטמלה ). בחלק מהשכונה נבנו החל משנת 1953 וילות מפוארות במונחי הימים ההם.

שיכוני קריית יובל במדרון היורד לעין כרם

עם הזמן השכונה התפתחה וגדלה, ועם בוא העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים, החליפו עולים רבים את תושביה המקוריים של השכונה. כיום גרים בשכונה אנשים ממעמדות שונים בכפיפה אחת, ולא ניתן לסווג את השכונה למעמד חברתי מסוים. בשכונה ישנם פערים סוציו-אקונומיים גדולים בין הרחובות השונים. השכונה נחשבת לשכונה חילונית ולשכונה של שומרי מסורת. תושבים דתיים ומשפרי דיור מהשכונות הדתיות הקרובות עוברים אליה ובשנת 2003 אף הוקמה לראשונה בשכונה ישיבה. רוב אברכי ישיבת הר המורמתגוררים בשכונה, ובאביב התשס"ח (2008) עברה לשם אף הישיבה עצמה, באופן זמני. שינוי בהרכב האוכלוסייה בשכונה נוצר בעקבות מעבר של תושבים חרדים לשכונה, דבר שהביא אף למתיחת חוטי עירוב פרטי נוסף בשכונה. וכן למעברה של ישיבה גדולה חרדית "היכל יצחק" המונה מעל 230 בחורים. בצפונה של קריית היובל יש הגירה פנימית מתמדת של אוכלוסייה חרדית משכונת בית וגן היקרה לשכונת קריית היובל הזולה יותר. הקהילה מרוכזת בשלושה אזורים עיקריים; רחוב זנגוויל והסביבה, רחוב ברזיל והסביבה, רחוב שטרן והסביבה. בשכונה פועל "ועד קריית יובל החופשית" אשר הוקם במטרה לשמור על צביונה החופשי והפלורליסטי של השכונה, בין היתר על ידי מעקב ודיווח על פעילות גני ילדים חרדים ללא היתר.
ב-1970 הוקמה ממזרח לקריית היובל שכונת היוקרה רמת דניה, שנקראת על שם החברה שבנתה אותה, ומי שהשיגה ידו עבר לשכונה החדשה. הקמת שכונות הלוויין של ירושלים לאחר מלחמת ששת הימים והחל מראשית שנות ה-70 הביאה תושבים רבים לעזוב את השכונה העממית ולעבור לשכונות החדשות (נווה יעקב, גילה, הגבעה הצרפתית ורמת אשכול) בהן אפשר היה להשיג דירות רחבות ידיים בתנאים נוחים. למרות זאת, לשכונה היו יתרונות: היותה שכונה מרכזית בדרום-מערב העיר, קרבתה לבית החולים הדסה עין כרם וליציאה לתל אביב וכביש ישיר ורחב המוביל ממנה למרכז העיר (שדרות הרצל). בשל יתרונות אלו אימצו רבים את השכונה ובהם סטודנטים ב"הדסה" ובאוניברסיטה העברית. גם המרכז המסחרי של השכונה היה הצלחה והמתנ"סים הראשונים שנבנו בה בסיועה של ההסתדרות סייעו להצלחה המקומית, השכונה הייתה למרכז תרבותו הדבר הביא אנשים רבים מהמעמד הבינוני לעבור לגור בשכונה.

גן המפלצת בשכונת קריית יובל

ציר המסלול בשכונת קריית יובל

רחוב גווטמלה

מבני מעונות הסטודנטים ברחוב גוואטמלה.

היה לי הכבוד להתגורר במבנה זה בשנת 1980 בעת לימודי בקמפוס גבעת רם. היום משמשים המעונות את הלומדים בעיקר בקמפוס עין כרם

 בית וגן

בית וָגן היא שכונה הגובלת עם השכונות רמת בית הכרם, רמת שרת, גבעת מרדכי וקריית יובל. השכונה נוסדה ב-1926 כאחת משכונות הגנים שהוקמו בירושלים בימי שלטון המנדט הבריטי על ידי הסתדרות "המזרחי" וארגון בני ברית כשכונה מעורבת – דתית וחילונית. השכונה נמצאת במיקום גבוה יחסית לרוב העיר, בקצהו המזרחי של שלוחת רכס לבן, ולכן הוקם במרכזה מאגר מים עירוני, שהוא מאגר המים המקורה הגדול בישראל. שמה של השכונה נגזר מסגנון הבניה אשר אפיין את שנותיה הראשונות כאשר לכל בית היה שטח פתוח ששימש לגינה. הרחוב הראשי בה נקרא "רחוב הפסגה", משום שהיה הרחוב הגבוה ביותר בירושלים (שיא גובהו הוא 836 מ'), עד בניית שכונת גילה.
אגודת "בית וגן" להקמת שכונה בעלת צביון דתי-לאומי במערב ירושלים נוסדה ב-1920 ועל ראשיה נמנו הרב יוסף מרדכי הלוי, הרב אברהם חיים צוובנר-שאג, ירחמיאל אמדורסקי, עו"ד אהרון מני (ממשפחת מני) ובנימין קוקיה. השכונה תוכננה להיות בת 70 בתים פרטיים, עם גן נוי פרטי לכל אחד כדוגמת שכונת הגנים בית הכרם. לאגודה נרשמו לבסוף 250 חברים ורכישת האדמות מכפרי הסביבה עין כרם ואל-מאלחה החלה ב-1921. הבנייה החלה ב-1926 ונבנו בה 25 בתים ברחוב "הרב קוק" (כיום רחוב בית וָגן) ובהם "בית הכנסת הספרדי הגדול". ב-1929 הוקמה שכונת "בני ברית" על ידי חברי בני ברית בנקודה הגבוהה ביותר בשכונה באותה עת (רחוב בית וָגן 36 – 56), ובה הוקם גם מגדל מים בסיוע בני ברית. ממייסדי השכונה ורבה הראשון היה הרב שמואל אליעזרי, שמונה לרב השכונה ב-1930 במהלך מאורעות תרפ"ט תקפו ערבים את השכונה, תושביה פונו והשכונה נבזזה.
בעת הקמתה הייתה בית וָגן מבודדת משאר שכונות העיר ולא נמצאה בתחום המונציפאלי של העיר. רכישת השטחים לבניית השכונה הסתיימה בשנת 1932, כאשר יהודה שטיינברג רכש קרקע מחמולת עיישה מעין כרם, במקום שהיה מיועד לבניית מנזר. במלחמת העצמאות שיירת הל"ה ערכה את ניסיונם הראשון להגיע לגוש עציון דרך השכונה דרומה, אך בשל קשיים חזרו בחזרה. בפעם הבאה הם יצאו לגוש עציון דרך הר-טוב. לאחר מלחמת העצמאות החלה בשכונה תנופת בנייה על ידי חברי תנועת פאג"י בראשות הרב מרדכי ברויאר. בקצה הדרומי של השכונה הייתה מחצבה, בה הוקם מאגר מים מרכזי לכל מערב ירושלים.

*****

כאמור, בית וגן לא הייתה חלק מירושלים בתקופת השלטון הבריטי, כמוה כבית הכרם שהיו שכונות עצמאיות ולכן אפשר היה לבנות שם מפעלים ובתי חרושת ללא פיקוח עירוני. ברחוב בית וגן פעלה מאפיית אנג'ל בשנותיה הראשונות עד להעברתה בשנת 1959 לגבעת שאול. כמו כן, בשנת 1936 החלו להבנות בשכונת בית וגן מפעלי תעשייה כמו בית החרושת טבע לתרופות ובית החרושת לתרופות ארה, בית החרושת נופת לסוכריות בידי האחים למשפחת סידיס, דפוס אפשטיין, בית החרושת לעוגיות ארץ ישראל של משפחת וינברג ובית החרושת לשיש, בית החרושת לגפרורים דונג אור. כיום נהרסו מרבית בתיה המקוריים של השכונה, אשר התאימו לשמה "בית וָגן" ונותרו רק בתים מעטים היכולים להצביע על הסגנון המקורי של בית צמוד גינה. בכניסה לשכונה ממערב ממוקמים שני בתי מלון ובפאתיה הדרומיים ממוקם פרויקט הולילנד השנוי במחלוקת. מלון נוסף בשכונה הוא מלון שלום, בו שכנו אולפני רדיו ירושלים. השכונה מוכרת גם בשל מגרשי האימונים של קבוצת הכדורגל בית"ר ירושלים השוכנים למרגלותיה, בסמוך לבית חולים שערי צדק.

ציר המסלול בשכונת בית וגן

מרבית אוכלוסיית השכונה היום היא דתית וחרדית ונמצאים בה מספר מוסדות חינוך: ביה"ס בויר, ביה"ס הילמלפרב, ישיבת קול תורה, ישיבת נתיב מאיר וקריית נוער.

****

****

רמת שרת

בכניסה לרמת שרת מצפון, במורד בית וגן

רמת שרת נקראת ע"ש משה שרת, ראש ממשלת ישראל בין השנים 1953‏-1955. גבולה הדרומי: ציר גולומב ושכונת מלחה. גבולה הצפוני: שכונת בית וגן. ממערב: שכונת רמת דניה וממזרח: מתחם הולילנד.
השכונה היא אחת הגבוהות בעיר, וגובהה נע בין 750 ל-800 מטר מעל פני הים. היא בנויה על רכס שנקרא לפנים "ראס אל קאראיני". יחד עם שכונת רמת דניה הסמוכה מתגוררים בה 10,600 תושבים,רובם חילונים ודתיים לאומיים. השכונה הוקמה החל משנת 1974 ונכון לאמצע שנות האלפיים היא עדיין בתהליכי התפתחות. החל משנת 2003 ניכר רישומה של עליית יהודי צרפת. בשנת 2008 החלו מספר משפחות חרדיות לעבור לשכונה, אולם לאחר פעילות של המינהל האזורי "יובלים", ומחירי הדירות הגבוהים יחסית בשכונה, מגמת ההתחרדות נעצרה. רוב הבתים בשכונה הם בתי דירות ובהם אחד ממגדלי הדירות הגבוהים בירושלים עד שנות ה-90 של המאה ה-20 – "בניין הכוכב". חלק קטן מבתי השכונה הן וילות וקוטג'ים בסגנון "בנה ביתך". בימים אלו נבנים ברחובה הראשי של השכונה 10 מגדלי מגורים, מרכז מסחרי, ומתנ"ס. בזכות קרבתה למתחם הולילנד נהנית השכונה מגישה ישירה אל כביש בגין.
השכונה בנויה על גבי צלע הר, במבנה טופוגרפי תלול. הדבר מקשה על התנועה הרגלית בין חלקי השכונה ועל תחושת שייכות שכונתית. כמו כן, אין לשכונה מרכז מסחרי, אין בה מוסדות תרבות ולא מוסדות בריאות. עקב כך נוצרה לשכונה תדמית של שכונה ללא תחושה של קהילתיות. עם זאת, בגבולות השכונה הן עם מתחם הולילנד והן עם רמת דניה יש פארקים רחבי ידיים, יש בה מספר גני שעשועים והמתנ"ס שלה פעיל.
השכונה נמצאת בהקמה הדרגתית במשך שנים רבות, חלק מהמגרשים הריקים בה הם מגרשים של "בנה ביתך" שלא כולם בנויים וחלק מהם מיועדים לבנייה רוויה. לצד חלק מכבישיה הראשיים (דוד מרץ, פרץ ברנשטיין) אין מדרכות לכל ארכם. מאידך, קיום מספר שטחים פתוחים בשכונה וקרבה לשטחים פתוחים כעמק הצבאים מזמנים לשוכנים בה מפגשים עם בעלי חיים כדורבנים וקיפודים ומגוון רחב של ציפורים. לשם קבלת שירותים עירוניים וציבוריים שונים (בריאות, דואר, מרכז מסחרי מקומי, בית ספר תיכון וכדומה) השכונה נסמכת על שכונת קריית היובל.

קטע אחרון של המסלול מרמת שרת לבית הלוחם ירושלים

שכונת רמת שרת

מבט על שכונת מלחה במקום בו נמצא עד 1948 הכפר הערבי

סוף דבר
שיטוט זה בדרום מערב העיר
נמשך כשלוש שעות, מתוכן כשעתיים וחצי רכיבה.

*****

היה תענוג לדווש עם דורון דורי שאין גבול להתעניינות שלו
תודה מגיעה לו שהצטרף וצילם 

******

לנוכח המבנה הטופוגרפי של האזור,
טיפסנו במעלות וגלשנו במורדות,
הנקודה הנמוכה הייתה בגובה 680 מ'
הנקודה הגבוהה הייתה בגובה 840 מ'

*****

נהנינו מאוד בסיור זה.
נעים ומעניין גם לשוטט במקומות
בהם מתגוררת חלק מאוכלוסיית העיר
למדנו להכיר את המקומות
והתענגנו על התצפיות.