עם אנשי נחל עוז וכפר עזה במקומותיהם וסביבותיהם "חוטף עזה"23 באוגוסט 2025

 

לדידי, הטיול עם אנשי נחל עוז וכפר עזה במקומותיהם ובסביבותיהם  – "חוטף עזה" היה מיוחד ומרגש.

 

טיול זה היה שונה מאלה שאני נוהג לעשות במספר היבטים: המשתתפים (זהותם ומספרם), המסלול, המקומות, האתרים והתוכן.

מדובר על קבוצה שהיא המשך לזו שנוצרה בעוטף עזה ואותה הקימו יוסי וגנר (נחל עוז) ודורון סלומון (כפר עזה).

 

זו הייתה חבורת ג'יפאים, מרביתם אנשי נחל עוז בהווה ובעבר ואליה צורפו עוד חברים.

 

הקבוצה עבדה פעלה כל שבוע עד המשבר בשביעי באוקטובר 2023.

 

הקבוצה במתכונת זו הוקמה זמן קצר לאחר שמרבית אנשי קיבוץ נחל עוז פונו והתארחו בקיבוץ משמר העמק ולכן שם קבוצה ברשת "מטיילי משמר העמק".

 

הקבוצה הוקמה ביוזמה משותפת של יוסי וגנר (נחל עוז) ואבס (גניגר) שהקשר ביניהם נוצר בעקבות החברות העמוקה של שני ביניהם ששירתו באותה יחידה בצה"ל.

 

ליוזמה זו חבר גם דורון סלומון (כפר עזה), אחד מעמודי התווך של חבורת הג'יפאים שהוקמה בעוטף עזה.

 

בתחילת הדרך אבס הוביל את הקבוצה בעמק יזרעאל.

 

בהמשך הזמן אבס, בגלל צורכי עבודתו השוטפת, לא יכל להתמסר להובלה שבועית של הקבוצה.

 

אבס העביר את השרביט  לידיו הנאמנות של חברו ניר עמית (שער העמקים) שהוביל את הקבוצה בצפון הארץ במשך למעלה משנה, בתחילה פעם בשבוע ואחר כך פעם בשבועיים.

 

ניר צירף לקבוצה את חברו חיים זוטא (זכרון יעקוב), מאיר ובתיה רזניק ועידית חגי (עין השופט).

 

הקבוצה המשיכה וממשיכה לפעול גם לאחר שחלק מאנשי נחל עוז עזבו את קיבוץ משמר העמק ושבו לביתם.

 

לקבוצה מצטרפים מעת לעת אנשים נוספים מכל קצות הארץ.

 

לקבוצה זו נחשפתי לראשונה באפריל 2025 עת הובלתי אותה בטיול בצפון הרי ירושלים (לא פורסם).

 

במאי 2025 הצטרפתי לטיול נוסף של הקבוצה בהרי ירושלים בו גם דברתי היופי של הרי ירושלים בתחילת קיץ (מאי 2025)

הטיול מושא תיעוד זה, נערך ביום רביעי 20 באוגוסט 2025.

 

את הטיול ארגנו, תאמו והובילו יוסי וגנר ודורון סלומון והם היו הדוברים בו.

 

קבוצה כללה את יוסי וגנר דני רחמים (נחל עוז), רבקל'ה ומישל'ה ב. יצחקי (אחוזת ברק), דורון סלומון (כפר עזה), חיים זוטא (זכרון יעקב), עידית חגי (עין השופט), ניר עמית (שער העמקים), מישל'ה וציפי הראל (נחל עוז), תנתי ושושי (בית אלעזרי), חיה וליאור עמירן (אבן יהודה),  רחלי וגדעון פרמן (תל אביב), בתיה ומאיר רזניק (עין השופט), יעקב צץ (עין שריד).

 

עבורי טיול זה מהווה המשך לטיולים באזור זה לאחר 7/10/2023, הקודם שנערך באפריל 2025 עוטף עזה, מסע אל אתרי אירועי שביעי באוקטובר 2023

התיעוד להלן כולל תוכן, מפות וצילומים

המסלול:
התכנסות בארומה כפר עזה,
תחילה ביקור בכפר עזה,
והמשך דרומה
עם כיוון השעון
וסיום ביקור נחל עוז

*

האזור הגיאוגרפי:
מישור חוף הנגב

*

*

מישור חוף הנגב חבל מישורי גדול לאורך מישור החוף לאורך החולות הדרומיים של חוף הים.

 

זהו חלקו הצפוני של האזור הנקרא בשם מישורי הנגב המערבי (הכולל גם את אזור החולות של חלוצה-עגור).

 

האזור משתרע בין בתרונות רוחמה בצפון לאזור ישובי פתחת שלום בדרום, ובין גבעות שפלת הנגב (שפלת יהודה) במזרח, וחולות רצועת עזה במערב.

 

איזור זה כולל את בתרונות בארי, מישור חוף הנגב, גבעת כורכר נירים, נחל גרר, נחל הבשור עליון, עין הבשור.

 

את מישור חוף הנגב מאפיין כיסוי עבה של לס שבו מפותח נוף בתרונות (Badlands). נוף זה בולט במיוחד ביובליו הדרומיים של נחל שקמה, בנחל גרר.

מול הכניסה לכפר עזה

שדות נחל עוז

*

שדות קיבוץ עלומים

*

*

כפר עזה
אתר "כתב ושם"  

קיבוץ כפר עזה הקיבוץ נוסד ב-23 באוגוסט 1951, כהיאחזות הנח"ל החמישית על גבול רצועת עזה, כחלק מההתיישבות לאורך קווי שביתת הנשק לאחר מלחמת העצמאות.

 

בטבח שבעה באוקטובר נהרגו 64 איש, בהם, ילדים וקשישים ונחטפו 20 תושבים לשטח רצועת עזה.

 

ההרוג הראשון ששמו הותר לפרסום הוא אופיר ליבשטיין, שנהרג כשיצא להגן על הקיבוץ כחלק מפעולת ההגנה של כיתת הכוננות. אופיר ליבשטיין שימש כראש מועצת שער הנגב בחמש השנים האחרונות לחייו והיה מועמד לקדנציה נוספת.

 

לאחר הגעת כוחות צה"ל לקיבוץ התחולל קרב ממושך שארך מעל שלושה ימים עד לטיהור הקיבוץ ממחבלים, שבמהלכו נהרגו לוחמים מיחידת דובדבן, מגלן וגדוד 202 של חטיבת הצנחנים

 

המקום הוגדר במשך חודשים שטח צבאי סגור ועדין כזה.

 

תושבי הקיבוץ פונו בעיקר לקיבוץ שפיים

*

*

האנדרטה עשויה רצפת בטון מוארכת, המבקשת להזכיר בעיצובה שביל קיבוצי – שבמרכזו סדק המייצג את החורבן שחוותה הקהילה.

 

לאורך שפתי הסדק, רשומים שמות הרוגי הקיבוץ באותיות חתוכים בפלדה בגופנים המבוססים על כתב ידם שנאספו מתוך פתקים שכתבו בחייהם.

 

בקצה השביל, ניצבת מפת הקיבוץ חתוכה בלוח פלדה, מתוכו ניתן להשקיף לעבר משק קיבוץ כפר עזה.

בתחילת השביל, שלט העשוי גמל מים חצוי. השלט כולל כיתוב המסביר על האנדרטה ומפה של קו המים המערבי.

 

האנדרטה היא חלק מהנתיב התיירותי ב.מ.ה. (ביטחון, מים, התיישבות) הכולל 14 אתרים בנגב המערבי – מיזם אותו קידם ראש המועצה האזורית שער הנגב אופיר ליבשטיין ז"ל, חבר כפר עזה שנפל בקרב להגנתה במסגרת כיתת הכוננות. על גבי השביל נכתב 'האור והטוב ינצח', ציטוט של ליבשטיין.

 

האנדרטה תוכננה ועוצבה על ידי האדריכל צביקה פסטרנק, והעיצוב הגרפי שלה נעשה על ידי אורית אמיר לסלו.

 

האנדרטה הוקמה בשיתוף פעולה של המועצה האזורית שער הנגב עם הקיבוץ, ובמימון של רשות ניקוז ונחלים שקמה בשור. היא נפתחה לציבור הרחב במרץ 2025 ונחנכה באופן רשמי בטקס בהשתתפות נשיא המדינה יצחק (בוז'י) הרצוג ב-16 ביולי 2025.

*

מחכים לאחרונים שיגיעו

*

דורון סלומון מסביר על האתר אליו הוא מגיע כל יום.

*

שכונת דור צעיר כפר עזה

השכונה ההרוסה "דור צעיר" הייתה המקום הכי שמח בכפר עזה.

 

בין שני הבלוקים של דירות הקיבוץ הקטנות הופקו מסיבות, הוקמו זולות ונערכו פיקניקים וארוחות.

 

בשכונה התגוררו יחד חיילים, בני קיבוץ שעזבו את בית ההורים וגם צעירים וצעירות שהגיעו מבחוץ.

*

*

צילום חיים זוטא

*

צילום חיים זוטא

*

*

דורון סלומון בפתח דירת בנו יובל ז"ל

יובל סלומון,  נולד בקיבוץ כפר עזה ביום ב' בחשוון תשנ"ה (06.10.1994) בו גדל, התחנך והתבגר. 

 

הוריו הם שמחה ודורון והיה אח צעיר ליפעת, אורטל ותמיר.

 

מגיל ארבע היה אוהד מושבע של קבוצת הכדורגל "מכבי חיפה"

 

כשסיים את לימודיו, התגייס לצבא ושירת כלוחם. סיים את שירותו כסגן רב-סמל פלוגתי בנח"ל, ביחידת "עורב".

 

יובל, היה חסון, יפה תואר, מלח הארץ, בעל קסם אישי, ביטחון עצמי ושימחת חיים. הוא בעיקר אהב להתענג על בירה טובה ונתח מובחר של בשר.

 

לאחר שהשתחרר מהצבא החל לעבוד כברמן במסעדת "סבא שמחה" בשדרות.

 

ביום שישי בערב, 6 באוקטובר 2023, חגג יובל את יום הולדתו ה- 29 במסיבה שציפה לה והתכונן לקראתה בקיבוץ כפר עזה.

 

במהלך הלחימה נגד המחבלים שחדרו לשכונת דור צעיר יובל נפצע תוך שנאבק והרג מחבל. שעתיים לאחר מכן הגיעו שלושה מחבלים נוספים, ובמאבק איתם בביתו הוא נהרג. המילים האחרונות של יובל סלומון ז"ל היו  "אני לא יכול להחזיק את דלת הממ"ד

 

בתום חיפוש של שבעה ימים, קיבלה משפחתו את הבשורה המרה שגופתו נמצאה.

 

יובל הובא לקבורה זמנית בשפיים ויובא למנוחת עולמים בכפר עזה ב-29/9/2025

 

כחודש לאחר פרוץ המלחמה, מכבי חיפה העלתה לרשת סרטון מרגש שהוקדש ליובל, ומשחק כדורגל שקיימה מול קבוצת ויאריאל הספרדית לווה במגוון מחוות לזכר הנרצחים והחטופים, בהן דקת דומייה והפרחת בלונים.

 

להרחבה אודות יובל ראו אתר ביטוח לאומי לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה

צילום ניר עמית

הדגל בו התעטף יובל סלומון בזמן שיצא להילחם במחבלים ובה סימני הדם שלו, צילום ניר עמית

*

הסכין איתה הרג יובל סלומון ז"ל את אחד המחבלים

 "אבא, אני יוצא להילחם במחבלים, אני אוהב אתכם" דורון, דברי דורון אביו, על הרגעים האחרונים של בנו.

ארומה כפר עזה, דיוקן של יובל סלומון ז"ל וחן בן אבי ז"ל ממושב מבטחים שעבדה בארומה אורים ונרצחה בנובה

*

*

השער המערבי בגדר המקיפה את כפר עזה ממנה הועברו החטופים

הגבעה בה נמצאת
אנדרטת לוחמי הגנת הגבולות
במוצב נח"ל עוז
(תצפיתניות ובלונאים)

*

*

*

*

*

*

*

*

*

*

מבט אל מאגר נחל עוז

מאגר נחל עוז הוקם על ידי קק"ל בראשית שנת 2001 והופעל על ידי מקורות.

 

המאגר מהווה חוליה בשרשרת מאגרים של מערכת הש"פדן (שפכי גוש דן מטוהרים), המיועדים לספק מים לחקלאי הנגב.

 

בסוף מרץ 2001 פרצו 350 מיליון קוב מים את סכרו והציפו את שדות המשק ואת שדות כפר עזה, מחנה צבאי סמוך ואזורים שונים בעזה. זרמי המים האדירים שפרצו מהמאגר גרמו לנזקים קשים לשדות ומטעים בשני עברי הגבול.

 

עד היום טרם שוקם המאגר.

תצפית על נחל עוז

צילום ניר עמית

*

מבט אל נחל עוז

מבט אל נחל עוז ובקו האופק החלק הדרום מזרחי של העיר עזה

אתר בארות יצחק הישנה

*

*

*

*

*

*

יושבים בצל

*

תצפית מכתש בארי

דרך השישה אל התצפית

*

שמורת מכתש בארי משתרעת בבתרונות הלס באגן העליון בו נמצאים היובלים של נחל סחף ושממשיך מערבה ומצטרף לנחל הבשור.

 

שטח השמורה המשתרעת על פני כ- 5,000 דונם הוא מכתש דמוי קרקס (בצורת זירה) הסגור משלושה עברים ופתוח למערב.

 

בשטח זה הנופים המיוחדים מקיפים את עמק כמו נופי ירח, שנוצרו כתוצאה מסחיפה חזקה של קרקע.

קירות הלס הסוגרים על קרקס הסחיפה מתנשאים לגובה של 10-15 מטרים, ואדמת הלס שבקרקעית הקרקס מבותרת על ידי יובלי נחל סחף.

 

בבתרונות אלו שרדו החי והצומח הטבעיים, שנעלמו מהמישורים הסמוכים עקב עיבוד אינטנסיבי. צומח השמורה כולל אלמנטים ים-תיכוניים, הסמוכים לגבול תפוצתם הדרומי, ומדבריים בגבול תפוצתם הצפוני. כך למשל, גדלים בשמורה שיחי קורנית מקורקפת, לוטם שעיר, לוטם מרווני וסירה קוצנית, הים-תיכוניים, ולעומתם רותם המדבר ומתנן שעיר הנפוצים במדבר. בתחומי השמורה גדלים כ- 175 מיני צומח, וביניהם גיאופיטים רבים כמו כלנית מצויה, עירית גדולה, חצב מצוי, חצב גלוני, אירוס ארץ-ישראלי, סחלב פרפרני, סחלב השקיק, דבורנית דינסמור ואחרים. הכלניות ראויות לציון מיוחד בשל מרבדי הפריחה היפים (אדומים בלבד), אך גם לאחר תום פריחתן יש בשמורה פריחה אביבית שופעת.

 

הבתרונות מהווים את גבול תפוצתם הדרומי של צב יבשה מצוי והלטאה שנונית השפלה, וגבול תפוצתה הצפוני של הלטאה שנונית באר-שבע, הנמצאת בסכנת הכחדה בעולם.

 

לשמורה יש גם חשיבות גיאולוגית, הן בשימור נוף הבתרונות, והן בשימור מספר טיפוסי קרקע: לס, חול, סחף וחמרה מעורבת בלס.

 

הרחבה עוד הרחבה

*

תצפית יד אנז"ק

*

ביד אנז"ק ניצבת האנדרטה הוותיקה, המנציחה את הפרשים מאוסטרליה וניו זילנד שהיו חלק "מחיל המשלוח המצרי" של הממלכה המאוחדת שנפלו בקרבות עזה הראשון והשני מלחמת העולם הראשונה.

 

אבן הפינה לאנדרטה הונחה באפריל 1967, במלאת 50 שנה לקרבות.

 

צורתה כצורת A, האות הראשונה בשם אנז"ק  (ANZAC – Australian and New Zealand Army Corps)

 

בראש האנדרטה יש מגדל תצפית הצופה אל שדות הקרב שברצועת עזה.

 

האנדרטה הוקמה בתרומתם של ידידי קק"ל באוסטרליה.

*

*

*

ניר עמית צילם בזמן שהסברתי בקצרה אודות קרובות מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל

*

מפעל כריית הגופרית

מחצבות הגופרית הופעלו בזמן המנדט הבריטי על ידי "החברה הארץ-ישראלית למחצבות גופרית בע"מ".

 

המחצבות פעלו מ-1933 עד 1943 והופקו מהם קרוב ל-8,800 טונות גופרית.

 

אדמות המחצבות נקנו בשנת 1944 על ידי חברת תנובה אקספורט, ועל שטחם הוקם קיבוץ בארי.

 

לאחר הקמת מדינת ישראל בדקה ממשלת ישראל את כדאיות הפקת הגופרית, הוחלט שההפקה אינה כדאית, והמחצבות ננטשו.

*

*

*

אתר בארי הישנה (נחביר)

בארי, קיבוץ השייך לתנועה הקיבוצית ובעבר לקיבוץ המאוחד (תנועת אחדות העבודה) ונמצא בתחום המועצה אזורית אשכול.

 

הקיבוץ הוקם במסגרת הקמת 11 הנקודות בנגב שעלו לקרקע במוצאי יום כיפור תש"ז, בלילה שבין ה-5 ל-6 באוקטובר 1946.

 

המבצע היה ביוזמת הסוכנות היהודית ובשיתוף קרן קיימת לישראל ומטרתו הייתה להכליל את אזור הנגב בתוך גבולותיה העתידיים של המדינה היהודית.

 

מבצע התיישבות זה נחשב לגדול מסוגו בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל. הישובים שהוקמו במסגרת מבצע זה היו בארי, חצרים, נבטים, אורים, נירים, שובל, משמר הנגב, גלאון, תקומה, כפר דרום וקדמה.

 

קיבוץ בארי נקרא בראשיתו נאחביר, כשמו הערבי של האזור, שפירושו הוא אזור בתרונות. מאוחר יותר הוא נקרא על שם כינויו הספרותי של ברל (בארי) כצנלסון, שנפטר אז.

 

הקיבוץ שכן תחילה כשני קילומטרים ממערב למקומו היום ונקרא בארות.

 

במלחמת העצמאות הותקף הקיבוץ בידי צבא מצרים ומגיניו נאלצו לחיות חודשים אחדים בבונקרים. בתום המלחמה עבר למקומו הנוכחי על גבעת אל-מושיריפה.

 

מבארי הישנה נותרו בית הביטחון הנקוב בכדורים ומגדל המים של הקיבוץ.

 

להרחבה ראו באתר הקיבוץ.

*

*

*

*

*

*

תצפית נחל עוז

*

*

קיבוץ נחל עוז הוקם ב-26 ביולי 1951 כהיאחזות הנח"ל הראשונה בישראל, בשם "נחלאים א' – מול עזה"

 

ההיאחזות הוקמה במרחק 2.5 קילומטרים מהעיר עזה, על אדמות קיבוץ בארות יצחק הישן, שתושביו העדיפו לעזוב אותו לאחר קרב הבלימה והגבורה שלהם מול הצבא המצרי במלחמת העצמאות.

 

בספטמבר 1953 אוזרחה ההיאחזות על ידי גרעין נח"ל של בני רחובות, קריית חיים ותל אביב של התנועה המאוחדת כקיבוץ במסגרת איחוד הקבוצות והקיבוצים

 

ברבות השנים שהעיר עזה גדלה והתרחבה, השכונה המזרחית של סג'אעייה התקרבה למרחק של 700 מ' מנחל עוז.

 

ב-7 באוקטובר 2023, נכבש הקיבוץ על ידי מחבלים מארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי ואזרחים מעזה, שהסתובבו בו במשך שעות.

 

בטבח נרצחו 15 איש ואישה – 13 מחברי ותושבי הקיבוץ, וביניהם 4 ילדים, ושני אזרחים זרים – האחד מתאילנד והשני מטנזניה (שגופתו נחטפה לעזה ועדיין מוחזקת בשבי). חמישה לוחמים נהרגו בקרב על הקיבוץ. שמונה אזרחים נחטפו מהקיבוץ לשטח רצועת עזה, ואחד מהם נרצח בשבי. בנוסף פגעו המחבלים בבתי התושבים, הרסו ובזזו אותם.

 

הקיבוץ פונה לאחר הטבח והוכרז כשטח צבאי סגור.

 

התושבים פונו לפנימיית שומריה, המוסד החינוכי הראשון של השומר הצעיר, שבקיבוץ משמר העמק. בהמשך עברו להתגורר בקרוואנים.

צילום חיים זוטא

*

*

מבט אל הגדר ושכונת סג'יעה ההרוסה

*

בריכת נחל עוז

מקום סיום הטיול

סוף,

היה זה
טיול יוצא דופן,
מעניין ומרגש!

****

תודה לניר עמית
שחשף אותי לקבוצה.

תודה
לדורון סלומון ויוסי וגנר
על הכל:
הארגון, התיאום, ההובלה,
הדברים שאמרו
והזמנה להצטרף לרכבם.

תודה לחברי הקבוצה
שהאזינו
למעט הדברים שאמרתי.

תודה
לניר עמית ולחיים זוטא
ששלחו את
הצילומים שהכינו
וחלקם הוטמעו
בתיעוד זה. 

שתי הערות לסיום,

 

מסלול זה אמנם נעשה ברכב אבל מתאים לרכיבה על אופניים (38 ק"מ)

 

מומלץ לחזור על המסלול בסוף חורף שהצבעים השולטים בו הירוק של הצמחייה והאדום של מרבדי הכלניות.