אדם בסביבתו, צבי (צוי) גלבוע, פיזיותרפיסט, ירושלים
המיזם אדם בסביבתו הוא בין עיסוקיי המשלבים צילום וכתיבה.
מדובר על צילום אדם במקום בו הוא חי ו/או פועל.
בתיעוד סיפור חייו (הקצר או מפורט) משולבים צילומי האדם.
כמעט כל המשתתפים במיזם הם חבריי/עמיתי וגם אנשים חדשים שאני מכיר.
לפני שנה, ביולי 2024 החלה העונה השנייה של פעילותי במיזם.
לצערי, בגלל נסיבות אישיות ואירועי השעה, נמנע ממני להמשיך במיזם במהלך שנה האחרונה.
ב- 9 ביולי 2025 וב-10 באוגוסט 2025 צלמתי את צבי (צוי) גלבוע שהוא פיזיותרפיסט מדופלם ובעיקר מעורך ומבוקש עד מאוד.
צלמתי אותו ב"פיזיואקטיב", הקליניקה בה הוא עובד הנמצאת במתחם מרכז הטניס שבדרום ירושלים בסמוך לאצטדיון טדי.
בתיעוד זה משולבים סיפורו האישי וסיפור ההיכרות בנינו.
*
את צוי אני מכיר שנים רבות, חמישה וחצי עשורים.
לראשונה נפגשנו כנערים פעילים (ספוגי הורמונים) בתנועת הצופים, צוי בשבט מצדה בירושלים ואני בשבט צופי רמת גן.
בימי התיכון העליזים נפגשנו מספר פעמים במסגרת השכבה בה הינו "חברים".
דרכינו הצטלבו שוב בזמן שירות החובה.
בחודשים מאי – ספטמבר 1974 שנינו היינו חניכים באותה בפלוגת קורס מ"כים ("אחוזים") בנח"ל גליל (גדוד 906) במחנה המיתולוגי הר לבנים שידוע (בטעות או לא) בשם מחנה כרמיאל הסמוך לשטח האימונים שהיה "שטח 9" .
עד היום במפגשים אנו מעלים זיכרונות מימי הקורס אודות האנשים (הליצנים), חוויות, אירועי הקורס ועוד.
מאוחר יותר בשנות ה-90' (של המאה הקודמת) צוי ואני נפגשנו באקראי מעת לעת במרפאה במחנה מטכ"ל בתל אביב בזמן שירות המילואים שלו ואני קצין באגף התכנון (אג"ת) שהזדמן למקום.
למעלה מעשר שנים (אולי יותר) צבי מטפל בי (נכה צה"ל) כפיזיותרפיסט מטעם אגף השיקום של משרד הביטחון באדיקות, במקצועיות ובנאמנות.
בחודשים פברואר – מאי 2025 בידי הפלא המקצועיות שלו הוא חילץ אותי מסכין המנתחים.
רגע לפני הטיפול
צבי גלבוע (1955) נשוי לרונית ואב שני ילדים וסב לארבע נכדים.
צבי נולד וגדל בירושלים, בעיר החצויה ואחר כך העיר המאוחדת.
הוא למד בגימנסיה העברית (1969 – 1973) והיה פעיל בתנועת הצופים בשבט מצדה.
בשירות החובה צבי שירת כמפקד בנח"ל ובשירות מילואים במשך עשר שנים היה לוחם ומפקד בעוצבת חיל רגלים.
מעולם, צבי לא עזב את ירושלים. יחד עם רונית רעייתו גידל בעיר את ילדיו והם עדין חיים בה.
*
*
צבי למד בית הספר לפיזיותרפיה של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב (1982 – 1986)
אחרי לימודיו החל לעבוד במקצועו בקופת חולים מאוחדת ותפקידו האחרון, עד יציאתו לגמלאות, ניהל (12 שנים) מכון פיזיותרפיה גדול של קופת חולים מאוחדת בירושלים.
במקביל הוא שירת במילואים במקצועו בחיל רפואה.
כמו כן עבד מספר שנים עם קבוצת הכדור-סל של הפועל ירושלים.
*
בין השנים 2015 – 2018 צבי למד וסיים לימודי תואר שני גם בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב.
צבי הקים גם מכון פרטי ופעל בו עד פרישתו לגמלאות.
מאז הפרישה צבי עובד בתוך קליניקה בירושלים, שנקראת פיזיואקטיב.
הוא גם עובד מספר ימים בשבוע כאזרח עובד צה"ל במרפאה של מחוז ירושלים במחנה עופרית שבהר הצופים.
*
מאז סיום לימודי הפיזיותרפיה צבי התמחה בתחומים רבים: אורתופדיה, שיקום מפרקי לסת, טיפול בסחרחורות (ורטיגו) ושיקום רצפת האגן גברים.
מהניסיון שצבר במהלך השנים צבי הבין כי הידע שרכש מילא תפקיד חשוב בהתפתחותו המקצועית, אך ידע זה לא יכול להיות מיושם ללא הבנה כוללת של האדם הניצב מול ומבקש את עזרתו.
*
*
תפיסת עולמו המקצועית של צוי היא שבן האנוש אינו רק מבנה פיזיולוגי/ אנטומי.
האדם הינו יצור הפועל בתוך מכלול פונקציות: חשיבה, תחושה, רגש, הקשר חברתי (מקום עבודה, מבנה משפחה וכו'), וככזה הוא חי תוך אינטראקציות בין הפונקציות השונות של קיומו.
לדידו, בתהליך האבחנה עליו להתחשב במכלול האנושי המורכב, ולהסתכל על הלקוח שלו כגשטלט, ומתוך הסתכלות זו להחליט על הדרך הטיפולית הנכונה ביותר עבורו.
עבודה זו דורשת ידע מקצועי נרחב, גמישות מחשבתית רבה, יצירתיות ורגישות לזולת.
*
*
צוי על מה אתה חושב?
אולי אתה רק עייף? ואולי מותש מגל החום?
*
כך נראה מטופל אחרי הטיפול
*
סוף,
כבר הרבה זמן
אני חושב
שראוי לשתף
את צוי
במיזם
"אדם וסביבתו"
אני שמח
שעתה נוצרה ההזדמנות.
****
צוי, תודה לך
על שנים רבות
של טיפול מסור.
המפגשים איתך
מאפשרת לנו,
בין היתר, לחזור אחורה
במנהרת הזמן,
בבחינת נעים להיזכר
ובעיקר על
ימי קורס המכים !!!
לאחר פרסום התיעוד כתב לי אהרן ירון כלף, אף הוא נכה צה"ל חבר בית בלוחם ירושלים
"צבי היקר, ניהל עשרות שנים את מחלקת הפיזיותרפיה בקופ"ח מאוחדת ואספר סיפור לשבחו.
באחת הפציעות שנפצעתי קשה בע"ש צווארי נשלחתי לטיפול במכון פיזיותרפיה של קופ"ח מאוחדת ובאותה תקופה לא היו תורים גם לא באופק של חצי שנה קדימה,
להפתעתי צבי ביקש ממני להגיע לכתובת בשכונת דניה,
כשהגעתי הבנתי שמדובר בקליניקה הפרטית שלו.
מהיכרותו את המצב הבריאותי שלי ואת מצבי הכלכלי הוא בחר לטפל בי בקליניקה הפרטית שלו ואפילו לא ניצל את הזיכוי לממש את ההתחייבות שלי בקופ"ח- פשוט "מלאך בלבן" מעבר למקצועיות וההשקעה מכל ה ❤️…
וזה מקצת שבחו בפניו / ושלא בפניו…,
ראוי לציין שלא היה מדובר בטיפול נקודתי חד יומי, אלא במספר סדרות טיפול בתקופות שונות עד שנמצא מזור לכאביי.."
הוא עוד הוסיף,
"אגב, כשנפטר/ה אביו או אימו, ביררתי את הכתובת בה הוא ישב "שבעה".
זה היה ברחוב סמוך למדרחוב בבן יהודה במרכז העיר.
להפתעתו הגעתי לנחם בשעות הערב, וסיפרתי למכריו שהיו מופתעים מי זה "הדוס" שבא לנחם, את הרקע להיכרותינו…
ביקור זה בנסיבות האמורות יצר וחיזק ביננו את הקירבה והקשר אישי."