חיפה, שיכון בתי הזיקוק שבכרמל המערבי31 במרץ 2026

 

ישנו בחיפה (ולידיעתי רק בחיפה) שיכון שנקרא שיכון בתי הזיקוק. מכירים?

 

*

שיכון בתי הזיקוק נמצא ברחוב הצופים שכרמל המערבי שיש האומרים שנמצא במרכז הכרמל

*

על קיומו של שיכון זה ומיקומו שמעתי (איני זוכר ממי) והחלטתי שמן הראוי שאגיע לראות ולצלם אותו וכמובן שאלמד עליו.

 

ההזדמנות נוצרה ביום שני 30 במרס 2026.

 

בהמשך לשיטוט הקצר והאקראי במרכז הכרמל עם רון רוגין הגענו לראות שיכון בתי הזיקוק שנמצא בתוך מתחם שכולל חמישה בתים.

*

מבט ממעל, צילום מפ"י – מרכז מיפוי ישראל

רון ואני הסתובבנו בין בתי השיכון התרשמנו מהמתחם ומהמבנים.

 

כשחזרתי לביתי למדתי יותר על שיכון זה מכתבתו של מיכאל יעקובסון בבלוג שלו "החלון האחורי "סיבוב בשיכון עובדי בתי הזיקוק בחיפה" 

 

לדעתו מיכאל יעקובסון מתחם המגורים השאפתני הזה שנבנה בסוף שנות ה-40 של המאה העשרים נחשב עד היום לפנינה אדריכלית פחות ידועה בעיר.

המתחם הוא אחד ממיזמי הבנייה למגורים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה והוקם על מנת לאכלס את עובדי בתי הזיקוק לנפט, שהיו נתינים בריטיים שפעלו בארץ-ישראל בשליחות חברת Consolidated Refineries Limited (CRL).

 

לצורך הקמת הפרויקט הוזמן האדריכל אלפרד גולדברגר לתכנן את המיזם השאפתני.

 

האדריכל אלפרד גולדברגר נולד בוינה ב-1908 ובה גם השלים את לימודי האדריכלות. לאחר שעבד בעירו ובהיותו בן 25 היגר לארץ-ישראל והתיישב בחיפה. תוך זמן קצר השתלב בפרקטיקה המקומית וקיבל לתכנן את בניין "הקזינו" שבשכונת בת-גלים.

 

הפרויקט שתוכנן בשנת 1947 יועד להכיל 24 מבנים על משבצת קרקע בגודל 50 דונם, שחלקו הגדול יועד לשטח פרטי פתוח.

 

הבתים במתחם תוכננו על בסיס של שלושה טיפוסים מרכזיים – בתי דירות למשפחות, בתים דו-משפחתיים ובתי דירות לרווקים וכולם פונים אל הנחל היורד מהכרמל ומכונה כיום נחל עמיק.

שער הכניסה מכיוון רחוב הצופים היה בעבר סגור אך כיום כשהמתחם כבר לא משמש את עובדי בתי הזיקוק הוא פתוח לכולם.

*

*

בדצמבר 1947, כשאנשי האצ"ל טבחו בפועלי בתי הזיקוק הערבים, התנפלו פועלים ערבים אחרים על הפועלים היהודים ורצחו עשרות.

 

בעקבות אירועים אלה הנהלת בתי הזיקוק החליטה לסגת מהמשך פרויקט הבנייה ועם פרוץ המלחמה בשנת 1948 אף החליטה לסגור את בתי הזיקוק.

 

בניית המתחם חודשה מיד לאחר המלחמה אך בהיקף מצומצם, ולבסוף הוקמו חמשה בתי דירות בלבד, מבנה השער ומחצית ממגרש הגולף.

*

*

המתחם כולל חמישה בתי דירות דו-קומתיים, ובהמשך שטח שעליו הוקם מגרש גולף וכיום הוא טבע עירוני שיורד אל הנחל.

 

חמשת מבני המגורים זהים וקשה להבדיל ביניהם.

 

בכל בניין נקבעו ארבע דירות מרווחות בשטח של 97 מ"ר ועוד כ-20 מ"ר בשתי מרפסות (בסך הכל הוקמו 20 דירות).

 

דירה נוספת לרווקים בשטח של 40 מ"ר נקבעה בקומה עליונה חלקית, הממוקמת מעל למבואת הכניסה.

*

עם הקמת המדינה נכסי בתי הזיקוק שמצפון לחיפה עברו לבעלותה של המדינה וכך גם שיכון זה.

 

בשנותיה הראשונות של המדינה הייתה מחשבה להקים כאן בית הבראה לעובדי מדינה, או בית אבות.

 

בשנת 1959, החליטה המדינה למכור את המתחם לכל המרבה במחיר.

 

אז התקבלה הצעת הרכישה של יקותיאל פדרמן, מייסד רשת מלונות "דן".

 

השערים נפתחו והדירות נמכרו למשפחות ישראליות.

 

כוונתו של פדרמן היתה להוסיף ולהקים בתי דירות בשטחים הפנויים בצפיפות גבוהה, אך תכנית זו לא מומשה במלואה.

 

פדרמן הקים רק כמה בתי דירות לאורך שדרות הצבי (הדופן הדרומית של המתחם), והשטח הפתוח שעליו הוקם מגרש הגולף נותר פתוח וטבעי.

*

כיום כפי שניתן לראות בצילומים שהוצגו עד כה ואלה הנוספים להלן, המבנים שהוקמו לפני כמעט 80 שנה מתוחזקים יחסית מצוין, השינויים שנערכו מאז הקמת המתחם כמעט ובלתי מורגשים.

*

*

*

*

*

*

סוף,

שמחתי להגיע
לשיכון בתי הזיקוק,
לשוטט בין בתיו,
לצלם אותו
וללמוד אודותיו.

*****

שיכון זה
הוא עוד
נקודה מופלאה
ומרהיבה בחיפה.

****

תודה רון
על ההזמנות
שנתת לי
להכיר את השיכון.