המסע אל קהילות ויישובי הנוצרים הערבים במדינת ישראל – עדכון התקדמות הכנת הספר
בתיעוד קודם הנוצרים הערבים במדינת ישראל הוצגה הקדמת הספר אודות המסע אל קהילות ויישובי הנוצרים הערבים במדינת ישראל
בתיעוד זה הובאה גם רשימה של הביקורים בהם.
כתיבת הטיוטה הראשונה של הספר הושלמה בנובמבר 2024 וליטושה נמשך עד פברואר 2025.
הספר מבוסס על ידע, תובנות, רשמים, תצלומים ומפות שנאספו במהלך המסע.
הספר עוסק בהיבטים גאוגרפיים, היסטוריים ודמוגרפיים, וכן בנושאים הקשורים לזרמים בנצרות, תאולוגיה וליטורגיה, ארכאולוגיה, אדריכלות כנסיות ומקומות קדושים. עם זאת, הספר אינו עוסק בנושאים פוליטיים, חברתיים (סוציולוגיה ואנתרופולוגיה) או נדל"ן.
הספר בנוי משלושה חלקים:
החלק הראשון מציג את היסודות להבנת הקהילה הנוצרית הערבית בישראל. פרקי חלק זה מספקים מושגים ורקע בסיסי, ולאחר מכן נדונים זהותם של הנוצרים הערבים, הזרמים הכנסייתיים אליהם הם משתייכים, ותשתית הידע הגאוגרפי והדמוגרפי של היישובים שבהם התגוררו בעבר וכיום. כמו כן, מובאת סקירה של מסגרות החינוך והמוסדות הקהילתיים.
החלק השני מוקדש לתיאור הקהילות הנוצרים הערבים והיישובים בהם הן מתגוררות, וכולל שלושה רבדים המשלימים זה את זה:
נקודת מבטו של גאוגרף ואיש ידיעת הארץ – ישראלי, יהודי שאינו דובר ערבית – המתבונן בתמונת המצב בשטח תוך התבססות על רקע היסטורי.
קשרים אישיים ובלתי-אמצעיים שנרקמו עם כהני הדת ועם אנשי הקהילה, אשר אפשרו לי הצצה לעולמם הפרטי.
תצלומים מקוריים רבים של מקומות ואנשים, שתיעדו את הביקורים.
לכל יישוב מוקדש פרק הכולל הסבר כתוב, מפות ותצלומים. בתחילתו מובא מידע כללי על מיקומו ואופיו של היישוב, לצד סקירה היסטורית של הנוכחות הנוצרית בו מראשיתה ועד ימינו. בהמשך מתואר המסע האישי להכרת המקום, תוך התמקדות בקהילות, במתחמי הכנסיות והמנזרים, במוסדות החינוך והבריאות, ובביוגרפיות של כהני דת ודמויות מרכזיות שפגשתי.
החלק השלישי והאחרון מסכם את מסעי בין הקהילות, ומציג מסקנות ותובנות שעלו מהמפגשים עם האנשים.
טיוטות הספר נקראו על ידי שלושה מחבריי, אשר ליוו אותי לאורך תהליך הכתיבה:
פרופ' גדעון ביגר שהוא גיאוגרף שעוסק בחקר העבר, בחן את פרקי הספר מנקודת מבט אקדמית בתחומי הגאוגרפיה וההיסטוריה.
איציק איתן שקרא את הספר בעיניים סקרניות והצביע על פערי מידע בנוגע למושגים, אירועים, מקומות ואישים.
ד"ר שמעון גת היסטוריון, מרצה ומדריך טיולים, העיר על התוכן ותיקן טעויות בתעתיק השמות הערביים.
אלברט יעקוב, איש קהילת האחים המשיחיים בחיפה ביצע בטיוטה הראשונה תיקוני טעויות לשון, גם דייק את תעתיק השמות הערביים והוסיף פרטים שלדעתו היו חסרים.
ייחודו של הספר בכך שהוא מאגד לראשונה תחת קורת גג אחת מידע מקיף על יישובי הנוצרים הערבים בישראל. אין בו גילויים מרעישים או לקחים אוניברסליים, אך הוא מעמיק במורשת ובזהות הקהילה, בחיי היום-יום ובאתגרים שעומדים בפניה. לדידי, אני חושף קהילה מיוחדת וחשובה בנוף הישראלי. תמונה משלימה לשאר הקהילות החיות בארץ הזאת.
תוכן העניינים
הקדמה
חלק ראשון רקע
המושגים בספר: נצרות וזרמיה, אנשי הדת והיררכיה, יחידת הַמִּנְהָל הדתי, הארגוני, והגיאוגרפי והתשתית הפיזית הדתית
מי הם הערבים הנוצרים במדינת ישראל?
זרמי הכנסיות אליהן משתייכים הנוצרים הערבים, קהילותיהם ומקומותיהם.
אוכלוסייה ויישובים בתקופת שלטון המנדט הבריטי (1918-1948)
אוכלוסייה ויישובים במדינת ישראל
חלק שני הקהילות והיישובים
שתי הערים בהן ריכוזי הנוצרים הגדולים
נצרת, ערש הנצרות ובה הריכוז הגדול ביותר של ערבים נוצרים
חיפה, העיר שבה נמצא ריכוז הנוצרים השני בגודלו
שלוש ערים ועוד יישוב במרכז הארץ
יפו, הריכוז הגדול ביותר של ערבים נוצרים במטרופולין תל אביב
רמלה, החותם הנוצרי של העיר על הדרך בין יפו לירושלים
לוד, עיר מעורבת בה כנסייה קדושה וקהילה קטנה
נווה שלום/ואחת אלסלאם, היישוב היהודי/ערבי הסמוך ללטרון
שתי הערים בגליל המערבי
שפרעם, העיר שהיא הריכוז השלישי בגודלו של הערבים הנוצרים
עכו, עיר שהנוכחות הנוצרית בה היא שריד של עבר מפואר
הישובים בשולי הגליל המערבי
אעבלין, מעוז נוצרי בגבעות הגליל המערבי התחתון
כפר יאסיף, מעוז נוצרי במורדות שלוחות הרי הגליל המערבי
אבו סנאן, קהילה נוצרית בכפר מעורב במורדות שלוחות הרי הגליל המערבי
ג'דידה–מכר, יישוב אחד ובעבר שני כפרים ובהם ארבע קהילות נוצריות
שעב, כנסייה משופצת שריד לנוכחות נוצרים במקום בעבר
היישובים בגליל תחתון בקרבת נצרת
יפיע, יישוב בעבר הנוצרים בו היו רוב אוכלוסייתו והיום הם מיעוט
מעלול, כפר שהיה ונהרס ונותרו בו שתי כנסיות
ריינה, יישוב שבעבר הנוצרים היו מחצית אוכלוסייתו והיום הם מיעוט
כפר כנא, מקום שיש לו חשיבות בתולדות הנצרות
טורעאן, יישוב על הדרך בין נצרת לטבריה שהנוצרים בו הם מיעוט
יישובי לב הגליל התחתון
עילבון, יישוב "צעיר" שבעבר כל אוכלוסייתו הייתה נוצרית
דֶּיר חָנָא, יישוב שמרבית תושביו מוסלמים ושמו נוצרי
עַרַאבֶּה, עיר שבה הנוצרים הם אחוז מתושביה
סח'נין, עיר ערבית גדולה שבה שתי קהילות קטנות של נוצרים
מע'אר, העיר המעורבת בה ישנה קהילה נוצרית אחת גדולה
ראס אל עין, מחצית תושביו נוצרים בני משפחה אחת ומחציתו תושביו בידואים
יישובי שולי הגליל העליון
ראמה, ראמה יישוב מעורב שמחצית מאוכלוסייתו נוצרית
בֶּיעֶנֵה, יישוב שבו מיעוט נוצרי וסיפור הקמתו יוצא דופן
יישובי הגליל העליון ההררי המערבי
מעיליא, יישוב שכל אוכלוסייתו נוצרית
תרשיחא, כפר שהוא חלק מעיר מעורבת ובו ישנה נוכחות נוצרית
פסוטה, יישוב שכל תושביו נוצרים
כפר איקרית, כפר נוצרי יווני קתולי שהיה קרוב לגבול לבנון
יישובים הדרוזים בגליל העליון ההררי המרכזי
אלְ-בֻקַיְעַה, יישוב שרובו דרוזי הכולל שני חלקים (עתיק וחדש) ובו מספר קהילות
כפר סמיע, יישוב דרוזי ובו קהילה נוצרית קטנה
חורפיש, יישוב דרוזי ובו קהילה נוצרית קטנה
יישובי הגליל העליון ההררי בקרבת גבול לבנון
ג'יש, היישוב שרוב תושביו הם נוצרים מארונים
כפר בירעם, כפר נוצרי מרוני שהיה קרוב לגבול לבנון
יישוב בכרמל
עִסְפִיָּא היישוב הדרוזי בו יש נוכחות נוצרית
יישוב בעמק יזרעאל
מוּקֵייבִּלָה, היישוב המעורב בעמק יזרעאל שבו קהילה נוצרית קטנה
חלק שלישי: סיכום, תובנות ומסקנות
ביבליוגרפיה נבחרת
נספח: האנשים במסע
האנשים שסייעו ביצירת קשר, אלה שפגשתי וחברים שהצטרפו אלי
הצפי (האופטימי)
עריכת הלשון החלה במרס 2025, בסיומה יוטמעו הצילומים והמפות ויעשה עימוד. תהליך זה צפוי להימשך בחודשים הקרובים.
ההערכה כי בספר יהיו 800 – 850 עמודים. מספר זה אינו שגרתי אולם, אין חובה לקרוא הכל. כל אחד יוכל לקרוא את מה שיעניין אותו.
בשלב זה למרות שאין מימון להפקת הספר, חברי אלברט יעקוב ואני מתקדמים בהכנתו ליצירת גרסה דיגיטאלית.
*
*
