הדפסה

פרויקט "שער הירדן" הינו פרויקט המשותף לישראל וממלכת ירדן, להקמת אזור תעשייה ותעסוקה משותף לשתי המדינות.

עד הביקור/מפגש טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון שעלה על הקרקע ב-1 במרס 2023 לא ידעתי עליו.

בשעת אחרי הצהרים המאוחרת, לאחר שראינו למרגלות תל מנורה את שרידי בית כנסת מהמאה השישית לספירה עם קטע פסיפס ברצפתו, המשכנו ונסענו מזרחה לכיוון הירדן.

עברנו בתוך מטע הדקלים, מולנו נפרשו הרי הגלעד. הגענו לדרך המערכת.

המשכנו בנסיעה דרומה לאורכה של גדר במערכת.

לפתע ראינו את הגשר שחוצה את הירדן.

*

גשר מרשים הוא חלק מהמיזם אתר תעשייה והתעסוקה "שער הירדן" המשותף של מדינת ישראל, ממלכת ירדן וארה"ב.

עלינו לרחבה מול הגשר.

שם קבלנו מלוי גבעון הסבר מפורט על מיזם "שער הירדן".

עלינו למגדל ומאחת ממרפסותיו צפינו מזרחה אל מעבר לגבול אל הרי הגלעד, היישובים הירדנים שלמרגלותיו והשטחים החקלאיים שלהם.

צילום לוי אבנון

כפי שתואר בתיעוד הביקור/מפגש בטירת צבי, בשעת האור האחרונה במרפסת המגדל סכמנו את יום ביקור/מפגש.

צילום ניר עמית

לדידי, הביקור במקום של  "שער הירדן" משתלב במיזם גבולות ישראל – ריכוז הסיורים לאורכם ובאזורם.

להלן המידע אותו שמענו מלוי גבעון אודות המיזם והרחבה נוספת אותה למדתי מהודעות המשרד לשיתוף אזורי והחלטת הממשלה בעניין.

מיקום הפרוייקט

פרויקט שער הירדן הינו פרויקט המשותף לישראל וממלכת ירדן, להקמת אזור תעשייה משותף לשתי המדינות.

 

הרעיון לפרויקט זה עלה לראשונה בהמשך להסכם השלום בין המדינות משנת 1994.

 

מטרת הפרויקט, הממוקם במוא"ז עמק המעיינות, הינה להקים אזור תעשייה משותף, שבצדו הירדני יוקמו מפעלים ישראליים וירדניים, בעוד שצדו הישראלי יהווה עורף לוגיסטי ובסיס להעברת הסחורות לנמלי ישראל.

 

בין הצדדים הוקם גשר למעבר סחורות והולכי רגל, ללא אפשרות יציאה אל המדינה השכנה.

 

הקמת אזור התעשייה נועדה להעמיק את הקשרים הכלכליים והמסחריים בין ירדן לישראל ובהתאם לזאת את שיתופי הפעולה והיציבות באזור.

 

כמו-כן, אזור תעשייה זה נועד להרחיב את אפשרויות התעסוקה עבור תושבי האזור – בישראל ובירדן – ויתרום לחיזוק ופיתוח האזור.

 

אזור התעשייה מבוסס על עיקרון של סחר חופשי בין המדינות וארה"ב, כאשר במסגרתו יינתן פטור ממכס למוצרים שייוצרו באזור התעשייה וייוצאו לארה"ב.

 

בשנת 1998 נחתם הסכם בין ישראל לירדן על הקמת פארק התעשייה (ההסכם אושר ע"י החלטת ממשלה מס. 5069 בשנת 1999).

 

בהמשך להסכם בין המדינות הקצתה ממשלת ישראל שטח של כ-245 דונם באזור קיבוץ טירת צבי עבור התכנון של אזור התעשייה, לרבות דרכים ובניית גשר אשר יחבר בין המדינות.

 

ירדן הקצתה כ-700 דונם ופעלה להשלמת הצד הירדני (בו יקומו המפעלים) של אזור התעשייה, עד להבאתו לשלב האופרטיבי בו הוא מצוי כיום.

 

במאי 2012 התקבלה החלטת ממשלה אשר הוגשה ע"י המשרד לשיתוף פעולה אזורי (בוועדת שרים) להקמת הפרויקט ולהקמת ועדת היגוי לגיבוש אופן הקמתו ותפעולו.

 

בדצמבר 2013 אושרה החלטת ממשלה נוספת להקמת פארק התעשייה.

 

בתוך כך אומצו המלצות הוועדה המרכזיות שעיקרן: פרסום מכרז מנהל מקרקעי ישראל להקמת התשתית, תפעול וניהול האזור באמצעות זכיין, ופיקוח רגולטורי ע"י מנהלת ובניית גשר והקמת מנהלת במימון המדינה.

 

המקור אתר המשרד לשיתוף פעולה אזורי – אזור התעשייה והתעסוקה "שער הירדן"

 

פרויקט זה קפא על שמריו. במשך 25 שנים סבל הפרויקט מעיכובים ממושכים, ככל הנראה על רקע משבר האמון שנוצר בין שתי המדינות, בעיקר במהלך כהונתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.

 

עם הקמתה של ממשלת השינוי הוסרו המחסומים, שאפשרו את התנעת הפרויקט שיטפח יחסי שכנות טובים בין שני העמים ובין שתי הכלכלות, וישמש דוגמה לעמי האזור לשיתוף פעולה לפיתוח אזורי חוצה גבולות.

 

ב-30 ביולי 2022 הממשלה בראשות יאיר לפיד אישרה את הצעת ראש הממשלה והשר לשיתוף פעולה אזורי, להאיץ את יישומו של פרויקט "שער הירדן".

 

בהחלטת הממשלה צוין כי עבודת המטה להכנת ההחלטה ומודל ההפעלה של המסוף נעשתה בהובלת משרד ראש הממשלה והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, ובשיתוף משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד החוץ, משרד הכלכלה ורשות שדות התעופה.

 

כמו כן,  בשנים האחרונות קידם המשרד לשיתוף פעולה אזורי, בשיתוף המועצה האזורית עמק המעיינות, את התכניות לפיתוח הפארק, ופעל להתרת חסמים ועדכון הסוגיות התכנוניות והמשפטיות, לרבות בניית הגשר המחבר בין ישראל לירדן המשמש מעבר בין הפארק בצידו הירדני למקבילו הישראלי, שבנייתו החלה בשנת 2015 ובנייתו הושלמה בסוף שנת 2020.

 

עיקרי ההחלטת הממשלה:
קידום הפעלת מסוף פארק "שער הירדן" למעבר להולכי רגל אשר ישמש למעבר נוח ליזמים המתעניינים במיזם המשותף ובאזור התעשייה בצד הירדני.
רשות שדות התעופה תקים ותפעיל את מסוף פארק שער הירדן על  פי המתווה המפורט בהחלטה, בכפוף להסכמות תקציביות ולאישור ועדת הכלכלה של הכנסת
המסוף יכלול מבנה לאירוח אנשי עסקים ואורחים שיגיעו מהצד הירדני למטרות עסקיות.
בחינת הקמה מיידית של מתחם הכניסה והמבנים הנדרשים לגורמי התפעול בפארק, תוך הקצאת משאבים לפעולות משלימות.
יגובש מתווה לפיתוח המיזם בצד הישראלי בטווח הבינוני והארוך אשר ייבחן לאחר יישום השלב הראשון.
קידום, פיתוח והפעלת הפרויקט יעשו בתיאום ושיתוף עם ממלכת ירדן ובהסכמה הדדית על מטרות הפרויקט והיבטי ההפעלה שלו.

 

הודעות דוברות משרד ראש הממשלה הממשלה החליטה על האצת הפעולות ליישום פרויקט "שער הירדן" – אזור התעסוקה והתעשייה המשותף לישראל ולירדן

מקור תכנית אב לשיקום וטיפוח נהר הירדן הדרומי וסביבתו שהועברה לי באדיבותו של משה יורב

הקמת אזור התעשייה המשותף מובלת על ידי משרד ראש הממשלה, ביחד עם משרד החוץ, משרד הכלכלה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, רשות המיסים, תחבורה, משרד רה"מ החליפי, וכן משטרה, מל"ל וצה"ל

 

אזור התעשייה ישתרע משני עברי נהר הירדן, בצד הירדני ובצד הישראלי, כשכל מדינה שומרת על ריבונותה.

 

האזור עצמו יוקף גדר, ויתנהל כמעין מובלעת – העובדים הירדנים והישראלים יוכלו להיכנס, כנראה ללא דרכונים, ולעבור בחופשיות על הגשר המחבר את שני צדדיו של אזור התעשיה.

 

עם זאת, אזרחי מדינה אחת לא יוכלו לצאת לשטחה של השנייה, מחוץ לשטח המובלעת של אזור התעשייה.

 

הכוונה היא למקסם את היתרון היחסי של שתי המדינות: כוח אדם זול בצד הירדני, והון, טכנולוגיה ויזמות בצד הישראלי.

 

במקום שמפעלים ישראלים, עתירי עבודה זולה, יוקמו בסין או בטורקיה, קמה עתה האפשרות להקים אותם על הגבול של ירדן-ישראל.

 

יתרונות נוספים הם חיבור של התעשיה הירדנית למוצא לים התיכון, דרך נמלי אשדוד וחיפה הישראלים, וגם יבוא לישראל דרך נמלי מדינות המפרץ – ומשם בדרך היבשה עד לשער הירדן.

 

לצד היתרונות הכלכליים, יש לאזור התעשייה גם יתרונות מדיניים חשובים, בשל הידוק הקשרים הכלכלים של ישראל עם שכנותיה, ויצירת תלות הדדית בינהן.

הפעלת אזור התעשייה המשותף עוררה קשיים וסוגיות לליבון כמו שאלת הכניסה לאזור, מכס ומיסוי, הסמכויות שיהיו למשטרה או לצבא בתוך שטח המובלעת.

 

אזור התעשייה ינוהל בידי רשות שדות התעופה, אבל לא כמסוף גבול אלא כאזור תעסוקה.

 

המדינה תעביר תקציב יעודי לרש"ת לשם כך.

מבט מזרחה
אל מעבר לגבול 

*

*

*

*

*

*

*

*

ביקורת על מיקום המיזם – לטענת עורכי תכנית אב לשיקום וטיפוח נהר הירדן הדרומי וסביבתו שפרסמה מנהלת שיקום נהר הירדן בשנת 2019, קידום פרויקט "שער הירדן" לרבות פיתוח האתר ודרכי הגישה אליו, כולל דרך 667 וגשר חדש מעל הנהר, עלולים לפגוע קשות בנוף הפתוח במרחב הדרומי של התכנית.

 

לדעת עורכי התכנית, מבחינה תכנונית-סביבתית עדיף היה שפיתוח מעין זה יתרכז באזור מופר – במעבר הגבול "נהר הירדן" תוך ניצול הפיתוח באזור גשר שיח' חוסיין הקיים, ולא יפותח אזור חדש בשטחים פתוחים ערכיים שאינם מופרים.

ערב בא

מבט מערבה, רכס השומרון (משמאל) ורכס הגלבוע (מימין) וביניהם ערוץ נחל בזק

סוף דבר,

הביקור במקום היה
הפתעה מעניינת ובלתי צפויה

*****

למדנו עוד על פרויקט מעניין
שמוקם בגבול של שלום

****

על השמחה של
סיום הביקור בטירת צבי, בכלל
ובמקום זה בשעת ערב בפרט
ניתן ללמוד מצילום זה
שנעשה לפני הפרידה

צילום למזכרת, רגע לפני פרידה, צילום ניר עמית

תודה לכם
משה יורב, ראובן אור,
לוי גבעון ונילי בן ארי
שהחלטתם לסיים את
הביקור אצלכם
במקום זה מעורר השראה
ומעורר תקווה לשלום

*****

מי ייתן וקידום
מימוש הפרויקט ימשיך ויתקדם
ובעוד מספר שנים
נראה מקום שוקק חיים!