שבועות רבים מאז אמצע הקיץ לא יצאתי לטייל.

 

כבר זמן רב אני נמצא ב"קונכיה" מול המחשב וכותב את הספר ששמו (בינתיים) כשם האתר שלי "עמירם במשעולי ישראל" ועניינו מבט גיאוגרפי של חבלי הארץ ועריה.

 

ספר זה הוא סיכום וזיקוק של המידע שתועד בכ- 1,400 במשך 15 שנות טיול.

 

ביום שני 9 בנובמבר 2026, יצאתי להתאוורר מעט ונסעתי עם ניר עמית לטייל בגליל התחתון המזרחי.

 

טיול זה נולד במקרה.

 

מספר ימים קודם לכן, בזמן שכתבתי את הפרק על הגליל התחתון המזרחי, ניר התקשר אלי, בין היתר, סיפר לי על טיול אופנים שהוביל באזור יום לפני.

 

מאחר וחלקים מהמסלול לא הכרתי, הצעתי לו שנצא יחד לטיול ברכב.

 

ניר נענה בשמחה להצעתי !

חלקו הראשון של הטיול

לאורך דרך נוף יבנאל – מנחמיה,
הלאה
גן עובדיה
ועד
סכר אלומות  

בדרך נוף זאת עברתי ברכביה על אופניים במאי 2015 עם חברי לוי אבנון (חמדיה) בטיול בין מנחמיה ובין יבנאל. נזכרתי היו ימים שיכולתי אז, למרות המגבלות, לרכוב ולטפס להר. היום איני מסוגל!!

דרך הנוף המחברת בין יבנאל ובין מנחמיה היא אחד צירי הטיול והנוף היפים והמגוונים באזור עמק הירדן ומזרח הגליל התחתון

 

הדרך כוללת את יער מנחמיה / יער לוי אשכול ואת החלקים המקשרים דרך רמת סירין ובקעת יבנאל).

 

הדרך חולפת על פני מתלול רכס יבנאל ויער מנחמיה (המשתרע על פני אלפי דונמים במורדות המזרחיים של הגליל התחתון). הדרך

 

מציעה תצפיות מרהיבות עוצרות נשימה על עמק הירדן, הכנרת הדרומית, הגולן ובקעת יבנאל.

 

בחלקי הדרך המסודרים  ניתן לנסוע בזהירות עם רכב פרטי בתנאי מזג אוויר יבשים.

מצפה לוי אשכול (הידוע גם כמצפור לוי אשכול) הוא נקודת תצפית מרכזית הנמצאת בלבו של יער מנחמיה (יער לוי אשכול), מעל המושבה מנחמיה ובמורדות המזרחיים של רמת סירין.

המקום נקרא על שמו של לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל, שהיה חבר קבוצת דגניה ב' ממקימי ומהתומכים הבולטים של ההתיישבות והפיתוח החקלאי באזור בקעת הירדן ועמק הירדן. בזמן שלפני מלחמת ששת הימים נטו לזלזל בו. בשנים האחרונות "נזכרו" בו ומתגעגעים למנהיג כמוהו…. אחד מראשי הממשלה הטובים שהיו למדינת ישראל.

המצפה הוא תחנה בולטת לאורך דרך הנוף המקשרת בין מנחמיה ויבנאל (או רמת סירין).

 

המצפה מקום נהדר בו עצרנו לארוחת בוקר ובו נהינו מתצפית מרהיבה על נגב כנרות שהוא עמק הירדן הדרומי, נהר הירדן, דרום הכנרת, בקעת הירדן, והרי הגולן והרכי הגלעד  ממזרח.

גן לאומי תל עובדיה המוכר גם כאתר ארכיאולוגי ופלאונטולוגי עובדיה הוא אחד האתרים הפרהיסטוריים החשובים והקדומים ביותר בישראל ובעולם כולו.

 

לאתר יש חשיבות מדעית עולמית. הוא מתוארך לתקופת הפליסטוקן הקדום – לפני כ-1.5 מיליון שנים.

באתר התגלו בו שרידים נדירים המעידים על נדידת האדם הקדום (הומו ארקטוס) מאפריקה לאירואסיה דרך בקע הירדן.

בחפירות שנערכו במקום התגלו אלפי עצמות מאובנות של בעלי חיים שחיו באזור בתקופה ההיא, ובהם פילים קדומים, ג'ירפות, היפופוטמים, קרנפים, מיני סוסים ובני משפחת הבקר הקדומים, לצד שרידי צמחייה וקונכיות. השרידים הללו מלמדים על אקלים שונה לחלוטין שהתקיים באזור (אזור ביצתי וסוואנה עשירה סביב אגם קדום).

באתר נמצאו כלי אבן מסורתיים (כגון אבני סתת וכלי אֶשְׁלִי) המשויכים לתרבות האשלוית והאולדוויינית, המעידים על יכולות הייצור הטכנולוגיות של האדם הקדום.

לזיהוי המקראי וההיסטורי של תל עובדיה יש שתי הצעות

 

פרופ' יוחנן אהרוני וג'ון גרסטנג, הציעו לזהות את תל עובדיה עם העיר ינועם עיר כנענית חשובה ומרכז אזורי המוזכרת במספר כתובות מצריות עתיקות (כגון כתובת סתי הראשון וכתובת מרנפתח מתקופת הברונזה המאוחרת).

 

מיקומו של התל שלט על צומת דרכים חשוב במעברי הירדן ובפתח בקעת יבנאל, מה שתומך בהיותו יישוב מרכזי בתקופת המקרא המוקדמת (תקופת הברונזה והברזל).

 

חוקר המקרא והארכיאולוג ויליאם פוקסוול אולברייט הציע לזהות את התל עם בית שמש המקראית המופיעה בספר יהושע (י"ט, כ"ב) כאחת מערי הגבול של נפת שבט יששכר ("וּפָגַע הַגְּבוּל תָּבֹおよび וְשֶׁמֶשׁ וְתָבוֹר…").

 

השם "עובדיה" שדבק בתל ובכפר הערבי שהיה במקום (אל-עובידיה) הוא מאוחר יותר, ויש הסוברים שנגזר משמם של תושבי המקום ההיסטוריים או משיבוש ערבי מקומי, אך הרבדים העתיקים שנחשפו בחפירות מעידים על עיר מבוצרת משמעותית מתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת שהשתלבה במערך היישוב המקראי והכנעני לאורך בקעת הירדן.

סכר אלומות הוא אתר הידרו-הנדסי וסביבתי מרכזי הנמצא מעט דרומה למוצא הירדן מהכנרת  באזור שבין דגניה, קבוצת כנרת ומנחמיה.

 

הסכר הוקם במקור כדי לווסת ולשלוט על זרימת המים מהכנרת אל אפיק הירדן הדרומי, ולנתב מים למערכות ההשקיה וההובלה באזור (כמו תעלת המים המרכזית).

בשנים האחרונות, בעקבות תהליכי שיקום נהר הירדן הדרומי והפחתת הזרמת מי המליחים אליו, עבר האתר שינויים משמעותיים.

 

סכר אלומות החדש שנבנה באזור מאפשר ניהול מבוקר של המים, פתיחת זרימה טבעית יותר של מים נקיים לירדן הדרומי, ושיקום המערכות האקולוגיות, החי והצומח לאורך הנהר בדרכו לכיוון בקעת הירדן וים המלח.

 

הסכר מהווה מוקד מעניין למטיילים באזור עמק הירדן המבקשים לעמוד מקרוב על שילוב שבין משק המים של מדינת ישראל, היסטוריה חקלאית ופרויקטים סביבתיים של השבת טבע לנהר.

חלקו השני
של הטיול
לאורך דרך המתלול
שמעל מערב הכנרת,
בתחילה הדרך
מתחת לרמת פוריה
והמשכה
דרך נוף יער שוויץ
עד טבריה.

הדרך מתפתלת לאורך כ-9.1 ק"מ כביש כנרת – אלומות (כביש 687) על גבי מדרונותיו המזרחיים של רמת פוריה.

 

הדרך יורדת (או עולה) מגובה של כ-300–400 מעל פני הים ועד למבואות טבריה.

 

היא סלולה היטב ומותאמת בדרך כלל לנסיעה ברכב פרטי (בזהירות בשל פיתולים רבים).

 

לאורך הציר ישנם מספר מצפים מרהיבים (כמו מצפה פוריה, מצפה טבריה ועוד) בהם ישנן תצפיות מאופק לאופק על כל הכנרת, הגליל העליון, הגולן, החרמון ואצבע הגליל.

 

יער שוויץ נטע על ידי קק"ל עוד בשנות ה-20 של המאה ה-20, בעיקר כדי למנוע סחף קרקע והצפות על העיר טבריה השוכנת למרגלותיו.

 

כיום "היער" כולל חורש טבעי ועצי אורן, פינות פיקניק מוצלות, שבילי הליכה ושבילי אופניים.

סוף,

אין ספק
מראות
טיול זה הם מופלאים.

******

בסוף הטיול
חשבתי
איך יכול להיות
שבדרך מתלול פוריה
שמעל הכנרת
עברתי לראשונה
רק לאחר
למעלה
מ-60 שנות טיול בארץ? 

****

טיול זה מוסיף
עוד נפח
לשני הפרקים
בספר החדש,
הפרק על גליל תחתון מזרחי

והפרק על נגב כינרות.

*****

ניר חברי היקר
היה לי כיף ומעניין
בטיול זה.
שמחתי שוב
לנוע איתך בדרכים
שטרם עברתי בהם
ולהגיע לאתרים
שטרם ביקרתי בהם.
נהניתי גם
מהצחוקים בסוף הטיול
על פיזור הדעת
של שנינו.
תודה לך מקרב לב
על יום מענג

 

.