בחיפה ישנם מספר בתי נחושת.

על קיומם למדתי רק ביום רביעי 1 באפריל 2026 כשיצאתי עם חברי רון רוגין איש חיפה לראות את הבניין שנמצא ברחוב החורשה שבשכונת רמת תשבי.

נושא בתי הנחושת עניין אותי וביקשתי ללמוד עליו מעט.

את ידיעתי בעניין הרחבתי כשקראתי את רשימתו של האדריכל ד"ר דוד בראון בתים טרומיים מנחושת יובאו מגרמניה שהתפרסמה במגזין החדשות חי-פה ב-30/8/2024.

על פי שנכתב ברשימה זו בחיפה נבנו, כנראה, אחד עשר בתים.

מכל אלה נותרו שלושה בלבד ברח׳ החורשה 9 ; ברח׳ לאונרדו דה וינצ׳י 5; ורח׳ תל מאנה 20.

ביום שלמחרת יצאתי לחפש את הבתים האחרים.

ראיתי וצלמתי את הבית שנמצא ברחוב תל מנה 20 ולצערי לא הצלחתי לראות את זה הנמצא ברחוב לאונרדו דה וינצ׳י 5,

להלן מעט מידע אודות בתי נחושת בו משולבים צילומי שני הבתים.

הבית ברחוב החורשה 9 ברמת תישבי

*

*

בתי נחושת שבחיפה ובמקומות נוספים בארץ נבנו בתקופת העלייה החמישית בשנות ה-30' של המאה העשרים.

 

בתים אלו נבנו על ידי "החברה הגרמנית לבתי נחושת בע"מ" (Deutsche Kupferhaus – Gesellschaft m.b.H), שהוקמה על שרידי חברת "הירש מפעלי נחושת ופליז" של זיגמונד הירש (1953-1882),

 

בגרמניה. רעיון בניית הבתים מנחושת לא היה חדש. פיתוחם החל עשור קודם לכן והתאים לגישות האדריכלות המודרנית שהחלו תופסות תאוצה בגרמניה.

*

בשנת 1922 נערכה בגרמניה תחרות תכנון בניינים מודולריים שכלל גם ריהוט, אבזור, קישוט וכיוצא בזה.

 

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנות ה-30 הם אסרו להוציא כספים, אך ניתן היה להוציא ציוד.

 

העולים מגרמניה בעלי ממון חיפשו אפיקים על מנת לממש את רכושם ולהיכלל בהסכם העברה.

 

הסכם העברה ("טרנספר") היה הסכם שנחתם ב-25 באוגוסט 1933 בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית. מטרת ההסכם הייתה לאפשר ליהודי גרמניה למכור נכסי דלא ניידי, טובין ורכוש אחר, הנמצאים בבעלותם בשטחים שתחת שלטון גרמניה הנאצית, וזאת טרם יופקע בידי השלטונות, להעביר את תמורת המכירה לארץ ישראל בסחורות שנרכשו בגרמניה, והפדיון ממכירתן בארץ ישיב לעולים מקרב יהודי גרמניה חלק מהונם ויקל על קליטתם.

*

*

רנה שוורץ, חותנו של הירש, קנה את הזכויות על בתי הנחושת, שינה את שמם לשמות "ארצישראליים" כ-"שרון" ו"חיפה" והחל לשווק מחדש את בתי-הנחושת.

 

הבתים נקנו בגרמניה בחלקים, הובאו באונייה והורכבו מחדש.

 

הבית הראשון שהובא לארץ בשנת 1933 הוקם בצפת, ובהמשך כאמור, בחיפה נבנו 11 בתים מתוכם היום נותרו שלושה בלבד כפי שצוין לעיל.

*

הערכות כללו את כל הנדרש לבית מודרני – חלונות, דלתות, חיבורי חשמל (תוצרת AEG), קירות צבועים, תחריטים על הקירות דמויי טפטים, תריסים נגללים, חלונות פנימיים לסירקולציה של אוויר, חימום מרכזי ורעפים שטוחים.

 

על פי פרסומי היצרן ניתן היה לבנות את הבתים מחדש ביום עבודה אחד, אך ככל הנראה, וגם משיקולים טופוגרפיים, הבנייה נמשכה זמן רב יותר.

הבית ברחוב תל מאנה בנוי על שתי קומות ביטון, כנראה הועבר ממקום אחר בו נבנה בשנות ה-30'

*

*

סוף,

תודה לך רון
שסיפרת לי
על קיומם
של בתי הנחושת,
הראית לי
אחד מהם.

*****

בזכותך העשרתי
את ידיעתי
על עוד
מרכיב מעניין
בפסיפס של
המרחב הבנוי
של חיפה.

.