הדפסה

צילום זה אחד הנושאים המרכזיים בהם אני עוסק. אני אוהב לצלם בכל הזדמנות שאפשר, כל מה שאני רואה וכל מה שאני יכול.

ביום שני, 5 במאי 2025, הזדמנתי לרמת גן.

כשסיימתי את המטלה בגללה הגעתי לעיר,  כדי למלא את "מכסת הפעילות הפיזית", יצאתי לדווש בה.

כמו תמיד בכל רכיבה על האופניים, "התחמשתי" במצלמה.

הגעתי לכיכר רמב"ם שבמרכז העיר.

אחר כך חשבתי לאן להמשיך.

לצערי, בניגוד לתל אביב, כמעט בכל רחבי רמת גן, ובעיקר ברחובות הראשיים,  אין מסלולי רכיבה לאופניים.

שאלה: האם לא הגיעה העת שרמת גן תהייה מרושתת בשבילי אופניים כיאה לעיר מודרנית המבקשת לצמצם את תנועת כלי הרכב בה?

המבקש לדווש בלי להסתכן ברמת גן  ביום חול כשהתנועה סואנת, חייב לרכוב על המדרכה בין הולכי הרגל.

לכן, לנוכח "שפע מסלולי הרכיבה ברמת גן", לאחר הסיבוב הקצר במרכז העיר פניתי לרכוב לאורך שתי גדות הירקון ואחר כך לאורך שדרה נאה ומטופחת בשיכון הוותיקים.

ברכיבה עצרתי מספר פעמים לתעד מקצת מראות יום של חול.

רחוב הדר
פינת
רחוב התקווה

כאן החניתי את הרכב

היופי של הכיעור
ברחוב ז'בוטינסקי

האם לא הגיעה לשנות את חזית הבניינים או אפילו להחליפם בבתים נאים?

אולי ראוי להשאיר בניינים אלה במצבם עדות לנצח של התריסולים

תנועה בכיכר רמב"ם 

*

*

*

פינת תחילת
רחוב הרא"ה
עם רחוב הרצל

*

מבט מבחוץ
אל אוהל הקרקס
(יש כזה ברמת גן!)

*

גדות הירקון 

*

*

*

גשר המכביה 

*

*

מבט לאחר הירידה מהגשר

עוד מראות
מגדת הירקון

*

*

מכלול המעברים
מתחת לגשר
נתיבי איילון מעל הירקון

*

*

*

*

*

זמן
אתנחתא
על ספסל
בשבע טחנות

*

*

*

*

*

*

*

*

*

שיכון הוותיקים

*

*

*

סוף,

שמחתי שבנסיעה
בלתי מתוכננת לרמת גן
התאפשר לי
גם לרכוב
וגם לצלם.

יש משהו מעניין ויפה
במראה
האנשים והמקומות
בסתם יום של חול
בכרך הגדול.