הדפסה

מאז נובמבר 2023, כמעט כל שבוע, חברי ניר עמית (שער העמקים) הוביל קבוצת מפוני נחל עוז (במשמר העמק) כפר עזה (בשפיים) בטיולים בשטחים הפתוחים במרחבי צפון הארץ.

את קבוצה זו כונן חברי אבס מעוז (מגניגר) שהוביל אותם בתחילה ואחר כך העביר את השרביט לניר עמית.

ביום רביעי 7 במאי 2025, ניר הזמין אותי להצטרף לטיול של החבורה בהרי ירושלים.

בטיול השתתפו חלק מאנשי הקבוצה המקורית יוסי וגנר ויונצי (נחל עוז), דורון סלומון (כפר עזה), חברים נוספים וגם שני חבריי מעין השופט עידית חגי ומאיר רזניק.

כל המשתתפים הם אנשים נחמדים,  "צעירים בנפשם", אוהבי הארץ ומטיילים בלתי נלאים. אני הייתי "הינוקא".

הטיול היה בדרום הרי ירושלים

*

אזור הטיול עד מלחמת ששת הימים (1967) דרום ומרכז פרוזדור ירושלים.

*

מסלול הטיול (גם בקובץ gpx המצורף) עבר בדרכים בהם ניתן לנסוע רק ברכב 4X4. כמעט בכל אורכו רכבתי בעבר על אופניים.

כניסה מכביש 375 לדרך העולה מעל נחל צלצל להר יערן. חציית כביש 375 ליד ח' חנות, ירידה לעין מעט והלאה לח' תנור ועין תנור, עלייה לרכס זנוח לעבר עין אוזן והמשך לח' בית עיתאב וסיום ליד צומת נס הרים בסמיכות למושב בר גיורא.

במהלך הטיול עצרנו פעמים בודדות ואז הסברתי מעט על האזור וגם צלמתי מעט את מראה הרי ירושלים בתחילת הקיץ.

*

*

*

*

*

*

שרידי ח' חנות

*

*

*

*****

צילום ניר עמית

*

*

צילום ניר עמית

צילום ניר עמית

צילום ניר עמית

****

*

*

*

*

*

ח' בית עיתאב 

*.

בּית עִיתאבּ היה אחד משרשרת הכפרים הערביים בהרי ירושלים שהתקיים עד סוף קיץ 1948

הכפר נכבש לאחר ההפוגה השנייה של המלחמה ב-21 באוקטובר 1948 במהלך "מבצע ההר" בו השתתפו לוחמי חטיבות הראל ועציוני בפיקוד יגאל אלון.

 

מטרת מבצע זה הייתה להרחיב את השליטה של מדינת ישראל בהרי ירושלים.

 

אוכלוסיית הכפר כמו הכפרים הסמוכים אליו גורשה / ברחה, בעיקר לכיוון בית-לחם או הרי חברון.

 

על אדמות הכפר הוקמו המושבים מושב נס הרים ובר גיורא.

מבט על נס הרים

המקום זוהה עם  הכפר אֶנאדַבּ מהתקופה הרומית והצלבנים כינו אותו בֵּיתַ'הָתַפּ.

 

אדוארד רובינסון שביקר בכפר ב-1838 והעריך שחיו בו אז 600-700 תושבים בבתי אבן שנבנו סביב שרידי מבצר צלבני.

 

בשנת 1855 התקיימו במקום קרבות עזים בין משפחת לחאם מהכפר ששלטה ב-24 כפרים באזור, לבין משפחת אבו ע'וש היריבה.

 

אדמות הכפר, שצורתו כצורת קשת השתרעו לכיוון דרום-מערב עד ואדי מע'רה [נחל מערה].

 

חקלאות הייתה מקור הקיום העיקרי של תושבי הכפר, שעסקו גם בגידול חיות-משק. הגידולים כללו דגנים, ענבים, עצי זית ועצי פרי נוספים. בנוסף, היו בבעלות התושבים שטחים נרחבים במישור החוף עליהם גידלו דגנים. הגידולים הושקו מי גשמים ובמי מעיינות, שסיפקו גם מים לשתיה.

פגישה נחמדה

סוף,

היה זה
טיול קיץ נעים,
עם אנשים נחמדים
באזור יפה.

תודה ניר על ההזמנה